שוק הטלוויזיה הישראלי מציג:
 פיצוץ ענק ומפתיע - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוק הטלוויזיה הישראלי מציג:
 פיצוץ ענק ומפתיע

כשיעזוב את משרדו, יותיר ארדן את השוק בריא יותר - אך הדרך לשם צפויה להיות כואבת

6תגובות

היצע וביקוש הם לא הכוחות היחידים, או העיקריים, שמניעים את שוק הטלוויזיה הישראלי. הצופים הישראלים "זכו" בשוק מיוחד מאוד, שמושפע בעיקר משני כוחות שאינם רלוונטיים כלל להעדפות הצפייה שלהם: אגו של הבעלים ומנהלי הערוצים, וצורך הישרדותי חסר גבולות של הפוליטיקאים.

כיצד זה מסתדר אתם שואלים? אז זהו, זה לא. הניתוק מחוקי הכלכלה הסטנדרטיים יצר שוק הפסדי, שבו פועלים רק מי שברשותם הון שהושג במקור אחר. כך נמשכו לענף בעלי המונופולים הגדולים מוזי ורטהיים, משפחת עופר, ויצחק תשובה, ובעלי חברות הענק כמו משפחת שטראוס. לג'נטלמנים המכובדים אין רצון להרוויח מהטלוויזיה, אלא בעיקר להיות שם למקרה שמשהו עלול לשבש להם את הסדר הקיים בפעילויות האחרות שלהם.

גם הפולטיקאים נהנו מהמצב המעוות הזה. בעשור האחרון נאלצו אנשי הערוצים לעלות 11 פעם לירושלים, כדי לקדם שינויי חקיקה בחוק הרשות השנייה שיעזרו להם להפסיד פחות. 11 פעם ישבו מנהלי הערוצים והפוליטיקאים ורקחו יחד שינויים שמייטיבים עם שני הצדדים, בעוד שטובת הציבור משנית.

דניאל בר און

הרגולציה הכבדה שהוטלה על הערוצים שמרה עליהם נרצעים בפני הפולטיקאים מצד אחד, אך גם הגנה עליהם מפני חדירה בלתי רצויה של איומים תחרותיים נוספים מצד שני. אף אחד לא הרוויח, אך הערוצים ידעו שכל פעם שיזדקקו לשינוי בחקיקה שיציל אותם מפני עצמם - הם קיבלו אותו.

כך נוצר שיווי משקל מעוות בענף. בהיעדר הצורך להרוויח, ומתוך רצון למקסם השפעה, שפכו הערוצים כסף על המסך, ובכל פעם שמישהו איים על האחר, הגיב הערוץ המאוים בהגדלה של ההשקעות, במטרה לדחוק את המתחרה גם אם הדבר יסב לו עצמו הפסדים. רשת וקשת מוציאות יחד כ–700–750 מיליון שקל מדי שנה על הפקות, לא כולל השקעה של כ–100 מיליון שקל בחברת החדשות של ערוץ 2. ערוץ 10 מוסיף עוד כ–300 מיליון שקל בשנה, בשעה שכל ההכנסות מפרסום שמייצרת תעשייה מסכנה זו הן בקושי 1.1 מיליארד שקל בשנה.

הרבה אגו, הרתעה - וריאליטי יקר

התפישה שהושרשה בענף היא שנדרש הרבה מאוד כסף כדי לעשות טלוויזיה בישראל, ולפיכך יש מקום רק לשני ערוצים, וגם זה בדוחק. נכון שהמהפכה הדיגיטלית הורידה מהותית את הוצאות ההפקה, נכון שהרגולציה לא כפתה עליהם להוציא כל כך הרבה כסף, אך הערוצים בחרו לשטוף את המסך בהפקות נוצצות ויקרות. החלטות אלה נבעו מתוך הרבה אגו ורצון להובלה, אך גם מתוך אמונה כי הדבר ירתיע מתחרים שאולי שוקלים להיכנס לענף. כך קיבלו הצופים ריאליטי יקר מדי ערב, כי "ככה זה טלוויזיה".

ואולם הסדר הישן והטוב שמאפיין את הענף כבר עשור וחצי עומד כנראה להשתנות בקרוב. סדרה של שינויי חקיקה המתוכננים עד תום השנה מאיימים לשנות את הפרדיגמות, ולהוביל את הענף למקום מעט יותר רציונלי. צירוף מקרים ייחודי, וקונסטלציה פוליטית מסוימת, מאפשרת שינוי בלתי צפוי ומהיר מאוד.

הטריגר לשינויים הנמרצים הוא סיום הזיכיון של ערוץ 10 וירידתו הצפויה מהאוויר. הערוץ, שחשב לתומו כי מה שהיה הוא שיהיה, היה בטוח שברגע האמת יקבל את שינוי החקיקה ה–12 שיציל אותו. אך הפעם יש סימנים מובהקים שזה לא יקרה: שר התקשורת, גלעד ארדן, ומנכ"ל הרשות השנייה, שי באב"ד, רוצים שינוי. ארדן, שצפוי לעזוב את משרדו עד תום השנה, מבין שקיים סיכוי סביר לכך שערוץ 10 יסגר ויותיר את הזירה עם חברת חדשות אחת - זו של אבי וייס, רוני דניאל ואמנון אברמוביץ'. ארדן אמנם ניסה לגבש פתרון לפני הדקה ה–90, אך כנראה שהפוליטיקה יודעת לעבוד רק כאשר החרב מונחת על הצוואר. עכשיו הכל עמוד לקרות בפיצוץ אחד ענק.

בישיבת הממשלה הקרובה צפוי לעלות לאישור תזכיר חוק, שבו תכפה המדינה על רשת וקשת להתפצל זו מזו, אפיק 22 יבוטל, וחברת החדשות תפוצל בין הערוצים. ארדן מקדם חקיקה זו כבר מאז יוני, כך שקשת ורשת כבר בחרו לעצמן אסטרטגיית תגובה. בעוד שקשת נעתרה למהלך והסכימה לקבל על עצמה רישיון קבוע, בחרה רשת להיאבק בו באמצעות שימוש במסך לליטוף פוליטיקאים.

הפיצול, אם יתרחש לבסוף, אמנם יקשה על רשת וקשת, אך לא יטרוף את הקלפים לחלוטין. על פי התוכניות העסקיות שלהן, אם ערוץ 10 נסגר, כל אחת מהן זוכה ב–45%–55% משוק הפרסום. הפיצול גם יאפשר לשתיים להתמיד בטלוויזיה היחידה שהן יודעות לעשות, כלומר להוציא מדי שנה 400–450 מיליון שקל, בעיקר על הפקת התוכניות הנוצצות, שמשיגות רייטינג פנומנלי של 25%–35% כדרך קבע.

פיצול ערוץ 2, ויציאה של רשת וקשת לרישיון קבוע, היה גורם להן לחלוק את השוק בנוחות יחסית - מצב שבו אבי ניר (מנכ"ל קשת) ואבי צבי (מנכ"ל רשת) יכולים לחיות אתו בשלום. ואולם ארדן ובאב"ד לא עצרו שם בתזכיר החוק לפיצול ערוץ 2. בלחץ מצד ערוץ 10, המנסה לשרוד בכל הכוח, הלכו השניים צעד נוסף קדימה וכעת בכוונתם לקדם שינויים נוספים בחקיקה, שיכולים לערבב לשני ה"אבים" את כל התוכניות. ארדן ובאב"ד מעוניינים לבטל את מינימום ההוצאה לשידורים, שעומדת כיום על 270 מיליון שקל בשנה, ולצמצם את הערבות הנדרשת לשם קבלת רישיון.

שינויים אלה פועלים לטובת ערוץ 10, ויקלו עליו למצוא משקיע שיסכים לשים את כספו על קרן הצבי, ולהזרים לערוץ את ההון הדרוש לו כדי לעמוד בדרישות הרישיון המופחתות. יש הטוענים כי הדבר פועל בעיקר לשם חיזוק עמדת הערוץ בכל משא ומתן עתידי למיזוג עם רשת.

למעשה, ארדן ובאב"ד שוברים את פרדיגמת שני הערוצים, ששולטת בתודעה המקומית מאז שערוץ 10 עלה לאוויר. כנראה בתמיכתו של ראש הממשלה, מעדיפים ארדן ובאב"ד יותר ערוצים פחות נוצצים. מי אמר שצריך כל ערב מגה־ריאליטי? מי אמר שכל ערב בפריים־טיים חייבים תוכנית אחת חזקה שעולה 800 אלף עד מיליון שקל לפרק?

ייתכן מאוד כי שלושה ערוצים יוכלו לחיות זה לצד זה, כאשר רף ההוצאה שלהם יהיה נמוך בהרבה. במקום ערוץ אחד שמוציא 700 מיליון שקל בשנה וערוץ נוסף שמוציא 300 מיליון שקל, ניתן לקבל שלושה ערוצים, שהקטן בהם יוציא 220 מיליון שקל והגדול 400 מילון שקל לשידורים בשנה. אך זה ידורש שינוי מחשבתי עמוק מהמנכ"לים ניר וצבי, ששולטים בשוק הטלוויזיה. כדי להוריד את רף ההוצאה שלהם, עליהם לוותר על רייטינג, לוותר על השפעה ולוותר על ערבי שידורים נוצצים.

בנוסף, המהלך מגלם סיכון עבור הצופים. הערוצים יכולים לבחור להמשיך ולהשקיע בריאליטי יקר ולייבש ז'אנרים אחרים, כמו דרמה ודוקו, כפי שטוען אחד הזכיינים. עם זאת, ברשות השנייה מבהירים כי לא יוותרו לערוצים על מינימום ההוצאה של 110 מיליון שקל בשנה על חדשות וסוגה עילית.

בתוך כמה חודשים נכנס שוק הטלוויזיה לאי־ודאות עצומה. ברור כי הדבר מקשה מאוד על השחקנים לגבש אסטרטגיה, אך טיפול השורש שמתכננים ארדן ובאב"ד נדרש בענף כבר שנים רבות. זה יכאב, זה יהיה קשה, אך קיים סיכוי סביר שבסוף נקבל שוק יציב יותר ובריא יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם