המנהל הזמני של קול ישראל: "בודקים את ההתייעלות הנדרשת. לא נהפוך לרדיו אזורי" - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המנהל הזמני של קול ישראל: "בודקים את ההתייעלות הנדרשת. לא נהפוך לרדיו אזורי"

רגע לפני שקול ישראל נסגר ומוחלף על ידי רשת שידורים חדשה, מנסה שמעון אלקבץ, לחזק את הרדיו הציבורי לקראת העתיד ■ בימים אלה הוא חותך הוצאות ומייעל, אך במקביל שוקל להקים תחנת רדיו חדשה עבור הקהל הדתי ■ "רוצים לתת למאזינים ערך ציבורי", אומר אלקבץ, שמקווה להמשיך ולנהל את הרדיו גם בגלגלו החדש

9תגובות

 45 עיתונאים בקול ישראל אמורים לקבל בקרוב, לראשונה בחייהם, מכשיר טלפון חכם מהעבודה. עד כה, אותם עיתונאים נאלצו להסתפק במכשיר מיושן, או ששילמו מכספם על מכשיר סמארטפון.

אם הטלפונים החכמים היו מסופקים לעובדים לפני תהליך הפירוק של רשות השידור וכניסת הכנ"ר (כונס הנכסים הרשמי), יש להעריך שמי שהיו ראשונים בסדר העדיפויות להשתדרג היו הטכנאים החזקים. אבל כעת, משהו השתנה בקול ישראל.

המנהל החדש של קול ישראל, שמעון אלקבץ, החליט כי העיתונאים הם אלה שצריכים את כלי העבודה הזה — במטרה לשפר את עבודתם וגם כדי להקליט מרואיינים ולשלוח קטעי קול — מה שבעבר הטכנאים הצליחו למנוע. רק דרישה אחת היתה לאלקבץ: שצליל ההמתנה שאותו ישמעו המתקשרים לעיתונאי רשת ב' יהיה זה של יומן הצהריים. למה? "כדי ליצור גאוות יחידה".

במשך שנים רשות השידור הסתאבה והלכה בשל הנהלות כושלות ומעורבות פוליטית. אבל את הנזק החמור ביותר מבחינת דעת הקהל יצר ערוץ 1, שלא סיפק תמורה לאגרה והידרדר מבחינה תוכנית.

תחנות הרדיו קול ישראל — בעיקר רשת ב' — הצליחו להמשיך לספק את הסחורה. למרות זאת, גם הן ניזוקו מהפגיעה התדמיתית החריפה של השידור הציבורי.

ללא קרדיט

כחלק מהליכי סגירת רשות השידור והקמת הגוף החדש לשידור ציבורי — מהלך שיזם שר התקשורת גלעד ארדן — מונה יונה ויזנטל למנהל ועורך ראשי של רשות השידור בתקופת הפירוק.

ויזנטל, שהגיע מתחום הטלוויזיה, מקדיש משאבים ניהוליים גבוהים יותר לערוץ 1, ושם אכן נמצאת רוב תשומת הלב הציבורית. אבל במקביל, אלקבץ, איש עיתונות ורדיו ותיק מונה לנהל את כל תחנות הרדיו.

כמו איילה חסון בחטיבת החדשות בערוץ 1, גם אלקבץ מונה לתפקיד בלתי אפשרי — לנהל גוף שעל פי חוק נמצא בשלבי פירוק וסגירה. קול ישראל במבנה הנוכחי לא תמשיך, אלא תוקם מחדש ותוטמע בתוך גוף השידור הציבורי העתידי.

כבר בשלב הראשון עם כניסתו של אלקבץ — איש שמכיר היטב את תחום הרדיו והקים כמה תחנות בחייו — הוא גילה הוצאות גבוהות מעבר למקובל. אחת הגדולות שבהן היתה סכום של כ–45 מיליון שקל בשנה לחברת בזק עבור תפעול אנטנות הרדיו.

מבחינת הנהלת קול ישראל הנוכחית, מדובר בסכום מוגזם יחסית לסכומים שמשלמות התחנות הפרטיות, ובכוונתה לדרוש מבזק לפתוח את החוזים. אלקבץ גם מתכוון להפחית את התשלום בהיקף של כ–25 מיליון שקל לארגון אקו"ם.

מנסה להזיז עניינים בתקופת הביניים

התפקיד של אלקבץ אמנם מוגדר לתקופת הפירוק בלבד, אבל לכולם ברור שהוא הגיע במטרה להתמודד על תפקיד הקמת תחנות הרדיו של השידור הציבורי העתידי. כולם גם יודעים שמאחורי הקלעים אלקבץ וויזנטל מעורבים גם בתהליכים הנערכים כיום שיהיו בעלי השפעה על גוף העתידי של השידור הציבורי, אלא שאף אחד לא מבטיח להם את התפקיד — והכל תלוי בהחלטת ועדת האיתור.

בתקופת הביניים הנוכחית, אלקבץ מנסה להזיז עניינים. התחנה החשובה ביותר היא כמובן רשת ב', שאלקבץ אחראי כיום ישירות גם עליה. על פניו היא יחסית מתפקדת, אבל גורמים ברדיו אומרים כי במשך תקופה ארוכה כיהנו בתפקידי מפתח אנשים ללא כישרון וניסיון ניהולי, או כאלה שנבחרו מסיבות פוליטיות. כתוצאה מכך נוהלי העבודה ברדיו הלכו והידרדרו.

כך למשל, בפיגוע הדריסה בירושלים בשבוע שעבר רשת ב' פתחה בשידור חי 20 דקות אחרי גלי צה"ל. "זה נובע מכך שלא היה ניהול במשך שנים", אומר גורם ברשת ב'.

אוריה תדמור

אלקבץ דרש לקיים פגישה עם אנשי רשת ב' כדי לברר מדוע אירע הכשל וכיצד אפשר למנוע הישנות של המקרה.

מלבד זאת, ממתינים לאלקבץ עוד כמה החלטות חשובות, כמו מי ימונה למגיש הקבוע של התוכנית המיתולוגית "הכל דיבורים". מאז פרישתו של ירון דקל, כעת המתחרה המר מגל"צ, יש כיסאות מוסיקליים בהגשת התוכנית, ואלקבץ מתכוון למנות מגיש קבוע. הוא גם מעוניין להאריך את יומן הערב, לשבץ עוד ועוד פינות ספורט.

אלקבץ מאמין שבאמצעות ניהול פתוח ונגיש, בלי קומבינות פוליטיות והתעמרות בעובדים, העיתונאים והעובדים בקול ישראל יצליחו להתגבר על התקופה שבה הם נרמסו בידי מנהלים כושלים.

לאלקבץ גם כוונות לפתוח חזית חדשה בתחום הרדיו. עד היום רשת א' ורשת מורשת, המיועדת לקהל הדתי, חלקו תדר אחד לאורך שעות היום. אלקבץ מתכוון להפריד בין שתי התחנות ולהשקיע 1.5 מיליון שקל בהקמת תדר חדש לערוץ מורשת. בערוץ הזה הוא מתכוון להיאבק בשלוש תחנות הרדיו הדתיות־חרדיות המשדרות כיום — קול ברמה, קול חי וגלי ישראל.

לפי הערכות, שוק הפרסום ברדיו הדתי־חרדי מגלגל 30 מיליון שקל בשנה. כיום יש לרשת מורשת של קול ישראל נתח של מיליון שקל בלבד.

רשת של קשרים פוליטיים

מינויו של אלקבץ התקבל בהרמת גבה גם בקול ישראל וגם מחוצה לה. האיש שמונה כעת לבוס של קרן נויבך הגיע עמוק מהשוק המסחרי, ניהל גופי תקשורת מסחריים ועם רשת של קשרים פוליטיים והיכרויות עם אנשי עסקים.

הוא גם היה האיש שליווה יד ביד את מו"ל "מעריב" לשעבר, עופר נמרודי, בתקופת המשפט על האזנות הסתר, ושימש עוזרו האישי. כחלק מקשריו הפוליטיים, כשנה לפני מינויו לקול ישראל הוא נועד עם השר ארדן בלשכתו בתל אביב.

אלקבץ גדל בבאר שבע והתחיל את דרכו כעיתונאי במקומונים בדרום, וצמח לתפקידי עריכה של רשתות מקומונים ב"ידיעות אחרונות".

משם הוא דילג לשורה של תפקידים, בהן הקמת רדיו דרום וניהול של תחנות רדיו, כמו רדיו תל אביב ורדיו ירושלים. לא מעט עיתונאים, בהם למשל דני קושמרו מערוץ 2, החלו את הקריירה אצל אלקבץ. בשלוש השנים האחרונות הוא שימש ראש מינהל התרבות במשרד התרבות והמדע.

בכירים בקול ישראל מרוצים בינתיים מהמינוי. "הוא ענייני, מבין עניין מהר, נעים ונגיש לנו", אומר עיתונאי בקול ישראל. "זה שינוי לטובה, לפחות עד עכשיו". עיתונאי אחר בקול ישראל אמר כי "הוא עושה רושם מצוין ויש לו כוונות טובות לקול ישראל".

להוריד את כמות העובדים ברדיו

השינויים הנוכחיים הם צעדים קוסמטיים יחסית לשינויים המשמעותיים יותר הדרושים בקול ישראל.

תקציב שמונה תחנות קול ישראל הגיע בשנים האחרונות ל–280–300 מיליון שקל לתפעול של שמונה תחנות.

כל מי שמכיר את תחום הרדיו אומר כי אלה הוצאות מופרזות. מאות עובדים מועסקים בתחנות הרדיו, בתפעול ובהנדסה, בעוד שבשל ההתפתחויות הטכנולוגיות אין צורך ברבים מהם. יותר מ–100 עובדים יש רק במחלקת החדשות של רשת ב', אך במסגרת הקמת גוף השידור הציבורי החדש תוקם חטיבת חדשות מאוחדת לרדיו, לטלוויזיה ולניו מדיה, ויהיה ניתן להפחית את מספר עובדי החדשות.

"לעיתונאים ולמעשה לכל העובדים בקול ישראל ברור כיום שהחובה מוטלת עליהם כיום להוכיח את עצמם. רק מי שיוכיח שהוא יודע לתת עבודה יישאר", אומרים ברשות.

מערכת קול ישראל יושבת במתחם שרונה בתל אביב על שטח גדול של 3,500 מ"ר. "מוקדם מדי לקבוע אילו צעדי התייעלות אפשר לעשות בקול ישראל. אנחנו בשלבי למידה של תקציב וכוח אדם", אומר אלקבץ. "ברור שאפשר לעבוד בשטח קטן יותר. אבל אנחנו לא רוצים לפעול באותה מתכונת פעולה כמו של הרדיו האזורי, אלא לתת למאזינים את הערך של שידור ציבורי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם