ארדן מסמן מטרות: ביטול האגרה והקמת הערוץ הראשון מחדש - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארדן מסמן מטרות: ביטול האגרה והקמת הערוץ הראשון מחדש

אם לא ימונה לשגריר ישראל בארה"ב, שר התקשורת יצטרך לטפל בשורה של רפורמות, בהן הכנסת שחקנים חדשים לשוק הטלוויזיה, הוספת מתחרים לשוק הקווי והרחבת התשתית של HOT

71תגובות

כבר עברו 100 ימי החסד של גלעד ארדן בתפקידו כשר התקשורת. זאת, בנוסף לתפקידיו כשר הגנת העורף והשר הממונה על רשות השידור. ארדן נמנע בינתיים ממסיבות עיתונאים וראיונות, אך קיים סדרה ארוכה של מפגשים עם גורמים בתעשייה, מנכ"לים ובעלי חברות, מנהלים לשעבר ועוד.

משיחות עם גורמים שונים ניתן לשרטט את הנושאים שמעסיקים את ארדן ושהולכים להיות בליבת ההתעסקות שלו בקדנציה הקרובה. מהשיחות נראה כי ארדן אינו מפחד לגעת בנושאים רגישים - כך שהקדנציה שלו הולכת להיות סוערת במיוחד.

סגירת הערוץ הראשון והקמתו מחדש

ארדן, כאמור, הוא השר הממונה על רשות השידור. בשלושה החודשים האחרונים הוא נפגש עם מספר לא קטן של בכירים ובכירים לשעבר משוק הטלוויזיה, אנשים שהשידור הציבורי יקר ללבם. מבין כל אלה לא נמצא אחד שסבר כי ניתן להבריא את רשות השידור. הפזמון החוזר היה שהרשות היא גוף חולה מדי, מסואב מדי וכבד מכדי לעבור תהליך הבראה.

כל בעלי הניסיון המליצו לארדן ללכת למתווה של סגירת הרשות והקמתה מחדש. הם טענו שרשות השידור יכולה לתפקד עם 250–350 עובדים במקום 2,000 המועסקים כיום ולייצר טלוויזיה לא פחות טובה.

לגבי מקורות התקציב של רשות השידור. ארדן השתכנע שיש בעיה עם אגרת הטלוויזיה. במשרד התקשורת בוחנים מתווה מימון חדש לרשות השידור על ידי ייקור של כ–10% של אגרת הרדיו, אגרה שמשולמת כיום בצמוד לטסט לרכב. אחרי שיקום ערוץ ראשון חדש, מאמינים בסביבתו של ארדן, תקציב רשות השידור יוכל להיות סביב 450 מיליון שקל, כחצי ממה שהוא כיום ועם מסך יותר איכותי.

אורן נחשון

שוק סיטוני

עיקר ההתעסקות של משרד התקשורת בשבועות האחרונים נגעה בנושא השוק הסיטוני. מדובר ברפורמה החשובה ביותר בשוק הנייח בשנים האחרונות שתחייב את HOT ובזק למכור תשתיות לחברות מתחרות - סלקום ופרטנר בראשן, ולהגיע לבית הלקוח עם קו תשתית בניהול שלהן.

הדבר יאפשר להוזיל את האינטרנט ויאפשר לסלקום ופרטנר להקים פעילות של טלוויזיה רב ערוצית. מי שמוביל את הנושא במשרד התקשורת הוא סמנכ"ל הכלכלה, הרן לבאות, שאמור להכריע בחודשים הקרובים כמה עולה קו לבית הלקוח שאותו יקנו סלקום ופרטנר. ארדן מפקח על הנושא ויש הטוענים כי הוא דוחף לתמחור ככל האפשר, מה שיוזיל את העלויות לחברות החדשות, ויגדיל את הסיכוי להגברת התחרות.

בהקשר זה, הנחה ארדן באחרונה את בזק למסור לסלקום, ולכל חברה מתחרה אחרת שתדרוש זאת, מפה מלאה של מבנה הרשת של בזק ‏על אף התנגדותה הנחרצת של בזק. במכתב לבזק נכתב כי מפה כזו חיונית "כחלק מההיערכות ליישום שוק סיטוני".

אנטנות וקרינה

לא רבים יודעים אך ארדן היה עובד פרטנר לתקופה קצרה. ב98–99 חברת פרטנר היתה עסוקה בבניית רשת סלולרית חדשה. ארדן היה אז עו"ד צעיר אך גם איש מוכר מקרב הדור הצעיר של הליכוד. מסיבה זו, הוא גויס על ידי החברה הכתומה, לעבור בוועדות המקומיות והמחוזיות לתכנון ובנייה, ולהכשיר בניית אנטנות סלולריות. אז גם היום, וגם לאורך תפקידו כשר להגנת הסביבה, ארדן מאמין כי "יותר אנטנות - פחות קרינה", טענה שהיא כבר די מוסכמת על כי מי שעוסק בכך.

אלא שבישראל יש בעיה של בניית תשתית אנטנות. חברות הסלולר, מלבד החדשות, לא יכולות לבנות אנטנות חדשות, וזו קלחת שמעורבים בה משרד המשפטים, משרד הגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד הפנים. בעיית האתרים הופכת דחופה לאור הכוונה להקים בשנים הקרובות רשת דור 4 ‏(LTE‏) כמו בכל מדינות המערב, מה שיצריך בניית אלפי אתרי אנטנות חדשים במדינה.

איך מרבעים את המעגל? חברות הסלולר קיבלו מארדן הצעה, עסקת חבילה. על פי הרעיון שהוא מקדם, אתרי סלולר קטנים ‏(Micro Cells‏) יהיו פטורים מכל הליכי תכנון ובנייה, בתנאי שישדרו בעוצמה מתחת לסף שיקבע. תחנות הבסיס הגדולות, אלה שנמצאות על תרנים, יצטרכו עדיין לעבור הליכי תכנון ובנייה. מול הצ'ופר הזה לחברות הסלולר הן יצטרכו להתניע הליך של שיתוף אתרים. מדובר ברעיון שגולגל בעבר אך נתקע בתחילתו. לפיו, על כל תורן יהיו כמה אנטנות של חברות מתחרות. שיתוף האתרים יפחית את מקורות הקרינה והפגיעה הנופית של אתרי הסלולר.

בימים הקרובים מתכוננת לארדן פגישה בנושא עם הממונה על ההגבלים העסקיים, אך זו משוכה קלה היות שבעבר כבר אישר הממונה שיתוף אתרים "פסיבי" כזה, כל עוד ממשיכה התחרות על ציוד הרשת האקטיבי.

סדר במשרד התקשורת

במשרד התקשורת יש בעיות פרסונליות קשות. הסכסוך המוכר ביותר מתנהל בארבע השנים האחרונות בין בין המנכ"ל עדן בר טל לסמנכ"ל ההנדסה והרישוי חיים גרון, סכסוך שהגיע עד בג"ץ. הסכסוך יצר מחנאות במשרד, ויש כל מיני גורמים מקצועיים שלא מדברים עם חברים למשרד. אם זה לא היה משרד ציבורי שמסדיר שוק של 30 מיליארד שקל, זה היה מצחיק. ארדן, כך מספרים, התחיל לקיים שיחות "שלום" בין הצדדים.

משרד התקשורת סובל גם ממדליף ידוע, אדם המכונה בחיוך בתעשייה "גרון עמוק". ל–TheMarker נודע כי ארדן פנה לנציבות שירות המדינה בבקשה לקיים בדיקות פוליגרף במשרד כדי לנטרל את המדליף. בינתיים, הנושא נידון בהיבטים המשפטיים ועוד לא יצא לפועל.

עוד על האג'נדה, בחירת מנכ"ל למשרד התקשורת. ארדן נפגש עם גורמים מתחום הטלקום ומתחום השידורים. בימים האחרונים החליט ארדן כי הידע הקיים סביב נושא הטלוויזיה מצד מועצת הכבלים והלווין והרשות השנייה, מספק. לכן הוא מתמקד עכשיו בבחירת מנכ"ל עם רקע בטלקום. החלטה בנושא צפויה בקרוב.

HOT תגיע לכל יישוב

משרד התקשורת אחראי כבר שנים ארוכות לפארסה גדולה בכל הקשור לתשתיות התקשורת הנייחות. חברת הכבלים HOT מחויבת על פי תנאי הרישיון שלה להגיע לכל יישוב בישראל ‏(בתחומי הקו הירוק‏).

אלא ש–HOT לא עושה זאת ויש ערים שלמות שאינן מחוברת לחברת הכבלים, כמו רהט ועיר הכרמל ‏(המועצה המאוחדת של דליית אל כרמל ועוספיה‏), שכונות שלמות בערים וכן יישובי ספר כמו בערבה התיכונה. HOT מתרצת את אי הפרישה בכך שמשרד התקשורת לא הקים "ועדת חריגים" שתוכל לאפשר לה פטור במקרים חריגים מאוד, למשל, חוות בודדים בנגב.

למעשה, ועדה כזו כבר הוקמה בקדנציה הקודמת, קיימה כמה פגישות וביקשה מידע מחברות התקשורת, אך לא יצא ממנה שום תוצר אופרטיבי. חשוב להבין, ביישובים שבהם HOT אינה פרושה, בתי אב אינם יכולים לבחור חברת אינטרנט ונאלצים לקחת את הפתרון היקר יותר של בזק, וכן אינם יכולים לבחור חברת טלוויזיה, ונאלצים לבחור בפתרון היקר יותר של yes. ארדן החליט להאיץ את נושא פרישת התשתיות של HOT והנחה את מימון שמילה, מנהל אגף הפיקוח וממלא מקום המנכ"ל, להגיע להחלטות תוך כשלושה חודשים.

מעל לכוונות הטובות יש עננה של ספק. ארדן לא התחייב עד כה בפומבי כי יכהן כשר בממשלה לאורך כל הקדנציה. הוא מוזכר בתור מועמד לתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון והוא מעולם לא סתר שהאופציה הזו על השולחן מבחינתו. מול הכוונת הטובות, נמצאת גם המציאות. רשות השידור, למשל, היא גוף עם ועד חזק וקשרים פוליטים ענפיים, כך שרפורמה מקיפה בה נראית כמעט דמיונית.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם