כל המאבקים בדרך לתחרות בטלוויזיה הרב־ערוצית - מדיה ושיווק - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כל המאבקים בדרך לתחרות בטלוויזיה הרב־ערוצית

רגע לפני המהפך בטלוויזיה הרב־ערוצית, עם כניסת חברות הסלולר לתחרות בדואפול HOT-yes, מגבשת ועדת שכטר המלצות שישנו את המסך ומעוררת התנגדויות בשוק ■ מי יחויב להשקיע בתוכן ישראלי? האם יהיה מותר לשלב פרסומות? והאם בעלי ההון יוכלו להקים ערוצי חדשות?

2תגובות

שוק הטלוויזיה המסחרית והרב־ערוצית, כפי שאנו מכירים אותו כיום - דואופול HOT ו-yes - עומד בפני שינויים דרמטיים. הוועדה לבחינת עתיד הרגולציה בשוק השידורים, בראשות פרופ' עמית שכטר, מנסחת בימים אלה את המסקנות הסופיות, שאם יאומצו יביאו לשינויים משמעותיים בשוק הטלוויזיה המקומי.

בשוק הטלוויזיה מסכימים כי "זאת ועדה של פעם בעשור, לפחות", כפי שאומר מנהל בכיר בתחום, ולכן מייחסים חשיבות רבה לשינויים שעליהם היא תמליץ בתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית וכן בתחום הרגולציה על הערוצים המסחריים. ואולם, אם שר התקשורת, גלעד ארדן, יעזוב את תפקידו - שר חדש לא בהכרח יהיה מחויב ליישם את המלצות הוועדה.

ובכל זאת, הגורמים שעשויים להיפגע מחלק מהמלצות הוועדה - בעיקר HOT ו–yes - וכן אנשי אקדמיה וגופים בתחום התקשורת, מגבשים בימים אלה את עמדותיהם ומשגרים אותן לוועדה. בעוד שבשוק הטלוויזיה המסחרית רוב השחקנים בענף מברכים על כוונת הוועדה להקל את הרגולציה, בתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית המצב מורכב הרבה יותר, ובעלי אינטרס מושכים כל אחד לכיוונו.

אייל טואג

לשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית אמורות להיכנס שחקניות חדשות: סלקום ופרטנר, שלוטשות כבר זמן רב לשוק זה על גבי תשתית האינטרנט, אך מתמהמהות - בעיקר מכיוון שעדיין לא הוסדר סופית התמחור של השוק הסיטוני (המחיר שישלמו על תשתיות האינטרנט שיקבלו מבזק ומ–HOT); חברת הסיבים IBC, שבה שותפה חברת החשמל; וככל הנראה גם שחקנים קטנים יותר, בהם גולן טלקום ורמי לוי.

לפי מסקנות הביניים שלה, ועדת שכטר מכוונת להקלות ברגולציה ולהסדרת השוק מתוך ראייה של נייטרליות טכנולוגית. המשמעות היא שהרגולציה המושתת על השחקנים הקיימים — מתחום התוכן והפקות המקור ועד תחום השירות לצרכנים — תוטל על כל הגופים המשדרים, ללא קשר לתשתית שבאמצעותה מועברים השידורים — כבלים, לוויין או אינטרנט. עם זאת, המצב השוויוני הזה יושג רק לאחר "תקופת ביניים", שבה תהיה, באופן מוצהר, אפליה בין גופי קיימים לבין ספקי שירותים חדשים, במטרה להגביר את התחרות בתחום.

מה יהיו נקודות העימות המרכזיות סביב מסקנות הוועדה, שיגיעו אולי גם להכרעה של בג"ץ?

1. חובת ההשקעה בהפקות מקור

גופי הטלוויזיה הרב־ערוצית מחויבים כיום להשקיע 8% מכלל הכנסותיהם בהפקות מקור ישראליות — והם משקיעים יחד בתוכן ישראלי כ–300 מיליון שקל בשנה. במסקנות הביניים של ועדת שכטר נקבע כי מחויבות ההשקעה הכוללת בהפקות מקור תישמר. בוועדה בוחנים אפשרות שלפיה מחויבויות התוכן תוטל גם על בעלי התשתית (למשל בזק), ולא רק על בעל הפלטפורמה (למשל סלקום).

ומה בנוגע לשחקנים החדשים שישדרו על גבי האינטרנט? בוועדה אומרים כי בסופו של דבר מחויבות התוכן יוטלו גם עליהם, אבל רק לאחר "תקופת הביניים", ולאחר שיצברו נתח שוק משמעותי.

בניגוד למסקנות אלה, דקאן בית הספר ע"ש סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי, ד"ר נעם למלשטריך־לטר, גיבש עם ד"ר יובל קרניאל חוות דעת נגדית קיצונית, שבה נטען כי יש לשאוף לביטול מוחלט של הרגולציה על התוכן באינטרנט. "יש לשמור על חופש ביטוי מלא ברשת האינטרנט, ואין צורך כלל ברגולציה על התכנים ברשת", כתבו השניים. "יש להסתפק בהבטחה של נייטרליות הרשת ושמירה על החוק הכללי".

עדי כהן צדק

לדבריהם, "יש לבטל את מגבלות ודרישות הרגולציה, ולאפשר לתחרות החופשית ולכוחות השוק והיצירה לפעול באופן חופשי בהתאם לחוק הכללי... יש להמעיט ככל האפשר בהתערבות של הממשלה והמדינה בתכנים, ולהימנע מחובות רגולטוריות, למעט חובות ייחודיות על ספקים שהם גם בעלי תשתיות, והבטחת תחרות חופשית וזכויות הצרכן".

גם באיגוד האינטרנט מתנגדים למסקנות המסתמנות וסבורים כי אין להטיל כלל חובה של השקעה בהפקות מקור. באיגוד חוששים מ"מדרון חלקלק" — כלומר שחובת ההשקעה בתוכן של גופים שמשדרים על גבי האינטרנט תעבור גם לאתרי תוכן באינטרנט, למשל וואלה או Ynet. "רשת האינטרנט היא רשת פתוחה המאפשרת לכל יוצר תוכן, קטן כגדול, ללא מגבלה וללא חסמים", נכתב בנייר עמדה של האיגוד. "היצירה הישראלית מתקיימת הלכה למעשה באינטרנט ואין מקום להחלת דרישה רגולטורית להשקעה כספית מהותית ביצירה ישראלית מקורית".

לטענת האיגוד, "הטלת רגולציה כבדה על האינטרנט, כפי שמוטלת על הטלוויזיה, עשויה להביא לסגירת אתרי תוכן, העברתם אל מעבר לים, גלגול העלויות לגולשים, צמצום מספר השחקנים, ופגיעה בחופש התחרות ובחופש הביטוי".

הסיבה להבדל בין טלוויזיה לאינטרנט, לטענתם, היא ש"בשונה מהטלוויזיה, האינטרנט אינו משאב ציבורי מוגבל. המידע בו זורם באופן חופשי ומאפשר חירות ביטוי, פיתוח וגיוון שירותים, ועידוד היצירה. אין מקום להטלת רגולציה על השידורים באינטרנט".

בחברות הטלוויזיה הרב־ערוצית מבינים כי לא יצליחו לבטל את חובת ההשקעה בהפקות מקור, וגם יודעים שדרישה כזאת לא תיטיב עמן מבחינה תדמיתית. עם זאת, שם דורשים כי חובת ההשקעה בתוכן תוטל באופן מיידי גם על השחקנים החדשים בתחום, ללא "אפליה בוטה". yes חויבה כבר בשנתה הראשונה להשקיע 7.5 מיליון דולר בהפקות מקור.

בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית מדגישים כי ה"שחקנים החדשים" אינם מתחרים קטנים שנכנסים לתחום, אלא חברות "רבות עוצמה, בעלות חוסן פיננסי ותזרים מזומנים משמעותיים", ולכן אין להעניק להם הגנות משמעותיות. לוועדת שכטר שוגרו נתונים השוואתיים על שיעור ה–EBITDA (רווח לפני הוצאות מס ומימון), לפיהם מצבן הפיננסי של חברות הסלולר טוב יותר מזה של חברות הטלוויזיה הרב־ערוצית, ואין סיבה להעניק להן הקלות.

להחלטות בנושא זה יהיה השלכות משמעותיות, בין השאר משום ששוק התוכן המקורי נמצא ממילא על פרשת דרכים, לאור השינויים הצפויים בתחום הטלוויזיה המסחרית, עם המעבר של קשת ורשת לשדר שבעה ימים בשבוע.

אלי דסה

2. איזו רגולציה תושת על התוכן?

הרגולציה על התוכן בטלוויזיה הרב־ערוצית דקדקנית ופרטנית. היא לא רק מחייבת להקצות 8% מההכנסות להפקות מקור, אלא גם מפרטת באילו סוגות תוכן יהיו חייבת HOT ו–yes להשקיע, או כמה שעות שידור הן חייבות בכל ז'אנר. למשל, חברות הטלוויזיה הרב־ערוצית חייבות להשקיע בתוכן העוסק בחגי ישראל. מנגד, השקעה בתוכניות אינה מוכרת להן אם הן עולות במלואן ל–VOD לפני שידורן. כלומר, אם סדרה עלתה במלואה ל–VOD לפני השידור בערוץ סדרות, בדומה למה שעשתה נטפליקס ב"בית הקלפים",היא אינה מוכרת להשקעה.

בוועדת שכטר שוקלים לתת הקלות ברגולציה בכל הקשור לחלוקה לז'אנרים מסוימים, שעות שידור או שיבוץ. ואולם, בוועדה מודעים לכך שהמתחרים החדשים יתבססו על שירותי VOD, שבהם אין יכולת ליישם כללי רגולציה שמתאימים לערוצים לינאריים, ולכן שוקלים לחייב את הפלטפורמות לתת בולטות וגישה קלה לתכנים מקוריים ישראליים ב–VOD.

בפלטפורמות הטלוויזיה הרב־ערוצית היו מעוניינים בהקלות משמעותיות יותר, ללא "התערבות ממשלתית בוטה בתכנים", כפי שאמר אחד הגורמים בשוק.

הדרישה המרכזית היא הפחתה של הרגולציה כך שתקבע רק את היקף סכום ההשקעה בתוכן מקורי, ולא את אופן השיבוץ ואת סוג השידורים. עם זאת, בפלטפורמות הקיימות מעוניינים בהקלות נוספות, למשל הסרה של המגבלה האוסרת על החברות להזרים 50% מההשקעה בתוכן מקומי לערוצים חיצוניים שאינם בבעלות הפלטפורמה, או לשבץ 50% מהתוכן בערוצים שנמצאים בחבילת הבסיס. בחברות גם היו רוצים לבטל את החובה להשקיע בתוכן כמו חדשות מקומיות או שידורים קהילתיים.

אייל טואג

3. מה תהיה 
"תקופת הביניים"?

בדו"ח הביניים של ועדת שכטר לא נקבע מה יהיה אורכה של תקופת המעבר עד להחלת החובות הרגולטוריות על השחקנים החדשים — חובות בתחום תוכן, חובות צרכניות או בתחום שירות הלקוחות.

למלשטריך־לטר וקרניאל גיבשו מטעמם מתווה שלפיו רגולציה בתחום האתיקה, כמו הגנה על קטינים, תוטל מיידית על כולם — ואולם בתקופת הביניים יופחתו באופן הדרגתי החובות על השחקנים הוותיקים, ויוטלו חובות מינימליים על השחקנים החדשים. ההגדרה של ספק טלוויזיה במתכונת מסחרית, לפי השניים, "תכלול למשל רק ספקים עם מיליון משתמשים ייחודיים בחודש, או חצי מיליון מנויים, או עם הכנסה מינימלית שנתית של 40 מיליון שקל — כך שאתרי התוכן הקטנים יותר יוכלו לפרוח בלי חשש ובלי מגבלות רגולטוריות מכבידות".

בטלוויזיה הרב־ערוצית גיבשו מנגנונים מטעמם. אחד מהם, שהוצג בפני ועדת שכטר, יוצר הפרדה בין שחקן חדש שהוא בעל רישיון ותשתית שידור קיימת, כלומר אחת מחברות הסלולר הוותיקות, לבין שחקן חדש שהוא בעל רישיון לסלולר, אך אינו בעל תשתית (למשל, רמי לוי, שרוכב על הרשת של פלאפון), ובין אלה לבין שחקן חדש לחלוטין.

לפי ההצעה, כשחברה תצבור 50 אלף מנויים, יוטלו עליה מלוא החובות, בדומה לפלטפורמות הקיימות. ואולם בתקופת המעבר — עד שחברה תצבור 50 אלף מנויים או עד שיחלפו שישה עד 12 חודשים — היא תחויב להשקיע 10–15 מיליון שקל בהפקות מקור.

החובות הרגולטוריים האלה רלוונטיים לא רק להשקעה בתוכן, אלא גם, למשל, לנושא השירות. מועצת הכבלים והלוויין מקפידה מאוד על זמני המענה והשירותיות של החברות לצרכנים, וסימן השאלה הגדול הוא אם השחקנים החדשים יחויבו לספק את אותה רמת שירות כבר בשלב הראשון. הרגולציה על השחקנים הקיימים היא זו שמאשרת גם העלאת ערוצים והורדתם (כיום, yes ו–HOT זקוקות לאישור של מועצת הכבלים להעלות ערוצים ולהורידם), או אפילו אישור חוזים, ובחברות היו שמחים להשתחרר מרגולציה זו.

4. ישודרו פרסומות 
בכבלים ובלוויין?

HOT ו–yes דורשות כבר זמן רב כי יאושר להן לשלב פרסומות בשידוריהן — עד כה ללא הצלחה. החשש המרכזי הוא שאישור כזה יוביל לפגיעה בשוק הטלוויזיה המסחרית, או בשוק העיתונות. לא מעט גורמים בעלי השפעה משוק התקשורת לחצו על דרג מקבלי ההחלטות במטרה למנוע אישור פרסום בכבלים ובלוויין.

גם בוועדת שכטר הגיעו למסקנה כי אין לאשר פרסומות בכבלים ובלוויין, אך לא היתה התייחסות לשאלה אם השחקנים החדשים יוכלו לשלב פרסום. עמדת השחקניות הקיימות בטלוויזיה הרב־ערוצית היא כי אם יאפשרו לשחקנים החדשים לשלב פרסומות זו תהיה אפליה חמורה, כזאת, ש"תחזיר את חברות הסלולר לעמדת הכוח רווית השומנים והרווח העודף, שהיו בה עד לאחרונה", אמר אחד הגורמים בשוק.

גם אם לא יוּתר פרסום, רעיון שהוגש לוועדת שכטר עשוי לסלול את הדרך לאישור נקודתי של פרסום כאמצעי תמרוץ להשקעה בתוכן מקורי. הרעיון הוא כי אם החברות ישקיעו בתוכן מקורי מעבר לנדרש, הן יוכלו לשלב פרסום באופן ממוקד סביב אותם תכנים.

רמי זרנגר

5. אלוביץ' ודרהי 
ישלטו בתוכן?

כללי הרגולציה על הפלטפורמות הקיימות מחמירים מאוד בכל הנוגע לאחזקה בתוכן. על HOT ו–yes ובעלי השליטה בהן, פטריק דרהי ושאול אלוביץ', בהתאמה, מוטלות מגבלות חמורות בכל הנוגע לאחזקה ישירה בתוכן המשודר בפלטפורמות. הגבלות אלה, שמקורן בחוק התקשורת וגם בדיני ההגבלים עסקיים, נועדו למנוע השתלטות של בעל פלטפורמה גם על התוכן המשודר.

במסקנות הביניים של ועדת שכטר צוינה אמירה כללית שלפיה תימשך הרגולציה המבטיחה "תחרות הוגנת ומניעת ריכוזיות בתחום התוכן". לצד זאת, הוועדה המליצה לאפשר ל–HOT ו–yes להקים ערוצי חדשות בבעלותן. ערוצי חדשות כאלה אמנם יהיו הפסדיים, אך בחברות יודעים כי ערוץ חדשות הוא אמצעי השפעה חשוב לבעלי השליטה, וגם אמצעי למשיכת צופים.

בחברות הטלוויזיה הרב־ערוצית היו רוצים לשחרר מגבלות שנוגעות לבעלות על תוכן. זה נוגע כמובן לתחום החדשות, אבל לא רק — החברות גם היו שמחות אם יאושר להן להפיק בעצמן תוכן. לטענתן, בעידן שבו יש תחרות פתוחה וזרימה חופשית של תוכן מכל כיוון, אין עוד כל הגיון להטיל מגבלה כלשהי על אחזקה בתוכן.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#