נתניהו עצר את האגרה - רשות השידור עלולה לקרוס תוך חודש - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו עצר את האגרה - רשות השידור עלולה לקרוס תוך חודש

הרפורמה ברשות השידור עברה לידיו של בנימין נתניהו יחד עם כל הסמכויות בתחום התקשורת ■ ההערכות הן כי נתניהו ימשיך ברפורמה - אך ירצה לערוך בה שינויים, שעיקרם הכנסת אנשיו לרשות ■ האם תחזרו לשלם אגרה?

75תגובות

הידיעה כי המשטרה ממליצה להעמיד לדין את מנכ"ל רשות השידור לשעבר, יוני בן מנחם, על התחזות במייל מכפיש ששלח לכאורה נגד ההנהלה הנוכחית, שפורסמה אתמול ב-TheMarker, לא הפתיעה חלק מבכירי הרשות כיום. המייל ששלח לכאורה בן מנחם, בשמו של חברו הקרוב משה נסטלבאום, כלל שורה של הכפשות נגד כונס הנכסים הרשמי דוד האן, המנהל בפועל יונה ויזנטל, שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, מנהלת חטיבת החדשות איילה חסון ובכירים נוספים.

בכירים ברשות השידור אמרו אתמול כי אנשי ההנהלה הקודמת שהודחה מהרשות - כולל בן מנחם, נסטלבאום והאיש החזק לשעבר ברשות, זליג רבינוביץ' - עדיין שולטים בפועל בחלקים נרחבים מהרשות, בוועדי העובדים ובתוכניות מסוימות. מהלכים שונים שמנסים לעשות המנהלים הנוכחיים נתקעים בשל התנגדות העובדים, שמונחים על ידי ההנהלה הקודמת, אומרים ברשות. גם כאלה שבעבר התנגדו לפירוק הרשות אומרים כיום בפה מלא: "לסגור, כמה שיותר מהר. את השחיתות הזאת צריכים לבער".

אלא שמהלך הסגירה-פתיחה שהוביל ארדן נראה כיום בעייתי במיוחד, ואין כל סיכוי שיעמדו בלוח הזמנים שנקבע בחוק. לפי החוק, כבר ב-1 באפריל היה אמור לקום הגוף החדש לשידור הציבורי, כולל החינוכית, ואילו הגוף הישן היה אמור להיסגר. זה כמובן לא קרה. החוק אישר שתי הארכות - עד אוקטובר 2015. מובן שאין כל סיכוי שיעמדו בתאריך היעד הזה, ויהיה צורך בחקיקה להארכת ההקמה של הגוף החדש.

דניאל בר און

1. הרשות הישנה לקראת קריסה

עם ההקמה של הגוף החדש היתה אמורה להיפסק גביית האגרה. הגוף החדש, בתקציב של כ-700 מיליון שקל בשנה, היה אמור להיות ממומן ממקורות אחרים - אגרת הרכב והשלמת תקציב ממשרד האוצר. בינתיים, עד להקמתו של הגוף, האגרה היתה אמורה להיגבות כרגיל. אלא שהרשות החדשה לא גבתה אגרה מתחילת 2015. כדי לגבות אגרה יש צורך בחתימה של שר התקשורת.

לפני הבחירות היה זה צעד מאוד לא פופולרי לגבות אגרה - לאחר ההבטחות בנושא - ולכן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא חתם על אישור לרשות לגבות אגרה - עד עתה. בינתיים הרשות עצרה את כל ההפקות החיצוניות, וההערכות הן כי כבר בחודש הבא היא תיקלע למצוקה תזרימית קשה שתקשה על תפקודה ותמנע ממנה תשלום משכורות.

יונה ויזנטל
אייל טואג

2. האם נתניהו יאמץ את ירושת ארדן?

נתניהו נטל על עצמו את האחריות לרשות השידור ולהקמה של הגוף החדש. אם בעבר, במהלך המשא ומתן הראשוני עם ארדן, הוא הסכים לתת לו את האחריות על הרשות, הרי שכעת הוא הותיר אותה אצלו. השאלה הגדולה היא אם נתניהו מחויב ומתכוון להמשיך ליישם את הרפורמה כפי שהיא.

בכירים באוצר היו רוצים מאוד לראות יישום מלא של חוק השידור הציבורי כפי שהוא. את רפורמת הסגירה־פתיחה ליוו אישית הן הממונה על התקציבים אמיר לוי וסגנו יוני רגב, והן הממונה על השכר באוצר קובי אמסלם, יחד עם רפרנט התקשורת עופר מרגלית - שהיה בין החברים בוועדת לנדס.

באוצר היו רוצים לקדם את שתי החזיתות, כלומר, גם להנשים את הגוף הישן, רשות השידור הוותיקה, עד לסגירתה ופירוקה - וגם לסייע בהקמת הגוף החדש לשידור הציבורי. אלא שגם באוצר מבינים כי הכל מחכה כרגע להחלטה של איש אחד: נתניהו.

לאחר שוועדת האיתור בחרה ב-12 חברי מועצת רשות השידור, צריך עתה נתניהו להכריע אם לאמץ את המלצתה או לדחות אותה ולמסמס את הרפורמה. רק לאחר שנתניהו יקבע כי הוא ממנה את כל 12 חברי המועצה, יהיה ניתן להעבירם לאישור ועדת ברנר, המאשרת מינויים בשירות הציבורי.

ארדן היה זה שמינה את השופט בדימוס עזרא קמא, יו"ר הבימה נורית דאבוש ומנכ"ל בנק אגוד לשעבר חיים פרייליכמן לחברי ועדת האיתור שיבחרו את דירקטוריון רשות השידור. חברי המועצה התלהבו מהיכולות של גיל עומר, עיתונאי בכיר לשעבר ברויטרס בלונדון ובגלי צה"ל, וכיום מנכ"ל מוזיאון הילדים בחולון - והמליצו למנות אותו ליו"ר.

עומר, אומרים מכרים שלו, הוא איש מקצוע שכלל לא חשוד באהדה לעמדות של הצד הימני של המפה הפוליטית. הוא לא כוס התה של נתניהו. המינוי בפועל של עומר, יחד עם 11 חברי המועצה הנוספים, צריך להיעשות על ידי חתימה של נתניהו כשר התקשורת. בחקיקה עצמה נעשה ניסיון להרחיק את השליטה של ראש הממשלה על המינויים ברשות החדשה, וחייבו כי שר התקשורת הוא זה שיהיה אחראי על מינוי חברי המועצה החדשים. אך נתניהו נטל לעצמו את כל סמכויות משרד התקשורת והמינויים בידיו בלבד.

השאלה הגדולה היא אם נתניהו אכן יאשר את מינויים של עומר ושל חברי המועצה. 
ל–TheMarker נודע כי נתניהו כבר ביקש לקיים פגישה עם עומר ולדון עמו במינויו ליו"ר השידור הציבורי. עומר סירב להתייחס לנושא.

השופט קמא ידוע כמקורב לנתניהו. אנשים ששוחחו עם קמא אומרים כי הוא התרשם שבכוונת נתניהו ליישם את הרפורמה ככתבה וכלשונה ואין חשש לכך שדברים יעוכבו.

דניאל בר און

3. הערפל סביב המנכ"ל הזמני

הפרויקטור שאמור להקים את הגוף החדש הוא אלדד קובלנץ, מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית. קובלנץ הוכיח את יכולותיו כמנכ"ל, כשהפך גוף ישן שכמעט איבד את זכות הקיום שלו לגוף טלוויזיה מתוחכם, רלוונטי ופופולרי. את הידע שצבר במגזר הציבורי הוא אמור ליישם כעת גם בהקמת השידור הציבורי כולו. אלא שהצלחתו מוטלת בספק.

לא מעט אנשים המעורבים ביישום החוק סבורים שהוא בעייתי מאוד וקשה ליישום. המנכ"ל הזמני אינו יכול לעסוק כלל בנושאי תוכן, וגם לא למנות אף נושא משרה. כלומר, הוא צריך להתנהל כשידיו ורגליו קשורות, ותוך כדי כך להמשיך לנהל את החינוכית (ולמעשה, לבצע את שני התפקידים במשכורת אחת).

השלב הנוכחי הוא גיוס סמנכ"ל כספים. ועדת האיתור בראשות קמא כבר התכנסה ובפניה יוצגו 16 מועמדים לתפקיד. בימים הקרובים היא תתחיל לראיין את המועמדים.

גם אם תחליט על המינוי בתוך כמה שבועות, הרי שהמינוי בפועל יהיה רק בעוד חודש וחצי עד חודשיים - שכן צריך לתת למועמד שהות להודעה מוקדמת. מדובר בעיכוב משמעותי בהקמה שכן רק לאחר שסמנכ"ל הכספים ייכנס לתפקידו יהיה אפשר להתחיל לחתום על חוזים, להתקשר עם יועצים ולגייס עובדים שיבצעו בפועל את הליך ההקמה.

למנהל ההקמה גם אין אישור למנות מנהל חטיבת חדשות - אחד התפקידים הבכירים והרגישים ביותר ברשות - שאמור להקים את כל מערך חטיבת החדשות המאוחדת של הטלוויזיה, הרדיו והדיגיטל.

בינתיים רוב ההפקות ברשות השידור תקועות. גם אם הגוף החדש ייכנס מיד לפעולה בנושא, הרי שייקח שנתיים־שלוש עד שהפקות אלה יהיו מוכנות לשידור. במקביל, יש צורך לאתר מבנה שישמש את גוף החדש - קבוע וזמני - ולפי החוק הוא מחויב להיות בתוך ירושלים. כרגע יש כמה אופציות, אבל אין שביעות רצון מלאה מאף אחת מהן, הן בגלל המיקום והן בגלל גודל המבנה.

4. סימן השאלה: כחלון

שר האוצר, משה כחלון, ניסה בעבר להימנע מלטפל אישית בנושאי תקשורת. הוא יודע כי הנושא קרוב לליבו של נתניהו ולא הרבה להתערב במשברים השונים. עם זאת, כעת ייפלו לפתחו של כחלון כשר אוצר החלטות קריטיות הנוגעות לאופן המימון של הגוף החדש של השידור הציבורי. כחלון גם עשוי להתמודד עם עובדי הרשות שיפוטרו ויבואו בטענות אליו. בעקבות כך, יש לא מעט הערכות כי כחלון עשוי לבקש שינויים מסוימים בחוק.

עלות ההקמה של הגוף החדש הקבועה בחוק היא לא יותר מ-350 מיליון שקל עבור התשתיות והנדל"ן (לפני הצמדה). באוצר מקווים כי הסכום יהיה נמוך יותר, בהתאם להמלצה של קובלנץ, אבל זהו הסכום שהוקדש לנושא. התקציב של הרפורמה, כולל כ–1.2 מיליארד שקל עבור פרישת העובדים, אמור להגיע משני מקורות: חלקו ממימוש הנדל"ן של הרשות (עם מינהל מקרקעי ישראל נחתם הסכם בעניין) וחלקו ישירות מתקציב המדינה. הסכום הכולל אמור לשמש לפרישת העובדים, להקמת הגוף החדש ולהשלמות לתקציב השוטף של הגוף החדש.

מבחינת פקידי האוצר, כרגע הרשות הקיימת אמורה להיות ממומנת מאגרה, כל עוד אין החלטה אחרת. בינתיים אפילו לא התקיים דיון כלשהו לגבי החלטה אחרת, אבל ההערכות הן שנתניהו עשוי בסופו של דבר לא לאשר את גביית האגרה - והוא יפיל על משרד האוצר לממן את הפעילות של הרשות הקיימת מתקציב המדינה. במקרה כזה, הסכום עלול להגיע מחשבון התקציב הכולל של הרפורמה, שאמור היה להספיק לפרישת העובדים והקמת הגוף החדש.

המשמעות היא שכרגע כולם מחכים להחלטות של נתניהו לגבי רשות השידור. בידיים שלו נמצאים לא רק הערוצים המסחריים, אלא גם גוף השידור הציבורי שאמור להיות עצמאי ומנותק מכל קשר פוליטי. נתניהו עשוי לנצל את זה להשפעה פוליטית, אבל הגורמים המעורבים ברפורמה מקווים כי הוא דווקא יקדם אותה וינסה לממש אותה - בעיקר כדי לגזור את הקופון הציבורי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם