ההזדמנות הנדירה של גלעד ארדן - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההזדמנות הנדירה של גלעד ארדן

האם ישלים עם השיטה הרקובה או ידחוף בכוח שינוי הכרחי בשוק הטלוויזיה?

5תגובות

באופן מוזר, שרי תקשורת לדורותיהם עוברים סוג של הארה כשסוף הקדנציה שלהם נראה באופק. ייתכן שאווירת "סוף קורס" מעוררת בהם מחשבה בהירה ומזוקקת, שדוחפת אותם לקדם החלטות נכונות וחשובות שעד כה לא קיבלו עדיפות מיוחדת.

כך היה לפני כמעט עשור, כששר התקשורת דאז, אהוד אולמרט, קידם לקראת סוף הקדנציה שלו את היוזמה המתבקשת לביטול המשרד ולהקמת רשות תקשורת; שר התקשורת אריאל אטיאס קידם את התחרות בסלולר והקים ועדה לשינוי הרגולציה בשוק הטלוויזיה כשהבחירות כבר היו באופק; גם השר כחלון, שסיים את הקדנציה שלו לפני שנה וחצי, קידם את היוזמה הנגררת להקמת רשות תקשורת רק כשהבין שהבחירות בפתח. מובן שההחלטות נזרקו לחלל האוויר ולא התממשו - הרי קל לקבל החלטות אמיצות ולהשאיר את הסיכון שבמימושן לשר הבא.

עכשיו זה קורה לגלעד ארדן. לקראת שדרוגו הצפוי לתפקיד שר הפנים או השגריר באו"ם, הוא צפוי להגיש לממשלה את הרפורמה החשובה ביותר שידעה הטלוויזיה המסחרית בישראל מאז עלתה לאוויר, לפני מעט יותר מ–20 שנה.

אמיל סלמן

אין זה סוד שהטלוויזיה המסחרית הישראלית לוקה במחלה כרונית קשה. מצד אחד יש לנו ערוץ היברידי, המחזיק ב–70%–80% מעוגת הפרסום והרייטינג, ומנגד ערוץ שורד, ששרף כבר יותר ממיליארד שקל בתוך עשור ומעולם לא הצליח לצאת לחיים עצמאיים ובלתי תלויים במממן עשיר. מבנה שוק כזה, שאין לו אח ורע בעולם, משחק לידיהם של הפוליטיקאים ובעלי הערוצים. די לראות כיצד זכיינית ערוץ 2 רשת מפנקת בתוכניותיה פוליטיקאים בכירים ובני משפחתם הקרובים (ראה תיבה) כדי להבין את גודל התלות ההדדית בין גוף החדשות הגדול והמשפיע במדינה לבין שליחי הציבור, שרוצים יותר מכל לבצר את מעמדם הפוליטי. כולם נהנים מהמצב הזה - חוץ מהצופים, שנאלצים לסבול טלוויזיה נחותה וחדגונית.

לזכותו של ארדן ייאמר כי הוא הבין את העיוות הזה הרבה לפני ששדרוגו הפוליטי היה ודאי. הוא החל לקדם את החוק לפיצול ערוץ 2 עוד לפני שהרגש האבהי של גדעון סער גבר על הרגש הפוליטי שלו. כעת מרחיב ארדן את תזכיר החוק ומוסיף לו אלמנטים חשובים ונדרשים. הפחתת חובות התוכן, ומתן אישור ל–HOT ול–yes לפעול גם הן בתחום החדשות, הן שתי תוספות שיכולות לשנות לטובה את פני השוק כולו. המונופול של חדשות ערוץ 2 יישבר לרסיסים, ערוץ 10 יקבל צ'אנס להישאר בחיים, וצופי הטלוויזיה המסחרית עשויים לקבל מוצר מגוון יותר, שאינו רק ריאליטי ובידור.

מתסכל עד כמה הפתרון ברור ונגיש, ובה בעת סיכויו להתמשש נמוכים כל כך. כדי שחקיקה מהפכנית אך הכרחית זו תצא לפועל, דרוש פרלמנטר חזק שיקשור את גורלו הציבורי בגורלה. ארדן עשה זאת בצורה מבריקה כאשר הוביל את החקיקה לפירוק רשות השידור ולהקמת רשות חלופית. אלא שכעת, כשהתפקיד הבא כבר בכיסו, התמריץ שלו להסתכן פוליטית יורד פלאים. מדוע לו להסתבך עכשיו עם אנשים כמו אודי אנג'ל, הבעלים של רשת, שכבר מצא פעמיים בשנים האחרונות אוזן קשבת אצל ראש הממשלה?

ארדן יודע היטב מהי טובת הציבור, אך כעת הוא מגיע למבחן שפולטיקאים מעטים עמדו בו בהצלחה. עליו להחליט אם הוא נכנע לשיטה הפוליטית הרקובה, ומעדיף למזער את הסיכון האישי שלו, או דוחף בכל הכוח שינוי נדרש שבו הוא מאמין. ארדן יכול לשנות לתמיד את שוק הטלוויזיה, גם אם עוד חודש או חודשיים הוא יעמוד בראש משרד אחר או יעביר את משרדו לבניין האו"ם בניו יורק. זו הזדמנות נדירה, ואיש מלבדו לא יכול לממשה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם