המספרים המלאים בעסקת ערוץ 10 - ולמה אסור להגדיל את ההשקעות בריאליטי

אחרי השקעה של יותר מ-1.2 מיליארד שקל, יקבלו יוסי מימן וארנון מילצ'ן מקסימום 40 מיליון שקל ■ דו"חות הערוץ מ-2012-2010 מציגים כיצד הגדלת ההשקעה בתוכן הביאה לזינוק בהפסדים ■ וגם: מהם השיקולים המשפטיים לפני מתן הרישיון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

ברשות השנייה יפיצו היום לגורמים השונים בשוק את מסמך הרישיון והכללים השונים, לקראת מתן הרישיון לערוץ 10. הרישיון יינתן לאחר שאתמול נסגרה סופית העסקה לרכישת הערוץ על ידי קבוצת RGE, והעברת הערבויות לרשות השנייה.

מבנה הבעלות החדש ייראה כך:  לקבוצת RGE יהיו 51% מהבעלות על הערוץ. כלומר, כל אחד מבעלי המניות ב-RGE, לן בלווטניק, אביב גלעדי ואודי רקנטי – יחזיק ב-17% בשרשור. הסגירה הסופית של העסקה תהיה ב-1 ביולי, אז יתחיל הערוץ לשדר ברישיון קבוע.

בעלי המניות הנוכחיים, מימן ומילצ'ן, ידוללו ויחזיקו יחד 49% מהערוץ. כלומר מימן יחזיק ב-37% מהערוץ ומילצ'ן כ-12%.

במהלך 13 שנות פעילות הזרים מימן לערוץ כ-700 מיליון שקל ומילצ'ן כ-200 מיליון שקל. בעסקה הזו הם לא יקבלו אפילו אחוז אחד מההשקעה בערוץ. כמובן שגם רון לאודר, שהזרים 500 מיליון שקל, לא יזכה לראות החזר כלשהו.

לפי מתווה העסקה הסופי, אותו גיבשו אנשי מימן - אירית אילוז יחד עם ליאו מלמוד, מימן רחוק מלכסות אפילו אחוז מההשקעה. סך כל התמורה שעשויים לקבל מימן ומילצ'ן היא 40 מיליון שקל. "זו תמורה סמלית, לא יותר מזה", אומרים מקורבים למו"מ.

10 מיליון שקל מתוכם יועברו כעת במזומן, ואילו השאר – 30 מיליון שקל, יועברו רק בהתאם לאבני דרך עתידיים ולרווחי הערוץ, או תמורת מימוש הסכם אופציה לרכישת יתרת מניות החברה. במתווה שבו ייהנו בעלי המניות מרווחים עתידיים יהיה זה רק לאחר ש-RGE תכסה את כל השקעתה עד כה.

סך החובות שנטלה על עצמה קבוצת RGE הם  כ-90 מיליון שקל, ומלבד זה הם אחראים לערבויות הערוץ העתידיות. RGE גם תזרים עשרות מיליוני שקלים להפקות עתידיות של הערוץ.

אסטרטגיות הפעולה של RGE

בפני קבוצת RGE עומדות כרגע שתי אסטרטגיות פעולה ברורות מאוד. האם להמשיך במתכונת שהתווה ורשבסקי לערוץ רזה, ממוקד חדשות, ללא ריאליטי יקר, או שמא, כיאה לקבוצת טלוויזיה בעלת כיסים עמוקים ובעלי בית עשירים, יוזרמו כעת סכומי עתק להפקות יקרות.

לן בלווטניקצילום: בלומברג

האסטרטגיה הראשונה נועדה לאפשר לערוץ 10 להיות האח הקטן של ערוץ 2, עם כרבע מנתח השוק המסחרי שיאפשר לערוץ להיות רווחי. האסטרטגיה השנייה היא לנצח את ערוץ 2 במגרש שלו, עם מקסימום השקעה בבידור.

למעשה, שני האנשים שכעת יכהנו בתפקידים הבכירים ביותר בערוץ 10 מכירים היטב את האסטרטגיה השנייה. מנכ"ל RGE מודי פרידמן כיהן בשתי קדנציות כמנכ"ל ערוץ 10. בקדנציה השנייה שלו הוא היה זה שהעלה על המסך את התוכנית היקרה "הישרדות", שיצרה בשוק הטלוויזיה בישראל תחרות פרועה – שלדעת רבים הובילה להפסדים קשים.

גם ורשבסקי רצה בעבר לנצח את ערוץ 2. על אף שהוא התבטא בעבר בחריפות נגד "האח הגדול" (המיץ של הזבל") ב-2011 הוא עצמו השיק את התוכנית "הדור הבא", שהיא סוג של "האח הגדול". התוכנית הזו נכשלה וגרמה להפסדים כואבים לערוץ.

ורשבסקי ופרידמן מכירים שנים רבות. ב-2008 ורשבסקי היה זה שהחליף את פרידמן בתפקיד המנכ"ל של ערוץ 10, ופרידמן מונה ליו"ר הערוץ. היחסים ביניהם לא היו מן המשופרים.

כשנכנס ורשבסקי לתפקידו בפעם השנייה, הוא הוביל מהלך דרמטי של קיצוצים בערוץ והוביל אותו עד להצלתו המפתיעה אתמול. אחת מהחברות שספגו מכה מהתנהלות ורשבסקי היתה RGE, לאחר שורשבסקי החליט שלא להעלות עונה נוספת של תוכנית הסאטירה "בובה של מדינה" בגלל העלויות הגבוהות.

מודי פרידמןצילום: אייל טואג

כעת חוזר פרידמן לעניינים בערוץ 10, והוא צפוי לכהן כיו"ר הערוץ. האם קבוצת RGE תזרים כספים כדי להפוך לערוץ תחרותי בתחום הבידור, או שמא תמשיך להיצמד לתוכנית ורשבסקי?

כדי לקבל החלטה בנושא זה, אנשי RGE צריכים להסתכל על הגרף המצורף כאן: התוצאות העסקיות של ערוץ 10 ב-2010-2012. בטבלה ניתן לראות כיצד המשתנה המשפיע ביותר על שורת הרווח של הערוץ הוא לא ההכנסות, אלא ההוצאות על הפקות.

ההבדל מובהק בין השניים הוא בשורת ההוצאות על הפקות שונות, כולל שידורי חדשות. ב-2010 הוציא הערוץ 291 מיליון שקל על הפקות. שנה לאחר מכן צמחה ההוצאה על הפקות לסכום שיא כנראה – 362 מיליון שקל. באותה שנה השקיע הערוץ גם ב"דור הבא" וגם בתוכניות כמו "הישרדות" ו"היפה והחנון".

בשורת הרייטינג, הערוץ אכן רשם הצלחה. הרייטינג עלה מ-6.4% ב-2010 ל-8% (בכלל האוכלוסייה). כתוצאה מכך, גם הכנסות הערוץ מפרסום עלו משמעותית ל-353 מיליון שקל – 20 מיליון שקל יותר משנה קודמת.

יוסי ורשבסקיצילום: אוליבייה פיטוסי

אבל התוצאה הסופית היתה הרסנית. בעוד ב-2010 הגיע ההפסד הנקי של ערוץ ל-12.5 מיליון שקל, ב-2011 ההפסדים זינקו ל-191 מיליון שקל. גם מספר הדקות שהערוץ הצליח למכור בפריים טיים צנח.

שנה לאחר מכן, לאחר שוורשבסקי פרש ויואב הלדמן מונה למחליפו הזמני, הערוץ קיצץ באופן דרסטי את הוצאות ההפקה ל-255 מיליון שקל בלבד. ומה קרה? הרייטינג נותר יציב על 8%, ההכנסות ירדו אמנם - אך למרות ירידה בהיקף הדקות, ההפסדים הסתכמו ב-4.4 מיליון שקל בלבד. עם מספרים אלה אפשר לכנות את הערוץ כמעט מאוזן, שלולא חובות רגולטריים כמו תמלוגים ודמי זיכיון היה אפילו רווחי. כלומר, ככל שהשקעת בתוכן יקר יותר, כך הפסדת יותר.

ההשלכות של התנהלות בזבזנית בכל הקשור להשקעה בתוכן אינן נותרות רק בגזרת ערוץ 10. גם זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, נאלצות להשקיע סכומים מהותיים יותר בהפקות כאשר מולם ערוץ 10 מציג תוכניות עם פוטנציאל גבוה של רייטינג – ואז גם הן שוקעות בהפסדים קשים, כפי שאירע בשנים האחרונות.

השאלה המשפטית: מה עלול למנוע את מתן הרישיון?

למרות החגיגות לקראת השלמת העסקה של RGE וערוץ 10, יש לא מעט גורמים משפטיים בכירים שהעלו כמה שאלה לגבי חוקיות המהלך, או לפחות להאיר כמה נקודות שספק אם שמו לב אליהן קודם.

חוק הרשות השנייה קובע כי 51% מאחזקות ערוץ מסחרי צריכות להיות בידי אזרח ישראלי, שהוא גם תושב ישראל – כלומר מתגורר כאן. עד כה, מימן שלט בערוץ והוא אזרח ותושב ישראל. מילצ'ן, שיחזיק כ-15% מהמניות, הוא אזרח ישראלי אך מחזיק בערוץ 10 באמצעות חברות זרות. הוא אמנם לא מתגורר בישראל, אך נחשב תושב מקומי משום שהוא משלם מסים בישראל – כך עלה בבדיקה של הרשות השנייה.

אביב גלעדיצילום: מוטי מילרוד

RGE, שתחזיק 51% ממניות ערוץ 10, מוחזקת באופן שווה על ידי שלושה: לן בלווטניק, אביב גלעדי ואודי רקאנטי.

בלווטניק, שיחזיק כעת ב-17%, כמובן אינו ישראלי. המשמעות היא שהרשות תצטרך לקבוע כי גלעדי – על אף שהוא מתגורר בעיקר בלונדון – הוא ישראלי, או שרקנאטי, שמתגורר בשווייץ, נחשב ישראלי לעניין השליטה בערוץ טלוויזיה.

גם אם רוב האחזקות יהיו בידיים שמוגדרות ישראליות, עדיין תישאר השאלה האם יש בעל שליטה דומיננטי בערוץ יותר מאחרים, גם אם הוא מחזיק במניות מיעוט. כחלק מהמאבק בין ארנון מילצ'ן לרון לאודר, העבירו בעבר אנשי מילצ'ן לרשות השנייה תלונה שבה טענו כי הערוץ אינו פועל על פי החוק מפני שלאודר – תושב חו"ל – שולט בפועל בערוץ באמצעות הזרמות הכספים.

התלונה ההיא נבדקה ונמצאה כלא מוצדקת, אבל כעת לקראת קבלת הרישיון הרשות תצטרך לבחון האם חלקו של בלווטניק בשליטה הוא גדול יותר מאחרים. האם בלווטניק – שאגב, מעסיק כמנכ"ל את שותפו גלעדי בחברת ההפקות שבשליטתו - העמיד חלק מהותי יותר בהזרמה לערוץ? האם העמיד ערבויות יותר מחלקו? האם יש לו זכות וטו?

גולן יוכפזצילום: אייל טואג

שאלה נוספת היא לגבי גלעדי עצמו. את כניסתו לתחום המדיה עשה גלעדי בין השאר כסוכן שחקנים, ועד היום הוא הסוכן של כמה כוכבים – בהם גם איל קיציס וגיא פינס. עד עתה הורשה גלעדי להחזיק במניות מיעוט ברשת (20%, עש שמכר לאנדמול ב-2014). אלא שכעת חבר גלעדי בגרעין השליטה בערוץ, והרשות השנייה תאלץ לבחון את הנושא.

השליטה של RGE בערוץ 10 עלולה ליצור להם גם חיכוכים עם הרגולטור הנוסף, ד"ר יפעת בן חי שגב יו"ר מועצת הכבלים והלוויין. RGE מחזיקה בשבעה ערוצי ספורט 5, בערוץ הילדים ובערוץ לוגי. אלא שהחוק מגביל כי בעל עניין בערוץ ברודקאסט לא יכול להחזיק יותר מ-50% מסך הערוצים המקומיים שעלו על גבי הכבלים והלוויין.

לגבי נושא זה יש הבדל בין בעל עניין (כפי שהיה עד כה גלעדי ברשת) ובעל השפעה – לבין בעל שליטה. RGE אומרה לקבל כעת את השליטה בערוץ 10, ובמועצת הכבלים והלוויין יבחנו את סוגיית הבעלויות הצולבות.

יוסי מימןצילום: דודו בכר

ויש עוד סוגיה אחת, עקרונית יותר. חוק הריכוזיות שעבר ב-2013 בכנסת קבע כי לפני כל מתן רישיון לשידורים, תיערך בדיקה של מקבל הרישיון לגבי שליטתו במונופולים – ושליטה זו תיכלל במערכת השיקולים האם להעניק את הרישיון או לא. זו היתה הפעם הראשונה שהמחוקק התייחס באופן ישיר לסכנה להשפעה פסולות של בעלי גופי תקשורת שמחזיקים גם נכסים ריאליים משמעותיים.

בלווטניק הוא הבעלים של כלל תעשיות ובמונופול המלט הישראלי נשר. על פניו, הוא היה אמור להיבדק על בסיס חוק הריכוזיות. אלא שכאמור, בלווטניק יחזיק בשרשור רק 17% מהמניות ולכן כנראה לא אמור היה להיבדק בכל מקרה.

אבל גם אם בלווטניק ייחשב בעל שליטה יחיד, החוק לא היה מיושם הפעם. מנכ"ל הרשות השנייה לשעבר, שי באב"ד, הצליח לשלב בחוק סעיף מיוחד שלפיו לא תיערך בדיקה לפי חוק הריכוזיות בתקופת הרישיונות הראשונה, אלא רק בזו השנייה – כלומר רק עוד 15 שנה.

האישור החוקי הזה הוא כמובן אינו מעיד על כך שלא קיימת בעייתיות בכך שאדם בעל אינטרסים עסקיים משמעותיים במשק הישראלי ישלוט כעת בערוץ שמחזיק בחברת חדשות משפיעה וכזו שמטפלת לא מעט בנושאים הקשורים לריכוזיות, מונופולים וכשלים בכלכלה הישראלית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker