גם במבחן המוצרים הזולים: בישראל משלמים כפול - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בדיקת TheMarker

גם במבחן המוצרים הזולים: בישראל משלמים כפול

סל המזון בישראל יקר - גם למי שמנסה לחסוך ■ פערים של מאות אחוזים בין המחירים הנמוכים 
ביותר ברשת המרכולים טסקו הבריטית למחירים של המוצרים הזולים בישראל ■ "בישראל כולם נאלצים לשלם מחירי מונופול", אומרים בעמותת ישראל יקרה לנו

62תגובות

כשמחאת המילקי עלתה לכותרות עקב פרסום מחירו של מעדן חלב עם קצפת שנמכר בברלין במחיר השווה לשקל אחד, לעומת שלושה שקלים בממוצע בישראל, טענה חברת שטראוס שלא מדובר באותו מוצר — מדובר במעדן חלב עם קצפת שאינו, לדברי שטראוס, איכותי וטעים כמו מילקי. ואולם ההשוואה הראתה כי בשורה התחתונה, בסופרמרקט בברלין ניתן לרכוש מעדן חלב עם קצפת בשקל אחד, ואילו בסופרמרקט בישראל אפשרות כזאת לא קיימת.

TheMarker בדק עשרה מוצרי מזון שנמצאים כמעט בכל בית. בכל קטגוריה נבחר המוצר הזול ביותר בישראל (באתר האיטרנט של רמי לוי שיווק השקמה) והושווה למוצר הזול ביותר בבריטניה (באתר האינטרנט של רשת טסקו), כאשר המחיר בבריטניה הותאם למחיר בישראל, לפי מחיר ל–100 גרם.

הבדיקה מגלה, כי צרכן שנכנס לרשת שיווק במטרה להוציא את הסכום הנמוך ביותר שניתן על אותו סל מוצרים ישלם פי שניים בישראל מאשר בבריטניה. סל של עשרה מוצרים ברשת טסקו יעלה לצרכן כ–53 שקל, בעוד שסל של עשרה מוצרים מקבילים ברשת רמי לוי בישראל עולה כ–108 שקל. זאת, בעוד שבבריטניה גם מרוויחים יותר מבישראל: בעוד שהשכר החציוני בישראל הוא כ–6,500 שקל בחודש, בבריטניה השכר החציוני הוא יותר מ–9,000 שקל לחודש (1,500 פאונד). אחת מהסיבות לפערי המחירים היא העובדה שבישראל קיים מע"מ בגובה של 18% על מוצרי מזון, בעוד שבבריטניה אין מע"מ על מוצרי מזון.

ואולם הפערים שנמצאו גבוהים בהרבה. בבריטניה ניתן לקנות פסטה, למשל, במעט יותר משקל (1.2 שקל ל–500 גרם). מדובר בפסטה של המותג הפרטי של רשת טסקו, המיוצרת באיטליה. בישראל, ברשת רמי לוי שיווק השקמה — שנבחרה בשל מחיריה הנמוכים — נמכרת הפסטה הזולה ביותר, פסטה של המותג קנייה חכמה של חברת גורי, ב–3.5 שקלים ל-500 גרם — פער של יותר מ–190%. לעומת זאת, פסטה של המותג הפרטי המותג נמכרת ב–3.80 שקלים ל–500 גרם. המחיר של המותג המוביל בקטגוריה, פסטה אסם, הוא כ–4 שקלים לאריזת 500 גרם.

אוליבייה פיטוסי

פערים גדולים במיוחד התגלו במחירי הלחמים: במחיר של 2.7 שקלים (0.45 פאונד) אפשר לקנות ברשת טסקו בבריטניה לחם לבן פרוס או לחם פרוס מחיטה מלאה באריזות 800 גרם. בישראל האפשרות הזולה ביותר לרכישת לחם היא לחם לבן אחיד לא פרוס של מאפיית אנג'ל, שהוא מוצר בפיקוח, במחיר של 4.4 שקלים לאריזת 750 גרם. מחירו של לחם אחיד פרוס (מוצר בפיקוח מחירים) כבר קופץ ל–6.90 שקלים לאריזת 750 גרם, לעומת 2.7 שקלים לאריזת 800 גרם בבריטניה. בנוסף, בעוד שבבריטניה הציעו מחיר זהה ללחם לבן וללחם מחיטה מלאה, בישראל מחירו של לחם מחיטה מלאה גבוה יותר בהרבה ונע בין 10 שקלים ל–15 שקל לאריזה של 500 גרם בלבד.

פער גדול מאוד במחיר, של כ–177%, נמצא בקורנפלקס, כאשר אריזת 500 גרם של קורנפלקס של המותג הפרטי של טסקו עולה 1.86 שקלים (0.31 פאונד), לעומת 7.90 שקלים לאריזת 750 גרם של קורנפלקס קניה חכמה (0.36 שקלים לעומת שקל אחד ל–100 גרם).

"טסקו שמסקו"

"צריך להשוות כל מדינה לעצמה, ולא משנה מה המחיר בטסקו ושמסקו ועוד רשתות מזון שקיימות בחו"ל ולא נמצאות פה", אומר אייל רביד, בעלי רשת ויקטורי, ומאשים גם את הצרכן הישראלי במחירים הגבוהים. "קודם שהצרכנים בישראל יתחילו לקנות את המוצרים שנמכרים במחיר הכי נמוך על המדפים שלנו ולא ימשיכו לשלם ביוקר על המותגים הגדולים. ברגע שצרכנים יתחילו לקנות פסטה של המותג הפרטי ב–3 שקלים במקום פסטה אסם ב–5 שקלים ויקנו טונה ב–5 שקלים במקום ב–7 שקלים אז גם המחירים של המותגים הגדולים יירדו. הם אמנם לא יעלו שקל, אבל המחיר יהיה נמוך יותר. לכן, התחלנו ביבוא מקביל של הרבה מותגים מוכרים".

יצרני המזון טוענים כי הזעם הציבורי מופנה אליהם, שלא בצדק. "כמו שעיתון 'ישראל היום' מחולק בחינם כי זה משרת אינטרסים של מי שמוציא אותו לאור, כך גם רשת טסקו מוכרת את הלחם במחירי הפסד כדי להיראות טוב יותר. כשמגיעים לסניפים של טסקו, הלחם הזול שלהם נמצא מוחבא במדף התחתון", אומר ירון אנג'ל ממאפיית אנג'ל, וטוען כי מדובר בלחם מאיכות ירודה. "זה מוצר שלא היית קונה אותו כי הוא שוהה בתנור שליש מהזמן שהלחם שלי נמצא בתנור, זה מוצר זוועה. אני לא רוצה לייצר לחם לא טוב בזול, אלא לייצר לחם טוב במחיר שעולה לייצר אותו".

לדברי אנג'ל, "רוב השנים אנחנו נמצאים בהפסד, אבל עדיין כולם עם העיניים על הלחם. היו מבצעים ברשת אושר עד של שלושה לחמים פרוסים ב–10 שקלים, אבל את זה לא מראים כשעושים סקרים. יש לנו על הראש עלויות כשרות ויש לנו מוצרים בפיקוח מחירים שמהווים כ–40% מהמכירות שלנו ו–18% מע"מ ואנחנו מדינה קטנה — ועדיין מחיר הלחם בישראל לא גבוה ביחס לעולם".

לדבריו, ענף הלחם שונה מהותית מענפים אחרים הנשלטים על ידי מונופולים: "בעלי המאפיות התעשייתיות הם הפראיירים היחידים שמוכנים לייצר לחמים מפוקחים. זה לא שהלחם בישראל יקר כי העובדים שלנו מרוויחים הרבה, כמו שהחשמל יקר גם משום שעובדי חברת החשמל מרוויחים הרבה. מי שרוצה מוזמן לבוא ולקחת את המאפייה אם הוא חושב שיש בענף שלנו רווחים גבוהים. בינתיים לא ראיתי מישהו ששם הצעה על השולחן לקנות אותנו".

בחברת בלדי טוענים כי גם הכשרות אשמה בכך שהצרכנים בישראל נאלצים לשלם כמעט פי שניים על ק"ג בשר — 39.8 שקל לק"ג בשר בקר טחון של חברת בלדי ברמי לוי שיווק השקמה לעומת 21.5 שקל לק"ג בטסקו. ליאור לייזר, סמנכ"ל מכירות בחברת בלדי, מספר: "נכנסתי לחנות של רשת קוסקו בארה"ב ומחירי הבשר והעופות שם נמוכים עשרות מונים מבישראל. ירכיים של עוף נמכרות ב–8.80 שקלים לק"ג בקוסקו ארה"ב לעומת יותר מ–20 שקל לק"ג בישראל. גם שוקיים של עוף נמכרים ב–8.80 שקלים לק"ג בארה"ב ובישראל ב–25 שקל לק"ג".

לדבריו, הסיבה היא עלויות הנוגעות לכשרות ויבוא: "במפעלים שמייצרים עופות לא כשרים בברזיל ובארה"ב, ששוחטים חצי מיליון עופות ביום, מעסיקים 50 עובדים בלבד. לעומת זאת, במפעל גדול בישראל, ששוחט רק 100 אלף עופות ביום, צריכים להעסיק 400 עובדים בגלל הכשרות. זה תהליך מטורף, שמייקר את תהליך הייצור, והציוד והמיכון שונים. בנוסף, ישראל מייבאת את הגרעינים של התרנגולות מארה"ב ואנחנו משלמים על הובלה וכדומה".

"1.5 מיליון שקל בשנה על כשרות"

"בבריטניה כל אחד יכול להתאים את סל המזון שלו לרמת ההכנסה שלו. בישראל כולם נאלצים לשלם מחירי מונופול", אומר אייל עופר, מעמותת ישראל יקרה לנו. "בישראל אנחנו שבויים וכולנו משלמים את המחיר של הריכוזיות והיעדר תחרות מספקת על המדף. אם היו יותר יצרנים קטנים על המדף, גם הגדולים היו נאלצים להוריד מחיר".

פער גדול נוסף בין המוצרים בבריטניה לעומת ישראל הוא במחיר הירקות הקפואים — 6 שקלים לק"ג בטסקו לעומת 10.90 שקלים לאריזה קטנה יותר של 800 גרם של המותג קניה חכמה ברמי לוי שיווק השקמה. אושיק אפריים, יו"ר ומבעלי ויטה פרי הגליל, טוען שהמדינה היא האשמה בפערים הגדולים במחיר הירקות הקפואים: "לא העלינו מחיר כבר כמעט ארבע שנים, אף שהחקלאים מעלים לנו מחירים זו השנה השלישית. המחירים יקרים יותר בגלל נושאי הכשרות, המים, החשמל, הדלק והארנונה שהתייקרה ב–25% במספר שנים. רק על חוק האריזות משלמת ויטה פרי גליל 1.2 מיליון שקל בשנה ועל כשרות אנחנו מוציאים 1.5 מיליון שקל מדי שנה".

לדבריו, "כל יצרני המזון בישראל, למעט הגדולים, בקושי צולחים את המצב הנוכחי בענף. שר האוצר, יאיר לפיד, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, צריכים לחשוב איך המעשים שלהם בשנים האחרונות תרמו ליוקר המחיה לפני שהם מפנים אצבע מאשימה כלפי היצרנים. זאת חוכמה מאוד קטנה להאשים יצרנים ולפזול לאירופה, כשבאירופה החקלאים מסובסדים ולנו העלו מסים וכמעט את כל ההוצאות".

בלומברג

גם לדברי רמי לוי, המדינה היא האשמה העיקרית במחירים הגבוהים בסופרמרקט. "אני מסכים עם המסקנה שבישראל מוצרי המזון יקרים יותר ברוב המקרים מאשר בחו"ל, וזה נכון לגבי כ–70% מהמוצרים. אם לוקחים את כל המסים והמכסים שיש בישראל רואים שעלויות התפעול כאן יותר יקרות. כדי להוזיל את המחירים באמת צריך שהיצרנים, שפועלים ברווחיות גבוהה בהרבה מרשתות השיווק, יורידו מחירים. בנוסף, המדינה צריכה להוריד את מחירי הארנונה, החשמל, המים, המע"מ, המכסים וכדומה. אם זה לא יקרה, המחירים במדינה לעולם לא יהיו נמוכים באמת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#