ועדת איל נגד קשת ורשת: "שוק הפקות הטלוויזיה ריכוזי ומאיים על הפלורליזם" - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת איל נגד קשת ורשת: "שוק הפקות הטלוויזיה ריכוזי ומאיים על הפלורליזם"

הוועדה, שהוקמה על ידי שר התקשורת גלעד ארדן, פירסמה את דו"ח הביניים שלה ■ היא קבעה כי בהתנהלות של ערוצי הטלוויזיה יש פגיעה בעצמאות של המפיקים, איום על פעילותם, ופגיעה בפלורליזם הרעיוני והתרבות ■ המסקנות מהוות מכה קשה לגופי השידור

"שוק הפקות המקור מתאפיין בריכוזיות משמעותית בצידו האחד, וביזור משמעותי בצידו השני, באופן המקנה כוח שוק משמעותי במיוחד לגופים המשדרים" – כך קובעת ועדת איל בדו"ח הביניים שעסק בתחום הפקות המקור.

הוועדה קבעה כי בהתנהלות של ערוצי הטלוויזיה יש פגיעה בעצמאות של המפיקים ואיום על פעילותם, ופגיעה בפלורליזם הרעיוני והתרבותי. הוועדה העלתה שורה של הצעות להידוק הרגולציה ולשינוי החוק.

ועדת איל, בראשות ד"ר עדי איל, הוקמה על ידי שר התקשורת גלעד ארדן במטרה לבחון את כשלי השוק בתחום הפקות המקור בישראל. זכייניות הטלוויזיה מחויבות להשקיע 65% בהפקות חיצוניות – כלומר כאלה שנרכשות ממפיקים חיצוניים ולא מבוצעים בתוך גוף השידור עצמו. המטרה בחקיקה הזו היתה לאפשר פלורליזם וריבוי דעות, ולא להעניק כוח עודף לבעלי הפלטפורמות לשלוט בתוכן.

אלא שבפועל המפיקים טוענים כי גופי השידור מתערבים ושולטים גם בהפקות החיצוניות ושולטים בהם בפועל. המאבק הנוכחי הוצת שוב בעיקר סביב דרישת זכייניות הטלוויזיה לקבל עד 80% מהבעלות המסחרית על התוכן. כלומר, פורמט מצליח שפותח בהפקה חיצונית שייך לגוף השידור - שיכול ליהנות מהמכירות לשוק הבינלאומי, בעוד המפיק נותר עם אחזקות מזעריות בלבד. מבחינת המפיקים, המצב הנוכחי אינו מאפשר להם לפעול בשוק ולהמשיך להפיק.

אנצ'ו גוש - ג'יני

בשנתיים האחרונות החלו המפיקים להתאגד והציגו דרישה מהרשות השנייה וממשרד התקשורת להדק את הפיקוח וליישם את החוק המחייב כי ההפקות יהיו חיצוניות – כלומר ללא מעורבות ושליטה על גופי השידור. מי שמייצג את איגוד המפיקים וכתב את חוות הדעת שעליהן התבססה ועדת איל הוא עו"ד אמיר רוזנברג. המפיקים שכרו שירותי לובינג ואת עו"ד נגה רובינשטיין, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת וכיום מנהלת מחלקת רגולציה במשרד עו"ד גולדפרב זליגמן. בעקבות פעילות זו הוקמה ועדת איל ובמקביל הוגשה הצעת חוק לחיזוק כוחם של המפיקים מול גופי השידור.

כעת מפרסמת ועדת איל את המסקנות, שמהוות מכה קשה לגופי השידור. הוועדה מצאה כי בחלק מהמקרים העצמאות של המפיקים נפגעת וחלק מהגופים המשדרים מעורבים באופן מוגזם בניהול ההפקות. "כיום נוצר מצב שבו חלק מהפקות המקור הקנויות, הפך להפקה בפועל של תוכניות שהן בעצם של הגופים המשדרים. מצב זה פוגע בפלורליזם ומונע הפרייה יצירתית", נכתב במסקנת הוועדה.

הוראות החוק נועדו גם לשמור על שוק הפקה המקומי ויצירת של שוק תחרותי. "הפגיעה בעצמאות ההפקות החיצוניות, כולל התערבות באמצעי ההפקה בהם ייעשה שימוש, מקטינה את השוק ומאיימת על חלק מהגורמים הפעילים בו", נכתב במסקנת הוועדה. "מצב זה יוצר חסמי כניסה למתחרים אפשריים, ומהווה בעיה משמעותית דווקא כעת, כאשר שוק התקשורת עומד בפני שינויים. כדי לאפשר חדירה של מתחרים נוספים לשוק השידורים, והרחבת התוכן הזמין לפלטפורמות נוספות, יש להגן על קיומו של שוק הפקות טלוויזיוניות עצמאיות".

במטרה להתמודד עם כשל השוק, נכתב בדו"ח הביניים כי יש להימנע מרגולציית יתר, אך בשל כשלי השוק יש להתערב. הכשל הוא כאמור הריכוזיות בתחום. כיום חמישה גופים רוכשים תוכן בישראל – קשת, רשת, ערוץ 10, HOT ו-yes. שניים מהם, קשת ורשת, מהוות את עקר הרכישה.

מנגד, בתחום ההפקות יש מגוון אדיר של מפיקים, במאים ויוצרים. "מבנה השוק הוא, אם כן, של ריבוי מוכרים של תוכן טלוויזיוני, ומיעוט קונים – באופן המקנה לרוכשים (ובעיקר לרשת וקשת) כוח שוק משמעותי", נכתב בדו"ח הביניים. "בנסיבות אלו, לא מפתיע הוא כי גורמים רבים רואים בגופים המשדרים את 'בעל המאה' שעל-פיו יישק דבר". חשש נוסף שעלה בוועדה הוא ששליטה של גופי השידור בתוכן תמנע כניסה של מתחרים חדשים לתחום השידורים.

כדי להתמודד עם הכשלים, ובמטרה לשמור על התרבות הישראלית, גיבשו בוועדה שורה של המלצות. חלק מההמלצות הן ליישם באופן קפדני יותר את הוראות החוק והכללים הקיימים ברשות – למשל האיסור על הפקה חיצונית לעשות שימוש בתשתיות של גוף השידור, או להגדיל את היקף העיצומים הכספיים של הרשות השנייה במקרה שמתגלה הפרה. בוועדה גם שוקלים לחייב את מנהלי גופי השידור לחתום על הצהרה לגופי הרגולציה שהדיווחים בנוגע להפקות החיצוניות הם דיווחי אמת – כך שתוטל עליהם חובה אישית במקרה של הצהרת שקר.

המלצות אחרות כוללות שינויי חקיקה במטרה להגביר הרגולציה. בוועדה שוקלים גם אפשרות להורות על הפרדה מבנית מוחלטת בין המפיקים לגופי השידור – כלומר שלגופי השידור יהיה אסור בכלל לעסוק בהפקה ולשלוט בתוכן. הצעה אחרת היא ליצור הפרדה בין גופי השידור להפצה בחו"ל – כלומר קשת, לדוגמה, לא תוכל להפיץ את התוכן ששודר אצלה לחו"ל.

בכל הנוגע לזכויות המסחריות על הפורמטים, בוועדה שוקלים להציע – בדומה להצעת החוק שהוגשה בעניין – לבצע שינוי חקיקה שיחייב חלוקה שווה בין המפיקים לבין גופי השידור בבעלות על הפורמטים. אפשרות אחרת שהועלתה היא חובה לנהל משא ומתן קולקטיבי, כזה שיעניק כוח למפיקים  על פני גופי השידור.

בדו"ח הביניים יש התייחסות גם לפרסום ב-TheMarker שלפיו חלק מהמפיקים חששו מלהגיש את עמדותיהם לוועדה לאחר שאוימו כי לא יקבלו עבודות מגופי השידור אם יעשו זאת. "הוועדה אינה גוף שיפוטי ואינה מוסמכת או מסוגלת לקבוע אם אכן הושמעו איומים כאמור", נכתב בדו"ח הביניים. "הגורמים בגופים המשדרים להם יוחסו הדברים, הכחישו את הטענות לגבי איומים, אך אישרו שקיימו שיחות עם מפיקים שונים בדבר עבודת הוועדה והסבירו את הסכנה שלדעתם טמונה בכך לשוק הטלוויזיה".

בוועדה אומרים כי אי אפשר לקבוע האם היו אלה איומים או לא. ואולם בוועד האומרים כי הצליחו לקבל את ה"יריעה הרחבה" וכל הקולות הושמעו – בין השאר מ"גורמים שביקשו לשוחח עם הוועדה בעילום שם, או לשוחח טלפונית במקום להגיע לפגישה".

בוועדה חברים ד"ר יובל קרניאל, אווה מדז'יבוז', עו"ד דנה נויפלד יועמ"ש משרד התקשורת ועו"ד הווארד פולינר ממשרד המשפטים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#