מעתה אמרו: "שידור ציבורי" ולא "שידור ממלכתי" - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעתה אמרו: "שידור ציבורי" ולא "שידור ממלכתי"

עיתונאים הנושכים את מוסדות הכוח בפוליטיקה ובכלכלה בלי פחד הוא אינטרס של כל אחת ואחד מהאזרחים בארץ

4תגובות

נפל דבר בישראל. לאחר למעלה מארבעים שנה בהם היה בתוקף הקוד האתי של עיתונאי רשות השידור, קוד הידוע בשם "תדריך נקדי", אישרה שלשום (ב') מליאת רשות השידור תיקון לקוד המתיר הבעת עמדה בשידור בתנאים מסויימים. את התיקון הגישה למליאה ועדת האתיקה ברשות השידור כבר לפני כשנה ולמרות העבודה הרבה שהשקיעו חברי הועדה - ד"ר בלהה כהנא (יו"ר הועדה), עו"ד וופא זועבי-פהום, ד"ר נגיסט מנגשה, נמרוד לב, פרופ' עקיבא כהן ואנוכי - הוא נפל בהצבעה במליאה לפני כחצי שנה בתקופה בה נעשו מאמצים להצר צעדיהם של עיתונאים דעתנים ברשות ובראשם קרן נויבך (באותה תקופה גם פרחו היחסים שהועכרו בינתיים בין יו"ר רשות השידור, ד"ר אמיר גילת והמנכ"ל, יוני בן מנחם).

תחמושת כבדה בהתנגדות להבעת עמדה בשידור שימשה חוות דעת שהגישו המתנגדים לתיקון, אותה כתב פרופ' אסא כשר שקבע שאין להתיר הבעת עמדה תוך שהוא תוך שהוא קובע כי "אף פעם לא קיבלתי את הקלישאה שהתקשורת היא 'כלב השמירה של הדמוקרטיה'. אין לנו שום יסוד להניח שהתקשורת מתנהלת בידי אנשים היודעים היטב מהי דמוקרטיה, מה ראוי שיתרחש בה, איך לשמור עליה וכדומה. רבים מעיתונאי ימינו ידועים ברדידות שלהם, בחוסר ההתמצאות במה שהם אמורים לדווח עליו, בהתמסרות למקורות שלהם, וכדומה".

יעל אנגלהרט

ציטוטים נרחבים מחוות דעת זו הופיעו גם בעיתונות, וכחבר ועדת האתיקה וכמי שהיה המנסח של התיקון ל"תדריך נקדי" אני חושב כי ראוי, גם בשלב זה, להתריע מפני עמדתו של כשר, המהדהדת חזרה אל הציבור.

התיקון לקוד האתי יצא מתוך השקפה הפוכה לחלוטין הרואה באנשי תקשורת ותיקים ומנוסים כגורם שיש בו לאזן (ולו במעט) את מוסדות הכוח בחברה וכי תפקידו הביקורתי של העיתונאי מחייב אותו להשמיע קול ברור. יחד עם זאת, התיקון שאושר יוצא מתוך נקודת הנחה על פיה המיקרופון הוא ציבורי ואינו שופרו הפרטי של העיתונאי המחזיק בו כדי שישמיע דעותיו האישיות או יקדם אג'נדות באופן חד צדדי וללא הצגת איזון ומגוון.

חייבים לחזור ולהדגיש כי ביקורתיות וגישה ביקורתית בשידור היא היסוד לתפיסה עיתונאית בריאה, בה התקשורת מפקפקת ושואלת שאלות קשות. זאת ועוד, צריך להודות ביושר כי ההבחנות המסורתיות בין "עובדות" ל"דעות" כבר אינן חד משמעיות ודווקא יצרת המרחבים המסומנים להבעת דעה כמו התוכניות האישיות מסייעת בהגדרת הגבולות.

בסייפא של הדברים של כשר שהוגשו על ידי המתנגדים להבעת עמדה בשידור נאמר כי "השידור הציבורי הוא שלנו, של הכלל, והוא אמור לפעול לטובת הכלל. הוא לא של עובדי הרשות, בהרכב כזה או אחר, היסטורי או מזדמן או אחר. הוא אמור לשרת את כולנו ולשקף את כולנו".

ואכן, בדיוק לשם כך נכתב המסמך של ועדת האתיקה. להפוך את השידור הציבורי לרלוונטי, בעל יכולת להביע ביקורת למען הציבור, וכדי שישקף את הפלורליזם בתוך החברה הישראלית. מה חבל שבמשך זמן כה רב השידור הציבורי בישראל הובל בידי גישות אנכרוניסטיות ואינטרסים פוליטיים, שדרדרו אותו למקום שבו סגירת רשות השידור נתפסת כיום כפתרון היחיד. שידור ציבורי חי ובועט, עיתונאים הנושכים את מוסדות הכוח בפוליטיקה ובכלכלה בלי פחד, הוא אינטרס של כל אחת ואחד מהאזרחים בארץ.

ד"ר מוטי נייגר הוא דיקן בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה, חבר ועדת האתיקה ברשות השידור ומי שניסח את התיקון ל"תדריך נקדי" בעניין הבעת עמדה בשידור

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם