מוניטין ברשת: עדיף להיות חכם - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מוניטין ברשת: עדיף להיות חכם

השמיצו אתכם סתם בגוגל? יכול להיות שבית המשפט זו לא הדרך הנכונה

תגובות

בשבוע שעבר פורסם כי חה"כ עפר שלח (יש עתיד) העלה על שולחנה של הכנסת הצעת חוק לפיה אזרח החש כי נגרמו לו עוול או מבוכה בעקבות מידע המופיע ברשת - ובכלל זה במנועי בחיפוש, וגוגל בראשם - יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה להסיר את התוכן הפוגעני או המשמיץ.

שלח יזם את הצעות בעקבות פסיקת בית הדין הגבוה של האיחוד האירופי מהחודש שעבר, שקבעה כי "לכל אדם הזכות להישכח", אלא אם, כמובן, מדובר במידע שישנה הצדקה שיישאר ברשת - למשל על אנשי ציבור שסרחו. הרעיון הוא נכון: לכל אחד יש הזכות לפרטיות ולשמו הטוב, אך האם הדרך המוצעת להתמודדות - בית המשפט - היא הנכונה? לא בטוח.

אין ספק שהצעתו של שלח היא חשובה ורלוונטית: פגיעה בתדמית היא איום שכל אחד ואחד מאתנו חשוף אליו ברשת, הן ברמה הפרטית והן ברמה העסקית או הציבורית. ירים את ידו מי שמעולם לא חיפש את שמו (או שם בית העסק שלו) בגוגל וסרק את התוצאות בדקדוק, אולי בחשש. בעידן הנוכחי, מוניטין רשת הוא אלמנט קריטי, אך מבלי לפגוע ולו במעט בכבודו של בית המשפט, ספק אם הוא כלי הפעולה המתאים לשמירה עליו: המתח בין מורכבות העולם המקוון לבין "מסורתיות" החוק יוצר דיסוננס שלא יהיה קל לגשר עליו.

אי–פי

אינני משפטן, ולכן לא ארצה לדוש בפן החוקי של הסוגיה, אך ראוי לציין כי למרות שהצעת החוק עוסקת באזכורים במנועי החיפוש, יש לזכור שלא הם עומדים מאחורי התכנים העולים בחיפושים השונים. תוצאות החיפוש הן הפניות מבוססות אלגוריתם לאתרים מצד שלישי הנמדדים באיכות תוכנם ומידת הרלוונטיות בהם למילות החיפוש. מדוע, אם כן, צריכים מנועי החיפוש לשאת באחריות? וגם אם מוסר האזכור, מה דינו של מקור המידע, שנותר זמין, גם אם פחות נגיש?

נכונה הטענה כי מנועי החיפוש הם המקור הראשוני לחיפוש מידע, ולכאורה, הסרת האזכור – או אפילו מעבר לכך, הסרת התוכן ממקור המידע עצמו - יכולה לסייע בהעלמת המידע הפוגעני, אבל בפועל, המציאות מעט שונה. סט הכלים הדיגיטלי העכשווי לא מתחיל ונגמר באתרים ובמנועי חיפוש, אלא כולל מערכות ענק המבוססות כמעט אך ורק על העתקה ושכפול של חומרים ותכנים: רשתות חברתיות, אתרי שיתוף קבצים, בלוגים, פורומים, תוכנות להפצת מסרים מידיים ועוד. כל תוכן שעולה לרשת משוכפל, מופנה, משותף, נידון ברשתות החברתיות ומועבר הלאה, בין אם באופן יזום ובין אם באופן ויראלי. לכן לא מדובר באזכור יחיד, אלא באלפי עקבות. נכון, לפעמים צריך לחפור קצת יותר לעומק כדי להגיע אליהם, אך האקסיומה נותרת: מה שעולה לרשת נותר שם לנצח.

האירוניה היא שפניה לבית המשפט יכולה אף להגדיל או להציף את התוכן בו יעסוק המשפט: אתרים משפטיים דוגמת תקדין ופסקדין זוכים לדירוג גבוה מגוגל: "פלוני מופיע בפסקי דין וחוקים!!" מצלצל מוכר? קחו בחשבון מערכת משפט שלא מצטיינת בזירוז הליכים, עלויות משפט ואת זמנכם האישי, וקיבלתם גול עצמי.

אז מה כן אפשר לעשות? להיות יותר חכמים מאשר צודקים, ולהילחם באש עם אש. המתודולוגיה בקרב מקצוענים בתחום ניקוי המוניטין ברשת מבוססת על ההנחה שאם אי אפשר להוריד את המידע השלילי, יש להציף את הרשת במידע חיובי איכותי יותר, כזה שגוגל "ירצה" לקדם, ובעיקר כזה שידחוק את האזכורים ה"רעים" אל תהומות הנשייה של המרחב המקוון ומשם אל מחוץ לזיכרון הקולקטיבי של כולנו.

*הכותב הוא מנכ"ל חברת A@Z לשיווק דיגיטלי, ומומחה בתיקון וניקוי מוניטין ברשת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם