כל הדרך להחשכת המסך: שנים של בזבוז כספי ציבור יסתיימו בסגירת רשות השידור

ועדת לנדס אמורה להגיש ביום שלישי את מסקנותיה לגבי עתיד השידור הציבורי לשר התקשורת גלעד ארדן ■ המסקנות אמורות להיות מרחיקות לכת: סגירת המבנה הנוכחי של הרשות, והקמת מינהלת חדשה תוך פיטורי כ-1,000 עובדים ■ הנה מקבץ הפרסומים שחשפו את הכשלים ברשות השידור

נתי טוקר
נתי טוקר

שתי החלטות שהתקבלו בסמיכות זמנים מרגיזה במיוחד הצליחו לחדד את המצב שבו הטלוויזיה המסחרית נאלצת לשאת בחובות ציבוריים משום שרשות השידור אינה ממלאת את תפקידה ואינה מייצרת ערך עבור הצופים בערוץ 1. ההחלטות התקבלו בסוף דצמבר 2011. ערוץ 10 היה אז שוב על סף סגירה בשל חובותיו למדינה בהיקף של כ-60 מיליון שקל, והכנסת – בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו – סירבה לאשר הסדר לדחיית חובות הערוץ (עד שהתקפלה).

אלא שבמקביל, אותה ועדת כלכלה שדחתה את ההצעה להאריך את פעילות ערוץ 10, קיבלה החלטה הפוכה בנוגע לרשות השידור. לפי החוק, רשות השידור חייבת להשקיע 36% מהכנסותיה להפקות מקומיות חיצוניות, שהם כ-180 מיליון שקל. בפועל, הרשות הוציאה באותן שנים 10-20 מיליון שקל בלבד על הפקות חיצוניות. אז מה עושים? מוחקים את החובות, שוב ושוב.

ערוץ 10 בדרך לסגירה - ולרשות השידור מוחקים חוב של 300 מיליון שקל

מחיקת החובות הציתה אז את הקרב שניהלו ארגוני היוצרים נגד רשות השידור. באותם ימים חשף TheMarker את המספרים המלאים שרשות השידור ניסתה להסתיר במשך שנים: על מה באמת בוזבזו 4.7 מיליארד שקל בשש השנים בין 2006 ל-2011 על ידי ההנהלות הקודמות? על מה? על הוצאות הנהלה מנופחות, עלויות העסקה גבוהות והשקעה מינימלית במסך.

השר גלעד ארדן וחברי ועדת לנדסצילום: עופר וקנין

מאחורי מנגנון המקורביזם בשנתיים האחרונות עמד זליג רבינוביץ', עוזר המנכ"ל באופן רשמי, אבל האיש שידו בכל ויד כל בו, ה"דיקטטור הגדול של ערוץ 1".

המספרים המלאים נחשפים: כך ביזבזה רשות השידור 4.7 מיליארד שקל

הדיקטטור הגדול של ערוץ 1: כך משתלטים על גוף ציבורי


באותם ימים התקדם משמעותית המו"מ על חתימת הרפורמה ברשות השידור, שאמורה היתה לייעל את הרשות ולהעלות אותה על דרך המלך. אלא שסעיפי הרפורמה קוצצו שוב ושוב בשל לחצי העובדים, ומידת ההצלחה שלה להבריא את הרשות הוטלו בספק. כך למשל, אחד מסעיפי ההוצאות המרכזיים ברפורמה היו על רכש ציוד טכנולוגי חדש – לאט פחות מ-330 מיליון שקל ייעדו למטרה זו. אלא שבדיקת TheMarker העלתה כי ההשקעה הזו היא מיותרת ומופרכת, או כפי שאמר בכיר בענף: "המספרים לא הגיוניים וללא פרופורציה לשום דבר. אין כאלה השקעות בישראל. הרשות יכולה לחיות עם עשירית מההשקעה הזאת".

ואגב, מי מונה לנהל את כל המערך הטכנולוגי? סמנכ"ל טכנולוגיה שממש במקרה הורשע על ידי נציבות שירות המדינה לאחר שתועד כמה וכמה פעמים כשהוא עוסק בענייניו הפרטיים במהלך שעות היום מחוץ לבנייני רשות השידור, ולא לפני שהרשות דאגה להוריד את תנאי הסף כדי שהוא יוכל להתמנות.

"רשות השידור משקיעה בברזלים - במקום בתוכן"

בכיר ברשות השידור נחקר בנציבות - ומונה לסמנכ"ל


רשות השידור כמובן לא הפסיקה לייצר כותרת, ודו"ח מבקר המדינה גילה למשל כי אף אחד ברשות לא יודע כמה נדל"ן יש לה. אבל הסערה הגדולה סביב רשות השידור התרחשה ביולי 2012. אחרי שורה של טענות על התערבויות פוליטיות של הנהלת הרשות, הגיעה ההנחתה מההנהלה להצר את צעדיה של העיתונאית קרן נויבך. ההנהלה החליטה אז להצמיד לנויבך "מגישים מאזנים", בראשם מנחם בן השנוי במחלוקת. אחרי מאבק ציבורי נרחב חזרה בה הרשות.

ברשות השידור לא יודעים כמה נדל"ן יש להם

"מנסים להמאיס את השידור על קרן נויבך כדי שתתייאש ותלך"

הענן הכבד סביב ההתנהלות הכושלת ופגומה של הרשות החלה אט אט להתבהר. תחקיר TheMarker מיוני 2012 גילה כיצד למשל מתקבלות החלטות במכרזים הרבים שהוציאה הרשות לתפקידים בכירים. "יושבת חבורה שמורכבת משלישיית רשות השידור - היו"ר, המנכ"ל ומנהל המדיה הרלוונטי... ברור לגמרי שהתוצאות נקבעו עוד לפני שהמועמד הראשון פצה את פיו. לנו. מדובר כאן בשיקולים לא ענייניים", אמר חיים זיסוביץ, שישב בוועדת המכרזים.

מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם (מימין) והיו"ר אמיר גילתצילום: דודו בכר

רשות השידור: שערוריות ופוליטיקה קטנה בגוף ציבורי שמנהל קרוב למיליארד שקל

למרות חשיפות הכשלים, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה אז השר אחראי, נתן אור ירוק לחתימת ההסכם הרפורמה ברשות השידור. סקירה נרחבת ב-TheMarker על הרפורמה המקוצצת שיוצאת לדרך גילתה אילו סעיפים הושמטו ממנה – למשל יכולת לאחד את מערכות העיתונאים של קול ישראל וערוץ 1, או חשש כי הנהלת הרשות תוכל עדיין לקבל החלטות לגבי גיוס עובדים באופן לא מקצועי. המבנה הארגוני הבעייתי ברשות, העוצמה של ועדי העובדים והכשלים שנוצרו בה לאורך השנים לא הותירו שום סיכוי לרפורמה כלשהי ברשות. לא רק זו – מבדיקת המספרים עלה כי רמת השכר הגבוהה של רשות השידור תישאר על כנה, כולל גם בונוסים ותנאי פרישה מפליגים, והרפורמה רק תעגן בחוק את העיוותים שנוצרו בשכר עובדי הרשות במהלך השנים.

"הרפורמה ברשות השידור: האם מאבקי כוח, ועדי עובדים כוחניים ופוליטיזציה ימנעו את השינוי?

מנותקים מהמציאות: עובדי רשות השידור יקבלו בונוס של 4 משכורות

אבל זעם הציבורי כלפי הרשות לא עסק דווקא בצד של התמורה, אלא בצד של האגרה. שיטות הגבייה האגרסיביות, עיקולי החשבונות וההתעמרות באזרחים עוררו את זעמו של הציבור. ומי הרוויח מכל זה? בעיקר עורכי הדין, שגרפו עשרות מיליוני שקלים שכר טרחה. רק בתחילת 2014 התברר עד כמה התנהל אגף הגבייה באופן כושל בדו"ח של ביקורת הפנים של רשות השידור. דוגמה נוספת לדרך שבה התנהלה רשות השידור נחשפה כאשר התברר כי ח"כ מטעם הליכוד דאז, ציון פיניאן, מקדם את רשות השידור בכנסת – אבל לא מדווח כי שני הבנים שלו מרוויחים מאגף הגבייה של הרשות.

עורכי דין גרפו 63 מיליון שקל מגביית קנסות של אגרת הטלוויזיה

מעילות, נתונים סותרים ושכר טרחה מנופח - כך התנהל מנגנון הגבייה ברשות השידור

הפגנת עובדי רשות השידור נגד הרפורמה, 2010צילום: טס שפלן

מי מרוויח מאגף הגבייה: ציון פיניאן קידם בכנסת את רשות השידור - מבלי לגלות שבניו קשורים אליה

בעקבות המאבק בבג"צ הבינו ברשות השידור כי הם חייבים להזרים כסף לשוק ההפקות לרכש הפקות חיצוניות. אבל ברשות השידור, כשיש כסף לחלק, זה הזמן לתגמל מקורבים ולבזבז את הכסף על תוכניות יקרות במחירים לא הגיוניים. TheMarker חשף את רשימת ההוצאות המלאה של רשות השידור על הפקות חיצוניות, ומהן התברר איך תוכניות אולפן זולות היו רשומות תחת עלויות של כ-300 אלף שקל לפרק, ואיך מפיקים מקורבים מקבלים הפקות בלי סוף על חשבון אחרים.

כך מבזבזת רשות השידור את כספי הציבור על תוכניות כושלות שמפיקים מקורביה

לאחר הבחירות, שר התקשורת החדש, גלעד ארדן, בתמיכת שר האוצר יאיר לפיד, החליטו לעצור את הרפורמה הבעייתית ברשות ולנסות להוביל מהלך שיביא לייעול אמיתי ברשות. חבל ההצלה המשפטי היחיד שהצליח להצליח את המדינה מהשקעה של יותר מ-700 מיליון שקל ברפורמה שדינה היה להיכשל הגיע מהמשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, שהבהיר במכתב לשר התקשורת כי יש לעצור את הרפורמה בשל ההתנהלות הבעייתית של הרשות. ארדן ביצע צעד פוליטי דרמטי כשהחליט להקפיא את הרפורמה, ובמקומה להקים את ועדת לנדס במטרה לבצע שינוי דרמטי ברשות.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: ״הרשות הולכת ומידרדרת ומתקשה להגשים את ייעודה על פי הדין"

בניין רשות השידור בירושליםצילום: יעל אנגלהרט

ארדן הציג הוועדה לשידור הציבורי: "רשות השידור חולה וצריכה שינוי דרמטי"

עצירת הרפורמה והקמת הוועדה החדשה לא יצרו שינוי בהתנהלות הרשות. להיפך – כאוס מוחלט שרר ברשות. תקציב המחצית הראשונה של 2013 גילה איך ממשיכה הרשות לנפח את סעיף השעות הנוספות לעובדים המקורבים. בינתיים, חמישה חברי מליאה אמיצים שיגרו מכתב לשר התקשורת וכתבו כי איבדו אמון במנכ"ל וביו"ר – ומשלא נענו החליטו להתפטר פומבית. קצת לאחר מכן כתבו שמונה חברי מליאה נוספים מכתב לשר התקשורת שבו דרשו שוב להדיח את המנכ"ל, ומנגד חברי הוועד המנהל דרשו להדיח את היו"ר אמיר גילת. אך בינתיים שר התקשורת לא מעוניין להתערב.

המנגנון המעוות של רשות השידור: גובים יותר מהציבור, מפחיתים הפקות ומגדילים שכר

בצעד חסר תקדים: חמישה חברי מליאה מתפטרים מרשות השידור

החל הליך ההדחה? 8 חברי מליאה נוספים קוראים להדחת מנכ"ל רשות השידור

תחת האיום לסגירה רשות השידור המשיכה להידרדר, המסך נותר כמעט ללא תוכן והמעורבות הפוליטית רק הלכה וגדלה. עכשיו נותר לשר התקשורת ליישם את הייעוד ההיסטורי שלו ולהוביל לרפורמה אמיתית ומקיפה ברשות השידור. "בפעם הראשונה היא תיצור פוטנציאל לקיומה של עיתונות משודרת בטלוויזיה וברדיו שלא משרתת את קבוצות הלחץ במגזר העסקי, בפיננסים ובמגזר הציבורי, עיתונות שבמקום לשרת את קבוצות האינטרסים הגדולות בכל ענפי המשק, הפרטי והציבורי, חושפת אותן, נאבקת בהן ומעניקות לפוליטיקאים בעקביות לגיטימציה ציבורית להתמודד אתן", כתב גיא רולניק בטורו ביולי 2013.

הראשון בבידור // מה קורה מאחורי הקלעים של ערוץ 1?

הרפורמה האמיתית שארדן יכול להוביל / גיא רולניק

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ