כך מעלימים (פייסבוק וגוגל) אנשים בישראל - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מעלימים (פייסבוק וגוגל) אנשים בישראל

פעילות קבוצת באים בנקאים הביאה להוצאת צווים נגד העומד בראשה, האוסרים עליו להטריד את מנכ"לי הפועלים ולאומי ■ הסרת אתר הקבוצה מתוצאות החיפוש בגוגל וסגירת עמוד הפייסבוק שלה מעלות את השאלה באיזו מידה ראוי שחברות האינטרנט יתערבו בתוכן המועבר באמצעותן

47תגובות

מהפכת האינטרנט הביאה לדמוקרטיזציה של הידע. היא מאפשרת הפצה מהירה של מידע אל כל קצוות תבל, ויכולה להעצים את מי שסובלים מגישה מוגבלת למידע. אבל האם במקרים מסוימים האינטרנט דווקא מבצר את חלוקת הכוח הקיימת, ומחזק את בעלי הכוח?

במפגש מתוח שהתקיים ב–2011 בין ג'וליאן אסאנג', מייסד ויקיליקס, למנכ"ל גוגל דאז, אריק שמידט, אסאנג' הטיח בגוגל שהיא משתפת פעולה עם הכוחות החזקים בחברה, פוגעת בחופש המידע ושולטת בסדר היום על פי העדפות של בעלי הכוח הפוליטי. בשבועות האחרונים עומדות גוגל ופייסבוק בישראל בפני מבחן דומה - ונראה כי הן נרתמות למנוע חשיפה של קבוצת מחאה חברתית שנויה במחלוקת.

ניר קידר

קבוצת באים לבנקאים היא קבוצה צעקנית ובוטה מאוד בחלקה הגדול, שפועלת נגד בכירי מערכת הבנקאות במחאה על היחס של הבנקים לבעלי חוב. "נפעל נגדם, נגד בני משפחותיהם ונגד הסובבים אותם", נכתב באתר האינטרנט של הקבוצה. "במסגרת חוקית, אבל ללא כל חמלה". דרכי הפעולה של הקבוצה - שבראשה עומד עו"ד ברק כהן - כללו הפגנות קולניות ליד בתיהם של מנהלי בנקים, שכונו על ידיה "גנבים", ואף הפצת כרוזים בבית הספר שבו לומדת בתה של מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח.

בחודשים האחרונים, רוסק עמינח ומנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, החליטו להיאבק בהטרדה מצד הקבוצה. ביוני האחרון החליטה השופטת אפרת בוסני מבית משפט השלום בתל אביב להטיל צו הרחקה על כהן, שאוסר עליו להתקרב לקינן. "זה תקופה ממושכת מטריד כהן את קינן ואת בני משפחתו, מתנכל להם, מציק להם, מסית נגדם ופוגע באופן חמור ביותר בשלוות חייהם", נכתב בבקשה לבית המשפט שהגיש קינן, באמצעות עו"ד ערן שמעוני.

עוד כתבות בנושא

בהחלטה נאסר על כהן להטריד את קינן או את בני משפחתו, וליצור עם קינן קשר בכל דרך - אלא שבוסני לא רק קיבלה את בקשתו. בפסיקה שנויה במחלוקת, שעוררה שאלות קשות לגבי גבולות חופש הביטוי, אסרה השופטת על כהן להטריד את קינן באינטרנט וברשתות החברתיות. כהן מערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אך עדיין לא נקבע דיון בערעור.

עם זאת, באחרונה נתקלת הפעילות האינטרנטית של באים לבנקאים במשוכה חדשה. בתחילת ספטמבר הסירה פייסבוק מהרשת את העמוד הפופולרי של הקבוצה. לפני כן, פייסבוק הסירה סרטון שבו תועדה הפגנה של אנשי באים לבנקאים מול ביתו של זמיר דחב"ש, יועץ התקשורת של איגוד הבנקים. דחב"ש הוא גם יועץ התקשורת של פייסבוק בישראל, ומייצג אותה בנושאים רבים שעולים על סדר היום התקשורתי.

בפייסבוק סירבו להגיב על הסרת העמוד, ומסרו רק תגובה כללית שלפיה "עם יותר מ–1.4 מיליארד משתמשים, פייסבוק העמידה מערך כללים אוניברסלי להתנהגות ברשת החברתית, הנודע בשם הסטנדרטים הקהילתיים של פייסבוק. עם קהילת משתמשים המגיעה ממגוון רחב של מדינות, תרבויות וגזע, לעתים אנו נתקלים בפוסטים מטרידים ופוגעניים. במטרה לאכוף סטנדרטים אובייקטיביים שחשובים לפייסבוק, אנו נסיר תוכן מדווח במידה והוא מפר את כללי השימוש, למשל כשתוכן מכיל עירום או פרטים אישיים של מישהו".

צו משפטי מוטל בספק

כעבור כמה ימים פורסם בבלוג "חדר 404" של עידו קינן כי גם גוגל בישראל החליטה להסיר את עמוד הבית של באים לבנקאים מתוצאות החיפוש שלה. הסיבה, לפי גוגל, היא צו של בית משפט שהורה לחברה לעשות כן. כיום, בחיפוש ב–google.co.il, עמוד הבית של באים לבנקאים אינו מופיע כלל (בניגוד לעמודים אחרים מתוך אתר הקבוצה). בחיפוש ב–google.com, אתר בינלאומי שאינו כפוף לחוק הישראלי, אפשר למצוא את האתר. במענה לפניית TheMarker נמסר מגוגל בישראל: "אנחנו נענים לצווי בית משפט תקפים לגבי הסרת תוכן בלתי־חוקי מתוצאות החיפוש".

אנשי באים לבנקאים אומרים כי לא ידוע להם על צו בית משפט בישראל שהורה לגוגל להסיר את תוצאות החיפוש. מלבד זאת, אתר באים לבנקאים רשום על שם ערן ורד, פעיל בקבוצה, שלגביו לא הוצא כל צו בית משפט האוסר עליו להטריד את קינן. גוגל עצמה סירבה להשיב לשאלה באיזה צו מדובר.

עו"ד יהונתן קלינגר מייצג את ורד בנושא, ופנה לגוגל בדרישה להחזיר את האתר לאוויר. "ורד טוען שזהו רכוש שלו, ושזו פגיעה בחופש הביטוי", אומר קלינגר. בגוגל סירבו גם לבקשת קלינגר להציג לו את הצו המורה על הסרת האתר. לדברי קלינגר, בגוגל הסכימו להציג לו רק את מספר ההליך - והתברר כי זהו ההליך של קינן. קלינגר אומר כי "בהחלטה בהליך הזה אין כל צו שאוסר על פרסום של האתר או של עמוד פייסבוק, אלא שאסור לברק כהן להטריד את קינן. במקרה שלנו, ורד, בעלי האתר, הוא צלם וידיאו אקטיביסט שמעולם לא הטריד ולא קיבל שום צו בית משפט. הוא לא צד פה".

באתר מתפרסמים למשל מספרי טלפון של בנקאים. זו לא הטרדה?

קלינגר: "לא. הטרדה זו פעילות אקטיבית. זה לא שהוא עצמו מתקשר כל שלוש דקות".

והנוכחות בגוגל חשובה כל כך?

"אם אתה לא בגוגל אתה לא קיים. כשהחברה פוגעת בתוצאות חיפוש היא בעצם מתערבת ברצון של הציבור. תוצאות חיפוש גבוהות מראות שיש לאתר מסוים יש עניין ציבורי. יש פה פגיעה בזכות של ורד להתבטא, ומי שאחראי על כך ייתן את הדין".

גם כהן משמיע צלילי איום נגד מי שינסו לסתום את פיו. הוא חושד כי גורמים שקשורים להליכים המשפטיים ״הטעו את גוגל והביאו להורדת תוצאות החיפוש. הם הציגו מצג שגוי כאילו הצו הזה אוסר על פרסום האתר - אבל אין צו כזה. הצו לא נוגע להורדת האתר בתוצאות חיפוש. ובכלל, הצו הוא פרסנולי - והאתר בכלל לא שלי".

מטעם קינן מתנערים מהעניין. "אני לא מכיר צו שמורה לגוגל להסיר אותם בתוצאות החיפוש", אומר עו"ד שמעוני, המייצג את קינן.

האם היתה פנייה מצדכם לגוגל ופייסבוק להסיר את העמוד?

שמעוני: "אני לא רוצה להתייחס לכל הפניות שהיו או לא. אנחנו מציגים את העובדות כפי שהן".

ובכל זאת, זה תקדימי שבית משפט סותם את הפה למחאה, והיא מצונזרת לחלוטין.

"אני לא חושב שזה תקדימי. אחת ההוראות בחוק למניעת הטרדה מאיימת היא שבית המשפט מורה למשיב להימנע מהטרדה בכל מקום ובכל דרך. אני בפירוש בטוח שבימים אלה החוק יכול לחול על הרשתות החברתיות".

כהן סבור אחרת: "יש אלפי דפי מחאה ברחבי הרשת, ואף אחד לא נוגע בהם. ברגע שפעלנו מול מערכת יחסי הכוחות בצורה אפקטיבית, השאלטר של פייסבוק וגוגל ירד".

האם על גוגל ופייסבוק להתערב בתוכן?

"אני לא זוכר מתי הרשתות הבינלאומיות הסירו קמפיין ציבורי בנושא כלכלי, אבל הן הסירו תכנים רבים בעקבות תלונות שלפי ההבנה שלהן כלולות בהגדרת בריונות רשת", אומר עו"ד אמיר ונג, מומחה לדיני תקשורת ממשרד רון גזית רוטנברג. "השאלה היא איפה הקו האדום, ומי מחליט. בעולם הטלפוניה הבינו שלא יכול להיות שמי ששולט בקו הטלפון יחליט אילו שדרי תקשורת נראים לו תקינים ואילו לא, ולכן בכל העולם המערבי, כל מי שמפעיל רשת טלפוניה, יש לו פטור מוחלט ממעורבות בתוכן".

האם פייסבוק וגוגל הן כמו מפעילי קווי טלפון, ומשמשות רק צינורות?

ונג: "בדיוק כאן עולה השאלה בקרב התיאורטיקנים, באיזו דרך להתייחס לגוגל ופייסבוק — אם הן רק אמצעי תעבורה, או אולי יש להן חשיבות רבה יותר, וצריך לתת להן להחליט מה יעבור על גביהן ומה לא".

לדברי ונג, החברות אמנם יכולות להסיר דפים גם ללא צו של בית משפט, אבל "במקרה הזה נוצר חוסר נוחות, כי בכל זאת יש למאבק הזה פן ציבורי. מצד שני, יש גם אינטרס להגן על הנפגעים. לכן זה שטח אפור".

גם אם מסירים עמודים או פוסטים בריוניים, יש הצדקה לצנזר לחלוטין דף פייסבוק שלם או להסיר עמוד לחלוטין מתוצאות החיפוש?

"ההורדה היא על בסיס זהות אישית. מי שעובר על הכלל, בפייסבוק לא יחפשו בפינצטה מה עשה, אלא יורידו לו את הדף. זו ההתנהלות של פייסבוק שאנו מכירים ממקרים אחרים".

"הסרת העמוד - מקרה קצה חריג"

עו"ד יורם ליכטנשטיין, מומחה לדיני אינטרנט וקניין רוחני, סבור כי חייב להיות הליך שמאפשר לאנשים שנפגעים מפרסומים באינטרנט להסיר אותם מגוגל ופייסבוק. "בעבר, לפני עידן האינטרנט, כשפורסמה לשון הרע - כל מי שהיה מסביב ידע מזה. כיום - כל העולם. זה שינוי דרמטי מאוד בכמות, והכמות הזאת נהפכת לאיכות בכל הקשור להיקף הפגיעה", הוא אומר.

באחד המקרים, מספר ליכטנשטיין, הוא הצליח לגרום לגוגל להסיר תוצאות חיפוש של מידע דיבתי אישי על אחד מלקוחותיו. "בית המשפט בישראל מטיל אחריות על הפלטפורמה שמעבירה את המידע, והיא עלולה להיתבע. לכן גוגל מסירה מיידית תוצאות כאלה. המצב בארה"ב שונה, ושם אין אחריות לפלטפורמה", אומר ליכטנשטיין. זו הסיבה, לדבריו, לכך שהעמוד של באים לבנקאים לא הוסר מתוצאות החיפוש ב–google.com.

ליכטנשטיין מבהיר כי לא בחן לעומק את המקרה של באים לבנקאים, אבל לדבריו ההחלטה להסיר לחלוטין את העמוד מתוצאות החיפוש היא חריגה. "בתי המשפט הישראליים הבהירו כמה פעמים כי יש חשיבות מיוחדת לחופש הביטוי במקומות שבהם יש סכסוך בעל עניין ציבורי, ושתוצאות השיח בנושא חשובות לאזרחים. פה כנראה הצליחו להוכיח שיש הטרדה מאיימת. לדעתי, היה ראוי לבלום את הפעולות שהופכות להטרדה, אבל לא להשתיק את הקול של תנועת המחאה עצמה, שהיא בעלת אינטרס ציבורי. אני לא מכיר מקרי קצה כאלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם