בעלי מניות דסק"ש: "דירקטורים אישרו הלוואות ל'מעריב' לאחר פנייה מדנקנר" - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעלי מניות דסק"ש: "דירקטורים אישרו הלוואות ל'מעריב' לאחר פנייה מדנקנר"

בבקשה לתביעה נגזרת שהגישו בעלי המניות נטען כי רכישת העיתון "מעריב" נעשתה ללא בחינה מדוקדקת ומשיקולים לא ענייניים

4תגובות

"אף לא אחד מהדירקטורים טרח לשאול שאלות בזמן אמת טרם אישר את רכישת 'מעריב' ומתן שאר ההלוואות, וגם אלו אשר ביקשו שלא לאשר את ההלוואה הרביעית התרצו לאחר שבעל השליטה, נוחי דנקנר, פנה אליהם באופן אישי וביקש מהם לשקול שוב את החלטתם" – כך נטען בסיכומי התשובה לאישור תביעה נגזרת נגד דסק"ש, דנקנר ודירקטורים בחברה בבקשה לתביעה נגזרת בגין הנזקים הכלכליים שנגרמו לחברה ברכישת "מעריב".

הבקשה לתביעה נגזרת הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז על ידי שני בעלי מניות מיעוט בדסק"ש, רמי אוסטרובסקי ויניב אוזנה, המיוצגים על ידי עו"ד רונן עדיני ממשרד עדיני ברגר גבאי ועו"ד ורם דקל. הבקשה היא לתביעה נגזרת בסך 370 מיליון שקל בטענה כי רכישת העיתון "מעריב" נעשתה ללא בחינה מדוקדקת ומשיקולים לא ענייניים. רכישת "מעריב" ב-2011 על ידי דסק"ש נעשתה תמורת 147 מיליון שקל והחברה השקיעה בהמשך ב"מעריב" 200 מיליון שקל.

דסק"ש העבירה את הפרוטוקולים הפנימיים מהדיונים שנערכו סביב "מעריב". לטענת המבקשים, "מהמסמכים שנמסרו להם ומעדותו של יו"ר ועדת הביקורת בחברה פרופ' ניב אחיטוב עלתה תמונה עגומה המלמדת כי אין כל קשר בין התנהלותם לבין שיקול דעת עסקי ולא שיקול דעת כלל".

כך, לפי הבקשה, לדירקטורים נודע לראשונה על העסקה לרכישת "מעריב" רק באותה ישיבת דירקטוריון שבה אושרה הרכישה, כאשר לטענת המבקשים לא ניתנה לדירקטורים "הזדמנות אמיתית ורצינית לבחון את העסקה לעומקה".

עופר וקנין

המבקשים התייחסו לעדותו של אחיטוב לפיה היה ברור לו כבר מראשית הדרך שיהיה צורך להזרים לעיתון עוד כ-200 מיליון שקל. המשיבים טענו כי מדובר בטעות, וזווית הראייה שלו היתה שונה מזו של נשיא דסק"ש דאז עמי אראל.

בבקשה נכתב עוד כי "אין חולק כי ממועד הרכישה ועד מועד ההלוואה הרביעית – משך שנה וחצי – לא נערכה כל תוכנית עסקית ל'מעריב'. כך למעשה פעם אחר פעם אישרו הדירקטורים הזרמות של מיליוני שקלים למעריב בלי שבכלל היתה בפניהם תוכנית כלשהי בה הוצג צפי פתרון לשאלה כיצד ניתן להוציא את עגלת 'מעריב' מהבוץ".

בעדותו של אראל ובכתב התשובה של החברה נטען כי מטרת הרכישה היתה סינרגיה בקבוצה בעיקר יחד עם פעילות סלקום ונטויז'ן. "נראה כי גם לאראל לא היתה בזמן אמת כל תוכנית מפורטת לעניין הסינרגיה", וכי חברת סלקום עד היום לא עוסקת בתוכן ולא עלתה עם מיזם הטלוויזיה.

בכל הנוגע לטענת המשיבים כי הידרדרות "מעריב" נגמרה מהמשבר הכלכלי העולמי או מעיתון "ישראל היום", טוענים המבקשים כי "התוצאות הכספיות של מעריב בשנים הרלוונטיות לא היו משה פתאומי ובלתי צפוי, אלא המשך רציף ועקבי למסלול ההתרסקות של מעריב בעשור האחרון. די היה לו טרחו הדירקטורים לבחון את הדו"חות הכספיים של מעריב טרם האישור ש להרכישה בכדי להגיע למסקנה הברורה מאליה כי אין למעריב כעסק כל תקומה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם