"למו״ל ידיעות יש את האנשים שלו בכל התפקידים המרכזיים בכלי התקשורת שהוא שולט בהם״ - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"למו״ל ידיעות יש את האנשים שלו בכל התפקידים המרכזיים בכלי התקשורת שהוא שולט בהם״

אלדד יניב: "גם כשאני עבדתי בידיעות ידעתי שיש רשימות שחורות ולבנות, שבהם מטפל ראש הדסק; זה נעשה בצנעה ובהרבה מאוד עדינות. היום זה כבר גלוי"

41תגובות

איש יחסי הציבור רני רהב, המייצג בין השאר את בעל השליטה באי.די.בי. נוחי דנקנר, אמר היום כי לדעתו אין בעיה במעורבות של בעלי הון בתקשורת. ״כל בעלי ההון בעולם מעורבים בעיתון כזה או אחר״, טען רהב בפאנל במסגרת כנס הון-שלטון-עיתונות של התנועה לדמוקרטיה מתקדמת, בהנחיית אבנר הופשטיין.

לדברי רהב, ״אני סומך על העיתונאים שיביעו את מחאתם אם מישהו מצנזר אותם. הון ושלטון חייבים לעבוד יחד כל עוד זה על פי חוק ועל פי נורמה. אם מישהו חושף שחיתות הזעקה שלו נאמרת. ביקורת זה חשוב, אבל שלא ייהפך פה לאנדרלמוסיה ברחובות. אני לא רוצה מדינה שתחזיק בעיתונות. היינו שם. ברגע שזה הופך לעליהום באותו רגע צריך לעצור״.

אלדד יניב, יו״ר תנועת ארץ חדשה, התייחס לסוגיית הכוונה של בנק לאומי למחוק את החוב לחברת גנדן של נוחי דנקנר. ״במדינת ישראל יש מועדון. יש קשר אינטימי בין בעלי הון שעומדים בראש תאגידים עם מנכ״לית בנק שבמקרה, קודם שימשה רואת חשבון במשרד רואי חשבון שטיפל בתאגיד״, אמר יניב.

יניב התייחס לאופן שבו סיקרה התקשורת את פרשת מחיקת החובות לדנקנר ואמר: ״הפרשה הזו לא סוקרה בתקשורת, למעט דה מרקר שחשף את הפרשה ביום ראשון. רק ביום רביעי, כשהתחילה הסערה באינטרנט, לאט לאט התקשורת זלגה לתוך הסערה בעין מאוד ביקורתית. הכותרת הראשית ביום חמישי בגלובוס היתה אמירה של רוסק עמינח שהבנק עשה כל מה שנדרש בהסדר החוב עם נוחי דנקנר, כשביום שישי זה התהפך כמו חביתה והיא ביטלה את העסקה. התקשורת לא עשתה את מה שהיתה צריכה לעשות״.

נתי טוקר

יניב התבקש לענות האם אכן העיתונאים מקבלים הוראות כיצד לסקר נושאים מסוימים. ״התקשורת לא צריכה לקבל הוראה״, אמר יניב. ״תמיד היתה רשימה שחורה בידיעות אחרונות, גם כשאני עבדתי בידיעות ידעתי שיש רשימות שחורות ולבנות, שבהם מטפל ראש הדסק. זה נעשה בצנעה ובהרבה מאוד עדינות. היום זה כבר גלוי. למו״ל ידיעות יש את האנשים שלו בכל התפקידים המרכזיים בכלי התקשורת שהוא שולט בהם״.

יניב התייחס לתקופת השליטה של דנקנר במעריב ואמר כי ״מעריב עד לאחרונה היה שופר של איש עסקים שלא מתעניין בעיתונות. הוא קנה את מעריב בכסף של כולנו וכאשר הוא הסתבך, זה הדבר הראשון שממנו היא התפטר. הוא חשב שהוא יכול באמצעות זה להילחם בעיתון הארץ ודה מרקר שנלחם בו. הוא השתמש בכסף שלנו לצרכיו״.

"ישנם שומרי סף"

אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, שנאבק למען שקיפות בתקשורת, אמר בפאנל כי ״התמונה היא לא מעודדת באנדרסטייטמנט. מה שמעודד זה שאנחנו יודעים על הבעיות האלה הרבה יותר ממה שידענו פעם. זה לא תהליך פשטני. נוחי או נוני מוזס לא מעבירים הוראות ישירות. יש כל מיני שומרי סף, בעלי תפקיד שיודעים בדיוק מה גבולות הגזרה של הפעילות שלהם וכך מתנהלים״.

ניר בכר, לשעבר עורך מוסף ״הארץ״, מוסף ״7 ימים״ של ״ידיעות אחרונות״ ועורך ״השבוע״ בערוץ 10, אמר כי, ״צריך מבוגר אחראי בכלי תקשורת. אני לא שותף לרוח הפסימית של קבורת העיתונות החוקרת, והמחאה החברתית והרשתות החברתיות נותנים רוח גבית לעיתונות החוקרת. אני לא מוטרד מההתנהלות של מוזס או שלדון אדלסון, כי ידע פורץ מלמטה ומהשטח. הפרשה של מחיקת החובות לדנקנר מוכיחה כי יש עתיד מזהיר לעיתונות החוקרת. זה כבר לא המצב שרפי גינת דופק על השולחן ואומר אצלנו אין אג׳נדה, כי האג׳נדה שלו היא זו של המו״ל״.

לדברי בכר, ״יש בתקשורת רוח מפקד ואטמוספירה שמגדירה את המדיניות של המערכת. העורך מקבל איזה פתק קטן, ואז מתחיל להעלות תהיות על הכתבה. צריך לדעת לשים בצד את כל הלחצים ולחזק את חוט השדרה, ולדעת להתמודד עם זה. אף פעם לא שמענו את נוני מוזס עצמו, אלא שמענו המהום מהעורך הראשי. אבל היום הכל פורץ החוצה ואם מוזס יצנזר זה יפרוץ במקום אחר״.

ניר בכר שאל את רהב: ״האם לגיטימי בעיניך להטיל חרם מודעות? איך אתה מסביר את הירידה בפרסום של אי.די.בי בהארץ?״

רהב: ״אם זה תלוי בי, כל חברה עסקית צריכה לפרסם במקום שנוח לה לפי האג׳נדה ופלח השוק שלה. זה כבר עניין של החברה. מבחינתי קהל היעד הוא הקובע. אני אחד הזועקים שכל חברה צריכה להגדיל את הפרסום בעיתונות הכתובה, שהכי זקוקה לזה. עקרונית אני סבור שכל חברה יכולה לעשות מה שהיא מוצאת לנכון לעשות, אבל אני בעד שיפרסמו בכל העיתונים והטלוויזיה כי זה מעודד את המו״לים להעסיק אנשים רציניים״.

רהב התייחס בדיון לשליטה בעיתון ״ידיעות אחרונות״ ואמר: ״לפישמן אין מה לומר בידיעות אחרונות. אין לו סיי. כולנו יודעים את זה״.

גבולות החופש

לאחר מכן נשאל רהב על ידי הופשטיין האם לדעתו יש למו״ל זכות להתערב בתכנים של כלי תקשורת בבעלותו. הוא השיב כי ״אם התמנת לתפקיד בחברת נדל״ן, אתה יכול להתערב בנעשה בחברה. מו״ל יכול להתערב בנעשה בעסק שלו כל עוד זה בנורמה. אם המו״ל גונז תחקיר למשל על אנשים שגנבו זה חמור ואין לזה כפרה. בנושא שדובר קודם (פרשת מחיקת החובות של דנקנר, נ״ט), ברגע שעיתון מסוים כתב על זה, למחרת כולם יישרו קו ואפילו היו יותר בוטים״.

יניב הגיב לרהב ואמר: ״לא יכול להיות שאתה לא יודע מה היה במעריב בתקופת דנקנר וחפץ. מו״ל יכול להתערב באג׳נדה של עיתון, אבל לא לקדם את עניינו העסקיים, ריבונו של עולם. במאמר הכניסה של דנקנר למעריב הוא כתב שהוא מחוייב לחופש עיתונות. הוא היה צריך להגיד שהעיתון מחויב לאינטרסים אחרים, ואז ספק אם עיתונאים היו עובדים שם״.

אלעד מן הוסיף: ״אין שום בעיה באג׳נדה, למרות שגם על זה יש ביקורת. הבעיה היא עם אינטרסים לא גלויים לציבור. אתה מוכר עיתון שהוא לכאורה אובייקטיבי אבל הקוראים לא מקבלים את הגילוי הנאות״.

״אנחנו לא שונאים עשירים, אלא את העוני״

״אחד המהלכים המשמעותיים ביותר של ועדת ריכוזיות, שהציבור לא מספיק מודע אליהם, הוא שכאשר הממשלה מקצה משאבי טבע היא תשקול גם את נושאי הריכוזיות. אנחנו מנסים לתקן ומכניסים שיקולי תחרות וריכוזיות. זה חשוב כי אף רגולטור לא יקח סיכונים כאלה ולא יקצה משאבים כשיהיו בעיות ריכוזיות״ - כך אמר מוריס דורפמן, סגן יו״ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועץ בוועדת הריכוזיות בכנס של העמותה לדמוקרטיה מתקדמת בתל אביב.

דורפמן הוסיף כי ״יש ריכוזיות משקית שבה מעטים שולטים בחלקים גדולים במשק, ויש ריכוזיות ענפית. כדי להבין את גודל הריכוזיות המשקית, אם מסתכלים על שווי שוק חברות הישראליות, 70% מהשווי למעט טבע מוחזק על ידי 20 משפחות. יש גם מעט גופים פיננסיים במשק הישראלי. אנחנו משק קטן וסגור, אבל יש היגיון איך זה נגרם, גם מטעמים היסטוריים״.

ח״כ תמר זנדברג (מר״צ) אמרה בדיון כי ״אנחנו לא שונאים עשירים, אלא שונאים עוני, ויותר ויותר מאיתנו הופכים להיות עניים. הציבור רוצה להיות שמח בחלקו, ויש מכשולים מבניים שמונעים את זה. הזעם כלפי אנשים שניהלו את עסקיהם בצורה כושלת ומקבלים שוב ושוב הסדרי חוב הוא מוצדק. יש סכנה במבנה הריכוזי לדמוקרטיה, זו נקודה שלא מספיק מודגשת. נוצר כאן משטר בפני עצמו שהוא מסכן את הדמוקרטיה

סטלה קורין-ליבר, פרשנית בכירה ב״גלובס״, אמרה בדיון כי ״הריכוזיות נולדה עם המדינה, רק האנשים התחלפו. היתה כאן מפלגה אחת שהקימה מערכת כלכלית. כל השנים היו אנשים מורמים מעם שהיו יכולים לתקשר ולהתקשר ולקבל יותר הבנה. השאלה איך אפשר להתמודד עם זה כשסוגרים את השמים וכשעובדים מפגינים. אני אגיד שזה שווה את המחיר״.

קורין-ליבר הוסיפה כי ״אנחנו נמצאים בשלב שאנשים מודעים לריכוזיות ומודעים למחיר שהמשק משלם על זה. היום עובדים על זה. אנשים שונאים את אל על שהשביתה את המטוסים. זה המחיר, אבל ככה מפרקים ריכוזיות. אנחנו חייבים את הטיפול בריכוזיות כמו שחולה סרטן צריך את הכימותרפיה״.

שלומי פריזט, לשעבר הכלכלן הראשי של הממונה על ההגבלים העסקיים ויועץ לוועדת טרכטנברג, אמר בדיון כי מבנה משק ריכוזי היה בתקופות רבות בהיסטוריה. ״השלטון המרכזי היה במיטה עם הקרטלים והמונופולים. זה התחיל מיוליוס קיסר, הרבה פעמים לשלטון המרכזי היה נוח לסדר את השוק וקולו של הציבור לא נשמע״ אמר פריזט. ״וזה לא במקרה, זה המון עבודה לשבת בכנסת כל היום. רק לאנשים שזה שווה להם הרבה כסף מוכנים להילחם על זה. המחאה יצרה מיקוד לפעול איפה שהרוב נמצא. ממשלים צריכים לשלב את מערכת האינטרסים של הציבור״.

יועץ התקשורת רונן צור, טען כי הדיון בנושא הריכוזיות לא יביא לפתרון הבעיה. ״הדיון הזה משקף תופעה בחברה הישראלית שחוזרת על עצמה. לפני 15 הדיון לא יכול היה להתקיים כי כלי תקשורת קידשו את ההפרטה, אותה הפרטה שבעקבותיה אנשים עסקים רכשו תאגידים ואוצרות טבע״, אמר צור.

לדבריו, ״כשהתברר לכולם ששיטת ההפרטה הקצינה וגרמה נזקים, אז בואו אותם כוהני ההפרטה ואמרו רגע, לעצור. הדור הבא אומר בואו נפרק, ואחרי שהסתבר שהפירוק מייצר בעיות משקיות יגידו בואו נלאים, ואחרי שנלאים יתברר שזה גורם בעיות ויגידו חייבים להפריט. אנחנו לא פותרים בעיה, אלא יוצרים בעיה אחרת. אני מייצג 110 חברות במשק, יש לי אפשרות לראות את הפרספקטיבה הרחבה. צריך לעשות את השינוי בלי ההשפעות האמוציונליות שאנחנו רואים עכשיו״.

הכלכלן דניאל דורון, מהמרכז הישראלי לקידום חברתי-כלכלי, הסביר בדיון כי הדיון לא צריך להיות רק בסוגיית הריכוזיות, אלא בכלל בצמיחת ישראל. ״צמיחה כלכלית היא עניין קיומי. אין סיכוי שנוכל להתקיים עם צעירים שמרוויחים 6,000 שקל בחודש. המסגרת החונקת שיצרנו כאן ליזמים לא מאפשרת להתקיים כאן. המשק הישראלי היה בקיפאון וחוסר צמיחה ועדת בכר המושמצת, וכל זאת רק כי שינינו את מבנה המערכת הפיננסית״.

דורון הוסיף כי ״היום יש עוד פרשת דרכים. יושב כאן עם שהוא אולי המוכשר בעולם, בישראל הקטנה יש יותר מיזמים מכל אירופה וקרוב לכל ארה״ב. זו תופעה ייחודית. היינו יכולים להיות המדינה העשירה בעולם. אבל יש עכשיו שאלה פשוטה בפני ישראל - האם נבנה כאן משק שמעודד צמיחה או מעכב צמיחה, זו השאלה הגורלית. כל מי שמדבר על זכויות העובדים, כמו אנשי מר״צ, פשוט זורים חול בעיניים. הם דואגים ל-20% מהעובדים, ולא לשאר ה-80% העובדים״.

דורון התנגד לדבריו של צור אמר כי ״לא היתה הפרטה בישראל. היה אמור להיות ביזור של הנכסים, אבל נוצרה ריכוזיות. זו היתה גניבה פוליטית וכלכלית״.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#