"האימפריות של היועמ"ש ומשרד האוצר מנעו הקמת רשות תקשורת" - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"האימפריות של היועמ"ש ומשרד האוצר מנעו הקמת רשות תקשורת"

כך אמר מנכ"ל משרד התקשורת בכנס הרצליה ■ משרד האוצר: "דבריו של המנכ"ל אינם משקפים את המציאות"

תגובות

"סיפרו סיפורים שלשכת ראש הממשלה מנעה את הקמת רשות התקשורת. לא דובים ולא יער. זה לא הדרג הפוליטי. יש כוחות משמעותיים הרבה יותר שלא מדברים עליהם והם קובעים כיצד יבוצעו התהליכים: היועץ המשפטי לממשלה ומשרד האוצר", כך אמר היום מנכ"ל משרד התקשורת, עדן ברטל, בפאנל בכנס הרצליה.

שר התקשורת, משה כחלון, ניסה כבר מתחילת הקדנציה להקים רשות תקשורת במקום משרד ממשלתי - אך המהלך לא יצא אל הפועל. לפי מנכ"ל משרדו, העיכוב לא נגרם מהדרג הפוליטי אלא ממשרד היועמ"ש והאוצר. "אלה אימפריות בעלות כוח רב שקשה להתמודד איתם. מי שלא היה שם לא יודע מה זה. הם בעלי העוצמה האמיתית במגרש הממשלתי", אמר ברטל. "זה לא מגיע בכלל לפוליטיקאים ולמזימות. הורגים אותך בדרך".
בפאנל, תחת הכותרת " מעבר התקשורת המשודרת לעידן הדיגיטלי - קרש הצלה לחופש העיתונות בישראל", הציגו ד"ר נעם למלשטריך-לטר וד"ר יובל קרניאל נייר עבודה על הרגולציה בתחום התקשורת.

ניר כפרי

"יש לנו כלי תקשורת שנשלטים ישירות על ידי הממשלה - גלי צה"ל זו אנמוליה של גוף שנשלט על ידי שר הביטחון, וכך גם הטלוויזיה החינוכית, שזו תופעה שלא קיימת בהרבה דמוקרטיות. מועסקים שם עיתונאים כמו בן כספית, עמנואל רוזן ודן מרגלית, שהם מקבלים משכורת מהממשלה ותפקידם לבקר ולפקח עליה", אמר קרניאל.

לדבריו, גם הרגולציה על השידורים המסחריים נמצאת בפיקוח פוליטי, באמצעות המינויים של שר התקשורת וכן משום שהערוצים המסחריים בהפסדים וזקוקים לעזרה. "לכן הערוצים מצליחים לממש באופן מלא את הדרישה לעצמאות ולחופש עיתונות על פי כללי האתיקה", אמר קרניאל.

למלשטריך-לטר הציג את מסקנות נייר העבודה, שלפיהן אין להפעיל רגולציה על האינטרנט ויש לאפשר נייטרליות רשת מלאה. הוא גם התייחס לכוונה של חברות הסלולר להקים מיזמי טלוויזיה באינטרנט (IPTV): "ההזדמנות של איחוד הפעולה בין הטלוויזיה לאינטרנט תאפשר לעיתונאים להביע עמדות חופשיות. גם המבנה המסחרי של החברות הקיימות בכבלים ובלוויין יצטרכו להתאים את עצמם לעולם החדש".

בר טל דחה את הטענות על מעורבות של משרד התקשורת בתכנים. "אחרי ארבע שנים בתפקיד, מעולם לא התערבתי בשום תוכן, ואני הזרוע המבצעת של השר. עסקנו ברגולציה תחרותית, אבל לא בתכנים.

"תסריט השליטה הממשלתית הוא נכון, אבל לא מספר את כל האמת. השר צריך למנות מינויים מסוימים אבל תארו לעצמכם שגורם לא דמוקרטי היה צריך למנות? האם זה היה טוב יותר?"

בר טל סיפר בכנס על ההחלטה הראשונה שלו בתור מנכ"ל המשרד, למנוע מסלקום אפליה של שימוש בדאטה לצורך שיחות קוליות באינטרנט. "הדילמה היא בין שני אינטרסים סותרים שמתנגשים - ככל שנלך על נייטרליות רשת כך נעודד חדשנות עוד ועוד שירותים יעשו שימוש ברשת לטובת האזרחים", אמר בר טל. "מצד שני, אנחנו מבקשים מבעלי הרישיונות להשקיע עוד ועוד כדי שהמידע יזרום יותר מהר. אבל במבנה השוק רוב הכסף הלך ל'רוכבים החופשיים' - חברות אמריקאיות כמו גוגל ופייסבוק שרוכבות על הרשת אבל לא משאירות לבעל התשתית או למדינה כסף".

בר טל הסכים עם הקריאות להפחתת הרגולציה. "אני מסכים שהרגולציה בישראל לא תואמת את המציאות. יש צורך באיחוד הרגולציה ובהפחתה משמעותית של המחויבויות, כך שיגנו רק על האינטרסים החיוניים, למשל אי פגיעה בילדים", אמר בר טל.

סמנכ"ל התוכן של חברת HOT, יורם מוקדי, שכיהן בעבר כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין, מתח בכנס ביקורת חריפה על הרגולציה בישראל בתחום השידורים: "בתחום רגולציית השידורים נכשלנו. זה נראה כמו תאונת דרכים, קטסטרופה. זה לא עובד. יש תמרור של פגיעה בחופש העיתונות. התשובה לזה היא להביא מומחה מבחוץ. בואו נודה שאנחנו לא יודעים לעשות את זה ונלמד מחו"ל".

מוקדי טען בדיון כי קיימת "אובר רגולציה פראי" בתחום השידורים בכבלים ובלוויין והערוצים המסחריים, לעומת "דה רגולציה פראי" בתחום האינטרנט. "יעלה גוף שידור עם ערוצי טלוויזיה באינטרנט, ולו יהיה מותר לפרסם לי אסור. אצטרך להשקיע בהפקות מקור והוא לא. כל מה שצריך לעשות זה לבדוק אם ב-2013, כשכל התוכן זמין באינטרנט, אם תפקידם של הרגולטורים חלף מהעולם וצריך לעשות דה רגולציה כדי שהפער בין האינטרנט לשידורים המסורתיים יהיה מינימלי".

המנכ"לית בפועל של הרשות השנייה, איילת מצגר, דחתה בדיון את הטענות על השפעות פוליטיות על הערוצים המסחריים. "הצגתם פה תמונה בגוונים של שחור ולבן, אבל ויש גוונים אפורים. ההתנהלות של הרשות היא עצמאית והגופים המפוקחים משדרים תקשורת חופשית לחלוטין. זה נראה בעיקר בשידורי החדשות". לדבריה, יש לאחד את גופי הרגולציה של הרשות השנייה ומעוצת הכבלים והלוויין, אך להעניק להם עצמאות מלאה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר קידם בשנה האחרונה תוכנית להקמת רשות תקשורת עצמאית, גם מבחינת ניהול התקציב. דבריו של המנכ"ל אינם משקפים את המציאות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם