פרסום ראשון

בניסיון למנוע קריסה - מרקסטון הזרימה כסף לרשת סטימצקי

הקרן המחזיקה בסטימצקי הגיעה להסכם עם בנק הפועלים, שאמור לאפשר את המשך הפעלת הרשת כעסק חי לתקופה של כשלושה חודשים ■ מרקסטון תזרים לרשת הספרים 8 מיליון שקל, והבנק יעניק לה אשראי חדש של 4 מיליון שקל ■ בתקופה זו, תפעל מרקסטון באינטנסיביות לאיתור רוכש

סיון איזסקו
עדי דברת-מזריץ
סיון איזסקו
עדי דברת-מזריץ

סטימצקי קיבלה חמצן לשלושה חודשים: קרן מרקסטון, המחזיקה ברשת, הגיעה אמש להסכם עם בנק הפועלים , שיאפשר לרשת להמשיך לפעול בתקופה הקרובה. על פי ההסכם, מרקסטון תזרים לסטימצקי 8 מיליון שקל, ובמקביל בנק הפועלים יעניק לרשת אשראי חדש של 4 מיליון שקל. לפי הערכות, הזרמות אלה יאפשרו לרשת להמשיך לפעול כעסק חי לפחות שלושה חודשים, כלומר היא תוכל ליהנות מההכנסות הגבוהות שנרשמות מסורתית במהלך חג הפסח ושבוע הספר ביוני.

הכסף, שיוזרם על ידי מרקסטון ובנק הפועלים, ישמש בעיקר לתשלום לספקי החברה. במהלך תקופה זו, תפעל קרן מרקסטון באופן אינטנסיבי לאיתור רוכש לרשת.

לדברי בכיר בענף הספרים, "הכסף הזה נותן לסטימצקי אוויר לנשימה, אבל רק לטווח הקרוב. הם עדיין יצטרכו למצוא קונה לחברה במהירות. גם המכירות המוגברות לקראת הפסח יעזרו להם, ואולי הם ינסו להחזיק עד שבוע הספר ביוני, שמסורתית הוא חודש טוב מאוד ועתיר מכירות בענף. בכל מקרה, זה כנראה לא ישנה את הסטטוס של החברה לטווח הארוך, והיא צריכה למצוא מימון או קונה".

העברת המימון ממרקסטון לסטימצקי מגיעה אחרי שהוצאות לאור וספקים אחרים של הרשת לא קיבלו החודש את הצ'קים שאמורים להיפרע בתחילת כל חודש. הספקים מספרים על חשש גדול ממה שקורה בסטימצקי, כאשר אצל רובם הרשת אחראית 
ל–35%–60% מהתמלוגים. לדבריהם, קריסה אפשרית של סטימצקי עלולה להביא לנפילה של מו"לים רבים. עובדי החברה קיבלו שלשום משכורות ותלושי שי לחג.

חנות של רשת סטימצקי בתל אביבצילום: דניאל צ'צ'יק

רון לובש, ממקימי קרן מרקסטון, נכנס בימים האחרונים לנעליו של מנהל הקרן אמיר קס כיו"ר סטימצקי, לאחר . בענף מספרים כי סטימצקי נכנסה לכאורה למצוקה תזרימית לאור ירידה במכירות שחוותה בחודשים האחרונים, ולאחר שמרקסטון לא הצליחה להיחלץ לעזרתה. מקורות המעורים במצבה של סטימצקי טוענים כי על החברה רובץ חוב כבד מכפי שהיא מסוגלת לשאת כיום.

סטימצקי מוחזקת במלואה על ידי קרן מרקסטון, שהוקמה ב–2003 ושלפי אורך חיי הקרן חייבת למכור אותה עד סוף 2015. מרקסטון פועלת כיום לממש את אחזקותיה ולהעביר את הכספים למשקיעים בקרן, ועל כן קופתה ריקה והיא אינה רשאית עוד לבצע השקעות חדשות.

מרקסטון נמצאת במגעים סביב השעון כדי למכור את סטימצקי כבר בימים הקרובים. בין הבודקים אפשרות לרכישת החברה נמצאים צחי נוימן מקבוצת אלון, שהתמודד על רכישת אי.די.בי כחלק מהקבוצה שגיבש נוחי דנקנר. קבוצות רוכשים פוטנציאלים נוספות הן קבוצה שכוללת את קרן קלירמארק ביחד עם איתן זינגר, לשעבר מנכ"ל דיונון וקבוצת זאפ, וקבוצה בראשות רונן לוי, בעלי אופיס דיפו. לדברי אחד המקורות, הרשת צפויה להימכר בעשרות מיליוני שקלים בודדים בלבד, אחרי שנרכשה ב–2005 תמורת כ–55 מיליון דולר. בעבר ניהלה מרקסטון מגעים למכירת סטימצקי מול שופרסל ורבוע כחול, אך אלה לא צלחו.

מקורות המקורבים לעניין סיפרו שלשום כי אף הביאה אותה לחפש הלוואות בריבית גבוהה בשוק האפור. בעלים של חברת אשראי חוץ־בנקאי סיפר כי מרקסטון פנו אליו לפני כמה ימים, בתיווכה של חברת אלטשולר, זמן קצר לפני מותו של קס. לדבריו, מרקסטון ביקשו הלוואה בסך 25 מיליון שקל, אך הדבר לא יצא לפועל, לאחר שסירבו לדרישתו לקבל ערבויות אישיות של הבעלים. "הם הציעו לשעבד מניות של סטימצקי, אבל אמרתי שהמניות של סטימצקי לא שוות הרבה וזה נפל", אמר.

מסטימצקי נמסר כי "קרן מרקסטון הזרימה כסף לרשת סטימצקי, ולכן סטימצקי תשלם לספקיה כמקובל. אנו מודים לספקינו ולעובדינו על ההבנה, ומאחלים חג פסח כשר ושמח לכל לקוחותינו".

סחרור של מבצעים אגרסיביים

כשקרן מרקסטון רכשה את רשת סטימצקי ב–2005, סטימצקי היתה מונופול בלתי מעורער בענף הספרים. עם השנים וההתרחבות של צומת ספרים, היה ברור שמישהו חדש מכתיב את כללי המשחק בשוק. אבי שומר, בעלי צומת ספרים, הכניס את השוק לסחרור של מבצעים אגרסיביים, ולדברי מקורבים, גרם לסטימצקי להפסד תפעולי ב–2008 וב–2009.

סטימצקי ניסתה בתחילה לא להיגרר למלחמה, וחוותה ירידה במכירות. בשנתיים האחרונות החליטה סטימצקי ש"אם אי אפשר להביס אותו עדיף להצטרף אליו", והתחילה להציע מבצעים משלה, כמו למשל "קנה ספר וקבל שניים במתנה" או "שלושה ספרים ב–79 שקל".

שומר, שכבר הבין שלא מרוויחים הרבה כסף מלמכור ספר במחיר ממוצע של 25 שקל, ניסה לאותת למנכ"לית סטימצקי, איריס בראל, להרגיע את הקצב - אך היא כבר היתה עמוק במשחק. לדברי מקורב לחברה, "סטימצקי הבינה באיזשהו שלב שהיא חייבת להיות בעולמות המבצעים, כי אם לא תהיה שם - תאבד את העסק. כל חודש שבו היה מבצע חלש, היתה ירידה במכירות. המלחמה בשוק הספרים הביאה לכך שהרווחיות בתחום הזה היא גבולית".

לדברי מו"ל, "היה ברור שסטימצקי לא יכולה להתמודד מול צומת ספרים על זירת המבצעים, כי יש לצומת ספרים חוזי שכירות יותר טובים ומטה יותר מצומצם. לשומר כבר נמאס מהתחרות, והוא רצה לצאת מכל המבצעים המטורפים, אבל איריס בראל כבר נשאבה פנימה ולא הורידה הילוך".

הדעה הרווחת בענף היא שאם בעלי קרן מרקסטון היו יודעים ב–2005 את מה שהם יודעים כיום, הם לא היו קונים את סטימצקי, ובוודאי שלא תמורת הסכום שהציעו לערי סטימצקי - כ–55 מיליון דולר, מהם רק כ–35 מיליון דולר בהון עצמי, והיתר כחוב שסטימצקי סחבה אתה לאורך השנים.

לדברי המקורב, "בעצם מרקסטון יצרה מהיום הראשון חוב של עשרות מיליוני שקלים בסטימצקי. זה נכון שהיו שנים שבהן סטימצקי הפסידה כסף, אבל היא התייעלה, ובשנים האחרונות עבדה עם רווח תפעולי. עלויות המימון של הריבית על החוב הצריכו כל הזמן עזרה ממרקסטון. הקרן היתה עוזרת בכל פעם שהיה צריך ממנה כסף, עד שהיא לא יכלה לעזור עוד. צריך לזכור שהמצב בענף הספרים לא טוב, אבל לצומת ספרים יש יתרון מימוני גדול - הספק הכי גדול שלה, הוצאת כנרת זמורה־ביתן, הוא הבעלים של החברה. צומת ספרים יכולה להגיד לכנרת זמורה־ביתן 'אני אשלם לך עוד שבוע', סטימצקי לא".

אבי שומר, מנכ"ל צומת ספריםצילום: דניאל צ'צ'יק

מארס הקטסטרופלי

מניתוח הדיווחים של סטימצקי לרשם החברות, נראה כי בנק הפועלים מימן את סטימצקי באופן בלעדי לאורך השנים. עוד עולה מהניתוח כי ההרעה במצב החברה החלה כבר בינואר 2013, אז בנק הפועלים לא הסתפק בשעבוד הכללי שהיה לו על נכסי החברה, ורשם לטובתו שעבוד גם על פיקדון של החברה בהיקף של 60 מיליון שקל.

השעבוד הספציפי על הפיקדון הבטיח כי בתרחיש של פירוק, הכסף הזה למעשה שייך לבנק - ולא לספקים ולנושים אחרים. לאחרונה סטימצקי ביקשה אשראי נוסף מבנק הפועלים - והבנק סירב. בימים האחרונים קיימו מנהלי אנשי החטיבה העסקית בבנק הפועלים דיונים מרתוניים עם בכירי סטימצקי וקרן מרקסטון, בניסיון להגיע לפתרון, שהושג אמש עם ההזרמה והאשראי החדש.

לפי הערכות במערכת הבנקאות, מחזור המכירות של סטימצקי בחנויות (לא כולל הפעילות הסיטונית ופעילויות אחרות) מסתכם בכ–300 מיליון שקל בשנה. מקור במערכת הבנקאית ציין כי באופן מסורתי, הרשת נהנית ממכירות בהיקפים משמעותיים במיוחד פעמיים בשנה - במהלך שבוע הספר ובמהלך חג הפסח. על כן מעריכים כי מימון הביניים, יחד עם הכנסות ממכירות ספרים בשבועיים הקרובים, עשויים להקל במעט את המצוקה התזרימית אליה נקלעה הרשת בימים אלה.

עם זאת, זהו פתרון לטווח קצר בלבד, ככל הנראה עד שתימכר הרשת לבעלים חדשים - שיוכל להזרים לתוכה כספים להפחתת נטל החוב. לפי הערכות החוב, של סטימצקי לבנק הפועלים מסתכם בכ–100–150 מיליון שקל.

"כבר כמה זמן שהחנות שלנו די ריקה. נראה שאנשים פשוט לא מסתובבים בקניונים או ברחובות", אמר אתמול 
ל–TheMarker מנהל סניף של סטימצקי. גם מנכ"לית סטימצקי, איריס בראל, היתה מוטרדת ממה שקורה בסניפים בתקופה האחרונה, ואף אמרה ל–TheMarker כי "מארס היה קטסטרופלי במכירות לכל הרשתות בקניונים", והראתה בטלפון הנייד תמונה שקיבלה של קניון ריק מקונים.

לפי נתוני חברת ריס, הבודקת את הפדיונות בקניונים, בפברואר נרשמה ירידה של כ–8% במכירות, ובמארס הירידה היתה חדה הרבה יותר, אך גם משום שהשנה פסח חל באפריל, ובשנה שעברה הוא חל במארס. גם המו"לים מספרים על ירידה של 20%–30% במכירות, בעיקר במארס. לדבריהם, אפריל דווקא התחיל עם עלייה במכירות לקראת החג, אבל כנראה שסטימצקי, שלא יכלה להשיג מימון לתקופה הקשה מהבעלים שלה, התקשתה להחזיק את הראש מעל המים.

חוק הספרים
 הפחיד את הקונים

בשבוע שעבר, מיד אחרי שדיברה על במסיבת עיתונאים, מיהרה בראל להבהיר כי חוק הספרים אינו האשם בבעיה. לדבריה ולדברי גורמים אחרים בענף הספרים, המו"לים מיהרו להוציא לאור את רוב הספרים שהיו מתוכננים לצאת במשך שישה חודשים רגע לפני כניסת החוק לתוקף. כך למעשה יכלו רשתות הספרים להמשיך במדיניות המבצעים, ובחודש האחרון הרשתות אכן הציעו מבצע של "קנה ספר וקבל ספר במתנה".

עם זאת, על אף שהרשתות המשיכו במדיניות המבצעים הרגילה, הקונים פשוט סירבו להגיע. המו"לים מאשימים במצב בעיקר את הקמפיין של צומת ספרים, שקרא לצרכנים לבוא לקנות ספרים לפני שהחוק ייכנס לתוקף ולא יהיה אטרקטיבי יותר לרכוש ספרים. לדבריהם, הקמפיין גרם לצרכנים לחשוב שמחירי הספרים גבוהים מאוד ולא להיכנס לחנויות, למרות שזה לא המצב.

בראל אמרה ל–TheMarker בראיון בסוף 2013 כי היא צופה שחוק הספרים יביא לירידה של 25% במספר העסקות בענף הספרים ב–2014, אך גם אז וגם במסיבת העיתונאים שקיימה בשבוע שעבר, היא טענה שהיא עדיין תומכת בחוק. "ייקח לצרכנים זמן להתרגל לכך שלא קונים יותר ספרים בזול, ומכיוון שההוצאות של הרשתות, כמו שכר דירה למשל, נותרו גבוהות, 2014 ו–2015 יהיו תקופת מעבר עבור רשתות הספרים. עם זאת, אני שמחה על החוק. הענף היה מקולקל, בלי מקצועיות ורק סביב לדחוף לאנשים כמה שיותר ספרים".

איריס בראל, מנכ"לית סטימצקיצילום: תומר אפלבאום

עשרה אנשים 
בכל ישיבה

"אצל סטימצקי במטה מסתובבים אנשים מעונבים בחליפות, ובכל פגישה יש 10 אנשים מטעמם. אצל צומת ספרים אתה נפגש עם אבי שומר (המנכ"ל והבעלים) וסוגר עניינים ברגע. זה מעיד על מטה לא מנופח, קבלות החלטות מהירה ועוד", מספר מו"ל. בדומה למו"לים רבים אחרים, גם הוא סבור שסטימצקי החזיקה במטה מנופח מדי.

סטימצקי, עם מחזור המוערך ב–380 מיליון שקל, מחזיקה מטה של כ־60 איש. לעומתה, לצומת ספרים, עם מחזור מכירות המוערך ב–300 מיליון שקל, מטה של כ–20 איש בלבד. לדברי מו"ל אחר, "היו להם משרדים ומחסן גדולים, מכוניות. נראה שהם לא הבינו שהם בסך הכל עסק קטן, ובקמעונאות כיום חייבים להיות עסק רזה". מנגד, טוען מקורב לחברה כי המטה של סטימצקי לא נחשב למנופח, ודרוש כדי לנהל את החברה. עוד טוען המקורב כי המשכורות במטה ובהנהלה אינן מנופחות, ואף צנועות יחסית.

מנהל חנות שעובד בחברה שנים רבות מספר על תחושה של הנהלה מרוחקת ומורמת מעם: "כשמגיעים למטה אתה לא יכול להיכנס לאזור של המנכ"לים, הסמנכ"לים וכדומה אם לא הזמינו אותך מראש. יש דלת נעולה שמצריכה כרטיס עם קוד, כך שהעובדים לא יכולים להיכנס לאזור של ההנהלה הבכירה. הם חייבים שהכל יהיה מתואם ובלי הפתעות".

מסטימצקי נמסר בתגובה: "המטה שלנו הוא המצומצם 
בישראל".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ