מחקר בארה"ב: המעמד החברתי משפיע על הבריאות יותר מעישון, תזונה וגנטיקה - מדיה ופרסום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר בארה"ב: המעמד החברתי משפיע על הבריאות יותר מעישון, תזונה וגנטיקה

מאות מחקרים ניסו עד כה להסביר את התופעה, ותיאוריות שונות בנושא צצות מדי פעם, אך כולן מתעתעות וחמקמקות. מדוע יכולתו של פלוני להזמין מקומות במסעדה זו או אחרת צריכה להשפיע על תוחלת חייו?

אם אי פעם תהיתם כיצד משפיע המעמד החברתי על בריאותנו, נסו לנסוע באחת מרכבות המטרו בוואשינגטון. כאשר עולים על הרכבת בחלקה הדרום-מזרחי של העיר, הדאון-טאון, ככל שחולפים הקילומטרים בדרך למחוז מונטגומרי במרילנד, תוחלת החיים עולה בכ-50%. עד שתסתיים הנסיעה, טוען סר מייקל מארמוט, מומחה מגיפות בריטי שעורך מחקר על הקשר בין מיקומו של האדם בסולם החברתי לבין בריאותו, יהיה "פער של כ-20 שנה בין האפריקאים-אמריקאים העניים הגרים בקצהו האחד של המסלול, לבין הלבנים העשירים שבקצהו השני".

במדינה שבה המעמד החברתי קובע לא רק את גובה ההכנסה, איכות החינוך והתזונה, אלא גם את איכות הטיפול הרפואי, עורך הממסד הרפואי מחקרים רבים כדי לאתר את הגורמים המשפיעים על בריאות הציבור. ביולוגים, כלכלנים, נוירולוגים, פסיכולוגים, מדענים העוסקים בחקר האבולוציה ורבים אחרים חוקרים היבטים שונים של הנושא. "חקר ההבדלים במצב הבריאותי הוא נושא מאוד חם כרגע", אומרת הפרופ' ננסי אדלר, פסיכולוגית מאוניברסיטת קליפורניה, "בכל רגע מודיעים לנו על כנס נוסף בנושא".

מארמוט, הנחשב לחוקר המוביל בתחום, עומד לפרסם הקיץ את ספרו הראשון בנושא, "תסמונת המעמד: השפעתו של המעמד החברתי על הבריאות ותוחלת החיים". הספר מסכם 25 שנות מחקר וקובע כי המעמד החברתי משפיע על המצב הבריאותי יותר מאשר גנטיקה, תזונה לקויה ואפילו עישון.

מאות מחקרים ניסו עד כה להסביר את התופעה, ותיאוריות שונות בנושא צצות מדי פעם, אך כולן מתעתעות וחמקמקות. אחרי הכל, מדוע יכולתו של פלוני להזמין מקומות במסעדה זו או אחרת צריכה להשפיע על תוחלת החיים שלו? "מדוע הסיכוי שאנשים משכילים בעלי משרות יציבות ימצאו את מותם בגיל צעיר, גבוה יותר מזה של אנשים משכילים קצת יותר המחזיקים במשרות בכירות קצת יותר?" שואל מארמוט בספרו. "האם מגורים בבית בן חמישה חדרים באמת טובים לבריאות יותר מאשר חיים בדירת ארבעה חדרים?"

התשובה, לדברי מארמוט, טמונה בהשפעה הפסיכולוגית של הפער בין המעמדות השונים. "מעמדך החברתי קשור באופן הדוק למידת השליטה שלך בחייך ולדרך שבה אתה מנצל את ההזדמנויות הנקרות בדרכך", אומר מארמוט. לגורמים האלה, לדבריו, עשויה להיות השפעה רחבה על מצבנו הבריאותי.


קריירה מסוכנת

השינוי ביחסו של הממסד הרפואי לקשר בין המעמד החברתי למצב הבריאותי החל בעקבות פרסומו של מחקר וייטהול, שעקב מאז 1967, לאורך שנים, אחר מצבם הבריאותי של אלפי עובדי ציבור בריטים. הנתון המסקרן ביותר שהופיע בתוצאות המחקר לא היה ההבדל בין המעמד הנמוך למעמד הגבוה, אלא דווקא ההבדל בין המעמד הגבוה למעמד העליון. כל עובדי הציבור בבריטניה עובדים בסביבה משרדית, מחזיקים במשרות יציבות ומקבלים ביטוח בריאות, אך המחקר הראה שיש פערים גדולים בין בעלי משרות בדרגים שונים.

החוקרים מצאו כי לאלה שדרגתם היא הזוטרה ביותר, היה סיכוי גבוה פי שלושה למות בגיל צעיר, לעומת בעלי הדרגה הגבוהה ביותר. לטענה כי לעובדים בדרג זוטר יש נטייה חזקה יותר לעישון, השמנה ומחלות לב, השיבו החוקרים כי המחקר הוכיח שגורמי הסיכון הללו מסבירים את מצבם של כשליש מאוכלוסיית המחקר בלבד: "למעשן בתפקיד זוטר יש סיכוי גבוה יותר ללקות במחלות לב לעומת מעשן בתפקיד בכיר", כותב מארמוט, שניהל את המחקר, "וללא-מעשן בתפקיד זוטר עדיין יש סיכוי גבוה יותר ללקות במחלות לב לעומת מקבילו בתפקיד בכיר".

דו"ח וייטהול, שפורסם בתחילת שנות ה-90, גרם לזעזוע בממסד הרפואי. "הממצאים האלה גרמו לי להחליף קריירה", אומרת אדלר, "זה היה כל כך דרמטי ומפתיע". ועדיין, חוקרים בארצות הברית לא מיהרו להתייחס לנושא ברצינות, ככל הנראה מכיוון שהתעמקו אז בעיקר בבחינת הבדלי גזע ותרבות.

אדלר, המנהלת את קרן מקארתור למחקרים סוציו-אקונומיים הבודקים את הקשר בין מעמד לבריאות, בדקה כיצד תפישתו של אדם את מעמדו החברתי עלולה להשפיע על מצב בריאותו. היא מצאה, לדוגמה, כי בקרב נשים בנות אותו מעמד חברתי, מי שחשבו כי מעמדן גבוה יותר היו בריאות יותר מאלה שחשבו שמעמדן נמוך.

חוקרים רבים טוענים כי גורם מפתח בעניין זה הוא מתח. "מתח כרוני או מתח הנמשך זמן רב קשור לשליטה נמוכה בנסיבות החיים", אומר מארמוט. שליטה נמוכה קשורה, ברוב המקרים, למעמד החברתי. מתח גורם לקצב לב מוגבר, לשחרור אדרנלין וגלוקוז בדם, ולתגובות נוירולוגיות נוספות שתפקידן לעזור לגוף להתמודד עם האיום המיידי. בטווח הארוך, תגובות אלה עלולות לגרום נזק למערכות הלב והחיסון, ולהפוך את האדם לפגיע יותר לסוכרת, לחץ דם גבוה, התקפי לב, שבץ, מגוון רחב של זיהומים, ועוד.

לתפקיד בכיר או למעמד חברתי גבוה מתלווה כמובן מתח רב, אם אותו המעמד אינו יציב, אומר הפרופ' רוברט ספולסקי, ביולוג ונוירולוג באוניברסיטת סטנפורד. במחקריו על קופי אדם, ובעיקר בבונים, שנחשבו פורצי דרך, הוכיח ספולסקי שכאשר הקופים השולטים בשבט אינם צריכים להילחם על מקומם, מצבם הבריאותי טוב יותר מאשר בזמן שבו יש איום על מעמדם. "לא הייתי רוצה להיות הצאר ברוסיה של 1917", אומר ספולסקי ומוסיף: "אתה לא רוצה להיות בראש הסולם בזמן שכולם עושים כמיטב יכולתם לזעזע אותו".

גורם חשוב נוסף הוא המארג החברתי הסובב אותנו - משפחה, חברים וקהילה. היו חוקרים שמצאו כי רשת הביטחון שמספק אותו מארג חברתי יכולה לסייע לגוף להילחם במחלות, ומחקר אחד אף מצא קשר בין אריכות ימים לבין פעילות התנדבותית. לאנשים נשואים תוחלת חיים ארוכה יותר מאשר לרווקים, טוען מארמוט, וכפי שטענה אדלייד בסרט "ברנשים וחתיכות" - "הציפייה לאותה הפשוטה שבטבעות עלולה עוד לגרום דלקת ריאות".


הפרדוקס ההיספני

מבקרי המחקר, כלכלנים ברובם, טוענים כי היתרונות שבהכנסה גבוהה והשכלה מתקדמת הם הגורם היחיד להבדלים. אנגוס דיטון, פרופסור לכלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת פרינסטון, הנחשב למתון שבמתנגדים, טוען כי הקשר שבין מעמד חברתי לבריאות מפוקפק ביותר: "בטוחני שלמעמד החברתי יש השפעה מסוימת", הוא אומר, "אבל אני בספק אם מדובר בקשר ישיר".

"כיצד אפשר לדעת מה השפעתו האמיתית של המעמד החברתי על הבריאות", שואל דיטון, "אם מנטרלים את השפעתם של גורמים שונים, כמו השכלה, תעסוקה, הכנסה וכיוצא באלה? המחקרים גם אינם מתחשבים בשינויים שנגרמים מחוויות הילדות שלנו".

קחו לדוגמה את "הפרדוקס ההיספני": כיצד אפשר להסביר את העובדה שלרבים מההיספנים החיים בארצות הברית יש תוחלת חיים ארוכה יותר, וסיכוי נמוך יותר לחלות במחלות קשות, על אף העוני שבו חיים כה רבים מהם?

ייתכן גם שלמצב הבריאותי השפעה הפוכה על המעמד החברתי: "רבים מהפורשים מכוח העבודה בארצות הברית עושים זאת מפאת מצבם הבריאותי", אומר דיטון, "ובארצות הברית, למחלה יכולה להיות השפעה הרסנית על המעמד החברתי שלך".

גם התומכים במחקר מתקשים לפצח את סבך הגורמים. הפרופ' דונלד רדלמאייר מאוניברסיטת טורונטו טוען, שככל שמעמדך החברתי גבוה יותר, האינטרס של הסובבים אותך לשמור עליך ועל בריאותך גבוה יותר אף הוא. סוכן, מאמן אישי, תזונאי - כל אלה עשויים לעזור לך לשמור על אורח חיים בריא. "הדבר נקרא 'תסמונת הפמליה'", הוא אומר.

לפני כשנתיים חקרו רדלמאייר ועמיתיו את תוחלת החיים של שחקנים שזכו באוסקר, לעומת עמיתיהם שלא היו מועמדים לפרס או שהיו מועמדים והפסידו. 1,649 שחקנים "השתתפו" במחקר, ותוצאותיו הראו כי זכייה באוסקר הוסיפה כארבע שנים לתוחלת החיים. אם עובדה זו אינה נשמעת מרשימה במיוחד, יש להביא בחשבון שאילו נמצא מרפא לכל סוגי הסרטן הידועים בארצות הברית, היו נוספות רק שלוש שנים וחצי לתוחלת חייהם של החולים. ייתכן כמובן שעצם היוקרה שבזכייה השפיעה על הלך רוחם של אותם שחקנים: "כשמבקר קולנוע נותן ביקורת גרועה, היא אינה דבקה בך", אומר רדלמאייר. "אתה נודע לעד כמי שזכה לסמל ההערכה האולטימטיווי על ידי התעשייה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#