חבל על כל מיליון

עלות הקמפיינים לחיסכון במים: 18.6 מיליון שקל בשנתיים

רשות המים: "המשבר העמוק חייב תוצאות מיידיות, ונדרש היה לשקף את חומרת המצב לציבור ולהקטין את הביקושים למים" ■ פיקוד העורף הוציא 9 מיליון שקל על קמפיינים ב-2013–2014

נתי טוקר
נתי טוקר

פניה המתקלפים של השחקנית רננה רז בקמפיינים לחיסכון במים כבר מוכרים למרבית צופי הטלוויזיה הישראלים, אבל כמה כסף השקיעה רשות המים כדי לשכנע את הישראלים לחסוך במים? מנתונים שהגיעו לידי TheMarker עולה כי ב–2011–2013 הושקעו 18.6 מיליון שקל בקמפיינים של רשות המים.

בנוסף, רשות המים שכרה ב–2011 את שירותי חברת הייעוץ האסטרטגי מורל תקשורת, של מוטי מורל למשך שלושה חודשים תמורת 36 אלף שקל. מאז 2013, במקביל לשיפור במצב משק המים, רשות המים לא היתה פעילה בפרסום.

רננה רז בקמפיין רשות המים צילום: מתוך ערוץ היוטיוב Post Office

הוצאה זו של רשות המים, שנחשפת במסגרת בקשה של התנועה לחופש המידע, מדרגת אותה כגוף הממשלתי שהשקיע את הסכום הגבוה ביותר מאז 2011 מבין הגופים שדיווחו לעמותה. כך, קמפיינים של פיקוד העורף ב–2013–2014, שנועדו לעורר מודעות לאזורי המיגון, הסתכמו במחצית מהסכום - 9 מיליון שקל. אפילו משרד התחבורה, שהשקיע משאבים בקמפיינים למניעת תאונות, השקיע מ–2012 כ–12 מיליון שקל.

הנתונים של רשות המים מראים גם על היקף השקעה גבוה במיוחד לא רק ברכישת המדיה - כלומר זמן האוויר או שטחי הפרסום בעיתונות - אלא גם על הפקת הפרסומות. כך, הפקת סרטון פרסומת בקיץ 2011 והכנת הקמפיין עלו לרשות המים 840 אלף שקל. הפקה והכנה של פרסומת נוספת באותה שנה עלתה גם היא 750 אלף שקל.

ברשות המסים מסבירים כי ההשקעה הגבוהה נגמרה בשל "רצף נדיר של שבע שנים שחונות, שבגינן כל מקורות המים של ישראל התרוקנו וירדו מתחת לקווים האדומים, והיה חשש אמיתי ליכולת אספקת המים לבתים. הביקוש למים בישראל היה גדול בהרבה מכמויות המים שהתקבלו מהגשמים, בממוצע, והגירעון רק המשיך והעמיק".

ראש רשות המים אלכסנדר קושניר

ברשות אומרים כי ניהלו "שורה ארוכה של פעילויות, שנועדו להגדיל את כמויות המים מצד אחד, ובמקביל לריסון ולהקטנת הביקושים למים. המשבר העמוק חייב תוצאות מיידיות, ונדרש היה לשקף את חומרת המצב לציבור הרחב ולהקטין את הביקושים למים". עוד אומרים ברשות כי "הקמפיין היה יעיל ביותר, ומעבר לזכייתו כפרסומת האהובה והזכירה, הציבור הרחב נענה ונרתם, והביקושים למים במגזר הביתי והעירוני ירדו בכ–20% - ירידה השווה לתפוקת שני מתקני התפלה גדולים שעלותם גבוהה בהרבה".

ברשות אומרים כי משק המים התייצב כעת, וניתן להבטיח אספקה סדירה לכל השימושים, ולכן לא היה צורך בקמפיין נוסף. ברשות המים לא התייחסו לעלויות הגבוהות של הפקת הפרסומות.

בנוגע לעלות ההפקה נמסר מרשות המים כי "בכדי לשקף את חומרת המצב, להעלות את הנושא על סדר היום הציבורי ולהקטין את הביקושים למים במיידי, נדרש קמפיין 'בועט', זכיר ואפקטיבי, עם קריאייטיב מורכב ולא פשוט. מדובר בקמפיין אפקטיבי, שהצדיק באופן ברור ומוחלט את עלותו (ובכלל זה גם את הפקתו), ומבוקשים ונלמדים במקומות שונים בעולם עד היום".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ