עד סוף השבוע ייקבע עתיד השידור הציבורי בישראל - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עד סוף השבוע ייקבע עתיד השידור הציבורי בישראל

לקראת סיום הדיונים בחוק להקמת רשות שידור חדשה, מתנקזות המחלוקות לכמה נושאים מרכזיים: מי ישלוט ברשות, מה תהיה מידת העצמאות שלה והאם מנהליה יקבלו גמישות ניהולית. הסוגיה הבוערת: עתידם של עובדי הרשות הנסגרת

3תגובות

הבשורה שיצאה במארס מוועדת לנדס נראתה כמעט מושלמת: רשות השידור הבזבזנית תיסגר, גוף חדש יוקם במקומה, ואגרת הטלוויזיה תבוטל.

כמו תמיד, התוצאה הסופית נראית אחרת. היום ומחר אמורה הוועדה המיוחדת בכנסת, בראשות ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), להשלים את ניסוחם של כל סעיפי הצעת החוק בעניין עתיד השידור הציבורי. החקיקה היתה רצופה בפשרות כמעט בכל תחום, בעיקר בנושא הנתק בין הדרג הפוליטי לשידור הציבורי. שר התקשורת, גלעד ארדן, ושר האוצר, יאיר לפיד, דיברו תחילה על נתק פוליטי מוחלט, אך זה לא הושג. עם זאת, המוצר המוגמר, גם אם אינו מושלם - טוב בהרבה מהמצב הקיים ברשות השידור, וטוב אף מהמצב ברגולציה על השידורים המסחריים.

גם השאיפה לגמישות ניהולית מוחלטת להנהלה החדשה - בעיקר בכל הקשור ליכולת לבחירת עובדים על בסיס כישורים בלבד, - כנראה תישאר בגדר המלצה מיותמת במסקנות ועדת לנדס. אמש התקיימה פגישה מכרעת בין משרדי האוצר והתקשורת, לבין ההסתדרות ונציגי העובדים, שבה אמורים הצדדים להגיע למסקנות לגבי מספר העובדים שיעברו מרשות השידור לגוף החדש. ההערכות הן שרוב מתוך כ-700 העובדים בגוף החדש יהיו עובדי הרשות. חלקם גם יזכו לשכר הגבוה לו היו רגילים - מה שיעיב מאוד על תקציב השידור הציבורי העתידי.

אמיל סלמן

הדרך להצעת החוק היתה רצופה במכשולים רבים. עובדי הרשות ניסו בתחילה להיאבק בהצעת החוק ולסכלה, ועד היום משדרים קמפיינים בקול ישראל ובטלוויזיה נגדה. גם עיתונאים בכירים ברשות התבטאו נגד הצעת החוק ולא הביעו תמיכה בארדן. חלק מהביקורות היו בונות, וחלקן נועדו להרוס או סתם להתנקם.

ובכל זאת, השורה התחתונה היא שהצעת החוק היא הטובה ביותר שאפשר להפיק. רשות השידור והטלוויזיה החינוכית (שתשולב בגוף החדש) ביזבזו כל שנה כמיליארד שקל מכספי ציבור, והיה צורך לחתוך בבשר החי ולהפסיק את הבזבוזים. הגוף החדש יפעל בתקציב נמוך בהרבה, יהיה יעיל יותר ויזרים כספים לשוק היצירה. גם הנתק הפוליטי יהיה משמעותי יותר. נכון, לדרג הפוליטי תמיד יהיה שוט על גוף השידור, אך זו בדיוק תהיה המטרה של ראשי הגוף הזה - להגן על העיתונאים וליצור חיץ בינם לבין הפוליטיקאים.

ההישג יירשם לזכות ארדן. הוא הבין שבעידן של אחרי המחאה החברתית כבר אין מקום להצהרות ריקות מתוכן. הוא חייב לרשום הישג בעל משמעות, והקדיש את כל משאביו לקידום ההצעה. הדרך לשידור ציבורי עצמאי ויציב כלכלית ארוכה, אך השידור הציבורי הבזבזני, המושחת ומשרת הפוליטיקאים כנראה כבר מאחורינו.

ובכל זאת, יש עדיין נושאים שנויים במחלקות שהוכרעו או אמורים להיות מוכרעים בימים הקרובים. הנה המרכזיים שבהם:

האם השר יוכל לפטר חבר מועצה שאינו ממלא את תפקידו כראוי?

סעיפי החוק מאפשרים לשר סמכויות נרחבות בכל הקשור למינוי חבר מועצה, הדחתו או הארכת כהונתו. לפי הסעיפים, שעדיין לא אושרו, יכול השר להדיח חבר מועצה אם לפי הבנתו אינו ממלא את תפקידו כראוי. עם זאת, השר יכול לעשות זאת רק לאחר פנייה בכתב ואישור רוב ועדת האיתור. באותה המידה, הממשלה יכולה לפזר את המועצה אם אינה ממלאת את תפקידיה, וזאת לאחר התראה מהממשלה בעקבות פניית השר. לאחר ביקורת שנמתחה על מעורבות פוליטית, שני סעיפים אלה עדיין לא אושרו ושר התקשורת, גלעד ארדן, הודיע שייתכן כי יביא לפני הוועדה נוסח חלופי להצעת החוק.

אמיל סלמן

האם שר האוצר יאשר את הכנת התקציב?

אחד החששות המרכזיים מהחוק הוא שהוא נותן עודף כוח למשרד האוצר לשליטה על הברז התקציבי של השידור הציבור. אחד הסעיפים הבעייתיים בהקשר זה קובע כי שר האוצר ומשרדו הם שיקבעו את אופן הכנת התקציב השנתי של גוף השידור, ולאחר מכן התקציב יאושר על ידי שרי האוצר והתקשורת. המצב הזה אמנם טוב יותר מהנוכחי, שבו גם השר וגם הכנסת מאשרים את הצעת התקציב. ואולם בדיון בוועדה התפתחו חילופי דברים סביב הסעיף הזה, כשהח"כים עמרם מצנע (התנועה), מיקי רוזנטל ואיתן כבל (העבודה) התנגדו לו.

בסופו של דבר הוחלט ששר האוצר לא יקבע את אופן הכנת התקציב. בנוסף, נמחק הסעיף שמחייב את אישור שרי האוצר והתקשורת לתקציב. אלא שבפועל, חוק יסודות התקציב מחייב ששר האוצר יאשר את כל התקציבים של התאגידים הסטטוטוריים, כך שבפועל יידרש בכל מקרה אישורו. בכל מקרה, באוצר צפויים להתנגד למחיקת הסעיף בטענה כי בשלב זה לא ברור מהחוק מיהו הגורם שאמור להגיש לשר את התקציב לאישור.

סעיף נוסף שאושר - ללא התנגדות - היה הצמדת חשב מלווה לתאגיד השידור הציבורי מטעם רשם החברות הממשלתיות. במכון הישראלי לדמוקרטיה המליצו למחוק את הסעיף, בטענה שיעניק שליטה פוליטית למשרד האוצר.

מה יהיו סמכויות המנכ"ל וראש חטיבת החדשות?

הכישלונות הניהוליים המהדהדים ברשות נבעו עד כה גם מזהות המנהלים. בחלק גדול מהמקרים מונו אנשים לא לפי כישוריהם אלא לפי קשריהם. בחוק הנוכחי, מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי - זה שינהל תקציב של כ–750 מיליון שקל - אמור להיות בעל ניסיון בכיר של חמש שנים בתפקיד בתחום הניהול העסקי, או תפקיד ניהולי בכיר בארגון בתחום התקשורת.

אלא שבימים האחרונים מושמעת דרישה שלפיה המנכ"ל של גוף השידור יהיה חייב להיות עיתונאי, משום שרק בעל תפקיד כזה יוכל להדוף את הלחצים הפוליטיים. בשלב זה עדיין לא נערכה הצבעה על הסעיף הזה ואין הסכמות. בוועדת לנדס וגם בוועדת אלהרר יש שסבורים כי מגבלה כזו על מנכ"ל שהוא רק בעל ניסיון עיתונאי עשויה לצמצם משמעותית את מספר המועמדים ולהביא למינוי אדם שאינו בעל כישורים מתאימים. ההצעה החלופית היא העברת סמכויות העורך הראשי לראש חטיבת החדשות, כמי שיהיה אחראי על כל התכנים העיתונאיים. גם בהקשר זה יש התנגדות בוועדת לנדס, בטענה שהוראה כזו תיצור גוף דו־ראשי ומאבקים פנימיים מבניים.

ההסכמה שמתגבשת בימים האלה היא על שילוב תפקיד ראש חטיבת החדשות בחוק, ונתינת הגנות כך שהמנכ"ל לא יוכל לפטרו אלא חברי המועצה - וגם זה רק ברוב של שני שלישים. שינוי נוסף שהוכנס בחוק נגע לאפשרות של המועצה ליטול סמכויות מסוימות מהמנכ"ל אם זה לא מבצע את הוראותיה. בעקבות המלצה של ד"ר תהילה אלטשולר־שוורץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הורד סעיף זה, והסמכות היחידה של המועצה תהיה להדיח את המנכ"ל.

מי ימנה את יו"ר ועדת האיתור ואת חברי המועצה?

במטרה ליצור נתק בין הדרג הפוליטי לבין מינוי חברי מועצת השידור הציבור, המועצה תמונה על ידי ועדת איתור בת שלושה חברים, שבראשה יעמוד שופט בדימוס (מבית המשפט העליון או המחוזי). מי ימנה את אותו שופט? בהצעת החוק המקורית נקבע כי שר התקשורת (או השר הממונה על יישום החוק) ימנה את יו"ר ועדת האיתור, בהתייעצות שר המשפטים.

אלא שהמכון הישראלי לדמוקרטיה וגם עיתונאי רשות השידור סברו כי אסור שההחלטה על זהות יו"ר ועדת האיתור תהיה בידי הדרג הפוליטי, אלא נשיא בית המשפט העליון יהיה זה שייקבע, בדומה לחוק ועדות חקירה. חברי הכנסת לא אהבו את ההצעה הזו, והתנגדו ליוזמה להעניק לנשיא העליון סמכות להתערב בתחום התקשורת. הצעת הפשרה של ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) שאושרה על ידי הוועדה, היא ששר התקשורת ימנה את יו"ר ועדת האיתור בהתייעצות עם נשיא העליון. אלא שנציגת משרד המשפטים בוועדה הודיעה כי שרת המשפטים, ציפי לבני, תגיש הסתייגות להצעה.

נושא נוסף ששנוי במחלוקת הוא מי ימנה בפועל את חברי המועצה והיו"ר. בחוק נכתב כי ועדת האיתור תמליץ על מועמדים, והשר ימנה בפועל. לשר לא יהיו אפשרויות בחירה, שכן הוועדה תמליץ על מועמד אחד ליו"ר ועל אפשרות אחת לכל כסא במועצת השידור הציבורי. ובכל זאת, גורמים רבים טענו כי יש עדיפות לכך שהוועדה עצמה תמנה, ללא מעורבות השר - אך הצעה מעין זו נדחתה בכנסת.

אתמול קבעה הוועדה כי במועצה יהיו 12 חברים, כשאחד מהם יהיה מהמגזר הערבי. חמישה מהם יהיו נשים.

האם הרשות תהיה מחויבת לשידורי רדיו?

בחוק רשות השידור הנוכחי אין כל התייחסות לשידורי רדיו, כלומר לשידורי שמונה התחנות של קול ישראל. לאחר מאבק שהגיע בעיקר מכיוונים של עובדי הרשות, נכנס סעיף המחייב את תאגיד השידור הציבור העתידי להפעיל תחנות רדיו.

בהמלצות ועדת לנדס נכתב שבשלב זה יש להמשיך להפעיל את שמונה תחנות הרדיו של קול ישראל, בין השאר בשל העלות הנמוכה. אנשי קול ישראל דרשו כי בחוק יופיע סעיף המחייב את הפעלת כל תחנות הרדיו. עם זאת, ארדן וחברי הוועדה סירבו לעגן בתוך החוק את המשך הפעלת כל תחנות הרדיו. הטענה היא שלא ניתן לרדת לרזולוציה כזו בחקיקה ראשית - בייחוד בטכנולוגיית הרדיו שעשויה להיעלם מהעולם בקרוב.

האם יהיה פרסום באינטרנט?

ברשות השידור הנוכחית קיים מצב אנומלי. מצד אחד היא רשאית לפרסם כרצונה בתחנות הרדיו, ומנגד היא אינה יכולה לפרסם בערוצי הטלוויזיה, אלא רק תשדירי חסות. בהצעת החוק הנוכחית הוסיפה אלהרר הצעה שלפיה לא יותר גם לפרסם בפלטפורמות הניו־מדיה.

דניאל בר און

מהיכן תגיע יתרת התקציב?

גוף שידור הציבורי יזדקק לתקציב של יותר מ–700 מיליון שקל. בהערכות של ועדת לנדס וחברת הייעוץ הכלכלי של הוועדה נקבע כי רוב הסכום יגיע מאגרת הרכב, הכנסות נוספות מפרסום ברדיו - ובשל ביטול אגרת הטלוויזיה יהיה צורך בתקציב נוסף של כ–200 מיליון שקל מהאוצר. בשלב זה הצעת האוצר ומשרד התקשורת היא שהתקציב הנוסף יגיע ישירות מקופת משרד התחבורה, על חשבון אגרת הרכב. ההצעה גובשה בצורה כך שלא תהיה יכולת לפקידי האוצר או לדרג הפוליטי להתערב ולשנות את היקף הכנסות גוף השידור.

אלא שרבים חולקים על הצעה מעין זו, וסבורים כי תקציב שיגיע ישירות מהאוצר עשוי בכל מקרה לגרום למצב שבו האוצר יהיה עם היד על הברז התקציבי של גוף השידור, ולכן יש למצוא מודל שמבטיח אי יכולת של האוצר להתערב בנושא התקציבי בגוף השידור.

מה יהיו הסדרי העבודה בגוף החדש?

חלק ניכר מהמשא ומתן שמתנהל בין עובדי רשות השידור, בהובלת ההסתדרות ואיגודי העיתונאים, לבין משרדי האוצר והתקשורת, עוסק כיום במכסת העובדים שתעבור מהרשות הישנה לגוף השידור החדש. בין הצדדים כבר גובשו הסכמות בנוגע להיקף הפיצויים שיקבל כל עובד שיפוטר מהרשות - כ–720 אלף שקל עלות פרישה לעובד בממוצע. בין הצדדים גם סוכם כי העובדים שיעברו מגוף השידור הישן לחדש יזכו לאותם תנאי שכר.

אתמול התקיימה פגישה מכרעת שבה נידונה השאלה הגדולה מה תהיה כמו העובדים שיעברו לגוף החדש מהרשות הישנה. בהמלצות ועדת לנדס נכתב במפורש כי אין להתחייב לשיעור מסוים של עובדי הרשות, אלא לאפשר גמישות ניהולית מלאה להנהלה החדשה ולקבל עובדים לפי מכרז. מנגד, בהסתדרות דורשים שרוב עובדי הגוף החדש יהיה עובדי הרשות. במהלך דיוני הוועדה סברו גורמים שונים כי יש לעגן בחוק עצמו חובה של הנהלת גוף השידור החדש לקלוט עובדים מרשות השידור הישנה. בשלב זה סעיפי החוק האלה עדיין לא נסגרו סופית, עד להסכמות 
עם ההסתדרות.

השאלה הגדולה היא מה יהיה אופי הסדרי העבודה בגוף החדש. לנפילת רשות השידור אחראים גם העובדים, שדאגו לעצמם להסדרי עבודה דרקוניים: שכר גבוה, קידום אוטומטי וקביעות. הנהלת הגוף החדש תשאף לחתום על הסכמי עבודה קיבוציים מודרניים יותר, שיאפשרו לה גמישות ניהולית בכל הקשור לגיוס עובדים או פיטורים, קידום מצטיינים — ופיטורים במקרה של חוסר יעילות.

נתי טוקר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם