יריב לוין ואבי ניסקורן - האנשים שבגללם נמשיך לשלם אגרה לרשות השידור

אמנם הוא לא לקח חלק בדיוני הוועדה, אך יו"ר הקואליציה לוין מתגלה כמתנגד הגדול לרפורמה ברשות השידור ■ בשיתוף עם יו"ר ההסתדרות ניסנקורן הוא טוען כי בשל הלחימה בעזה יש לדחות את החוק למושב החורף של הכנסת, אך מובילי החוק חוששים כי זהו תרגיל לשם ביטול החוק ■ האם ראש הממשלה נתניהו יתערב? מלשכתו נמסרה תגובה מתחמקת

נתי טוקר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

לאורך כל שלבי חקיקת חוק השידור הציבורי - מהקפאת הרפורמה הקודמת, הקמת ועדת לנדס ועד סיום עבודתה של ועדת אלהרר - היה נראה כי שר התקשורת, גלעד ארדן, זוכה לגיבוי מלא מראש הממשלה בנימין נתניהו. כעת, ברגע האמת לקראת השלמת החוק בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, נראה כי נתניהו, בחסות המלחמה בדרום, מצא את הדרך להתחמק ממימוש המהלך ההיסטורי.

כמו תמיד כשזה נוגע לתחום התקשורת, נתניהו עצמו נפקד־נוכח. הקרב האמיתי מתנהל בימים האחרונים בין יו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין (הליכוד) לבין ארדן ובכירי משרד האוצר. לוין, כך נראה, נחוש בדעתו שלא להעלות את הנושא לדיון במליאת הכנסת עד לסיום המושב הנוכחי. לוין תפס במקרה הזה צד - וזה לא הצד של חברו לסיעה ארדן, ושל חברו לספסלי הקואליציה, שר האוצר יאיר לפיד. לוין לא נטל חלק בדיוני ועדת אלהרר בנוגע לחוק רשות השידור, ולא הביע את עמדתו בנושא, אך כעת מתברר כי גיבש עמדה נחרצת לגבי אחד מסעיפי החוק ומסרב להעלות אותו לדיון ביום שני הבא. מושב הכנסת מסתיים בשבוע הבא, ואם החוק לא יעלה כעת לדיון הוא עלול להתמסס ולהיגנז לנצח. במערכת הפוליטית טוענים שבכירים נוספים, בהם שר התחבורה ישראל כ"ץ, וח"כ אופיר אקוניס, מתערבים בהצעת החוק.

יו"ר הקואליציה, יריב לויןצילום: אמיל סלמן

אתמול בערב אמורה היתה להתקיים פגישת משא ומתן נוספת בין בכירי האוצר, לוין, ארדן ונציגים נוספים. גורמים המעורבים בהליכי החקיקה אומרים כי הכל נמצא בידיהם של נתניהו ולפיד - אם יחליטו לתמוך בארדן או יתקפלו בפני יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.

ארדן זועם, ומבחינתו קיים תרחיש שבו החוק אינו עובר במושב הנוכחי ורשות השידור קורסת בחודשים הקרובים בשל מצבה. ארדן גם אומר למקורביו כי אם הצעת החוק תיתקע, הוא לא שולל אפשרות כי יתמוך בקריאות ל"מרד אגרה" - להפסיק לשלם את אגרת הטלוויזיה - מה שיוביל לקריסת הרשות. במקרה כזה, אומרים בכירים באוצר, העובדים ייאלצו לפרוש בתנאים גרועים במיוחד, הרבה יותר מאשר אלה המוצעים להם במסגרת ההסכם.

נתניהו כמובן עסוק בימים אלה בסוגייה הצבאית בעזה, אבל בחסות האירועים האלה הוא מאפשר למסמס את הרפורמה החשובה של השידור הציבורי. בשונה מהתמיכה הפומבית - גם אם המסויגת מעט - שהעניק לארדן כשאושרה הצעת החוק בישיבת הממשלה, אתמול סירבו בלשכת ראש הממשלה להתייחס לסוגיית אישור החוק ומסרו כי "לא נתייחס לעניין".

המוקש - סעיף 65

ההתרחשויות מאחורי הקלעים לעצירת החוק החלו בתחילת השבוע, כשניסנקורן הגיע למשרדי האוצר לדיונים בנוגע להסכם הפיצויים בדרום. ניסנקורן ניצל את ההזדמנות גם כדי להיפגש עם לוין ועם ח"כ איתן כבל (העבודה), והבהיר להם כי הוא מתנגד נחרצות לסעיף 65 בחוק השידור הציבורי - הסעיף המגביל את הוצאות השכר של גוף השידור העתידי ל–35%. סביב הסעיף הזה נערך הקרב הגדול בין ההסתדרות לאוצר, כשכל צד מטיח בשני האשמות חריפות. כבר בדיונים בוועדת אלהרר חברי הכנסת מהאופוזיציה לא אהבו, בלשון המעטה, את הסעיף התקדימי הזה. במהלך המשא ומתן באו נציגי האוצר לקראת ההסתדרות, ריככו ושינו את הסעיף - אבל התעקשו לשמור על עיקרון ה-35%.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסקורןצילום: מוטי מילרוד

הרעיון להגביל את הוצאות השכר בגוף העתידי הגיע לאחר בחינת תמהיל ההוצאות של רשות השידור הנוכחית. במשך שנים גדל היקף התקנים ברשות השידור ועלו הוצאות השכר, עד שבתקציב 2013 של הרשות 51% מהתקציב יצא על שכר לכ-1,800 העובדים - כולל שעות נוספות, כוננויות והחזרים שונים. הזחילה האטית בהוצאות השכר של הרשות נבעה גם מכשלים ניהוליים חריפים של מנהלי רשות השידור בעשורים האחרונים, אבל גם ממאבק של ועדי העובדים המיליטנטיים. במשך שנים הם ישבו על השאלטר של השידור הציבורי והצליחו לארגן לעצמם עוד תוספות שכר, דרגות ומה לא.

בהצעת החוק המקורית ניתנו למשרד האוצר סנקציות משמעותיות לאכיפת המגבלה - למשל, אי מתן בונוסים לעובדים ועצירת התקשרויות. בעקבות התנגדות ההסתדרות שונה הסעיף, וכעת הסנקציות היחידות במקרה של חריגה מעבר ל-35% הן איסור על קליטת עובדים חדשים, ועילה להעלאת דיון במועצה להדחת המנכ"ל. במשרד האוצר סבורים כי הסעיף קריטי לתוכנית הקמת התאגיד השידור הציבורי החדש - שכן בלעדיו הוצאות השכר יתנפחו, וגוף השידור הציבורי לא יוכל לעמוד ביעדיו לרכישת תוכן ולשידורים. "מדוע זה בכלל עניין של ההסתדרות?" שואל בכיר באוצר. "ארגוני העובדים שלטו ברשות השידור, כמו בנמלים ובחברת החשמל, ורוצים להמשיך לנהל את הגוף החדש", כך מפרש הגורם את ההתערבות של ניסנקורן.

באוצר חוששים כי ללא המגבלה הזו יעלו הוצאות השכר באופן משמעותי. במשרד ערכו השוואה מול הוצאות השכר בגוף כמו ערוץ 10, וגילו כי יחד עם חברת החדשות הוצאות השכר לא מגיעות ל-20%.

"מגבלת ה-35% רחוקה מאוד", אומר גורם באוצר. "לאוצר אין שום יכולת להתערב בשידור הציבורי. יש נתק מוחלט, וטוב שכך. אבל צריך שיהיה איזשהו כלי לפקח כדי שהמצב הנוכחי לא יחזור על עצמו". מנגד, גורמים בהסתדרות מבהירים כי ייאבקו עד הסוף כדי שהסעיף לא ייכלל בחוק - בעיקר מחשש שמא האוצר ינסה לנצל את התקדים ולכלול את הסעיף הזה ברפורמות נוספות. "זה סעיף לא מידתי. סעיף שמבטא התערבות גסה של האוצר בניהול גוף השידור", אומר גורם בהסתדרות. "אנחנו לא ניתן לזה לקרות" לדבריהם, קיבלו הבטחה מלוין כי תהיה גם חופש הצבעה על הסעיף - מה שיוריד את הסיכוי שהחוק יעבור.

שר התקשורת, גלעד ארדןצילום: מרק ישראל סלם

נמשכים מגעים על הצעת פשרה

בשיחה עם TheMarker טען לוין כי אינו מעוניין להביא את ההצעה לדיון משום שיש בה עשרות הסתייגויות, וכי במצב מלחמה כזה הוא אינו יכול להעלות לדיון הצעות חוק שנויות במחלוקת - מה גם שלהצעת חוק השידור הציבורי יש 63 הסתייגויות של האופוזיציה, והמשמעות היא שהדיון בנושא עשוי להימשך עשרות שעות.

הטיעון הנוגע לחוקים השנויים במחלוקת מעט מוזר, בהתחשב בעובדה שבוועדת הכנסת המשיכו גם אתמול לדון בסעיפי חוק שנמצאים במאבק בין סיעות הבית. הצעת הפשרה שנידונה בין לוין, וח"כים נוספים - בהם כבל, איילת שקד (הבית היהודי) ועופר שלח (יש עתיד), היתה הגעה להסכמות עם האופוזיציה על הסרת ההסתייגויות ותמיכה של האופוזיציה בחוק - תמורת הסרת הסעיף למגבלת השכר של 35%. אבל כאמור, באוצר דוחים מכל וכל הצעה כזו.

הצעת חוק השידור הציבורי עשויה לעלות 1.3 מיליארד שקל לפיצויי הפרישה לעובדים, ועוד כ-300 מיליון שקל עלות הקמת הגוף החדש. באוצר מבהירים כי אם הצעת החוק לא תעבור, הרי שהרשות עשויה להגיע לקריסה - בעקבות הפסקת תשלום האגרה והוצאות גבוהות - ואז יקבלו העובדים רק כ-150 מיליון שקל פיצויי פרישה. מנגד, גורמים ברשות השידור אומרים כי הרשות מאוזנת וגם אם לא יעבור החוק הרשות תמשיך להתקיים ולשדר.

על הפרק מונחת עתה ההצעה מרחיקת הלכת ביותר בנוגע לשידור הציבורי, והיא זוכה לתמיכה רחבה בציבור הישראלי - וגם של חלק נכבד מהעובדים של רשות השידור. החשש הוא ששוב, כשזה מגיע לתקשורת, הפוליטיקאים פועלים למען עצמם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker