המלצות ועדת לנדס: כ-1,000 עובדי רשות השידור יפוטרו - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המלצות ועדת לנדס: כ-1,000 עובדי רשות השידור יפוטרו

הוועדה, שהוקמה על ידי שר התקשורת גלעד ארדן לבחינת רשות השידור, אמורה להמליץ על הקמת מינהלת חדשה לשידור הציבורי שתחליף את המבנה הנוכחי של הרשות, שייסגר ■ אם המשא ומתן עם העובדים לא יעלה יפה, נשקלת אפשרות לסגור את רשות השידור ■ האגרה תישאר, אבל אגף הגבייה ברשות השידור יבוטל והאגרה עשויה להיגבות דרך אגרת הרכב, תשלום החשמל או הארנונה

19תגובות

כ-1,000 עובדים מתוך כ-1,600 עובדי רשות השידור צפויים לעזוב את הרשות במסגרת מהלך הפתיחה-סגירה כפי שיומלץ על ידי ועדת לנדס לעתיד השידור הציבורי. במקביל, הרשות צפויה לעזוב את כל התשתיות הקיימות שלה, כולל המבנים של הרשות בתל אביב ובירושלים במתחם שערי צדק.

הוועדה, בראשות המפיק רם לנדס, נמצאת בישורת האחרונה לקראת גיבוש המסקנות בסוף פברואר. הוועדה תמליץ על הקמת מינהלת חדשה לשידור הציבורי שתחליף את המבנה הנוכחי של הרשות, שייסגר.

חלק נכבד מעבודת הוועדה הוקדש למבנה השכר של עובדי הרשות. הרשות היא גוף סטטורי והגוף המפקח עליה היא מליאת הרשות, אך במשך השנים נוצרו עיוותים חריפים במבנה השכר של הרשות שהביא לחוסר יכולתה לפעול. כיום, יותר ממחצית תקציב רשות השידור - כ-450 מיליון שקל - מופנים לשכר לעובדים. בוועדה הבינו כי אחד הכשלים המרכזיים ברשות היה מנגנון השכר שמתאים לדרג פקידותי בשירות המדינה, אך לא לגוף תקשורת - מה שיצר עיוותים של שעות נוספות, כונניות וחריגות שכר רבות לקבוצות עובדים חזקות.

יעל אנגלהרט

כדי שהכשלים האלה לא יחזרו על עצמם תמליץ הוועדה על מנגנון שכר שלא צמוד לדרגות השכר הציבורי, עם גמישות רבה יותר של הדרג הניהולי לייצר מבנה שכר המותאם לגוף תקשורת, כולל מנגנון תמריצים לעובדים. בשורה התחתונה, אם כיום מחצית מהוצאות הרשות הן על שכר, היעד הוא להגיע ל-25% בלבד הוצאות שכר - והשאר הוצאות מינהל ובעיקר השקעה בהפקות חיצוניות.

בפני הוועדה עומדים שני תרחישים ליישום ההמלצות בכל הנוגע ליחסי העבודה ופרישת העובדים. אפשרות אחת היא מו״מ מול ועדי העובדים ופרישה מרצון של כ-1,000 עובדים, ושכירת כ-500 עובדים בתנאים שונים. אם המו״מ לא יעלה יפה, תהיה אפשרות לסגור את הרשות באופן חד-צדדי ללא הסכמים עם העובדים, אך הדבר עשוי להיתקע בהליכים משפטיים שבהם ינקטו העובדים. בכל מקרה, מדובר במהלך תקדימי של סגירת גוף ציבורי, ובוועדה מודעים לכך שמאבקי העובדים עשויים להקשות על ביצוע השינויים.

השאלה הגדולה היא כיצד ימומן מהלך הפרשת העובדים והקמת המנהלת החדשה. הרפורמה הקודמת שהוקפאה היתה אמורה לצאת לדרך בתקציב של 700 מיליון שקל, מהם כ-400 מיליון שקל שיגיעו ממימוש הנדל״ן של הרשות. הפרשה של כ-1,000 עובדים והקמת מערך חדש עשויה להגיע לעלויות של 1.5 מיליארד שקל. בוועדה עסקו בעיקר בצד השימושים ולא ימליצו במפורש כיצד לממן את העלויות - החלטות שיצטרכו לקבל בהמשך משרדי האוצר והתקשורת.

ואולם הכוונה היא לממש את כל הנדל״ן של הרשות, כולל להעביר אותה ממתחם שערי צדק היקר בירושלים, ולהקים תשתיות חדשות לחלוטין, עם אולפנים חדשים. מימוש הנכסים ככל הנראה לא יספיק לכיסוי העלויות, והאוצר יצטרך לשאת בהוצאות המוערכות במאות מיליוני שקלים לסגירת הפער בין ההכנסות מהנדל״ן להוצאות השונות.

הוועדה גם לא תמליץ על המבנה הארגוני המדויק שכל פיו תיבנה הרשות החדשה, אלא תשאיר זאת בידי המדינה. הוועדה גם לא תקבע את מסגרת התקציב המדויקת של הרשות, אך ההערכות הן כי היעד הוא להפחית את התקציב הרשות מכ-900 מיליון שקל כיום לכ-600 מיליון שקל.

הוועדה גם עסקה ארוכות בנושאי אגרת רשות השידור. היעד של שר התקשורת גלעד ארדן הוא להפחית משמעותית את האגרה, באמצעות הפחתת ההוצאות של הרשות. ואולם האגרה תישאר - אך מנגנון הגבייה ישתנה. בכל מקרה, אגף הגבייה ברשות השידור יבוטל והרשות לא תגבה בעצמה את האגרה. המנגנונים הנבדקים הם העלאת מרכיב האגרה המשולם באמצעות אגרת הרכב, תשלום אגרה באמצעות חברת החשמל או תשלום הארנונה. במקרה כזה סבורים בוועדה כי גם הזעם הציבורי כלפי תשלום האגרה יופחת, משום שהתשלום ייבלע בתוך תשלום אחר.

לא יהיו שינויים דרמטיים בקול ישראל

הוועדה לא מתכוונת להמליץ על שינויים דרמטיים בתחנות הרדיו של קול ישראל, וגם התחנות הקטנות בעלות נמוכה יישארו. העלויות כיום של תחנות הרדיו הן כ-300 מיליון שקל, ובוועדה צפויים להמליץ לצמצמם משמעותית את היקף כוח האדם. כך למשל, יוקם מערך חדשות מרכזי אחד שיתפעל באופן סינגרטי את מערכות החדשות של הרדיו, הטלוויזיה והניו מדיה, אך לכל גוף יהיו עובדים ייעודיים ומחלקות נפרדות.

הוועדה גם עסקה באופן המינוי של מליאת רשות השידור - הדירקטוריון שאמור לפקח על התנהלות הרשות. כיום המינוי של חברי המליאה והיו״ר נעשה באופן ישיר על ידי הדרג הפוליטי והממשלה. הוועדה תמליץ לייצר מנגנון חיץ בין הדרג הפוליטי לבין חברי המליאה, למשל באמצעות ועדה בראשות שופט בדימוס, ולקבוע תנאי סף מחמירים למועמדים לחברי המליאה, בכדי למנוע מינויים פוליטיים.

המבנה החדש של רשות השידור יהיה מורכב בעיקר מחטיבת חדשות מורחבת, שלפי הערכות תהיה בהשקעה של כ-200 מיליון שקל בשנה. שאר הוצאות התוכן יהיו באמצעות רכש הפקות ממקורות חיצוניים. הרשות תפעיל את ערוץ 1, ערוץ 33 בערבית וגם שידורי החינוכית עושיים להיכלל בתוך מבנה הרשות החדש.

בוועדה מודעים לכך שהערוץ הציבורי החדש לא יגיע להישגי צפייה גבוהים. בעוד כיום ערוץ 1 זוכה לממוצע צפייה של כ-3% בפריים טיים, בוועדה מציבים יעד צפייה של 8%-6% רייטינג ממוצע בפריים טיים, ומעריכים כי זה נתח הצפייה האפשרי של התכנים האיכותיים שהרשות תשדר.

לאחר גיבוש ההמלצות ואימונם על ידי שר התקשורת והממשלה, תגובש הצעת חוק מפורטת שתאפשר את סגירת הרשות והקמת המבנה החדש. ההערכות הן כי הליכי החקיקה האלה עשויים להיתקל בקשיים פוליטיים רבים, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה. במקרה כזה הנושא יהיה נתון להחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שיבחר אם לגבות את ארדן ולהפעיל את כובד משקלו לאישור החקיקה, או שהעניין יתמסמס כמו המלצות 14 הוועדות הקודמות שדנו ברשות השידור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#