"אפשר לפתח את המודל של ההיי-טק הישראלי גם לתעשיית התוכן"

היום נפתח בקאן פסטיבל מיפ, עם נוכחות שיא של חברות ישראליות, שמציעות פורמטים טלוויזיוניים מקוריים למכירה ■ אבי ארמוזה, מחלוצי התחום: "אם ננצל את היכולות שלנו לספר סיפורים, אפשר לייצר פה תעשייה תוססת של יצוא תכנים, שלא מבוססת על השוק המקומי"

נתי טוקר
נתי טוקר

אחד מבתי הקפה שעוצבו השבוע בעיר קאן שבצרפת לרגל פסטיבל מיפ ‏(MIP TV‏), מעוטר כולו בתמונות של נשים מבוגרות כבנות 80. הנשים האלה נוטלות חלק בפורמט טלוויזיוני חדש - "Gran Plan", או "מבצע סבתות" - שבו שלישיית סבתות משמשות קואוצ'ריות ‏(מאמנות‏) לאנשים צעירים. הפורמט של ארצה הפקות הוא אחד מראשי החץ של חברת ההפצה ארמוזה פורמטס בפסטיבל הגדול בעולם למכירת פורמטים - והוא מעולם לא שודר בישראל.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים לחצו כאן

אבי ארמוזה, 55, הוא אחד החלוצים בתחום של יצוא הפורמטים. כיום חברות רבות מייצאות תכנים מישראל, בהן חברה בינלאומית של קשת, שיתוף פעולה של רשת עם ITV הבריטית, דורי מדיה, ADD ואחרות. אחת ההצלחות הגדולות בתחום היתה הזכייה של הסדרה "הומלנד", שמבוססת על "חטופים" של קשת, בפרסים יוקרתיים בחו"ל. כך נהפך תחום פיתוח הפורמטים לתחום יצוא עבור תעשיית היצירה המקומית, שעד כה היתה ממוקדת רק בשוק הישראלי הקטן.

ב-2005 החל ארמוזה להפיץ תכנים ישראליים לרשתות טלוויזיה זרות בחו"ל. בין השאר שודרו באמצעותו בעולם יותר מ-1,000 פרקים של התוכנית הישראלית "לעוף על המיליון" של יולי אוגוסט וערוץ 10, הסדרה "מחוברים" של קודה הפקות ו-HOT שודרה בעשר מדינות בנוסף לישראל, פורמט התוכנית "צחוק מעבודה" של יואב גרוס ורשת נמכר למדינות באירופה, ויש גם תוכניות שמעולם לא שודרו בישראל, כמו "משדרגים" של תנים הפקות, שמשודרות כבר בעשר מדינות.

עם תחילתו של פסטיבל מיפ שנפתח היום, ובו נוכחות שיא של ישראלים, ארמוזה מאמין כי יש סיכוי לפריצת דרך משמעותית בתחום. "כנראה יש משהו בתרבות או בשורשים שלנו, שגורם לנו להצלחה ביצירת פורמטים טובים", הוא אומר. "אנחנו אולי לא טובים באולימפיאדה ובכדורגל, אבל אנחנו טובים בסיפור סיפורים. אם ננצל את היכולות האלה, אפשר לייצר פה תעשייה תוססת של יצוא תכנים, שלא מבוססת על השוק המקומי. אפשר לפתח את המודל של ההיי-טק הישראלי גם לתעשיית התוכן".

מה פוטנציאל ההכנסות של פורמט מצליח?

"זה כמו הפוטנציאל של סטארט אפ. זה יכול להיות כמה מאות אלפי דולרים, ויכול גם להיות מיליארד דולר. פוטנציאל ההכנסה הוא מכפלה של מספר המדינות עם מספר העונות שבהן תשודר התוכנית - מה שבסופו של דבר מתורגם למספר פרקים. מי שמוכר את הפורמט מקבל עמלה מסוימת ‏(סביב 5% מעלות ההפקה, נ"ט‏) מכל פרק שמופק ומשודר. לפעמים יש גם הכנסות ממוצרים נלווים או משידורים חוזרים. הפוטנציאל יכול להיות אינסופי: תראה לדוגמה את התוכנית 'אמריקן איידול' שמגלגלת מיליארדים".

כלומר, הפוטנציאל להרוויח משמעותית מיצוא פורמטים טלוויזיוניים עשוי להתממש רק כשהפורמט נמכר למדינות רבות ומשודר כמה עונות - כמו, לדוגמה, התוכנית "לעוף על המיליון", ששידוריה בחו"ל מכניסים מיליוני דולרים לבעלי הזכויות בישראל.

"הרגולציה חשובה להצלחת התעשייה"

כמו כל פורמט ריאליטי טוב, גם בסיפור של שוק הפורמטים יש מאבקים מכוערים בין הצדדים, ניסיונות הדחה ואכזבות. בחברות ההפקה מעלים בתקופה האחרונה טענות נגד גופי השידור, בעיקר זכייניות ערוץ 2 קשת ורשת, שמבקשים לשלוט בזכויות המסחריות של הפורמטים הטלוויזיוניים - ולא מאפשרים לחברות ליזום רעיונות חדשים ולצאת לחו"ל.

אבי ארמוזה. "שוק התקשורת צריך את ה'סטנלי פישר' שלו"צילום: מוטי מילרוד

לטענת חברות ההפקה, כדי לשווק פורמט בחו"ל יש צורך שהוא ישודר בהצלחה במדינת המקור, אבל גופי השידור דורשים כי רוב הבעלות וניהול השיווק יהיה באמצעות החברות שלהם או חברות שיש להם הסכמים עמן.

"האינטרס של כולנו, כאזרחים, הוא שיהיה במדינה שוק דינמי ותוסס, ולא כזה שנשען על מספר מצומצם של גופי שידור ועל כמה מנהלי תוכן שמחליטים מה יעלה ומה לא", מסכים ארמוזה עם טענות חברות ההפקה. "הבסיס הרגולטורי חשוב מאוד להצלחה של התעשייה הזו. אני מאמין מאוד בפוטנציאל שקיים בשוק הזה, אבל נדרשים לכך תנאים משלימים: שהשוק הזה יאפשר פתיחות ויזמות, וליזמים תהיה יכולת לקחת חלק כלכלי בהגשמת החלומות".

ארמוזה, כמו בעלי חברות הפקה אחרים, תומך במהלך שבו הרשות השנייה תגדיר בכללים כי הבעלות על תוכניות טלוויזיה תהיה בעיקר בידיהן של חברות ההפקה, בדומה למהלך שנעשה בבריטניה בעשור האחרון והביא לפריחה בשוק הטלוויזיה במדינה. במצב הנוכחי, מסביר ארמוזה, אין סיכוי שתתפתח תחרות בשוק הטלוויזיה וייכנסו מפעילים חדשים.

"הגופים המשדרים מנציחים את הכוח בידיים שלהם", הוא אומר. "החובה הראשונית של הרגולציה היא לדאוג לתחרותיות בשוק ולהיאבק בריכוזיות. אם אנחנו רוצים תחרותיות בשוק הטלוויזיה ופלורליזם מחשבתי, זה אומר שיזם יכול לבוא עם רעיונות ולקדם אותם, ואז ליהנות מהתמורה הכלכלית. אבל כיום, כל הכוח להחליט מה יקודם ומה לא נמצא בידיים של גופי השידור".

חברות ההפקה הבינלאומיות, שבוחרות להקים נציגויות מסביב לעולם, לא ממהרות להסתער על השוק הישראלי. קבוצת פרוזיבן הגרמנית אמנם רכשה ב-2012 50% מיולי אוגוסט הישראלית, אבל מעבר לכך לא נכנסו ענקיות ההפקה לשותפות בישראל, למרות בדיקות שונות שנעשו בעניין.

"זה תלוי ברגולציה וביכולת של חברות ההפקה לשמור על הזכויות", אומר ארמוזה. "אם נושא הרגולציה ייפתר וחברות ההפקה יוכלו לשמור על הבעלות על המוצרים, הן יוכלו בקלות די רבה לגייס כספים, ונראה כאן את אותה מגמה של זרים שנכנסו לשוק הפרסום או לענף ראיית החשבון. חברות בינלאומיות בוחנות פה את רמת היצירתיות, שבה אנחנו מקבלים ציונים גבוהים מאוד, ואז גם בודקות את סוגיית הקניין הרוחני. מבחינה זו, השוק כאן ריכוזי, וחברות שבחנו השקעה כאן, עשו נסיגה טקטית לאחור".

"צריך רשות 
תקשורת עצמאית"

ארמוזה התחיל את הקריירה התקשורתית שלו דווקא בשירות המדינה, אבל גם אז הוא בחר "לחרוש קרקע בתולית". בתפקיד עוזר ראש המחלקה להסברה בסוכנות היהודית הוא החל לפתח בשנות 
ה-80 את תחום ההסברה בווידאו. במסגרת תפקידו הוא תיעד מבצעי עלייה לישראל והפיק מגזין טלוויזיה לשידור בארה"ב. "הייתי מסבירן", הוא מודה, "אבל בסופו של דבר, סיפקנו לצופים דרמה אנושית עם סיפורים חזקים".

עם הקמת ערוץ 2 ב-1993, הצטרף ארמוזה לחברת JCS, עד שמונה לסמנכ"ל תוכן ופיתוח עסקי בחברה. "הטלוויזיה תמיד היתה שוק לא תחרותי, שבו הרוכש מכתיב את התנאים", אומר ארמוזה. "אבל ניסינו תמיד להיות צעד אחד לפני גופי השידור ולהציג פיתוחים חדשים". במסגרת תפקידו, שימש ארמוזה גם דירקטור בערוץ 10 ובחדשות 10 במשך ארבע שנים, מטעם בעל המניות רון לאודר ‏(שרכש גם את JCS‏).

"ברור שלאורך השנים היו טעויות ניהול בערוץ 10", הוא אומר, "אבל בסופו של דבר, המכשלה העיקרית היתה רגולטורית. היא זאת שמנעה מהערוץ את היכולת להצליח. היתה מחשבה שאם נשקיע בתוכן טוב, אפשר יהיה להגיע לרווחה כלכלית - אבל המסקנה שהגענו אליה היא שתנאי השוק הישראלי לא מאפשרים לערוץ להגיע לאיזון כלכלי, אלא אם כן ישתנה משהו בתנאי השוק".

כך למשל, ארמוזה המליץ להוביל שינוי בתחום עמלות היתר - מהלך שמנכ"ל ערוץ 10 דאז, מודי פרידמן, ניסה להוביל. כעת, הוא סבור כי המדינה צריכה להוביל מהלך של ביטול התמלוגים ומעבר לרישיונות שידור כדי לאפשר לזכייניות להגיע לאיזון כלכלי.

לטענת ארמוזה, שוק התקשורת המקומי עדיין נשלט על ידי הממשלה. "שוק התקשורת צריך את ה'סטנלי פישר' שלו - אדם בעל שיעור קומה, שיבין את הכשלים ויוביל מהלכים", הוא אומר. "כל עוד הגופים סומכים על הפוליטיקאים והכנסת, לא יהיה חופש פעולה אמיתי, ולכן צריך להקים רשות תקשורת עצמאית".

בתחילת 2005 עזב ארמוזה את JCS ופנה לדרך חדשה. "החלטתי שאני לא מוכן להמשיך באותו מעגל, שכלל מערכת יחסים מאוד קשה ולא מתגמלת", הוא אומר. במקום זאת, הוא הקים חברה להפצת פורמטים ישראליים בחו"ל, והחל להידפק על דלתותיהם של בכירי גופי השידור בעולם.

"הבנתי שאם יש אופק עסקי לפעילות בתוכן, הוא רק במישור הבינלאומי. בישראל אין אופק כזה", קובע ארמוזה. "השוק הישראלי לא יכול להתבסס רק על התעשייה כאן, וחייב לצאת לחו"ל. עדיין לא צמח כאן פורמט כמו 'האח הגדול', שעשה לשוק הטלוויזיה ההולנדי את מה ש–ICQ עשתה לתעשיית ההיי־טק הישראלית".

"משאבת הכסף" עם ליאור סושרדצילום: רשת

הפורמטים הישראליים שיוצגו השבוע במיפ

קשת ו-Screens

קשת, שמפעילה בפסטיבל מיפ דוכן עצמאי יחד עם חברת Screens, תציג פורמטים מהעבר, בהם דוקו־ריאליטי השידוכים "שלוש", שנכשל בארה"ב אך מצליח בבריטניה; "בית ספר למוסיקה", שמופק בהונגריה; "חטופים", שמשודרת בהצלחה בעולם; הדרמה הקומית "יום האם"; דרמת הריגול "תא גורדין", שנמכרה לרשת NBC בארה"ב; והדרמה "פלפלים צהובים".

פורמטים בולטים חדשים:

"Remember Me" דוקו־ריאליטי, שבו דמות ראשית שעשתה מהפך בחייה חוזרת לסגור מעגל עם אנשים מהעבר.

"Sure or Insure" - שעשועון שבו בן משפחה נשאל 10 שאלות טריוויה, ובני משפחתו צריכים לנחש אם הוא השיב נכונה, או לרכוש לו "ביטוח".

ופורמט הדוקו־ריאליטי " Gran Plan "צילום: ארמוזה פורמטס

ארמוזה פורמטס

ארמוזה מציגים במיפ כמה מהסדרות שכבר רצות בעולם, כמו "מחוברים" של קודה הפקות ששודרה ב–HOT; "לעוף על המיליון" של יולי אוגוסט ששודר בערוץ 10; "צחוק מעבודה" ששודר בערוץ 2; 
"גולשי ספות" שעלתה ב–HOT; וכן השעשועון "המכנה המשותף" וריאליטי השיפוצים "משדרגים", שלא שודרו בישראל.

פורמטים בולטים חדשים:

"Gran Plan" דוקו־ריאליטי, שבו שלוש סבתות מבוגרות מעניקות ייעוץ לאנשים צעירים.

" Special Delivery " עם מיכאל הנגביצילום: דורי מדיה

"Nobodys Perfect" דוקו־ריאליטי על זוגות שחושפים את סודותיהם כבר בדייט הראשון.

"Special Delivery" שעשועון שבו שליח פיצה מתגלה כמנחה ובין השאר מציע לבני הבית לאכול פיצה עם תוספות לא אכילות ‏(פורמט של אולפני הרצליה ולוטוס הפקות‏).

"Catch" שעשועון טריוויה, רצפת מגע שעליה המשתתפים צריכים לתפוס עמדה על גבי קוביות.

"אלנבי" סדרת הדרמה ששודרה בערוץ 10, על מאחורי הקלעים של חיי הלילה ומועדון חשפנות בתל אביב.

דורי מדיה

קבוצת דורי מדיה כבר מכרה סדרות ותוכניות בולטות לחו"ל, כמו סדרות הדרמה "חצויה" שנמכרה ל–82 מדינות ו"גאליס", וגם פורמטים לא מתוסרטים, בהם פורמט הריאליטי "מגודלים" שנמכר ליותר מ–16 מדינות, "אהבה ראשונה" 
ו–"Smartface", פורמט טריוויה 
שכ–600 פרקים שלו נרכשו בעולם.

פורמטים בולטים חדשים:

"Family Restart" דוקו־ריאליטי שבו קואוצ'ר (מאמן אישי) מסייע למשפחות להתאחד מחדש.

"Can Your Face It" דוקו־ריאליטי של אולפני הרצליה ולוטוס הפקות, שבו אנשים שקרובים למשתתף בתוכנית מספרים לו מה מפריע להם אצלו, והוא נלקח לטיפול בנושא.

"Got a minute" תוכנית שבה המנחה יוצא לרחוב ונותן למתמודדים דקה אחת לענות על כמה שיותר שאלות טריוויה.

"Home Page" תוכנית בישול, שבמהלכה השף מבשל עם הקהל אונליין באמצעות שירות Google hangout.

רשת ו-ITV

רשת, שפועלת בזירה הבינלאומית באמצעות חברה משותפת עם ITV הבריטית, משתתפת בפסטיבל לראשונה באמצעות הפעילות של ITV. תוכניות קודמות של הזכיינית יופיעו בפסטיבל, בהן "משאבת הכסף" ‏(באמצעות דורי מדיה‏), "צחוק מעבודה" ‏(באמצעות ארמוזה‏) ו"כלוב הזהב" ‏(של אולפני הרצליה, באמצעות סוני, ששותפה בפורמט‏). בנוסף, רשת תציג בפטסיבל מיפ לראשונה את הפורמט "מנטור שף", שבו שפים מובילים מדריכים מתמודדים צעירים בתחרות בישול.

אולפני הרצליה

אולפני הרצליה מציגים במיפ כמה פורמטים שפותחו בין השאר בחברת לוטוס הפקות שבה היא שותפה, וכן את התוכניות "ביקור בית" ‏(באמצעות ארמוזה‏) - דוקו־ריאליטי שבו צוות רופאים מגיע לביקור בית ומייעץ לאנשים כיצד להימנע מסכנות בריאותיות; ו"נראה אותך" ‏(הפצה באמצעות זודיאק‏), ששודרה בקשת, ובה שני מתמודדים משתתפים בתחרות בהפתעה, כשאחד מהם אינו מודע לעובדה שגם השני משתתף במשחק.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ