מדוע תשובה צריך אצלו את נדב פרי - ולמה שלי יחימוביץ' בהלם? - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע תשובה צריך אצלו את נדב פרי - ולמה שלי יחימוביץ' בהלם?

שלי יחימוביץ' המומה מזה שכוכב ערוץ 10 עובר לעבוד אצל תשובה ■ איפה היא חשבה שיילך לעבוד - אם חצי מהמשק בידיים של החבורה הזאת?

114תגובות

שלי יחימוביץ כתבה היום בטוויטר שהיא ״בהלם״ מזה שכוכב ערוץ 10 נדב פרי - עובר לעבוד אצל יצחק תשובה כ״אחראי תקשורת״ - כלומר כלוביסט של מונופול הגז מול העיתונות ושאר מקבלי ההחלטות.

אני לא בטוח שהיא היתה בהלם. נראה לי שהיא קלטה שהברכות בטוויטר שהיא שיגרה אליו שעתיים קודם נראות מוזרות על רקע המאבק המתמשך שלה במונופול הגז.

היום בצהרים כאשר נדב פרי הודיע שהוא עוזב את ערוץ 10 אמרתי לכתב התקשורת של TheMarker, נתי טוקר, שיבדוק אם נדב פרי הולך לעבוד אצל יצחק תשובה או אצל פועלומי (בנק הפועלים ובנק לאומי). לא היה לי שום מידע כמובן.

איך קורה שדווקא שלי יחימוביץ', שאני מציין אותה לעיתים קרובות כלוחמת חשובה בהון-שלטון; דווקא היא "בהלם" ממה שכל עיתונאי יכול היה לנחש מיד עם יציאת ההודעה? כנראה שלא.

מתוך ויקיפדיה

אני לא מכיר את נדב פרי, נפגשתי איתו רק פעם אחת ולא יצא לי לראות את התוכנית שלו. אני שומע עליה בשנים האחרונות ביקורות טובות. ראיתי ששורה ארוכה של עיתונאים מעולים בירכו אותו היום ופירגנו לו - הוא כנראה עשה עבודה טובה מאוד.

כי הסיפור הוא כמובן לא נדב פרי. הסיפור הוא מבנה המשק ושוק התקשורת הישראלי. וחבל שרבים מהפוליטיקאים ומהעיתונאים מסתירים את המבנה הזה מהציבור הישראלי.

נדב פרי, כמו שורה ארוכה של עיתונאים בכירים לפניו, הלך לעבוד אצל יצחק תשובה או בבנקים בישראל משום שכך בנוי המשק הישראלי: קבוצה קטנה של חברות ענק, בנקים, חברות ביטוח שהרווחיות שלהם נגזרת ישירות מהרגולציה בישראל או לעיתים קרובות מהיעדר רגולציה. חלק מהם שולטים בצורה גלויה בעיתונים ובערוצים וחלקם שולטים בצורה סמויה. לקבוצה הזאת כדאי לשלם כסף גדול לעיתונאים. מיד אסביר מדוע.

מדובר במועדון קטן ששולט בעם באמצעות כספו של העם. מי שמתעניין עוד במבנה הזה שיקיש בגוגל את המילים "ריכוזיות" או "גיא רולניק, ריכוזיות" וימצא בערך אלף כתבות שאני וחבריי ב-TheMarker כתבנו על הנושא הזה בעשור האחרון.

כל עוד שהמבנה הנוכחי הזה של המשק נשמר - הסיכוי שתהיה בישראל עיתונות חופשית ועצמאית הוא קלוש (כמובן שבסיפורי שמאל/ימין, שטחים/כיבוש/חרדים/ערבים ושחיתויות של פוליטיקאים אפשר יהיה להמשיך לעשות עיתונות רצינית ולוחמת. כי זאת לא עיתונות שמפריע לטייקונים ולמליציות המיסוי השונות).

לא בגלל שהעיתונאים מושחתים או לא מקצועיים. רחוק מכך. יש ברוב מערכות העיתונים עיתונאים מעולים וישרים. בוודאי בחברת החדשות של ערוץ 10 יש רבים כאלה.

הבעיה היא שאין כאן "כוחות": העיתונות חלשה, שבירה, מפוררת - ומולה מועדון קטן, מלוכד, אלים ששולט בשני טריליון שקלים (טריליון זה אלף מיליארדים) של כסף ציבורי. שוב, שולטים בעם באמצעות כספו של העם.

גיל יוחנן

החלקים היחידים בעיתונות שאינם חלשים - שייכים לקבוצות שעד היום בעיקר היו בצד של הטייקונים (למשל ״ידיעות אחרונות״ על עיתוניה ואתריה), או שייכים למונופולים ולטייקונים הגדולים. חלק מהעיתונים היום נמצאים דה-פקטו בידי הבנקים - שהם המלווים העיקריים של הטייקונים ויעשו הכל כדי למנוע מהפכה בסדר היום הציבורי. מאז המחאה החברתית רבים מהעיתונים מקפידים ״לנבוח״ ולפעמים ״לנשוך״ - אבל שינוי אמיתי בסדר היום הציבורי והכלכלי הם לא מנסים לייצר. הם חלק ממנו.

זאת הסיבה שעד לפני המחאה החברתית כמעט כל העיתונים שירתו במעשה ובעיקר במחדל את הטייקונים וחלקם אפילו טענו שאין בעיית ריכוזיות, תחרות ויוקר המחיה בישראל. היו עיתונים שנתנו רוב הזמן במה לעורכי הדין, ללוביסטים ולנציגים של הטייקונים שטענו ש"הון-שלטון" זו סיסמא ריקה שלא משקפת את המציאות הכלכלית-פוליטית בישראל.

מדוע יצחק תשובה צריך אצלו את נדב פרי? בגלל שכל הרווחיות של מונופול הגז נגזרת מהחלטות של פוליטיקאים ורגולטורים. ואלה האחרונים מושפעים מאוד מהתקשורת. היא קובעת את סדר היום והיא נותנת מקלות וגזרים לפוליטיקאים שרוצים לחולל שינויים מהותיים בנושאים החשובים לטייקונים. ולכן המשחק הכלכלי בישראל נגזר ישירות מסדר היום ומהדרך שבה העיתונות מטפלת במונופולים הפרטיים והציבוריים, ובמערכת הפיננסית שמחזיקה בהם ומממנת אותם.

לנדב פרי, כמו לרוב העיתונאים הבכירים, יש ידע עצום על איך התקשורת עובדת. יש לו הרבה חברים טובים בכל הערוצים - הוא יודע איך תקשורת עובדת, הוא יודע מה נעשה בתוך המערכות: מי מחליט, מי קובע, מי עובד ביחד עם מי, מי עובד נגד השני. הוא מכיר את הקשרים בין העיתונאים לבין הפוליטיקאים. כל הידע הזה שייך עכשיו ליצחק תשובה; איך לשמר סדר יום כלכלי וחברתי שבו נראה כאילו יש כאן עיתונות עצמאית, ובעצם הוא משרת את סדר היום הקיים. משאיר את הכוח בידי אלה שיש להם כוח.

אין לי שום טענה לנדב פרי. הוא עשה עבודה עיתונאית כמקובל בטלוויזיה ועכשיו הוא יעשה עבודה טובה בשביל יצחק תשובה. הטענה היחידה שלי היא כלפי עיתונאים ופוליטיקאים מכהנים שלא פועלים לשבירת המבנה הכלכלי-פוליטי הזה. יש לי טענה נגד פוליטיקאים ועיתונאים שמסתירים היום מהציבור את המבנה האמיתי של התקשורת ושל צמרת עולם העסקי וחיבורי ההון-שלטון-עיתון.

היה מקרה אחד בודד בו עיתונאים דיברו וחשפו. זה היה אחרי שנוחי דנקנר פשט את הרגל עם פשיטת הרגל של מעריב. אז נחשפה השיטה האמיתית: כיצד אינטרסים של טייקונים ובנקאים קודמו על ידי עיתונאים בכירים במעריב. אבל בדרך כלל העיתונאים שותקים. הפוליטיקאים גם שותקים. אף אחד לא רוצה להסביר לאנשים שריכוזיות זה לא רק יוקר מחיה אלא מבנה כל הכוח, הפערים, הנורמות במדינה.

לא ברור לי ממה בדיוק שלי יחימוביץ' ב"הלם"? איפה היא חשבה שנדב פרי יילך לעבוד אם חצי מהמשק בידיים של החבורה הזאת? (כמובן שהוא יכול היה ללכת לעבוד כסמנכ״ל רגולציה או תקשורת באחד המונופולים הציבוריים - שבדיוק כמו מונופול הגז נהנים גם הם מחיבורים לצמרת העיתונות וזקוקים לה כדי לשמר את כוחם).

אני מעריך מאוד את המאבק של יחימוביץ' במונופולים הפרטיים - ויש לי גם הרבה חילוקי דעות איתה. הייתי רוצה לראות אותה נלחמת בשחיתות בסקטור הציבורי כפי שהיא נלחמת בשחיתות של הטייקונים. כי בלי ממשלה איכותית וסקטור ציבורי מקצועי - לעולם לא תהיה כאן מדינת רווחה ושוק חופשי שהם שני דברים שלא יכולים להתקיים אחד בלי השני לאורך זמן. (בטייקונים היא עושה עבודה מרשימה. למרות שלא שמעתי אותה מדברת על הריכוזיות בבנקים עד היום).

אני מציע לה במקום להיות ב"הלם" לוודא, מהאופוזיציה, ששר האוצר הנוכחי משה כחלון יפעל לפירוק האוליגרכיה הזאת - ולא יעסוק רק ברפורמות קוסמטיות (אני מציע לכם לקרוא את מה שכתבתי כאן ביום שישי על החיבור המסוכן של משה כחלון עם קובי מימון ואת מה שאיתן אבריאל כתב לפני הבחירות על הסכנה של החיבור הזה).

אני מציע את זה גם לחברי העיתונאים הכלכליים ובעיקר לעורכים של העיתונים. עכשיו הזמן לצאת בקמפיין חסר תקדים והכרחי לשבירת האוליגרכיה ופירוק הריכוזיות במערכת הבנקאית - כי כל עוד יש מערכת בנקאית ריכוזית - כל המגזר העסקי הוא ריכוזי והמשמעויות הדמוקרטיות הן בהתאם.

השאלה שכולנו צריכים להעלות לראש סדר היום הציבורי עכשיו היא האם הוועדה להכנסת תחרות בבנקים תהיה עוד ועדה "טכנית" או שהיא תחולל שינוי מבנה אמיתי? הרפורמה העיקרית שאנחנו צריכים היום בישראל היא שבירת המבנה האוליגרכי. בלי זה לא נפתור את בעיות יוקר המחיה, אי השיוויון והידרדרות השירותים הציבוריים.

כמו תמיד, אשמח מאוד אם תשתפו. בשביל זה יש פייסבוק, לשבור את האוליגרכיה.

סקופ חם: שלי יחימוביץ ״בהלם״ מזה שכוכב ערוץ10 נדב פרי - עובר לעבוד אצל יצחק תשובה כ״אחראי תקשורת״ - כלומר כלוביסט של מונ...

Posted by Guy Rolnik on Tuesday, 2 June 2015


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#