יוקר המחיה |

המשימה: מחירים שהצרכן יכול להרשות לעצמו

על הממשלה להקפיד על יישום חוק המזון, במיוחד על הפרק שמחייב רשתות לפרסם מחירים בכל סניף

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

המשק הישראלי ייחודי בכך שהוא קטן וסגור ליבוא דרך הגבולות. כולם מתחככים בכולם, תחרות היצרים על המחיר שואפת לאפס, ומתחרים מעלים מחירים בתזמון דומה. מאמצי הממשלה היוצאת להפחית את יוקר המחיה החלו לתת אותותיהם, אבל רובם ישפיעו רק בטווח הבינוני.

שינוי בולט כבר בא לידי ביטוי בלחץ של הרשתות על הספקים , אך הדבר התרחש בעיקר בזכות הצרכנים, שנהפכו למתוחכמים יותר, התחילו להשוות מחירים והצביעו ברגליים. כתוצאה מכך ירדו מחירי המזון ב–2014 בכ–3.2%, ולמרות זאת, הם עדיין גבוהים בכ–2% מהמחירים ב–2011, ערב המחאה החברתית.

האחריות למחירים הגבוהים בהשוואה לעולם משותפת ליצרנים, לרשתות ולממשלה. אחריות היצרנים נעוצה בלחץ מתמשך להעלאת רווחיות באמצעות ייקור מוצרים. גם הסדרים שהתקבעו בינם לרשתות, שהיטיבו עם הרשתות והספקים על חשבון הצרכן, גרמו להתייקרויות.

חמשת ספקי המזון הגדולים במשק — תנובה, שטראוס, אסם, החברה המרכזית ויוניליוור — מחזיקים ביותר מ–40% מהשוק. כל אחת מהחברות היא מונופול בתחומים אחרים: שטראוס בתחומי קפה קלוי ונמס, חלב בטעמים, טבלאות שוקולד, דבש וירקות חתוכים; אסם בתחומי דייסות לתינוקות, תחליפי הבשר, תחליפי חלב אם ופסטה; ותנובה היא מונופול בחלב, בגבינות קשות ובשמנת.

צילום: אמיל סלמן

עם כוח שוק עוצמתי כל כך, אין פלא שחלק מהחברות לא הורידו מחירים למרות הירידה במחירי תשומות הייצור בעולם בשנה האחרונה. שליטתן המבוצרת גם אינה מעודדת יצרנים חדשים להיכנס לתחום. בנוסף, רשתות מזון לא נותנות ליצרנים אחרים הזדמנות מספקת בשל פחד לפגוע ביחסיהן עם ספקי־העל. אין תמה שוועדות ממשלתיות בחנו מדי פעם את פירוק המונופולים הגדולים הללו.

גם לרשתות יש חלק בעליות המחירים. חלקן אפילו לא מעביר לצרכנים הנחות מהיצרנים. בתשובה לטענת רשתות על רווחיות נמוכה, בענף טוענים כי זו נובעת מבעיות ניהול, הפעלת סניפים הפסדיים ורבים מדי והוצאות מנופחות.

אחריותה של הממשלה לעליות המחירים קשורה לאישורים שנתנה בשנים האחרונות, ישירות או בעקיפין, להעלאת מחירי הארנונה, המים והחשמל על התעשייה והצרכנים. רגולציה ממשלתית מעכבת חיבור מפעלים לגז טבעי, מהלך שצפוי להוריד עלויות ומחירים. גם מכון התקנים, בחסות משרדי הממשלה, מעמיס על יבואנים בדיקות ותקנים מיותרים, ובכך תורם לעליות מחירים.

הממשלה הבאה תצטרך לאמץ את המלצות להגברת התחרות ביבוא. אלה כוללות שינוי בשיטת היבוא, שתשחרר את היבואן מהתלות במכון התקנים למעט בנושאי מזון ובטיחות, הקלות ליבוא מקביל ואימוץ תקנים אירופיים ואמריקאיים מחמירים. יש לקדם גם את "רפורמת הקורנפלקס", שנועדה לאפשר יבוא מוזל של מוצרי מזון, שנמצאת בשלב ניסוח החוק.

על הממשלה לבחון אפשרות של פירוק ספקי־על במשק. הנושא נתון במחלוקת משפטית קשה, אך לעתים די בשוט הבחינה כדי למנוע ניצול לרעה של הכוח. בנוסף עליה, יש להשאיר את פיקוח המחירים על יצרנים ורשתות בכל הקשור למוצרי מזון חיוניים, ולשקול הורדת מע"מ על סל מוצרים בסיסי.

יש לעודד הקמת מפעלים שיתחרו על המחיר בענפים ריכוזיים, וכניסת רשת מוזלת לשוק. בנוסף, על הממשלה להקפיד על יישום , במיוחד על הפרק שמחייב רשתות לפרסם מחירים בכל סניף, שייכנס לתוקפו בקרוב ויקל על הצרכנים ללחוץ להורדת מחירים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker