חיטמן הבן תיכנן קריירה בליטיגציה - אך מות אביו הפך אותו למומחה בזכויות יוצרים - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
זכותו

חיטמן הבן תיכנן קריירה בליטיגציה - אך מות אביו הפך אותו למומחה בזכויות יוצרים

מיד לאחר המוות החל עידו לנהל את העיזבון של אבא ■ אחרי מלחמה קטנה עם רינת גבאי ועם רשימה ארוכה של לקוחות - חברים של אבא - הקים חיטמן מחלקה שלמה שעוסקת בבידור במשרד יגאל ארנון

28תגובות

הרגע המכונן בקריירה של עו"ד עידו חיטמן, 34, היה גם הרגע העצוב ביותר בחייו. זה קרה לפני תשע שנים, באוקטובר 2004, כשחיטמן היה עדיין מתמחה צעיר וירוק במשרד עורכי הדין יגאל ארנון. הוא אמנם חלם באותם ימים על קריירה בליטיגציה או בתחום הביטוח, אבל שיחת טלפון אחת טילטלה את עולמו ושינתה את מסלול הקריירה שלו. על קו הטלפון היתה ידידת משפחה ובפיה בשורה קשה: אביו האהוב של עידו, היוצר עוזי חיטמן, מטופל בבית החולים לאחר שקיבל התקף לב פתאומי.

"בדיוק שעה לפני כן אני ואבא ישבנו יחד", מספר חיטמן. "התברר שמיד אחרי שפרשתי ליחידת הדיור הצמודה שבה גרתי אז, אבא אמר לאמא שלי שהוא לא מרגיש טוב, אבל לא רצה להזמין אמבולנס. היא לקחה אותו ברכב הפרטי לתל השומר, הורידה אותו בחדר המיון ונסעה לחפש חניה. הוא נכנס למיון - והתמוטט".

אייל טואג

אחרי שקמה המשפחה מהשבעה והחיים החלו לחזור לשגרה, נאלץ עידו חיטמן, הבכור מבין שלושה בנים, לגשת לחדר העבודה של אביו ולהיכנס לעניינים: האב השאיר אחריו כ-1,000 שירים, ובהם להיטים כמו "כאן", "לכל אחד יש", "לילה בלי כוכב" ו"נולדתי לשלום". "גופים רבים רצו לעשות שימוש בשירים שלו ולקחתי את זה על עצמי. וככה, בסוף כל יום התמחות במשרד, מצאתי את עצמי יושב בבית, קורא הסכמים ומנהל התקשרויות בנוגע לעיזבון של אבא", מספר חיטמן.

ערב פטירתו השלים חיטמן דיסק חדש של שירי מבוגרים, אך לא הספיק לסגור את כל הקצוות. "העסקה הראשונה שרקמתי היתה מול חברת הד ארצי", מספר בנו. "פשוט התחלתי לתמחר את היצירות של הדיסק, ונעזרתי גם ביאיר סתוי, שהיה המנהל המוסיקלי של אבא, ונתנו לו את שרביט הניהול המוסיקלי. הייתי עורך את ההסכמים לבד, בלילה או בסופי שבוע".

שותפה במשרד עורכי הדין שמעה על הפעילות המשפטית־משפחתית של חיטמן, וביקשה את עזרתו בתיק זכויות יוצרים שבו טיפלה. בעקבות כך, החלו לזרום אליו פניות מאמנים שונים שביקשו סיוע משפטי. השם והייחוס המשפחתי עזרו, כמובן, להרחבת חוג הלקוחות: "הלקוח הראשון שלי בתחום הבידור והמדיה היה הזמר ליאור נרקיס, שהיה חבר של אבא שלי וביצע את הלהיט שהוא כתב לו, 'לכל אחד'". חיטמן הבן העניק במשך השנים ייעוץ משפטי לחברים נוספים של אביו כמו שימי תבורי, ג'וזי כץ, אורי פיינמן, אביבה אבידן ואבי טולדנו.

וכך, מה שהחל מתוך הכרח, נהפך עד מהרה לנתיב מקצועי - וכחמש שנים לאחר מותו הפתאומי של אביו, הקים חיטמן הצעיר במשרד יגאל ארנון מחלקת בידור העוסקת בדיני בידור, מדיה זכויות יוצרים, וכן בקשת רחבה של נושאים כמו ייעוץ משפטי לפסטיבלים, חוזים למכירת פורמטים והסכמי טאלנטים בגופי השידור. המחלקה הייחודית הזאת, שאינה נפוצה במשרדי עורכי דין בישראל, כוללת שלושה עורכי דין ושני מתמחים, ובראשה עומד חיטמן עצמו. בתחילת השנה גם נהפך חיטמן לשותף מן המניין במשרד.

האלבום המשפחתי

בין השאר מייצג חיטמן את חברת עננה, חברת המו"לות הגדולה בישראל למוסיקה ישראלית המייצגת שורה ארוכה של אמנים ויוצרים ובהם מירי מסיקה, קובי אוז, דני רובס, חמי רודנר, הדג נחש, קובי אשרת, שמרית אור ועוד; ואת פרויקט "עבודה עברית" - הכולל אוספים של גרסאות כיסוי מיוחדות שיצאו לרגל 50 ו–60 שנות יצירה ישראלית וכן אלבומי מחווה לאמנים כמו אהובה עוזרי, שלום חנוך ועוד. המחלקה של חיטמן לא עוסקת רק בחתימת חוזים, אלא גם במאבקים גדולים יותר, כמו תביעה בהיקף של 40 מיליון שקל שהגישה חברת עננה נגד חברת פרטנר, בטענה להפרת זכויות יוצרים של האמנים שלה.

במקביל לתחום הבידור, מרכז חיטמן גם את תחום הביטוח במשרד ומעניק ייעוץ משפטי בהגנה מתביעות, ניסוח הסכמים וייעוץ שוטף למיזמי ביטוח. בנוסף, הוא מסייע ללקוחותיו ליישם את הגבלות והוראות המפקח על הביטוח.

"אני אוהב מאוד את תחום הבידור והמדיה, אבל הגעתי אליו רק כתוצאה מהפטירה של אבא שלי", אומר חיטמן - ואפשר להאמין לו בקלות. למרות הדימיון החיצוני הרב לאביו המנוח, ברור שמדובר בתפוח שנפל קרוב לעץ אחר במטע. הראשון להודות בשוני הוא עידו: "אבא היה נינוח וחייכן, ואני תמיד רציתי את האקשן של עולם העסקים". גם המזג של חיטמן הצעיר סוער בהרבה, קצב דיבורו מהיר עד מסחרר ונוסחאות אקטואריות עבורו הן לא רק חלק מהעבודה, אלא גם תחביב.

קרב עם רינת גבאי

עידו חיטמן, הבכור במשפחה, נולד ב-1977 - עם פעמי השלום הראשונים וביקורו של אנואר סאדאת, נשיא מצרים, בישראל. האב הנרגש מצא מיד את המלים הנכונות לחבר בין האירוע הלאומי ההיסטורי לבין העולל הרך שזה עתה נולד, וכתב את השיר "אני נולדתי לשלום" לכבוד בנו. עוזי המשיך לכתוב ולהלחין, להגיש תוכניות בטלוויזיה ולהגשים חלומות לילדים - אבל לבנו הבכור הוא ייעד דרך אחרת.

"הלכתי ללמוד משפטים דווקא בזכות הבית שממנו באתי", אומר חיטמן. גם כאן יש טרגדיה ברקע. "אחותה של אמא שלי היתה עורכת דין, והיא נפטרה בגיל צעיר מאוד. תמיד היתה הערצה אליה אצלנו בבית. יש גם את הקלישאה שהורים מנסים להעניק לילדים את מה שהם לא השיגו. שני ההורים שלי הם בוגרי 12 שנות לימוד בלבד".

ובכל זאת, גדלתם בבית שכולו שירה ויצירה.

"נכון, ואף אחד מהאחים שלי לא זמר. היתה הפרדה מוחלטת בבית בין עוזי חיטמן האבא לבין עוזי חיטמן הזמר. הוא לא היה מנגן וכותב בבית, ואנשים מהתחום גם לא הגיעו אלינו הביתה. בבית הוא רצה להיות אבא. הוא גם העביר לנו את המסר שאמנות זה תחום קשה, כי אתה תלוי כל הזמן באהבת הקהל וזה אף פעם לא מספק. הוא חשב שהבן שלו צריך להיות עורך דין, טייס או רופא, לא זמר. סבא שלי היה איש דתי ואהב לדבר אתי על סוגיות בתלמוד, ואני התחברתי לזה והלכתי ללמוד משפטים. אבא שלי היה גאה בזה שסיימתי כל שנה כמצטיין דיקן".

טקס ההסמכה של חיטמן התקיים בסוף השנה שבה נפטר אביו. "זה היה מרגש מאוד ועצוב מאוד. תמיד שואלים אותי מה הדבר הכי קשה בהתמודדות עם המוות שלו, והתשובה היא כל הדברים שבהם צריך מישהו שאפשר לקרוא לו אבא. החיסרון נמצא בכל מקום. הגיל שלו גומר אותי. הוא נפטר בגיל 52, פשוט ילד. הדבר הכי קשה לי זה שאני מרגיש שאין דבר כזה שמחה טוטאלית. בכל רגע שהוא פסגה בחיים, תמיד יהיה גם עקצוץ של עצב.

מתוך האלבום המשפחתי

"אני הולך לחתונה של חבר טוב ואומר לעצמי שאצלי זה יהיה אחרת, כי אבא שלי לא חי. אני מקבל תעודת עורך דין וכל הקהל מוחא כפיים, אבל הוא לא נמצא שם. לפעמים אני קם בבוקר, ביום שמח מאוד, פותח רדיו ושומע את הקול של אבא שלי, ממש כאילו הוא מדבר. הריפוי שלי לכאב זה לעשות - לשמר את היצירה שלו ולהוציא דברים חדשים או חידושים לדברים שכבר יצאו".

אבל זה גם ביזנס.

"אין ספק שזה רווחי, אבל זה מגיע ממקום אחר לגמרי. אנחנו כמשפחה מאשרים בלי סוף דברים בהתנדבות".

אבל חיטמן לא מאשר כל שימוש במורשת של אביו ללא תשלום. לפני שנתיים נתקל בפרומו לסדרה חדשה של רינת גבאי שהיתה מבוססת על שירים של אביו - מבלי שאף אחד טרח לבקש רשות שימוש. עוד באותו יום התקשר חיטמן לדורון מור, בעלה של גבאי ובעלי חברת ההפקות שלה. הם נפגשו, באופן סמלי, בבית קפה הסמוך לכיכר עוזי חיטמן ברמת גן, שבו היה יושב גם אביו באופן קבוע. הפגישה לא רק הסתיימה ברוח טובה, כשהצדדים הגיעו להבנות לגבי תמלוגים על הסדרה, אלא גם היוותה עוד שלב בדרך לקריירה הנוכחית של חיטמן: "התפתח רומן ביני לבין דורון ורינת. נפגשנו וסיכמנו על מופע נוסף שרינת תעשה עם השירים של אבא שלי, שהיה מוצלח מאוד, ומאז הם נהפכו ללקוחות", מספר חיטמן, שכיום מטפל בכל ההיבטים המשפטיים של ביצת הזהב של גבאי, הכוללת תוכניות טלוויזיה, קלטות, מחזות זמר והצגות לילדים.

חיטמן הבן יוצא לקרבות על זכויות יוצרים גם על הרבה פחות מסדרה שלמה. לפני כמה שנים גילה כי קופת גמל של חברה גדולה פירסמה בעיתון מודעה עם שורה מהשיר של אביו, "לכל אחד יש את האחת שלו". הוא פנה ליועץ המשפטי של החברה, וזה ענה לו כי הזכויות הן נחלת הכלל. בסופו של דבר, המודעה הוסרה.

אביך נתפש כאדם בעל מזג טוב, שבורח מעימותים. לא מפריע לך שאתה מנהל בשמו לא מעט מאבקים על היצירות שלו?

"אני מנהל את הירושה של אבא שלי ביד רמה. אני לא צריך להיות נחמד, אני לא זמר ואני לא צריך שיפתחו לי דלתות. השבוע אמר לי חבר טוב של אבא שהוא כל הזמן מדמיין מה היה קורה אם הוא היה בחיים ואני הייתי מנהל את רפרטואר היצירה שלו. הוא היה אמן, ואצל אמן, גם אם פגעו בו, תמיד יש שיקולים שמביאים בחשבון את הקהל - למשל, שבפעם הבאה לא יזמינו אותו, אף שהוא היה יוצר מוערך וידוע".

"זמרים יכולים לחיות יפה בישראל"

השוק שבו בחר חיטמן להתמחות - זכויות יוצרים - נמצא בתזוזה מתמדת. "בשנתיים הראשונות, כשהתחלתי להיות עו"ד, עבדתי על פרויקט 'עבודה עברית', שכלל מכירה של תקליטים, וכל ההסכמים דיברו על הפצה פיסית. מאז כל השוק עבר לדיגיטל. עד 2010, הכל היה ניו מדיה. הייתי מייצג ספקים שהתקשרו עם חברות סלולר להפקת רינגטונים ופאנטונים, או את היוצרים עצמם. בשנתיים האחרונות יש כניסה של תכנים באייטיונס, אבל כיום השוק, בעולם וגם בישראל, ממוקד במופעים ושיתופי פעולה. עיקר הפרנסה של זמרים מגיע מהופעות או משיתופי פעולה של אמנים עם חברות מסחריות. אבל יש גם אמנים שמתפרנסים מכתיבת מלים ולחנים.

"נהוג להגיד שקשה להרוויח מיצירה, אבל אני אומר משהו שאמנים לא אוהבים לשמוע: אפשר להתפרנס בכבוד מיצירה גם בישראל, אבל צריך לדעת איך. יש מגוון רחב של מקורות תמלוגים, למשל, מאקו"ם אם מדובר במלים, עיבודים או לחנים; מאשכולות אם מדובר בסולנים; מעילם אם מדובר בנגנים; ומפדרציות למיניהן אם יש הקלטות. צריך ליווי משפטי שיסדיר את כל הנושאים האלה".

מתוך האלבום המשפחתי

כמה בדיוק האמנים מרוויחים מבעלות ותמלוגים על שירים? כמו בטבע, גם כאן החזק שורד: "אני שם את זה על השולחן - ההסכמים של חברות התוכן מול היוצרים הם לא אחידים", אומר חיטמן. "יש הבדל בין יוצר שהוא בחוד החנית של העשייה לבין יוצר שהוא בחיתוליו. כוח המיקוח הוא אחר לחלוטין, היכולת להשפיע ולשנות הסכמים היא אחרת לחלוטין".

עם כל הזוהר והסכסוכים המתוקשרים בבידור, נשמע משעמם לעבוד גם בתחום הביטוח.

"זה לא משעמם, אני אוהב מאוד את תחום הביטוח. וגם הוא מתפתח - וזו נקודת ההשקה בין שני התחומים. אבל יש הבדלים ביניהם. עבודה עם אמנים היא פשטנית יותר. זו התנהלות שמבוססת על אמון. בביטוח התהליכים הרבה יותר מורכבים, ויכולים להימשך זמן רב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#