סמכויות שנכבשו לא ישוחררו - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סמכויות שנכבשו לא ישוחררו

רשות תקשורת מקצועית ונקייה משיקולים פוליטיים תישאר לפי שעה נחלתן של מדינות מפותחות מישראל

עד לפני שני עשורים עוד היה לפוליטיקאים תירוץ סביר מדוע יש לפקח באופן הדוק על תחום השידורים, גם אם הדבר מגביל את אחד מיסודות הדמוקרטיה - חופש הביטוי. כל עוד מספר ערוצי הטלוויזיה היה מוגבל, היתה הצדקה למעורבות של המדינה בהקצאת משאב יקר זה. טיעון זה נהפך לא רלוונטי כאשר חברות הכבלים והאינטרנט נהפכו לצינור המרכזי שדרכו מגיעים השידורים לסלון שלנו. ואולם בפוליטיקה הישראלית, סמכויות שנכבשו לא ישוחררו. בשעה שהעיתונות המודפסת והמקוונת פועלת תחת מגבלות קלות בלבד, נותרו שידורי הטלוויזיה תחת רגולציה כבדה.

פרופ' עמית שכטר טיפל בנושא זה במסגרת הוועדה שהמלצותיה הוגשו לשר התקשורת, בנימין נתניהו, לפני שלושה שבועות. כאיש אקדמיה מוביל, ביסס שכטר את המלצותיו על המציאות הכלכלית והטכנולוגית. הוא ראה כיצד שירותי טלוויזיה כמו נטפליקס משנים את העולם, הבין עד כמה הרגולציה בישראל מעוותת את שוק השידורים ופוגעת בסופו של דבר בצופה, הוא ראה כיצד עושים זאת בחו"ל והגיע למסקנה חד־משמעית: יש לשחרר את שוק השידורים מרגולציה עודפת. לא צריך רישיון כדי לשדר באינטרנט, כל אחד יוכל לשדר פרסומות, בעלי הרישיונות הקיימים יוכלו להפחית השקעה בתוכן ומשרד התקשורת יעביר סמכויותיו לרשות תקשורת מקצועית — אלה היו עיקרי המלצותיו.

דניאל צ'צ'יק

המהלך לביטול הכפילויות בין הרשות השנייה למועצת הכבלים הוא מהלך בכיוון הנכון, שכן הוא מייעל את הפיקוח על גופי השידורים. לראשונה יוקם גוף אחד שיוכל לקבל החלטות מקצועיות רחבות, וההפרדה המיותרת בין הפיקוח על ערוצי הכבלים לבין הערוצי הטלוויזיה המסחריים תבוטל. ואולם צמצום מספר המפקחים אינו מהווה שחרור של גופי השידורים מאחיזת הפוליטיקאים. נהפוך הוא: כל חקיקה חדשה בתום השידורים היא גם פתח לחיזוק אחיזה זו, במיוחד כאשר שר התקשורת הוא גם ראש הממשלה.

חשובות ככל שיהיו המלצותיו של שכטר, הסיכוי שהן יהפכו למציאות הוא אפסי. כבר יותר משני עשורים לא נמצא ראש ממשלה שיאמין כי הדמוקרטיה וחופש ביטוי חשובים מספיק כדי לשחרר למענם את השוק השידורים, ודי ברור שראש הממשלה ושר התקשורת הנוכחי לא יהיה שונה מקודמיו.

רשות תקשורת מקצועית ונקייה משיקולים פוליטיים תישאר לפי שעה נחלתן של מדינות מפותחות מישראל. הרבה יותר סביר שנתניהו ישתמש בחוק החדש כדי לחזק אחיזתו בתקשורת, כפי שעשה כאשר שינה את החוק השידור הציבורי. מבחינתו, גוף פיקוח אחד בעל סמכויות רחבות שנשלט על ידי מקורב, עדיף משני גופים נפרדים שבראשם עומדים מנהלים שמונו על ידי שרים אחרים. אם חוק איחוד המועצות נועד כולו כדי ליצוק לידיו של נתניהו עוד כוח להגביל את קולה של התקשורת הביקורתית, עדיף כבר לוותר עליו ולהישאר עם העיוותים שהתרגלנו אליהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#