עתירה לוועדת הבחירות נגד "ישראל היום": "סכנה מיידית ומוחשית לדמוקרטיה"

ועדת הבחירות תחליט האם יש בפעילות העיתון משום תעמולת בחירות ■ ישראל היום: נגדיל התפוצה בסוף השבוע ל-470 אלף עותקים

נתי טוקר
נתי טוקר

החינמון "ישראל היום" נמצא כעת תחת המתקפה המשפטית הדרמטית והמקיפה ביותר מאז נוסד: עו"ד שחר בן מאיר הגיש היום (א') לוועדת הבחירות המרכזית עתירה ל"מניעת פרסומה של תעמולת בחירות" בחינמון שבבעלות המיליארדר שלדון אדלסון. בעתירה נכתב כי העיתון מפרסם "תעמולת בחירות מזה שנים רבות בניגוד לחוק התעמולה, תוך פגיעה מהותית וחמורה וקשה בעיקרון השיוויון בבחירות".

העתירה המקיפה, שכוללת סעיפים רבים והמחשות, הוגשה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, סיעת הליכוד, עיתון "ישראל היום", עורך העיתון עמוס רגב – וגם הבעלים אדלסון. העתירה מגיעה לאחר שהיום (ראשון) ערך המחנה הציוני מסיבת עיתונאים מול מערכת "ישראל היום" בתל אביב שם נטען כי העיתון מהווה תעמולת בחירות.

נתניהו ואדלסוןצילום: איל ורשבסקי

ח"כ איתן כבל (העבודה) אמר במסיבת העיתונאים שיגיש גם הוא בקשה דומה לוועדת הבחירות.

העתירה הנוכחית עשויה להיות האיום המשמעותי והדרמטי ביותר על המשך פעילות "ישראל היום", בוודאי במתכונת הנוכחית. הצעת חוק להגבלת הפצתו בחינם של "ישראל היום" אמנם אושרה בכנסת הקודמת – אך כעת מוקפאת בשל הבחירות. המשמעות היא שכעת לראשונה ערכאה משפטית - יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט סלים ג'ובראן - תדון האם יש בפעילות "ישראל היום" משום תעמולת בחירות או לא.

בעתירה נכתב כי היא הוכנה עוד לפני שנודע על מערכת הבחירות לכנסת ה-20, אך כעת "הבעיה נהפכה לאקוטית". בעתירה התבקש השופט ג'ובראן לתת צו הקובע כי "ייאסר על המפרסם להמשיך ולפרסם תעמולת בחירות עבור ולמען המועמד גם מעבר למגבלת המועדים הקבועים בחוק התעמולה".

את העתירה הגיש עו"ד שחר בן מאיר, שייצג את עצמו וגם מיוצג על ידי עו"ד יצחק אבירם. בן מאיר היה זה שהגיש את התביעה נגד קבוצת אי.די.בי ונוחי דנקנר בטענה כי ניהלו חרם מודעות על קבוצת "הארץ" - אך התביעה נדחתה במחוזי.

בעתירה לוועדת הבחירות נכתב כי "בעל הון שאינו אזרח או תושב ישראל מקים עבור מועמד לבחירות עיתון יומי המופץ בחינם ואשר משתלט על חלק נכבד של תחום העיתונות היומית (גם בשל חינמיותו וגם בשל זמינותו הבלתי מוגבלת) ו'תורם' לשם כך עשרות מיליוני דולרים, הוא סכנה מהותית מוחשית ומיידית לקיומה של דמוקרטיה המבוססת על עיקרון השיוויון".

שרה נתניהו צילום: דניאל בר און

לפי בן מאיר, נוצר "משטר אחד, משטר של בעל המאה, שבו אין כלל זכות לשיוויון ההתמודדות בבחירות אלא משטר זכויות שונה לגמרי".

בן מאיר מגדיר את "ישראל היום" כ"פלטפורמת תעמולה המתקראת בשם עיתון", שמופצת בחינם "בניגוד לכל מודל עסקי, בניגוד לשאר העיתונות הכתובה במדינת ישראל, והכל על מנת לשרת מטרה אחת ויחידה – תעמולת בחירות קבועה ומתמשכת לאורך כל השנה עבור המועמד (נתניהו)".

בנוגע לסיקור המוטה בעיתונים אחרים נכתב בעתירה כי "אנו יודעים כי יועלו שלל טענות לפיהן גם עיתונים אחרים בישראל 'אינם מושלמים'. אנו מסכימים מראש, אכן הם לא מושלמים, אבל לומר על 'ישראל היום ' שהוא עיתון הרי זו גרסת 1984 של אורוול בגרסת ישראל 2015".

בעתירה מציג בן מאיר שורה של ראיות שלטענתו מוכיחות כי העיתון משרת את נתניהו והליכוד. הוא טוען כי נתניהו ורעייתו שרה נועדו עם צוות ההקמה של העיתון לפני הקמתו, וכי חלק מבעלי התפקידים בעיתון כיהנו בעבר בתפקידים בסביבה הפוליטית של נתניהו – בהן למשל רגב שהיה יועץ של נתניהו, נתן אשל, גונן גינת ודרור אידר.

בעתירה מוזכר גם תחקיר "המקור" של רביב דרוקר בערוץ 10 על "ישראל היום" שחשף את התנהלות העיתון ואת שינויי העריכה של עמוס רגב. בעתירה נכתב כי "אחד מסימני ההיכר המובהקים של הסיקור הפוליטי ב'ישראל היום' הוא היעדר ביקורת ישירה על סביבת נתניהו, ומיעוט ביקורת חריפה על אותה סביבה". עוד נטען כי קיימת בעיתון אג'נדה אישית למען נתניהו ולא אג'נדה אידיאלית, וכן כי נמחקת ביקורת ישירה ומידע לא נוח.

בעתירה יש התייחסות רחבה גם למודל הכלכלי של "ישראל היום" בעתירה נטען כי קיימות אינדיקציות "לפיהן המיזם התקשורתי עתיר ההשקעה לא נועד לגרוף רווחים ואינו מתנהל כגוף עסקי שתכליתו הישרדות ושגשוג כלכלי – שכן יש לו תכלית פוליטית בלבד, ולא כלכלית". עוד נטען כי מחירי המודעות נמוכים יחסית ב"ישראל היום" באופן שמציב בשאלה את המודל הכלכלי של העיתון.

לעתירה צורפה חוות דעת של חוקרת התקשורת הדוקטורנטית ענת באלינט (הכותבת בין השאר ב"העין השביעית" ובמגזין TheMarker). באלינט הציגה בחוות הדעת ניתוח שלפיו תעמולה ועיתונות "הינם סוגי תקשורת בעלי מאפיינים שונים, אך קשה להבחין ביניהם רק על סמך התוצר הסופי – קרי המסר עצמו – מאחר וליבת ההבדל ביניהם מונחת בכוונות המנחות את פעולתו של יוצר המסר".

נתן אשלצילום: אמיל סלמן

בנוגע לאופן סיקור ראש הממשלה מציגה באלינט את תהליך הקמתו של "ישראל היום" והקשר ההדוק לנתניהו ולאנשים שעבדו בסביבתו. בנוגע למודל הכלכלי כותבת באלינט כי העיתון נסמך על הכנסות חיצוניות בלבד, ואילו בהשוואה שנערכה בעבר בין מחירי המודעות ב"ישראל היום" לבין המחירי ב"ידיעות אחרונות" נקבע כי המחירים ב"ישראל היום" "זולים במיוחד, לעתים אף בפער של עשרות אחוזים".

באלינט כותבת עוד כי "עמוס רגב, המקורב לנתניהו, ביסס ב'ישראל היום' שיטת ניהול ריכוזית המאפשרת לו לוודא שהעיתון משרת באופן הרמטי את הקו המערכתי שהוא מתווה". היא מציגה כמה מקרים שבהם נמנע "ישראל היום" מלסקר או להרחיב בנוגע לפרשות שסוקרו בהרחבה בכלי תקשורת אחרים שלא החמיאו לנתניהו, למשל פרשת ביבי טורס או פרשת נתן אשל.

"סימני ההיכר המובהקים של הסיקור הפוליטי ב'ישראל היום' הינם תמיכה כמעט מוחלטת בעמדותיו ובמעשיו של נתניהו, ביחד עם היעדר ביקורת ישירה עליו ועל סביבתו", כותבת באלינט. לדבריה, מדובר ב"רמיסה בוטה של העקרונות שאמורים להנחות עבודה עיתונאית ועל קיומם סממנם בולטים האופיינים למסרים תעמולתיים לטובת נתניהו האיש".

בסיכום דבריה מוסיפה באלינט כי "אדלסון הוא בעל עוצמה כלכלית אדירה ורצון להשפעה פוליטית", וכי "החיבור בין בעל ההון לבין פוליטיקאי במקרה זה מטלטלים את הציבוריות הישראלית במובנים שקשה להפריז בהם... פעולתו של כלי תעמולה במסווה של עיתון יש בה זיהום של השיח הציבורי, פגיעה קשה בהליך הבחירות ובכך – איום ממשי על ניקיונו והוגנותו של ההליך שבלב המשטר הדמוקרטי".

ב"ישראל היום" מנגד הודיעו היום כי יגדילו את התפוצה של מהדורת סוף השבוע של העיתון ב-70 אלף עותקים - כלומר הוא יודפס ויופץ ב-470 אלף עותקים. המטרה של "ישראל היום" היא לעבור את "ידיעות אחרונות" גם במהדורת סוף השבוע, שבה הוא מפגר אחרי העיתון של נוני מוזס.

מ"ישראל היום" נמסר בתגובה: "אחרי שישראל היום התבסס כעיתון המוביל בישראל באמצע השבוע, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשמונה סקרים רצופים של TGI, אנחנו ממשיכים בתנופה לממש יעד נוסף: להפוך לעיתון הנקרא ביותר גם בסופי השבוע. מדובר ביישום תוכנית ארוכת טווח, שכדי לממשה נרכש לפני למעלה משנה בית דפוס. עתה, משהוא מתפקד במלואו, אנחנו יכולים להיענות לדרישה העצומה מצד הציבור, ולספק עותקים נוספים לכל דורש. ניפגש בסקר TGI הבא".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ