נתניהו דוחה את סגירת רשות השידור בשנה - מדיה ושיווק - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו דוחה את סגירת רשות השידור בשנה

תזכיר לשינוי חוק השידור הציבורי כולל בתוכו עוד שינויים, כמו מתן סמכויות נרחבות למנהל הזמני שמונה להקמת הגוף החדש לרכוש תוכן ולגייס עובדים - ללא פיקוח של מועצה ציבורית שאינה תלויה בפוליטיקאים

16תגובות

היישום של חוק השידור הציבורי יידחה בשנה עד לסוף מארס 2016, ובינתיים יהיה ניתן לפטר עובדים קיימים ברשות השידור שנמצאת בהליכי בפירוק. במקביל, למנהל הזמני שמונה להקמת הגוף החדש יהיו סמכויות נרחבות יותר לרכוש תוכן וכן לגייס עד 400 עובדים, וזאת ללא פיקוח של מועצה ציבורית שאינה תלויה בפוליטיקאים. אלה השינויים המרכזיים שמוצעים כיום בתזכיר לשינוי חוק השידור הציבורי שיעלה לדיון בכנסת.

לפי חוק השידור הציבורי, באוקטובר 2015 – אחרי שתי הארכות - יהיה המועד האחרון לסגירת רשות השידור ולהקמת תאגיד חדש שידור הציבורי. בשלב זה נראה כי אין כל סיכוי שהתאגיד יוקם במועד זה, כך נכתב בהצעה לתיקון החוק שאותה יזם משרד התקשורת. על כן הוצע בחוק לקבוע מועד חדש לתחולת החוק - 31 במרץ 2016. במועד זה, שנה אחרי המועד המקורי, תיסגר סופית הרשות הישנה ויוקם התאגיד החדש.

אי־אף־פי

השינוי המרכזי בחוק נוגע למתן יכולת למנהל הזמני של הקמת הרשות, מנכ"ל החינוכית אלדד קובלנץ, להתחיל בהקמת הגוף החדש עוד לפני מינוי מועצה ציבורית ומנכ"ל קבוע. קובלנץ מונה על ידי ועדת איתור (ועדת קמא) למנהל הזמני, והוא משמש מעין פרויקטור של הקמת התאגיד החדש. לפי החוק הנוכחי הוטלו עליו מגבלות - הוא רשאי לגייס רק כ-20 עובדים ונאסר עליו לעסוק בתוכן. תפקידו היה רק להקים את התשתית, ללא גיוס עובדים, וזאת משום שהוא מונה ישירות על ידי ועדת האיתור ולא באמצעות המועצה הציבורית הרחבה.

כעת מוצע בחוק להעניק סמכויות נרחבות הרבה יותר על המנהל הזמני, כמו לרכוש תוכן ולגייס עובדים. המשמעות של שינוי כזה היא מצד אחד האצה משמעותית של תהליכי הקמת התאגיד החדש באמצעות קובלנץ. מנגד, משרדי הממשלה לא צריכים כעת להזדרז להקים מועצה חדשה כבר כעת שתבחר גם במנכ"ל קבוע, שכן גם למנהל הזמני יש סמכויות הקמה רחבות.

מזווית הראייה של נתניהו, מאחורי המהלך עומדים גם שיקולים פוליטיים. נתניהו מסרב למנות את חברי המועצה שכבר נבחרו על ידי ועדת האיתור בראשות השופט בדימוס קמא באפריל. ועדת קמא בחרה בגיל עומר ליו"ר וב-11 חברי מועצה נוספים, ושר התקשורת מחויב למנות אותם כמקשה אחת. ואולם נתניהו רוצה בהמשך לשנות את החוק ולאפשר לו להתערב באופן ישיר יותר במינויים ברשות, וההערכות הן כי הוא יעלה הצעה לשינוי כזה בהמשך. לכן כיום נתניהו אינו ממנה את המועצה, שככל הנראה אינה לדעתו מתאימה לעמדותיו הפוליטיות. במקום זאת, הוא מעניק יותר סמכויות למנהל הזמני.

אייל טואג

עד עתה החוק קבע כי המנהל הזמני – שלא מונה על ידי המועצה – לא יוכל לעסוק כלל ברכישת תוכן, וזאת כדי למנוע השפעת פוליטיות. כדי להאיץ את הקמת הגוף החדש הוצע כי המנהל הזמני יוכל לרכוש תוכן. עוד מוצע לשנות החוק כך שלמנהל הזמני של רשות השידור שנמצאת בשלבי הפירוק, יונה ויזנטל, תהיה סמכות לרכוש כיום תוכן גם באישורו של המנהל הזמני – ולא רק באישור המנהל הקבוע של הגוף החדש.

כאמור, קולבנץ יוכל גם למנות 400 עובדים – כלומר להקים בפועל את התאגיד החדש, כולל גיוס עובדי מחלקות החדשות ומחלוקת התוכן, וזאת ללא כל מועצה מעליו. ההליכים האלה אמורים מצד אחד לזרז את הקמת התאגיד החדש, אך מהלכים אלה ייעשו באופן בעייתי ללא הנחיות ופיקוח של מועצה ציבורית.

התיקון לחוק אמור להתמודד גם עם הסעיף השנוי במחלוקת סביב מימון הרשות בתקופת הפירוק. לפי החוק הקיים, הרשות היתה אמורה לפעול עד לפירוק מכספי האגרה. ואולם ראש הממשלה והשרים סירבו לחתום על הצו המאשר גביית אגרה, בניגוד לרוח החוק, וזאת מטעמים פוליטיים כדי לא לגרור תרעומת מהציבור. בשבועות האחרונים, לאחר מו"מ עם האוצר, סוכם מתווה שלפיו האוצר יממן ישירות את רשות השידור בקריסה, וזאת בתמורה לפינוי מתחם שרונה בתל אביב ופרישה של לפחות 300 עובדים. כעת מציע משרד התקשורת גם לשנות את החוק כך שתימחק חובת גביית האגרה עד לפירוק.

המימון הישיר מהאוצר מהווה בעיה חמורה ותלות של הרשות באוצר. בעקבות כך, נכתב בתיקון החוק המוצע, כי "לא יהיה באופן מימון הוצאות הניהול והפירוק של הרשות בידי המדינה כאמור בסעיף זה כדי לאפשר התערבות בתוכן שידוריה". ואולם בפועל לא מוצע כל מנגנון אכיפה לסעיף הזה ואין כל דרך למנוע את התלות המוחלטת של מימון הרשות כיום בידי האוצר – ואפילו לא נקבע סכום קבוע שיועבר לרשות.

שינוי נוסף בחוק נוגע לפרישת העובדים ברשות השידור כבר כעת, עוד לפני סגירת הרשות. בעקבות לחץ של ההסתדרות נכתב בחוק כי לא ניתן יהיה לפטר או לפגוע במעמד העובדים עד לסגירת הרשות. כעת, בעקבות ההסכמות של ההסתדרות, אגודת העיתונאים והאוצר, ישונה החוק כך שיהיה ניתן להתחיל מהלך של פרישה מרצון של עובדי רשות השידור כעת. בנוסף, בהסכמה עם ארגוני העובדים, המפרק יהיה רשאי לצמצם את מספר עובדי הרשות גם בתקופת הפירוק.

החוק כולל גם שינוי סמנטי בחוק בעקבות הצעה שהעלה השר אופיר אקוניס, שמייעץ לראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, בנוגע לחוק רשות השידור והרשות השנייה. אקוניס העלה דרישה שלשמו של התאגיד החדש, "תאגיד השידור הציבורי" יתוסף "הישראלי". עוד מוצע לשנות כי שידורי הרדיו יכונו "קול ישראל", כפי שהם מכונים כיום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#