האזינו להקלטה: ידעו שהמוצר מקולקל - והמשיכו למכור - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האזינו להקלטה: ידעו שהמוצר מקולקל - והמשיכו למכור

אצל גורי ידעו על קלקול בביסקוויטים לתינוקות, אך לא הודיעו לכל הרשתות, למשרד הבריאות או לצרכנים ■ בכיר ברשת שיווק: "ביקשו שנוריד מהמדף בשקט" ■ גורי: "לא היינו חייבים לדווח"

47תגובות

קניתם מוצר מזון לתינוקות של חברה מוכרת באחת מרשתות הסופרמרקט המובילות? אל תהיו בטוחים שהמוצר ראוי למאכל.

חברת גורי שיווק והפצה - מהחברות הגדולות בתחום הפצת מוצרי צריכה - ויצרנית מזון התינוקות גולדן הארט לא הודיעו ללקוחות כי החטיפים לתינוקות "ביסקוויטמינים" ו"אצבעונים" שהן מוכרות בסופרמרקטים, ברשתות הפארם ובמכולות מקולקלים. זאת, אף שקיבלו תלונות לגבי פגיעה אפשרית בתינוקת בת שבעה חודשים שאכלה חטיף ביסקוויטמינים. החברות לא פנו למשרד הבריאות כדי ליידע אותו על הבעיה או הפיצו הודעה בתקשורת כמקובל.

המוצרים ביסקוויטמינים ואצבעונים ממותגים כמזון בריאות ייעודי לפעוטות וילדים מגיל 6 חודשים, המועשרים בברזל, ויטמינים, מינרלים ואומגה 3 ותורמים להתפתחות תקינה של ילדים. המוצרים ממוקמים במדפים המיועדים למוצרי תינוקות, ונמכרים ביותר מ–10 שקלים לחטיף. בכירים בחלק מרשתות השיווק והפארם סיפרו כי קיבלו טלפון או פקס מעובדים בחברת גורי, שביקשו מהם להוריד את המוצרים שנותרו על המדפים. לקוחות שכבר רכשו את המוצרים לא יודעו על התקלה. רשתות מזון וחנויות אחרות מסרו כי לא קיבלו הודעה על החזרה יזומה (ריקול) של המוצר עד לרגע זה.

לדברי בכיר ברשת מזון גדולה, ברשת קיבלו הודעה מגורי "שעושים ריקול שקט. ביקשו שנוריד את המוצר מהמדפים בשקט, מתחת לרדאר של התקשורת. הרבה פעמים חברות מתקשרות ומבקשות שנוריד מוצר מהמדף". בכך נותן הבכיר הצצה מדאיגה לטיפול של יצרני המזון והרשתות במקרים של פגמים במוצרים. בכיר אחר באותה רשת מזון גדולה אישר את הדברים: "התקבלה הודעה שעושים ריקול שקט, וזה כל מה שאני יכול להגיד".

האזינו להקלטה של שיחה בין מנהל המכירות בגורי לסמנכ"ל בטיב טעם שהוגשה כנספח לבקשת תביעה

האם תובעת 14 מיליון שקל

התובעת במקרה הזה היא אם לבת שהיתה בעת המקרה בת שבעה חודשים. לפני כשבועיים היא הגישה בקשה מתוקנת לאישור תביעה ייצוגית בנושא בסכום של יותר מ–14 מיליון שקל. האם טוענת באמצעות עורכי הדין נדב יריב ועומר יניב ממשרד יריב־יניב כי בתחילת פברואר בתה אכלה ביסקוויטמינים שנרכשו בסניף טיב טעם בבאר שבע ולאחר מכן הקיאה, שילשלה ואף הופנתה לחדר מיון. בבקשה המקורית רשת טיב טעם היתה אף היא צד לתביעה, אך לאחר מכן השתכנעו התובעים כי טיב טעם לא ידעה על הפגם במוצר - והיא הוצאה מהבקשה לתביעה.

לפי הבקשה, אמה של התינוקת הבחינה כי עולה מהחטיפים ריח רע, אף שהתאריך האחרון לשימוש שהיה נקוב על גבי האריזה היה ארבעה חודשים לאחר מכן - ביוני - וטילפנה לשירות הלקוחות של גולדן הארט. לפי התמלול שהוגש לבית המשפט, נציגת השירות היתה מודעת לבעיה עוד לפני קבלת השיחה, אך ניסתה להפנות אצבע מאשימה, שלא בצדק, לרשת שבה נרכש המוצר. "כן אנחנו יודעים על זה. טיב טעם היה צריך להוריד את זה מהמדף", אמרה, ונתנה לראשונה הסבר לריח הרע של המוצר: "זה פשוט עמד בשמש... מישהו שם אותו בשמש והוא התקלקל מבחינת השמן שלו. יש בפנים שמן והוא התחמצן עם האוויר". בהמשך טענה נציגת השירות כי "אנחנו העברנו את כל המסמכים לכל הרשתות להוריד את המוצר. עשינו ריקול למוצר".

בשיחה בין נציג גולדן הארט לאביה של הפעוטה, שהוגשה יחד עם כתב התביעה, אמר נציג השירות כי "אנחנו לא יודעים למה זה קרה, אנחנו לא יודעים באיזה כמות זה קרה. אנחנו לא יודעים איפה זה קרה. אנחנו לא יודעים אם זה משטח או שני משטחים. אחרי שהיו שתי תלונות, אנחנו ביקשנו מכל הרשתות לאסוף בחזרה (...) למה בטיב טעם בבאר שבע לא אספו - אני אברר. אשלח לשם מחר סוכן ואני אבדוק אם ולמה לא אספו, ואם לא אספו - אז שיאסוף מהר".

עם זאת, ברשתות רבות כלל לא קיבלו הודעה על בעיה במוצר.

"הסוכנים החליפו, הורידו סחורה"

על הבעייתיות הרבה בהתנהלות גורי וגולדן הארט ניתן ללמוד משיחה שהוגשה כנספח לכתב התביעה, שערך סמנכ"ל הסחר של טיב טעם, יוסי שלו, עם אבי גנות, מנהל מכירות בגורי, בפברואר (ההקלטה המלאה שמורה במערכת). בהקלטה נשמע בבירור גנות שהוא מודה שלא הודיעו לכל הרשתות ומגיב ב"אוקיי" לכך שיש ראיות לכאורה לכך שמוצרים פגומים נוספים מסתובבים עדיין ברשתות נוספות.

מבירור שערך TheMarker עולה כי ביסקוויטמינים הם לא המוצר היחיד "המסריח" שגורי וגולדן הארט מכרו על אף שידעו שנפל בו פגם לכאורה, ולא הודיעו ללקוחות שרכשו אותו או למשרד הבריאות על הבעיה. בקבוצת הפייסבוק מאמאזון הופיעו תלונות רבות של הורים שרכשו את הביסקוויטים "אצבעונים", המיוצרים על ידי הארט ומשווקים על ידי גורי, ואלה לדבריהם היו "מסריחים". גם במקרה הנוכחי מדובר במוצר שעדיין בתוקף (עד 15 ביוני). אחת האימהות כתבה בפייסבוק כי המוצר "מסריח ומעובש" והורים נוספים פירסמו חוויות דומות מהמוצר.

"לא היינו חייבים לדווח לרשויות"

גולדן הארט היא חברה ישראלית המייצרת מוצרים לתינוקות, ובהם החטיפים לתינוקות "טבעונים" ו"כתמתמינים", ביסקוויטים לתינוקות "ביסקוויטמינים" ו"אצבעונים", תוסף המזון "קל סיבים" ובקבוקי שתייה והזנה לתינוקות. המוצרים ביסקוויטמינים ואצבעונים מהווים כ–26% מקטגוריית מזון האצבעות לתינוקות, שהמכירות בה עולות על 6 מיליון שקל בשנה.

חברת גורי שיווק והפצה, של עודד גורי, עמוס גורי וענת סגיב, היא מחברות השיווק וההפצה הגדולות בישראל ומשווקת מותגים מקומיים ובינלאומיים. לחברה מותג פרטי בתחומי המזון והטואלטיקה בשם "קנייה חכמה", המופץ בעיקר ברשתות המזון הפרטיות. היא משווקת גם את המותגים אוליביה, הרדוף, סוד, סומט ופרסיל, את הבקבוקים לתינוקות במותר אוונט, ואת משחות השיניים אקווה פרש, סנסודיין ופרדונטקס.

בגורי ובגולדן הארט טוענים כי לא עברו על החוק במקרה שבגינו הוגשה התביעה הייצוגית והן במקרה של המוצר האצבעונים. מטעם גורי וגולדן הארט מסרו תגובה מאוחדת, שלפיה "לאחר מספר תלונות על ריח לוואי במוצר ביסקוויטמינים עם תוקף 1.6.15 ו–17.6.15 החלטנו לאסוף באופן יזום את המוצר מן המדפים. במקרה של תלונה מסוג זה, שאין בה סכנה לבריאות הציבור, תקנות משרד הבריאות מאפשרות החזרה יזומה ללא חובת דיווח לרשויות". מהחברות מסרו כי אותה תגובה תקפה גם לגבי המוצר אצבעונים.

מיי-סופרמרקט

החוק אינו מחייב לדווח על מוצר פגום

התגובה של משרד הבריאות לפרשת הביסקויטמינים מעלה שוב את הבעייתיות בנושא תקלות במוצרים בכלל, ובמוצרי מזון בפרט — והיעדרו של נוהל מחייב בחוק לטיפול בהן ולדיווח עליהן. בתגובה לפנייה בנושא כתבו במשרד כי "היצרן והמשווק לא דיווחו לשירות המזון במשרד. אנו עורכים בירור מול היצרן והמשווק לגבי התנהלות לא ראויה זו".

למעשה, במשרד הבריאות מודים בין השורות במצב הבעייתי הקיים — שבו אין חובה חוקית לדווח על מקרים של החזרת מזון שיוזמים היצרנים או המשווקים. זאת, על אף פקודת בריאות הציבור (מזון), שלפיה "לא ימכור אדם מזון שאיכותו נפגמה מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת".

הבעייתיות הרבה ואי־הבהירות בהנחיות סביב נושא בטיחות המזון נדונה בכתבה שפורסמה ב–TheMarker בחודש שעבר. כך למשל, תקן ריקול, המגדיר איך צריך לפרסם בתקשורת ומה צריכה לכלול הודעה כזאת, קיים עבור כלי רכב ותכשירים רפואיים בלבד. בכל הנוגע למוצרי צריכה כמו מזון, צעצועים או מוצרים אלקטרוניים, מדובר בתקן וולונטרי. בכתבה פורטו מקרים רבים שבהם חברות שהודיעו על ריקול, עשו זאת בתמציתיות ומבלי להבהיר למשל מה הפגם שנפל במוצר ומהם הסיכונים בצריכת המוצר הפגום.

הפעם האחרונה שבה התפרסם "ריקול שקט" היתה ב–2009, אז בחברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה ישראל) לא הודיעו לצרכנים ולרשתות כי בחלק מבקבוקי הקוקה קולה והדיאט קולה נתגלה טעם וריח לוואי. קוקה קולה ישראל שלחה סוכנים שלה כדי שיאספו את המוצרים מהסניפים ולא יצאה בהודעה מסודרת לרשתות השיווק, למשרד הבריאות או לאמצעי התקשורת.

אחרי שהתנהלות קוקה קולה נחשפה באתר TheMarker, החברה מסרה כי חלק מהבקבוקים מכילים עקבות של תרכובות של בנזן וגופרית. בקוקה קולה ישראל מסרו אז כי מדובר בעקבות מזעריות שאינן מהוות סכנה לבריאות, אך הרחיבו את הריקול גם למוצרים של המותגים ספרייט ודיאט קינלי. עם זאת, כלל לא ברור אם מאז לא אירעו עוד מקרים שבהם חברות לא הודיעו על בעיות במוצריהם אך פשוט לא "נתפסו" על ידי התקשורת.

מקרים אלה נותנים משנה חשיבות לסעיף בהסכם הקואליציוני של מפלגת כולנו מול הליכוד, להקמת רשות מזון לאומית. משמעות המהלך שמקדם שר האוצר משה כחלון היא שגוף ממשלתי אחד יהיה אחראי על תקלות במזון, לעומת לפחות 15 רשויות המפקחות כיום על ייצור מצרכי המזון ושיווקם.

מכיוון שכל רשות אינה מעוניינת לוותר על הסמכויות, התקציבים והכוח הנגזרים מפעילות זו, נושאים רבים מפוקחים בכמה גופים במקביל, מה שיוצר עלויות כפולות וביורוקרטיה מסורבלת, בעוד שנושאים אחרים נופלים בין הכיסאות.

חסרונה של הרשות הורגש בעיקר בעת תקלות חמורות שלא היה מי שייטול עליהן אחריות, כמו פרשת רמדיה או הסיליקון בחלב העמיד של תנובה.

היוזמה צפויה לגרור את שר האוצר למאבק מורכב במשרדי ממשלה רבים, לאחר שניסיונות קודמים להקים רשות כזאת טורפדו במשך עשורים רבים על ידי גורמים בעלי אינטרסים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#