בחסות המותגים: מספר זכייני הרשתות בישראל זינק ב-600% בעשור - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בחסות המותגים: מספר זכייני הרשתות בישראל זינק ב-600% בעשור

יותר ויותר יזמים מעדיפים לוותר על עצמאות עסקית וחוברים כזכיינים למותגים מוכרים ■ הזכיינות אמנם מפחיתה סיכונים, אך הקשר בין הזכיין לרשת אינו מפוקח או מוסדר בחקיקה ■ גם בפריפריה ובמגזרים החרדי והערבי מבינים את כוחם של מותגים - וחוברים לרשתות

3תגובות

בת־אל ‏(שם בדוי‏), בת 33, ואם לשבעה ילדים מבני ברק, מחפשת בימים אלה את העסק הבא שתפתח כזכיינית. הכיוון המסתמן כרגע הוא סניף של רשת צעצועים גדולה. את העסק הקודם שלה - חנות של רשת שיווק מזון - היא מכרה ברווח נאה אחרי שהצליחה להפוך אותו לעסק משגשג. בת־אל אינה מקרה יוצא דופן. יותר ויותר נשים חרדיות מוצאות בשנים האחרונות פרנסה בפתיחת חנות של רשת בזיכיון. הן מצטרפות למספר זכיינים הולך וגדל במגזר הערבי ולנקודות המכירה של הרשתות הגדולות בפריפריה.

אם אתם אנשים המעדיפים את המכולת השכונתית או חנות בגדים מקומית שאיש לא שמע עליה, לא תמצאו נחמה בכתבה הזאת. מיום ליום נהפכים סיפורי השכונה, על מגוון בתי העסק הקטנים שלה, לנוסטלגיה. הקשר של עם ישראל למותגים ולרשתות הגדולות מתהדק והולך, וכיום הוא חזק מאי פעם. שמות הרשתות והמותגים הם כבר שפה צרכנית משותפת. מזון, חשמל, ביגוד, מסעדות ובתי קפה - כולם מקבלים העדפה כשהם חלק מרשת ממותגת ומוכרת. ומה שהיה תקף עד לפני כמה שנים בעיקר לאוכלוסייה היהודית־חילונית של מרכז הארץ, הולך ומבסס אחיזה באזורי הפריפריה ובמגזרים החרדי והערבי, שעד לא מזמן נחשבו חסינים מפני תרבות המותגים.

על פי נתוני המרכז לקידום זכיינות בישראל, ב-10 השנים האחרונות גדל ענף הזכיינות ביותר מ-600%, וקצב הצמיחה השנתי של הענף הוא כ-20%. "בשנה האחרונה פנו אלינו כ–1,000 זכיינים, לעומת כמה עשרות ב-2001", מספר דודי בן דוד, מנכ"ל המרכז לקידום זכיינות בישראל. תפקידו של בן דוד הוא מצד אחד ללוות את האנשים הפרטיים שמחליטים להקים בית עסק באמצעות זכיינות, ומצד שני, לעזור לרשתות גדולות המחפשות זכיינים כדי להתרחב.

אליהו הרשקוביץ

גם אם לצרכנים נראות כל חנויות הרשת זהות ומוחזקות על ידי אותו בעל בית, תחום הזכיינות בישראל הוא כבר ענף של ממש. בישראל פועלות 350 רשתות - המפעילות יותר מ-11 אלף סניפים באמצעות זיכיון. המחזור של ענף הזכיינות ב-2012 מוערך בכ-14 מיליארד שקל.

"ענף הזכיינות הוא ענף דינמי מאוד", מסביר בן דוד. "בעבר תחום האופנה נחשב פופולרי מאוד, אבל משברים ותחרות גדולה בענף השפיעו גם על פעילות הזכיינים וכיום יש בו פחות זכיינים. בשנים האחרונות יש התפתחות של הזכיינות בענף המזון - גם בעולם וגם בישראל. בין סיפורי הזכיינות הבולטים ניתן למצוא את רשתות בתי הקפה, כמו קפה קפה, ארומה, אספרסו בר ובליקר בייקרי. רשת קפה קפה היא הרשת המזכה הגדולה בישראל עם 131 סניפים. לרשת ארומה ישראל יש 120 סניפים".

"הזכיינות מגיעה לעוד ועוד פלחים באוכלוסייה. במגזר החרדי, למשל, נכנסו בשנים האחרונות הרבה נשים, שנטל הפרנסה של הבית מוטל עליהן", מסביר בן דוד. "מדובר בנשים בסביבות גיל ה-30, שלרוב יש להן שישה־שבעה ילדים. עד לא מזמן הציבור היה אדיש למותגים - הוא לא נהג לפקוד את בתי הקפה של רשתות מטעמי כשרות, גם בתחום האופנה או הצעצועים היו לו את הצרכים שלו". לדברי בן דוד, בעקבות הצורך של הרשתות להתרחב גם למגזר החרדי נפתחים סניפים של רשתות מזון ובתי קפה בכשרות גלאט, גם בעולם האופנה וגם תחום הצעצועים מתבצעות ההתאמות הנדרשות והרשתות הולכות לקראת הזכיינים החרדים.

"רשת היא סוג 
של בוס"

לדברי ד"ר אורי בן־אוליאל, ראש החטיבה למשפט מסחרי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, שפירסם מאמרים רבים בנושא, "בגדול הפורמט של זכיינות מעניק יתרונות לרשתות, לזכיינים ולצרכנים. היתרון הגדול לצרכן הוא האחידות: הוא נכנס לחנות של רשת שהוא מכיר, ויודע בדיוק מה הוא מקבל. הוא לא צריך ללמוד מחדש, להכיר את המוצר או לקחת סיכון שהמוצר לא יהיה לשביעות רצונו. היתרון לזכיינים הוא שהם לא צריכים ללמוד את כל התורה מחדש ולהמציא את הגלגל, הם נכנסים למתווה עסקי והכשרתי מוגדר ברשת עם ניסיון מוכח".

גם הרשתות נהנות מכניסת הזכיינים: "עבור הרשתות הזכיינים הם מקור מימון להתרחבות. דמי הכניסה לרשת ‏(שמגיעים לעתים ל-200-300 אלף שקל, ע"א‏) והאחוז שהם מפרישים לרשת מהמחזור מאפשרים לה להתרחב - וברוב המקרים מי שנושא בעלויות הקמת הסניף זה הזכיין".

עם זאת, טוען בן־אוליאל, יש גם סיכונים וחסרונות. "מבחינת הזכיין הרשת לא תמיד עומדת בציפיותיו. למשל, היא עלולה לסיים איתו את החוזה באופן מפתיע מבחינתו או לפתוח סניף מתחרה סמוך מאוד אליו, ולגרום לפגישה ממשית בהכנסותיו. הרשת, מבחינתה, לוקחת סיכון שהסניף לא יופעל כראוי ועלול לפגוע בשם המותג שלה".

דודו בכר

בת־אל, כאמור, מחפשת רשת חדשה להחבר אליה, אחרי ניסיון מוצלח אחד. "הייתי בעבר זכיינית, והיתרונות התאימו בדיוק לצרכים שלי: מצד אחד יש לך עסק עצמאי ומצד שני יש מי שנותן תמיכה. זה מוריד מעלי את כל הנושא של יבוא מוצרים, ואת נושא העבודה מול לקוחות והשיווק אני יכולה לעשות כהבנתי".

עם זאת, מציינת בת־אל, יש גם חסרונות: "חשוב להבהיר, כשאתה זכיין אתה לא עצמאי לחלוטין. היו מוצרים שרציתי להכניס ולא יכולתי כי הם לא קיימים ברשת. גם הנושא של המחיר נקבע עם הרשת. בחלק מהמקרים גיליתי שהרשת לא תמיד מתאימה את עצמה לקהל היעד שלי או רגישה לנושא של חגים וחופשות, ששונים מאלה של הציבור הכללי. רשת היא סוג של בוס. ובכל זאת, אני חושבת שהיתרונות עולים על החסרונות".

"חצי מהקמעונאים בארה"ב הם זכיינים"

כמו בכל תחום, גם בענף הזכיינות לא הכל ורוד. "אחת מבעיות הבסיס והסכנות הגדולות של ענף הזכיינות בישראל הוא שלמרות גודלו, הנושא אינו מעוגן בחקיקה. אין מגבלות למכירת זיכיון - לא על הרשת ולא על הזכיין. לכן אנחנו מנסחים היום טיוטה של חוק זכיינות שיסדיר את מערכת היחסים", אומר בן דוד. "מגיעים אלינו לא מעט נפגעי זכיינות. הם מספרים שלא קיבלו את התמיכה הנדרשת. שהם רצו לקבל הכוונה אבל יום אחרי החתימה הם מצאו את עצמם מול שוקת שבורה בלי שאף אחד יכוון וינחה אותם. בשנתיים האחרונות זה בלט בעיקר בתחום האופנה. לעומת זאת, בתחום המזון ראינו שיש פחות קריסות, אבל תחלופה גבוהה יחסית של זכיינים".

בישראל, כאמור, אין חקיקה בנושא ולדברי בן־אוליאל, אחת השאלות המעניינות שהתעוררו בחלק מפסקי דין בנושא היא אם ניתן להחיל את חוק החוזים האחידים על בעל הזיכיון. "כיום יש תשובות סותרות בפסיקה. מדובר בשאלה דרמטית, מכיוון שהחלת חוק החוזים האחידים על מערכת היחסים בין הרשת לזכיין צפויה לשנות את מאזן הכוחות ביניהם ולהעניק כוח רב לזכיינים". החלה של חוק החוזים האחידים, למשל, תאפשר לפסול חלק מההתניות שקבעו הרשתות על הפרות חוזה.

כשמבקשים לבחון את מצב ענף הזכיינות בישראל, כדאי אולי להעיף מבט בנעשה בארה"ב, אימפריה של רשתות ומותגים. "ארה"ב היא המובילה בתחום הזכיינות", מסביר בן־אוליאל, "פועלות בה כ-3,000 רשתות שמעסיקות כ-8 מיליון עובדים. מחצית מהקמעונאים עובדים בשיטת הזכיינות. בארה"ב כבר הוסדר חקיקתית הסיכון המרכזי, שהוא היעדר מידע פיננסי מלא של הרשת. זכיינים צריכים להחליט אם להיכנס לרשת בלי להבין היטב את הסיכונים והעמידות הכלכלית של הרשת. בעניין הזה יש חקיקה שמחייבת רשתות לגילוי נאות לכל מי שמגלה עניין בהצטרפות".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם