הכאוס חוזר לשוק התקשורת - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכאוס חוזר לשוק התקשורת

כולם ירוויחו מעזיבת ארדן - מלבד 8 מיליון צופים

33תגובות

לרגע חשבנו שמשרד התקשורת נהפך אטרקטיבי, אך ההעדפה הברורה של גלעד ארדן לנטוש את המשרד לטובת ג'וב אחר מחזירה אותנו לקרקע המציאות. למרות ההצלחה של משה כחלון וארדן למנף את המשרד לקידום פוליטי, נותר משרד התקשורת העדפה שנייה או שלישית של הפוליטיקאים. כאשר ג'וב כמו שגריר באו"ם או שר הפנים מתפנה, שר התקשורת יזדרז להגיש את מועמדתו לתפקיד בניסיון תמידי לשדרג את עצמו.

חוסר האטרקטיביות של משרד התקשורת פוגע קשות בתפקוד השוק שעליו מפקח המשרד. בניגוד למשרדי ממשלה אחרים העוסקים במתן שירותים ציבוריים, כמו ביטחון תשתיות ורווחה, משרד התקשורת הוא לכל היותר רגולטור. בשעה שממשלות בכל העולם הוציאו מתוכן את תפקיד הפיקוח על שוק התקשורת והקימו רשויות מקצועיות עצמאיות, בישראל נותר תיק התקשורת כאתנן פוליטי, שכן הצרכים הפוליטיים תמיד קודמים לצורכי השוק והצרכנים.

מדוע זה רע? תפקידו של רגולטור הוא ליצור ודאות בשוק שתאפשר לשחקנים לבצע השקעות בעתידם. למעשה, זה מה שניסה ארדן לייצר בחודשים האחרונים. היה לו ברור כי ערוץ 10 מגיע לסוף דרכו, וכבר חצי שנה לפני כן הוא אותת לשחקנים בשוק מה צפויה להיות תגובתו. בהתאם, קשת כבר הודיעה כי בכוונתה להשקיע ולבקש רשיון לשבעה ימי שידור בשבוע. עכשיו, כשארדן עשוי להיעלם משוק התקשורת, רמת האי־ודאות מזנקת. בסביבה שכזאת, אף אחד לא יסכים לבצע השקעות. "הכאוס חזר לשוק", אמר אתמול בכיר בשוק הטלוויזיה.

מוטי מילרוד

ארדן הכיר 
את השוק מבפנים

התחלופה הגבוהה של שרי התקשורת תמיד היתה בעיה קשה, שכן נדרש מהשר ידע רב ומקצועיות כפי שנרדש מכל רגולטור המנווט שוק עסקי תחרותי. מסיבה זו, כל שר חדש שנכנס לתחום ניצל את השנה הראשונה ללימוד החומר, או לשם הקמת ועדות. גם השרים הפרואקטיביים ביותר, כמו כחלון וארדן, נכנסו לפעילות משמעותית רק בשנתם השנייה בתפקיד.

רגע לפני שהוא עוזב, נמצא ארדן כיום בשיאו. הוא כבר הקים את הוועדות, הוא כבר למד היטב את החומר, ועתה הוא בשלב העשייה. ניתוקו ממשרד התקשורת בשלב הנוכחי יהווה פגיעה מהותית בכל תהליכי החקיקה הנדרשים כדי להוביל שוק זה קדימה.

לאחר שנים של הזנחה מיקד ארדן את מרב מאמציו בשוק הטלוויזיה. ההצלחה שלו לשנות מהיסוד את רשות השידור לא הספיקה, ובימים לפני שהחל לשקול תפקידים אלטרנטיביים קידם חוק חשוב עוד יותר — שמטרתו לסדר אחת ולתמיד את שוק הטלוויזיה המסחרית, ולשחררו מהתלות הבעייתית שלו בפוליטיקאים. אך ארדן לא הגיע לתחום כגורם חיצוני.

לאורך שנותיו הרבות בוועדת הכלכלה הוא התעסק לא מעט בהסדרת שוק זה, והכיר אותו מבפנים. הוא הבין מה רוצים הזכיינים, הוא זכר לערוץ 10 הבטחות שלא קיים, והבין שכל ההקלות שקיבלו הזכיינים לאורך השנים לא גרמו לשוק להתנהל בצורה בריאה יותר. לאחר תלאות רבות הגיע ארדן למסקנה הנכונה כי נדרש עתה טיפול מהותי, על כן החליט לפצל את רשת מקשת ולשבור את המונופול רב השנים של ערוץ 2.

יריב לוין בכנסת
אמיל סלמן

האם מחליפו בתפקיד ימשיך לקדם את את המהלך, או ייקח לעצמו שוב פסק זמן של שנה (או יותר) כדי "ללמוד את הנושא"? אחד המפתחות להצלחת ארדן, וכחלון לפניו, היה כוחם הפוליטי. כפרלמנטר פעיל מאוד ובעל ניסיון הצליח ארדן להוביל תהליכי חקיקה לא פשוטים. שבירת המונופול של ערוץ 2 היא משימה מורכבת מאוד, שתקים על השר מתנגדים רבים מקרב אלה השולטים במסך הטלוויזיה. האם לימור לבנת תרצה להכניס עצמה למאבק הזה? האם גילה גמליאל מסוגלת לנהל מהלך רגיש כל כך? כיצד יתמודד יריב לוין עם חובתו של השר הבא ללמוד את החומר המקצועי ולהגיע להחלטות מהירות?

העיתוי הנוכחי אינו נוח לרפורמות. חברי הכנסת והשרים נכנסים למחצית השנייה של הקדנציה, והיכולת שלהם להוביל מהלכים שיאפשרו להם גם לקצור את הפירות לפני תום הקדנציה הולכת ונחלשת. מהלכים רגישים כמו רפורמה בדואר או טיפול בטלוויזיה המסחרית, עשויים גם להקים עליהם את אנשי מרכז הליכוד. כחלון וארדן היו מספיק חזקים כדי להעדיף 8 מיליון צופים או משתמשי סלולר על פני 3,000 מקורבים - אך גמליאל, שעבורה יהיה זה תפקיד ראשון כשרה, לא הוכיחה זאת.

הערוצים מעדיפים את המצב הקיים

עד תום השנה יצטרך שר התקשורת לקבל החלטה קריטית - לבחור בפתרון הפשוט ולהאריך לערוץ 10 את הזיכיון, או לאמץ פתרון קשה שיניב ערך רב יותר בטווח הארוך. האם גמליאל בכלל יכולה לעסוק בגורלן של זכייניות הטלוויזיה בעודה מוקרנת מדי שבוע על המסך של רשת במסגרת התוכנית "שש אימהות"?

בשלב הנוכחי גמליאל, שהיא גם חברה בוועדת הכלכלה, לא פסלה עצמה מדיון בנושא. ייתכן שעוד תעשה זאת, אך לא ברור אם תצא נגד האינטרנס של הזכיינית שהעניקה לה כל כך הרבה זמן מסך יקר.

אוליבייה פיטוסי

אמנם הצופים צפויים להפסיד, אך רוב זכייני הטלוויזיה דווקא ירוויחו משימור המצב הקיים. זכיינית ערוץ 2 רשת, שמובילה את הלובי נגד הפיצול, בטח לא תתנגד שגמליאל תקבל את תיק התקשורת. בכל מקרה, כל שר מלבד ארדן ישפר את מצבה של רשת. גם בערוץ 10 יכולים לנשום לרווחה.

ארדן התבטא כמה פעמים כי אין בכוונתו להוביל חקיקה שתציל את ערוץ 10, לאחר שהבין כבר לפני חמש שנים כי הזכיינים אינם נוהגים לעמוד בחובותיהם. כל שר חלופי צפוי להעדיף את הפתרון הפשוט, כלומר לתת הקלות לערוץ 10 ולמנוע את המשבר של סגירתו. באשר לקשת, עמדתה לא ברורה. מצד אחד היא רוצה מאוד לעבור למשדר של רישיון ולהתחיל לשדר שבעה ימים, אך מנגד תרוויח כנראה יותר אם המצב הנוכחי יישאר כמות שהוא, והיא תוכל להמשיך לשדר באפיק 22.

הגיע הזמן להקים רשות תקשורת

בזירת הטלקום המצב פחות בוער מתחום הטלוויזיה, אך מסובך לא פחות. תהליך קשה מאוד שאורך כבר שנים אמור להגיעה לסיומו בתחילת 2015 - כשמשרד התקשורת יפרסם את המדיניות הסופית שלו לגבי שוק הסיטוני של תשתיות קוויות.

נושא קריטי זה, הצפוי לעודד תחרות נוספת ב–HOT וב–yes, ולהוזיל משמעותית את שירותי התקשורת הקוויים בישראל, דורש מעורבות מצדו של השר. על הפרק עומדת סוגיה סבוכה מאוד - המחיר שבזק תידרש לגבות תמורת השכרת התשתיות שלה. מחיר נכון ייצור תחרות, אך מחיר הטעות הוא גבוה. כמו כן השר יידרש להחליט כיצד להקל על בזק ולאפשר לה לשווק סוף־סוף חבילות טריפל, המקובלות כבר בכל העולם.

אוליבייה פיטוסי

גם נושא מכרז התדרים לדור הרביעי עדיין לא הגיעה לסיומו. אמנם ארדן כבר קבע מועד לקיום המכרז, אך חברות הסלולר הקטנות, בעיקר גולן טלקום, עדיין מנהלות מול השר משא ומתן. גולן טוענת כי תנאי המכרז הנוכחי יגבילו את היכולות שלה להתחרות בחברות הוותיקות ומבקשת העדפה מסוימת במכרז. גם כאן מדובר בנושא מקצועי מאוד, שקשה להניח כי השר החדש יוכל להתמודד עמו ללא ללא דחיית מועד המכרז. דחייה שכזאת עשויה לפגוע בתוכנית ההשקעות של חברות הסלולר, ובשלב מאוחר יותר גם בקצבי הגלישה הסלולריים המוצעים ללקחות הישראלים.

שימוע נוסף שיצאו לדרך מסדיר מחדש את תחום הנדידה הסלולרית לחו"ל. בניסיון להוזיל את התעריפים שמשלמים ישראלים הנוסעים לחו"ל, מוביל ארדן רפורמה שתאפשר לכל נוסע לבחור לפני נסיעתו את ספק שירותי השיחות הבינלאומיות שממנו ירכוש שירות בעודו בחו"ל. למעשה מבקש משרד התקשורת לאפשר ללקוח הסלולר לרכוש שירותים מספקים נוספים ולא להיות כבול לחברת הסלולר שלו בישראל. גם שינוי זה עשוי להיתקע במקרה של החלפת שר.

העזיבה הצפויה של ארדן מדגישה שוב עד כמה שוק התקשורת זקוק לרגולטור יציב, שאינו מתחלף כל שנתיים. כפי שהממונה על ההגבלים העסקיים או ראש רשות ניירות ערך מסדירים שווקים תחרותיים, כך נדרש רגולטור מקצועי עבור שוק התקשורת. במקום למנות עכשיו עוד שרה או שר לתפקיד, צריך ראש הממשלה להתעלות מעל השיקולים הפוליטיים, ולקדם סוף־סוף את החקיקה להקמת רשות תקשורת עצמאית. אך כנראה הצורך המבני של הפוליטיקאים לכבוד ולשליטה, אם מדובר בערוצי הטלוויזיה המסחרית, ואם בחברות התקשורת הגדולות, עדיין קודם לטובת הציבור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#