הטלטלה בשוק התקשורת: חמש שאלות שמעורר המתווה החדש - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטלטלה בשוק התקשורת: חמש שאלות שמעורר המתווה החדש

תוכנית הפחתת הרגולציה שגיבש הצוות הממשלתי זכתה לשבחים - אך גם עוררה חששות רבים ■ האם תאגיד השידור הציבורי, שעדיין לא קם, יוכל לממן סוגה עילית? והאם זה ריאלי לצפות לכניסה של גופי שידור חדשים לשוק כה קטן וריכוזי כמו ישראל?

תגובות

שוק הטלוויזיה נכנס אתמול לסערה עם הפרסום ב-TheMarker של מתווה הפחתת הרגולציה שגיבש הצוות הממשלתי בראשות מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר. הדו"ח אמנם זכה לשבחים, בשל הרצון להגביר את התחרות ולהורדת חסמים, אך היוצרים, גופי השידור, שוק הפרסום והמפיקים הביעו חששות.

הדו"ח מבוסס בעיקר על מסקנות מקיפות שפורסמו בספטמבר 2015 על ידי ועדה מקצועית בראשות פרופ' עמית שכטר, שהוקמה על ידי שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, וכללה שורה של המלצות לשוק השידורים. ועדת פילבר נצמדה לחלק מהמלצות שכטר, אך בשיחה עם TheMarker, שכטר הביע חוסר שביעות רצון מההמלצות ואמר כי "המתווה הנוכחי לא ברור".

הפגנת יוצרי טלוויזיה מול משרדי קשת, ב-2008
לימור אדרי

בהתייחס למסמך שהפיץ אתמול המשרד אמר שכטר כי "זה נראה כמו מסמך שלא הושלם. יש חוסר בהירות לגבי נושאים רבים. יש גם נושאים רבים וחשובים שא נכללים בדו"ח, כמו חיזוק נייטרליות הרשת".

שכטר הביע התנגדות עקרונית לגישה של "כעומק התחרות כך עומק הדה־רגולציה". לדבריו, "זהו משפט בעייתי מאוד, שמעיד על חוסר הבנה מוחלט של תפקיד הרגולטור. אין תחרות בלי רגולציה. רגולציה זה הדבר שמבטיח תחרות, ודה־רגולציה מונעת תחרות. בלי חוקים — רק החזק מנצח. זה נכון שצריך דה רגולציה למשל בתחום אישורי לוח השידורים, או בנושא שעלה על הפרק של קיצור מהדורות החדשות, אבל רגולציה חייבת להיות". משיחות עם שכטר ובכירים נוספים בשוק, עולות כרגע חמש שאלות מרכזיות על אופן היישום של מתווה פילבר.

1. האם השידור הציבורי אכן ישקיע בסוגה עילית?

השינוי הרגולטורי שעורר את הסערה הרחבה ביותר היה סביב הפקות המקור. הוועדה ממליצה כי היקף המחויבויות של גופי השידור — הן הערוצים המסחריים והן הפלטפורמות הרב־ערוציות — יפחת באופן הדרגתי. במקום זאת, תאגיד השידור הציבורי, שנמצא בשלבי הקמה, יפצה על החוסרים. לפי הוועדה, התאגיד יממן בשנה הרביעית ליישום החוק הפקות מקור מסוגה עילית ב–260 מיליון שקל, בעוד ההשקעה של השחקנים הפרטיים תפחת בעשרות אחוזים.

אלא שעתידו של תאגיד השידור הציבורי מעורפל כעת וכלל לא ברור אם אכן יוקם בזמן הקרוב. "זה מצחיק שאותה ממשלה שלא מסיימת את המינוי של מועצת השידור הציבורי ולא מאפשרת את הקמת התאגיד, היא זו שבונה על כך שתאגיד השידור המרכזי ימלא תפקיד מרכזי בסוגה עילית. זו אמירה לא רצינית", אמר שכטר.

מקורות בוועדה סבורים כי הדבר אפשרי. לדבריהם, המתווה ייצור אבני דרך שיבחנו בכל שנה את היקף השקעות המקור מסוגה עילית של התאגיד הציבורית, ורק לאחר שיעמוד בדרישות יהיה ניתן להפחית את החובות של הגופים הפרטיים.

"בעבודת הוועדה ניסינו למצוא מהו ההיקף הנכון של תוכן מסוגה עילית שנזקק בישראל", אמר מקור בוועדה. "שם הרי נמצא כשל השוק. היו ניסיונות למצוא מה ראוי, ובסופו של דבר הוחלט להקפיא לכל הפחות את המצב הקיים להשקעה של 400 מיליון שקל לסוגה עילית בשנה", בסוף המענה לכך יהיה השידור הציבורי, שממומן על ידי המדינה. תיעשה בדיקה, וההפחתה לערוצים המסחריים תרד בהתאמה. אם התאגיד לא יקום, לא נפחית מהחובות שיש כיום".

מקור משפטי בכיר הגיב בחריפות לצעד זה: "זה קשקוש מקושקש. הפקות סוגה עילית צריך להכין שנתיים־שלוש מראש. איך אפשר להיות קדימה שנתיים־שלוש ולקבוע אחורה מה יהיה לגופים המסחריים? זה לא ישים". אותו מקור גם מצביע על כך שבמתווה פילבר מדובר על השקעה של 260 מיליון שקל בהפקות מסוגה עילית, אף שהחוק כיום מחייב השקעה של רק כ–90 מיליון בערוץ המרכזי.

שלמה פילבר
אבי אוחיון / לע"מ

2. האם מוצדק לקצץ בחובת ההשקעה של הגופים הקיימים?

בכלל, האם אכן יש הצדקה להפחית באופן דרמטי כל כך את חובת ההשקעה בהפקות מקור של HOT ו–yes? החוק הנוכחי ממליץ להפחית את חובת ההשקעה בסוגה עילית מ–4% מההכנסות כיום ל–2.5% בשנה הרביעית ליישום החוק. לגבי קשת ורשת, חוק הרישיונות כבר כיום קובע רף השקעה נמוך יותר.

בנושא זה התנהל ויכוח בוועדת פילבר, כשד"ר יפעת בן חי־שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, הביעה התנגדות נחרצת להפחתה. מבחינתה, שיעור הרווחיות הגבוה של החברות מחייב המשך ההשקעה בסוגה עילית, וכל עוד אין שחקן נוסף בזירה אין סיבה להפחית את חובת ההשקעה שלהם.

גם שכטר מביע התנגדות למתווה פילבר. "אתמול בלילה סיימתי לצפות בסדרה 'שטיסל' של yes. סדרה כזאת הופקה רק בזכות הרגולציה. ברגע שתעצור את הרגולציה יסתיימו הפקות המקור. צריך להבין שסוגה עילית היא כשל שוק תמידי כי היא אף פעם לא רווחית".

3. האם בכלל ייכנס ערוץ חדש כששוק הפרסום בקריסה?

עמית שכטר
דודו בכר

הרצון לפלורליזם ולעידוד גופי שידור חדשים להיכנס לשוק הוא מבורך, אבל האם זה בכלל ריאלי? לא בטוח. שוק הפרסום הישראלי נמצא בסטגנציה כבר למעלה מעשור. בעוד הצריכה הפרטית זינקה בישראל בכ–80%, הפרסום נותר כמעט ללא שינוי.

עם הקמת ערוץ 10 לפני יותר מעשור התחזיות היו אופטימיות לזינוק בעוגת הפרסום, אבל גם הפרסום בטלוויזיה נותר ללא שינוי. אם הפרסום גדל מעט, הכסף זורם בעיקר לענקיות הבינלאומיות פייסבוק וטוויטר. בפועל, קשת ורשת מפסידות כסף ונאלצו לבקש הזרמות מבעליהן. ערוץ 10, בהובלת המנכ"ל יוסי ורשבסקי, נוקט אסטרטגיה צרה והפחית השקעות, ודיווח על מעבר לרווח — אבל תזרימית הוא עדיין הפסדי.

"אין סיכוי שניגש לקבל רישיון. אין לזה תוחלת", אמר יואב פרץ, מנכ"ל אולפני הרצליה. האולפנים היו שותפים בעבר במכרזים לערוץ 2, ורק באחרונה ניהלו משא ומתן לכניסה לערוץ 10. "בסוף אף גוף לא ייגש לקבל רישיון נוסף, ורק הערוצים הגדולים יקבלו הקלות - וזה יהיה עוד יותר גרוע", אמר פרץ. "השוק הישראלי קטן וריכוזי, וזה שוק בלתי־נסבל. אין סיכוי שמישהו ירוויח. גם הערוצים הייעודיים כיום מפסידים".

4. האם אדלסון לא ייכנס בדלת האחורית לטלוויזיה?

המתווה של פילבר כלל אמירה ברורה: לא צפוי שום שינוי בכל הקשור לחוקים המגבילים כיום מגורמים שונים להיכנס לשוק. ההתייחסות הזו נוגעת לשני חוקים: סעיפי הבעלויות הצולבות בחוק התקשורת, שמונעים כניסה של בעלי עיתונים גדולים לשליטה בגוף שידור. חוק נוסף הוא חוק הריכוזיות. בהתאם להמלצת ועדת הריכוזיות אין לאפשר לגורמים ריכוזיים, כמו בעלי שליטה במונופול, להשתתף במכרזים שבמסגרתם יאפשרו להם לשדר חדשות. במלים אחרות, שלדון אלדסון ושאול אלוביץ' בחוץ.

יואב פרץ
שוקה כהן

אבל לא בטוח שכך אכן יהיה. מתווה פילבר כולל המלצה שלפיה יתאפשר לגופי שידור לרכוש חדשות מגופי תוכן קיימים או לשדר בסינדיקציה עם גוף קיים אחר. כלומר, הערוץ החדש יוכל לרכוש תוכני חדשות מערוץ 10, או אולי לרכוש תוכן מאתר אינטרנט קיים.

המודל יאפשר לכל אחד להקים ערוץ טלוויזיה מסחרי, אבל לאפשר לוואלה, ל"ישראל היום" או ל–ynet להיות הגוף שיספק את החדשות לערוץ. כלומר, אלוביץ', אדלסון וגם נוני מוזס יכולים להתרחב גם לטלוויזיה ללא מפריע.

"זו קומבינה", מזהיר מקור משפטי בכיר. "הפחתת הרגולציה היא חשובה, אבל לצד הפקות המקור הנושא שעדיין דורש פיקוח ומגבלות הוא הבעלויות הצולבות. ל'ידיעות אחרונות' יש כוח ציבורי אדיר גם כיום כשהוא לא מחובר לשלטון. יש לו השפעה אדירה. החוק חייב להגביל את הכוח ולא לאפשר ל'ידיעות' להגיע גם לטלוויזיה".

5. מי יהיה הרגולטור?

אחת ההמלצות הראשונות של דו"ח ועדת שכטר היתה להקים רשות תקשורת, גוף חוץ ממשלתי, שיהיה אחראי על כל תחום הפיקוח על התקשורת — השידורים והטלקום. ההמלצה הזאת נמצאת על שולחן הממשלה זמן רב ולא מיושמת, אף שבכל העולם גוף הפיקוח על התקשורת הוא רשות חוץ־ממשלתית.

אלא שההמלצה הזאת נעלמה מדו"ח פילבר. במתווה הנוכחי הרגולטור יהיה גוף חדש שימזג את פעילות הרשות השנייה כיום, שמפקחת על הערוצים המסחריים, ואת מועצת הכבלים והלוויין — שמפקחת על HOT ו–yes והערוצים הייעודיים.

אולם הגוף החדש אמור להיות יחידת סמך במשרד התקשורת, שתהיה כפופה ישירות לשר. כלומר, במקום פיקוח חוץ־ממשלתי עצמאי, הפיקוח על התקשורת כולה חוזר לתוך ידי הממשלה.

"זו נסיגה אחורה", אומר שכטר. "אין כיום מדינה שבה מכניסים את הרגולציה תחת משרדי הממשלה. אולי בסין. מצד אחד הם אומרים לבטל את הרגולציה, ומצד שני מכניסים אותה לידיהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#