"בקשת הצנזורה לאישור מוקדם של פוסטים בלתי חוקית" - מדיה ושיווק - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בקשת הצנזורה לאישור מוקדם של פוסטים בלתי חוקית"

הצנזורה הצבאית פנתה באחרונה לעשרות בלוגרים ודרשה שיציגו חומרים לפני פרסומם ■ ראש תחום רפורמות במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה: אני לא רואה איך הצעד הזה עובר את המבחן המשפטי

תגובות

"הבקשה של הצנזורה מבלוגרים שמסקרים נושאי ביטחון לעיון מוקדם בתכנים לפני פרסומם ברשתות החברתיות בלתי חוקית בעליל וחורגת מהסמכות של הצנזורה" - כך אמרה היום (ה') ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ, ראש תחום רפורמות במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

בשבועות האחרונים פנתה הצנזורה הצבאית לעשרות בלוגרים בנושאי צבא וביטחון, או כאלה שמפעילים דפי פייסבוק וטוויטר ציבוריים עם עוקבים רבים, ודרשה מהם להציג בפניה חומרים ביטחוניים לפני פרסומם. מהלך זה נעשה לראשונה שכן עד כה, הצנזורה לא פעלה בזירה הדיגיטלית ולא דרשה לאשר תכנים לפני פרסומם.

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר
נורית יהלומי

אחד הבלוגרים, יוסי גורביץ' מהבלוג "החברים של ג'ורג'", כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "הצנזורה הצבאית הודיעה לי כי היא דורשת לראות מראש את הפוסטים והסטטוסים שאני כותב ביחס לצה"ל ולמערכת הביטחון. אין בדעתי לציית לדרישה".

התקנות לשעת חירום מ-1945, שמכוחן פועלת עבודת הצנזורה ויכולה לחייב הגשה מוקדמת של תכנים לאישור הצנזורה, עוסקות רק בתכנים מודפסים - עיתונות וספרים - והסנקציות נוגעות רק לעיתונים. ואולם עם השנים, הורחבו הצווים לכלי תקשורת נוספים. בכל מקרה, בתקנות הללו אין הוראה להעביר תכנים בדיגיטל לפני פרסומם.

"ההסדר של הגשה מוקדמת סוכם בוועדת העורכים בהסכם וולנטרי בין העיתונות לצנזורה לגבי אילו נושאים יועברו לעיון הצנזורה", אמרה שוורץ- אלטשולר. "גם כאשר התפרקה ועדת העורכים, העיתונים החליטו מטעמים כאלה ואחרים, חלקם מטעמים לא עניינים, להמשיך לקיימם. אבל כשהצנזורה שולחת מכתב שדורש להראות תכנים בדיגיטל לפני פרסומם - אם באמת מדובר בהוראה מחייבת - זו חריגה מסמכות. לא פוגעים בישראל בזכות לחופש ביטוי, בוודאי לא במניעה מוקדמת, ללא הסכמה מפורשת בחוק. אני לא רואה איך הצעד הזה עומד באיזשהו מבחן משפטי".

מנגד, עו"ד אמיר ונג, שותף וראש מחלקת רגולציה ותקשורת במשרד רון גזית רוטנברג, סבור דווקא כי הבלוגרים צריכים ליישר קו עם דרישות הצנזורה. "שנים הבלוגרים נלחמו שיכירו בהם כעיתונאים. הם הגיעו עד בג"ץ עם דרישה שיתנו גם להם תעודת עיתונאי - והצליחו. הם יכולים כיום לקבל תעודת עיתונאי מלשכת העיתונות הממשלתית. אחרי שהבלוגרים הצליחו לגרום למשרד ממשלתי אחד להכיר בהם כ'עיתונאים', הם יכולים לבוא בטענות רק לעצמם כשעוד גורם ממשלתי 'מכיר' בהם כעיתונאים. להיות עיתונאי זה לא רק זכויות אלא גם חובות, ובישראל אחת מהחובות היא הצנזורה הצבאית".

ונג גם סבור כי לצנזורה יש סמכות לפעול בנוגע לבלוגרים. לדבריו, "מבחינת לשון החוק, מדובר על תקנות שעת חירום והן חלות על כל פרסום. הן חלות על עיתונים, הן חלות גם על ספרים, ואין סיבה שלא יחולו גם על בלוגים".

אלטשולר-שוורץ, יחד עם גיא לוריא, מתעתדת לפרסם מחקר מדיניות על תחום הצנזורה בזירה דיגיטלית, שנכללות בו המלצות לצנזורה העתידית. השניים מציעים לבטל את תקנות ההגנה לשעת חרום, המסדירות את הצנזורה הצבאית בישראל, ולהחליפן בהסדר עדכני המורכב משלוש זרועות שבבסיסו - הצנזורה תהפוך לגוף ממליץ בלבד.

לפי ההמלצות, במדינה בעלת חופש ביטוי אין לאסור פרסום מידע מוקדם, ועיקר הפעילות בנושאי פרסום מידע בטחוני צריכה להיות באמצעות ענישה מאוחרת על הפרסום. לשם כך, יש לתקן את העבירה העוסקת בריגול ובריגול חמור כך שתכלול מדרג של חומרה בהתאם לאופי המעשה. "העבירות האלה מכונות ריגול חמור. יש בזה יתרון מאוד גדול - שאתה יכול להרשיע בהן כל אחד גם אם הוא לא עיתונאי. מצד שני הענישה כיום היא של 15 שנה וזה מאוד חמור. צריך ליצור מדרגי חומרה שונים", אמרה אלטשולר-שוורץ.

ההמלצה השנייה היא שפעילות הצנזורה בפועל תיעשה רק באמצעות בית משפט, באמצעות צווי איסור פרסום, ולא על ידי רשות מנהלית צבאית, באמצעות סעיף ייחודי הנוגע לצווי איסור פרסום לגבי מידע בטחוני. הצנזורה תשמש רשות עצמאית למידע ביטחוני, והיא תעניק שירות הן לבתי המשפט בייעוץ לגבי צווי איסור הפרסום הן בייעוץ לאזרחים המעוניינים לפרסם מידע אך חוששים כי פרסומו עלול להפר את אחת העבירות הפליליות הרלוונטיות.

"גם בעידן הדיגיטלי צריך להגן על סודות מדינה. הסודות האלה מבטיחים את שלומנו", אמרה אלטשולר-שוורץ, "אבל תפקידו של מוסד הצנזורה בעידן הדיגיטלי לפי המלצות המחקר צריך להיות תפקיד מייעץ בלבד".

מהצנזורה נמסר בתגובה: "ערך היסוד של חופש הביטוי, חשיבותו והצורך לאזן נכונה בינו לבין הגנה על ביטחון המדינה, עומדים לנגד עיני הצנזורה בכל עת, גם בכל הקשור לפעילות ברשת. סמכויות הצנזורה, המוגדרות בחקיקה ונתונות לביקורת בית המשפט העליון, חלות על כל סוג של פרסום הנוגע לביטחון המדינה, בין אם מדובר בפרסום בכלי התקשורת המסורתיים ובין אם מדובר בפרסום בדרך אחרת.

הצנזורה אינה פוסלת כל פרסום של מידע ביטחוני, אלא אך פרסום המקים ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה. הצנזורה פונה מעת לעת לגורמים הרלוונטים על מנת לחדד את קיומה של חובת הגשת ידיעות בנושאים בטחוניים לצנזורה טרם פרסומם. בשבוע האחרון נעשתה פנייה כאמור למספר דפי פייסבוק, שמגדירים עצמם כדפי חדשות ו/או מבזקים. בפנייה לא התבקשה הסרה של פרסום כלשהו.

יודגש כי אין מדובר בפרופילים פרטיים, אלא בדפים ציבוריים בלבד, המגדירים עצמם כמדיה ופתוחים לעיון הציבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#