ב-75% מהידיעות בתקשורת מעורב יח"צן; באינטרנט השימוש ביח"צנים גבוה יותר - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ב-75% מהידיעות בתקשורת מעורב יח"צן; באינטרנט השימוש ביח"צנים גבוה יותר

בעידן בו עיתונאים צריכים לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות - ההישענות על יח"צנים נעשת הרבה יותר מסיבית ■ 85% מאנשי התקשורת העידו כי רמת הקשר שלהם עם יח"צן נעה בין פעם בחודש לפעם ביום

3תגובות

ההשפעה של יועץ התקשורת על הסיקור התקשורתי היא לעתים ברורה. ידיעות שלמות, בעיקר באינטרנט, הן העתקה של הודעה לעיתונות ממשרד יחסי ציבור. אבל בחלק גדול מהמקרים ההשפעה של היח"צן על העבודה העיתונאית היא חמקמקה ולא תמיד ניכרת טביעות האצבע שלו.

בשנים האחרונות מבצעים פרופ' צבי רייך מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם הדוקטורנט אביב בר נוי, בסיוע הקרן הלאומית למדע איסוף נתונים מקיף על העיתונות הישראלית. במחקר נכללו כ-135 עיתונאים מכלי התקשורת הגדולים בישראל, והוא העלה ממצאים מפתיעים לגבי עד כמה גדולה מעורבות יחסי הציבור בעבודתו השוטפת של העיתונאי.

העיתונאים נשאלו מהי רמת מעורבות יחסי הציבור בהכנת הידיעות. ביותר מ–75% מהאייטמים בעיתונות היתה רמת מעורבות כלשהי של יח"צן בדרך הכנת הידיעה. בכמעט רבע מהידיעות רמת המעורבות היתה גבוהה - היח"צן היה הגורם שסיפק את הידיעה, ואיסוף המידע הנוסף נעשה רק מול אנשי יח"צ. ברבע נוסף מהמקרים איש היח"צ סיפק את מירב המידע, ובשאר המקרים רמת המעורבות היתה נמוכה יותר.

לוחם סומו קורא עיתון בטוקיו, באוקטובר
Robert Harding

העיתונאים גם נשאלו לגבי תדירות הקשר שלהם עם יח"צנים לעומת מקורות מידע אחרים. מתברר כי 85% העידו כי רמת הקשר שלהם עם יח"צן היא לפחות פעם בחודש ועד פעם ביום, זאת לעומת 66% שהעידו כי הם בקשר עם "מקור בכיר" באותה אינטנסיביות ו–50% עם איש מקצוע. עיתונאים אמנם נטו לדרג את הידיעות שמגיעות מיחסי ציבור ודוברות כפחות חשובות ופחות מעניינות באופן מובהק בהשוואה לידיעות שמגיעות ממקורות מידע אחרים, אך איש היח"צ גם זוכה לרמת אמון גבוהה של 75% בקרב עיתונאים - אמנם פחות מרמת האמון שמיוחסת לשאר מקורות המידע, אך הפער אינו משמעותי.

במחקר גם זוהו אוכלוסיות שהן משתמשות "כבדות" ביח"צ: כתבים צעירים וכתבים שמסקרים תחומים רבים. עוד עלה כי כתבים שעובדים עבור מדיה שמתעדכנת כל הזמן (אינטרנט ורדיו) מסתמכים יותר על דוברות ויח"צ במידה מובהקת לעומת כתבים מאמצעי תקשורת אחרים.

"התובנה המקובלת היא שלאור הידרדרות העיתונות, עיתונאים צריכים לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות", אומר רייך. "מכסות הפרסום גדלו, הלחצים גדלו ומעגלי החדשות נעשו מהירים יותר. לכן העיתונאי לחוץ יותר ותלוי באספקת חומרים מבחוץ - זה נקרא Second Hand Journalism, לא רק מיחסי ציבור אלא גם מתוכן שמגיע ממקורות כמו סוכנויות ידיעות. יש תופעה של נורמליזציה בפעילות של יחסי הציבור. העיתונאי החדש חי באופן הרבה יותר מפויס עם היח"צנים, ומתייחס לזה כחלק מכלכלת השוק ותחרות בשוק הדעות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#