ארגון העיתונאים דורש: מו"לים יחויבו לשמור על חופש העיתונות - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארגון העיתונאים דורש: מו"לים יחויבו לשמור על חופש העיתונות

יוזמה חדשה של ארגון העיתונים תדרוש מהמו"לים לכלול בחוזים הקיבוציים מחויבות לכללי האתיקה: הגנה על עיתונאים 
מפני תביעות ופיטורים, הפרדה בין תוכן מערכתי לשיווקי, ונטרול כוחו של המו"ל לכפות תכנים בעלי ערך מסחרי עבורו

2תגובות

יום חופש העיתונות ברחבי העולם התקיים אתמול (א'), אבל בישראל אין סיבה לחגוג: ישראל אמנם מוגדרת כמדינה שבה יש חופש עיתונות לפי ארגון 
Freedom House, אך היא דורגה במקום 61 בעולם במדד חופש העיתונות של הארגון - קצת מעל נמיביה, ומתחת למדיניות כמו אורוגוואי ומאוריטניה.

חופש העיתונות בישראל לא מעוגן בחוקה מוסדרת, אלא נשען על פסקי בג"ץ, בהם בג"ץ קול העם שקבע ב–1953 כי חופש העיתונות הוא נדבך מרכזי בזכות לחופש הביטוי הכללי שיש לכל אזרח.

כעת, ייתכן כי חופש העיתונות יקבל תוקף מפורט יותר. אנשי ארגון העיתונאים של ההסתדרות, שמייצגים כיום כמעט את כל הוועדים בכלי התקשורת הגדולים, ניסחו שורת סעיפים שמטרתם לכפות על מו"לים ובעלי גופי תקשורת להעניק לעיתונאים חופש רחב יותר, על פי כללי האתיקה, ותוך הפרדה ברורה יותר בין בין עיתונות לאינטרסים כלכליים.

אמיל סלמן

אנשי הארגון דורשים מכלי התקשורת הגדולים בישראל לשלב חוקי אתיקה אלו במסגרת ההסכמים הקיבוציים שבין גופי התקשורת ובין העיתונאים העובדים בהם. הארגון, שהיה עסוק עד כה בעיקר בנושאי שכר ותנאי עבודה, ספג ביקורת על כך שהזניח את המאבק על שמירת המטרות הציבוריות של העיתונות. הדברים קיבלו משנה תוקף במיוחד במהלך תקופת הבחירות, שבה העיתונות בישראל סבלה מהטיות ברורות ומחריגות בוטות מכללי האתיקה.

כבר כיום יש לעיתונאים תקנון אתיקה שניסחה מועצת העיתונות, ושבה חברים רוב גופי התקשורת. ואולם תקנון האתיקה הזה הוא וולונטרי, ולא מוטלת על גופי התקשורת חובה לציית לו. כך, מלבד קביעה הצהרתית של מועצת העיתונות כי גוף תקשורת לא עמד בכללי האתיקה, למועצת העיתונות אין שיניים לנקוט בסנקציות נגד גופי התקשורת. לכן בשנים האחרונות הגיעו לפתחה של המועצה מקרים בודדים של טענות על הפרת האתיקה.

בחלק מגופי התקשורת מביעים כמובן התנגדות לחלק מהסעיפים, אך בארגון אומרים כי הם מתכוונים להילחם על כך. בימים אלה מנהל הארגון משא ומתן לקראת הסכם קיבוצי בין השאר מול חלק מגופי התקשורת, בהם קבוצת "הארץ" ובאתר ynet.

בין העיתונאים שהיו מעורבים בגיבוש הסעיפים נמנים גם הפרשן המשפטי של קול ישראל משה נגבי, איש ערוץ 10 רביב דרוקר, הכתב הפוליטי של חדשות 2 עמית סגל, יובל יועז לשעבר הפרשן המשפטי של "גלובס", חוקרת התקשורת ענת באלינט, פרשן הבריאות רן רזניק מ"ישראל היום", עורכי "מעריב" לשעבר דורון גלעזר ורותי יובל, העיתונאי אבנר הופשטיין, משה רונן מ"ידיעות אחרונות", וכתבת הבריאות של TheMarker רוני לינדר־גנץ. בניסוח המשפטי נטלו חלק גם עו"ד אלעד מן ויועצי ארגון העיתונאים, עו"ד אמיר בשה ומורן סברואי.

עופר וקנין

מגנים על העיתונאים מפני תביעות הדיבה

הסעיף המרכזי הוא לכאורה הצהרתי בלבד - "עיתונאי לא יידרש לפעול, במסגרת עבודתו המקצועית, בניגוד לכללי האתיקה…בעבודתו המקצועית יונחה העיתונאי על ידי מי שכפוף בעצמו לכללי האתיקה, ורק על ידו"; ובנוסף, "כל גורם בכלי התקשורת המוסמך לקבל החלטות באשר לפרסומי מערכת כלי התקשורת יפעל בהתאם לכללי האתיקה".

עיגון כללי האתיקה העיתונאית בהסכם הקיבוצי הוא צעד משמעותי, שנותן תוקף לתקנון האתיקה ומחייב את המו"לים לפעול על פיו. הוא יכפה על המו"לים ועל המנהלים של גופי התקשורת לציית לכללי האתיקה - אחרת תהיה זו עילה לתביעה נגדם בבית הדין לעבודה. במקרי קיצון, כתוצאה מההסכם הקיבוצי שיכלול את הסעיפים האלה, עובדים גם יוכלו להשבית את העיתון אם יעבור על כללי האתיקה.

הציות הזה לכללי האתיקה מקנה לעיתונאי הגנה מפני פגיעה בו. בשבוע שעבר פורסם ב"הארץ" כתב התביעה של יאסר עוקבי, כתב המקומון "שבע" בדרום, שהגיש תביעה על סך 200 אלף שקל נגד המקומון בטענה כי פוטר רק משום שפירסם כתבה שעסקה בחוסר המיגון של האוכלוסייה הבדואית בתקופת מבצע צוק איתן. "הכתבה הזו פגעה בנו מסחרית... לא מעבירים ביקורת בזמן מלחמה", טען בפניו מנהל העיתון. עוקבי טען כי פיטוריו הנם פגיעה חמורה בחופש העיתונות, ולכן גם ארגון העיתונאים, באמצעות עו"ד אמיר בשה, הצטרף לעתירה. מבחינת הארגון, התביעה הזו היא אבן דרך משמעותית במאבק למעון חופש העיתונות - ולכן מקדישים לה תשומת לב רבה.

כדי למנוע מלכתחילה תקריות כאלה ביקשו בארגון לשלב סעיף נוסף בהסכמים הקיבוציים, שלפיו "עיתונאי יהיה מוגן מפני פיטורים, פגיעה בשכר או הרעה בתנאי עבודתו בשל כך שפעל בהתאם לכללי האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות בישראל, או בשל סירובו לפעול בניגוד לכללים". כלומר, במקרה שעיתונאי מסרב לעבור על כללי האתיקה, הבוס לא יוכל לאיים עליו בחרב הפיטורים, קיצוץ שכר או כל הרעה אחרת.

מטבע הדברים, המושג אתיקה הוא לעתים חמקמק, וייתכן כי בעיניו של העיתונאי היה צורך להתעקש במקרה מסוים על כללי האתיקה ולפרסם כתבה מסוימת, ומנגד העורך או הבעלים שלו היה סבור שהכללים מורים אחרת. לכן מציעים בארגון העיתונאים בורר מוסכם. אם אחד מהצדדים לא מוכן לקבל את הכרעתו של הבורר המוסכם, העניין יובא לפתחו של בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות - שישמש פוסק סופי בנושא.

בהסכם שמציע הארגון יש גם התייחסות ישירה לאחת הבעיות הקשות בישראל, ובעולם כולו, שפוגעת בחופש העיתונות - תוכן שיווקי. במקרים רבים מפרסמים או גורמים אחרי משלמים כסף לעיתון, ובתמורה אנשי המערכת העיתונאית מטים את הדיווח (או מונעים פרסום של תכנים ביקורתיים) בשל אינטרס מסחרי כלשהו. הסעיף שמציע הארגון קובע באופן חד משמעי כי יש צורך בהפרדה מוחלטת בין החלק המערכתי לחלק המסחרי.

ההסכם המוצע מתייחס גם למקרים ספציפיים שבהם עיתונאים עצמם נדרשים להכין תוכן שעשוי להיראות כתוכן מערכתי, אך בפועל נועד לשרת אינטרסים מסחריים של בעלי העיתון.

סוגיה נוספת שמקשה מאוד על תפקוד של עיתונאים היא החשש מפני תביעת דיבה של גורמים חזקים שימצאו את עצמם נפגעים. החשש מפני תביעה גורם במקרים רבים לכלי תקשורת לסגת מפרסום תחקירים. כדי שעיתונאי יהיה בטוח כי הוא מוגן, הוא זקוק גם להבטחה מכלי התקשורת, שבו הוא מפרסם את התכנים, כי זה אכן יעמוד לצידו ברגע האמת. עד היום הנושא לא היה מעוגן רשמית בהסכמים בין העיתונאים לכלי התקשורת, וכעת ארגון העיתונאים מציע לשלב סעיף בנושא בהסכם הקיבוצי.

לפי הסעיף המוצע, לעיתונאי גם תהיה את הזכות לקבל מידע על כל תלונה או תביעה שהוגשה נגדו.

אחת התופעות שנגרמה כתוצאה מהמצוקה הכלכלית הקשה של תחום התקשורת היא כניסה של עובדים צעירים, בדרך כלל בשכר נמוך, ללא ידע מספק בעיתונות ובכללי האתיקה. בארגון העיתונאים סבורים כי במסגרת ההסכם הקיבוצי יש לשלב חובה על כלי התקשורת להעניק לעיתונאים האלה הכשרה ראשונית.

"הכנסת סעיפים בנושא אתיקה עיתונאית להסכמים קיבוציים זו מהפכה אמיתית בעיתונות הישראלית, והיא תוכל להביא לחיזוק דרמטי של החופש העיתונאי", אמר יו"ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי. לדבריו, "מצד אחד אנחנו נותנים לאתיקה העיתונאית מעמד משפטי מחייב, אבל מצד שני אנחנו משאירים בחוץ את הפוליטיקאים ולא תלויים בחסדי בתי המשפט. השינוי בסופו של דבר תלוי בנו, העיתונאים, ובכוח שלנו להגיע להסכמות מול המו"לים שלנו".

בארגון לא מפרטים כרגע באיזה שלב נמצא המשא ומתן מול הגופים השונים. ואולם טרצ'יצקי מציין כי "מי שמסרב לדרישות כאלה, זה אומר דרשני על המטרות שלו ועל הפרקטיקות שקיימות בכלי התקשורת שלו. על העיקרון לא נתפשר — אנחנו דורשים להבטיח לעיתונאים בישראל סביבה תעסוקתית, שתאפשר להם לעמוד בכללי האתיקה ולשרת את הציבור ורק את הציבור".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם