האישה שרוצה לסתום את הפה של תמר איש שלום ורביב דרוקר - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האישה שרוצה לסתום את הפה של תמר איש שלום ורביב דרוקר

יו"ר מועצת הרשות השנייה, אוה מדז'יבוז', תכנס היום ישיבה בה יוחלט האם לאפשר למהדורות החדשות להתארך אחרי השעה 21:00 ■ חברי המועצה חייבים להשמיע קול שפוי ולא לאפשר להחלטה המגונה והפולשנית הזו לעבור

115תגובות

תודה שהתחלתם לקרוא את המאמר הזה. לצערי, לא תוכלו להמשיך לקרוא את מה שהתכוונתי לכתוב. בסוף הפסקה הזו הטור יסתיים, ומיד לאחר מכן נפרסם בדיחות משעשעות, אולי על בלונדיניות, אולי כמה בדיחות עדתיות. כך החליטו הבוסים שלי - ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו ונציגיו. הם אלה שקובעים עבורי מה אוכל לכתוב ומתי.

טוב, לא באמת ציפיתם לקרוא פה בדיחות סרות טעם. הפתיח הזה כל כך מופרך עד שאולי הירהרתם לרגע האם השתבשה עלי דעתי. ובכן, לא ולא. בענף העיתונות המודפסת הממשלה אמנם עדיין לא שולטת באופן ישיר, שכן אין עליו רגולציה ממשלתית, אבל המצב המתואר בפתיח הוא בדיוק מה שקורה בימים אלה ממש בטלוויזיה המסחרית.

אלכס קולומויסקי

יו"ר מועצת הרשות השנייה, אוה מדז'יבוז', מתכוונת לכנס היום ישיבת מועצה, ולדון בכובד ראש, בפעם השנייה, בשאלה הרת הגורל: האם לאפשר לערוצי הטלוויזיה לשדר 20 דקות נוספות במהדורת החדשות בכל יום, או להגביל את שידור המהדורה עד השעה 21:00. כן, בדיוק כך. המועצה רוצה למשל לאסור על מנכ"ל חדשות 10, גולן יוכפז, לשדר תחקיר נרחב אם הוא מתארך עד 21:20. ובקיצור, תמר איש שלום חייבת לסתום את הפה ב-21:00, שלא לדבר על רביב דרוקר.

הדיון ברשות השנייה מתכנס בעקבות בקשת ערוץ 10 להאריך באופן רשמי את מהדורת החדשות כל יום עד השעה 21:20. בשנה האחרונה שתי חברות החדשות של ערוצים 2 ו-10 מאריכות את המהדורות באופן רנדומלי והנושא אינו מוסדר. לכולם ברור ששיקולים כלכליים ותחרותיים הם אלה שמתווים את הפעילות של שני הערוצים.

ועדיין, אלה גופי שידור מסחריים שאמורים להיות חופשיים ולפעול על פי שיקוליהם הערכיים והעסקיים. בפועל, עורכי העל שלהם הם כעת חברי מועצת הרשות השנייה. הם אלה שרוצים לקבוע כי החדשות יסתיימו ב-21:00, ואז יהיה לנו הרבה יותר "האח הגדול" ו"הישרדות".

ענבל מרמרי

החוק הארכאי והפולשני של הרשות השנייה אכן קובע כי לרשות תהיה הסמכות לקבוע את אורכן של חברות החדשות. החוק הזה נעשה בעיקר כדי לאפשר לפוליטיקאים להמשיך לשלוט בתקשורת באמצעות זרועם הארוכה - אנשי הרשות השנייה שממומנים על ידם. אבל בעידן הנוכחי, שבו יש אינספור ערוצי מידע סביבנו, הרגולציה על הטלוויזיה כולה כבר לא רלוונטית, ובוודאי הסעיף הזה של קביעת לוח השידורים.

לא זו אף זו. ערוץ 10 כבר משדר באמצעות רישיון קבוע לשידורים. המשמעות היא ששוק הטלוויזיה כבר נפתח באופן רשמי (גם אם לא מעשי) לתחרות. התדר על הממיר הוא כבר לא משאב ציבורי מוגבל כמו שהיה בשיטת הזיכיונות. כלומר, ההצדקה להתערבות ממשלתית שהייתה בשיטת הזיכיונות נמוגה.

אבל במקום לנסח כללים חדשים לרישיון שיהיו מקבלים יותר וישקפו את מגמת הדה-רגולציה, ברשות השנייה עשו העתק-הדבק לכללים הישנים. גם הוועדה בראשות פרופ' עמית שכטר המליצה להוציא מידי הרשות השנייה כל סמכות להתערבות בלוח השידורים, אבל ברשות מתעלמים מהמלצות אלה, ומדז'יבוז' מתעקשת לקיים דיון על אורכן של מהדורות החדשות.

הרשות גם הפיצה אתמול הודעה לעיתונות שכללה סקר מיוחד שלפיו, כך נכתב בכותרת, 74% מהציבור סבור כי מהדורות החדשות כיום ארוכות מדי. עצם ההחלטה של הרשות לממן סקר כזה היא התגלמות התפישה המסוכנת של הרגולטור. הרשות השנייה לא אמורה לנסות לקלוע לטעם הציבור ולבדוק אותו על פי סקרים. היא אמורה לאפשר חופש ככל האפשר לגופי השידור לפעול לפי אמונתם וצורכיהם, כמובן בהתאם לחוק.

ברשות השנייה סירבו להשיב לשאלת TheMarker בדבר עלות הסקר, וגם לא להעביר את נוסח השאלות המלא. לפי הערכה, את עשרות אלפי השקלים הנצרכים למימון סקר שכזה שילמו ערוצי השידור עצמם, שמממנים את פעילות הרשות השנייה. נתון אחר, שהוצנע בהודעה לעיתונות של הרשות השנייה, הוא ש-56% מהציבור דווקא מרוצה מאורכן של מהודרות החדשות. מבולבלים? גם אנחנו.

במקום להתבלבל, יש נתון אחר מובהק ומוסמך: הסקר היומי של גופי השידור, הכולל מדגם הגדול פי ארבעה לפחות מהסקר של הרשות השנייה - הפיפל מטר. הסקר הזה מאפשר לראות שהציבור כרגע מצביע בשלט, ונתוני הצפייה של מהדורות החדשות דווקא עולים ככל שהמהדורה מתארכת. זה לא בהכרח אומר שהציבור מרוצה ממנת התחקירים, המוספים והמגזינים, אבל זה מסיר את הצידוק של הרשות השנייה להתערב על בסיס סקר מבולבל.

גופי השידור מדממים, הטלוויזיה במשבר, אבל האסדרה תקועה אי שם בשנות ה-90. הרשות השנייה משותקת ולא מביאה בשורה חדשה. לפני שנתיים הוקמה ועדה שאמורה להגיש מסקנות כיצד לקדם ייצוג נשים בשידורי הטלוויזיה - אך היא לא פעילה ולא גיבשה כל מסקנה. לפני יותר משנתיים הגישה ועדת שחם של הרשות מסקנות שכללו המלצות למגבלות שונות בתחום רכש המדיה - והרשות אפילו לא התחילה לקבל נתונים על השוק.

ההגבלה של מהדורות החדשות היא התערבות בוטה ומסוכנת בעיתונות המשודרת, והחשש הוא כי היא נעשתה בין השאר כדי לרצות גורמים פוליטיים או כדי להתאים את השוק לאינטרסים של חלק מהמתחרים בשוק הטלוויזיה. אלה מבין חברי המועצה הציבורית של הרשות השנייה שנאמנים לעקרונות של חופש הביטוי ועצמאות התקשורת - וישנם לא מעט כאלה - צריכים להשמיע את הקול שפוי. הם צריכים להודיע למדז'יבוז' וחבריה כי התערבות כזו היא מעשה מגונה, ולהורות להם להסיר את ידיהם מגרונם של אנשי התקשורת.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם