המסלול של המנהל הבכיר בצים למנכ"ל הרשות השנייה - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המסלול של המנהל הבכיר בצים למנכ"ל הרשות השנייה

שי באב"ד, מנהל צעיר ומוערך בצים שהחליט לעבור לשירות הציבורי, נבחר לרגולטור ענף הטלוויזיה אף שאין לו ניסיון בתקשורת * הוועדה לבדיקת מנויים תצטרך לקבוע האם אין חשש לניגוד עניינים מאחר שמשפחת עופר המחזיקה בצים, שולטת גם בזכיינית ערוץ 2 רשת

49תגובות

"אני מאחל למר שי באב"ד ולכולנו הצלחה בתפקיד המאתגר של מנכ"ל הרשות השנייה בתקופה חשובה זו של רפורמות משמעותיות בשוק ובמבנה הרגולציה. אני בטוח כי לאור כישוריו וניסיונו יוביל מר באב"ד בהצלחה את הרשות" - זו ההודעה שהוציא שר התקשורת, משה כחלון, ב-6 בספטמבר, לאחר שבחר בבאב"ד לתפקיד הרגיש הבא של מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו - הרגולטור הישיר של ערוצי הטלוויזיה המסחריים ושל חברות החדשות.

במסגרת התפקיד אמור המנכ"ל לנהל תקציב של 60-80 מיליון שקל, ולהתמודד במאבקים חזיתיים מול המנכ"לים הבכירים של זכייניות הטלוויזיה, וגם מול בעל המניות של גופים אלה - אנשי העסקים החזקים במשק.

שי באב"ד
אילייה מלניקוב

"אני פטריוט, ורואה את עצמי משתלב במגזר הציבורי".

כבר בהודעה על המינוי הורמו לא מעט גבות בתעשיית התקשורת. באב"ד, 36, הוא מנהל צעיר ומוערך שהחליט לעבור מהשוק הפרטי למגזר הציבורי, אך הוא הגיע לתחום ללא כל ניסיון והכרה של שוק התקשורת. יותר מכך, באב"ד שימש בתפקידו האחרון מנהל בכיר בחברת צים, שבבעלות משפחת עופר, ששולטת גם ב-51% מזכיינית ערוץ 2 רשת, שמפוקחת ישירות על ידי הרשות השנייה.

לאחר המינוי החלו להישמע טענות מכל עבר על ניגוד עניינים פוטנציאלי של הרגולטור הממונה על שוק התקשורת. טענות אלה, וטענות נוספות על מינוי בשל קרבה פוליטית כזו או אחרת, הוכחשו לחלוטין על ידי משרד התקשורת, ובנוגע לטענת ניגוד העניינים נמסר כי הנושא ייבדק על ידי הוועדה לבדיקת מינויים.

אלא שהביקורת על המינוי מקבלות משנה תוקף לאחר עיון בפרוטוקולי ועדת האיתור, שבחרה במועמדים לתפקיד מנכ"ל הרשות. ממסמכים אלה עולה כי באב"ד לא ניגש מיוזמתו לוועדת האיתור, אלא זומן על ידי הוועדה להציג את מועמדותו, לאחר שנטען כי המועמדים הקיימים אינם בעלי כישורים מספיקים לתפקיד, אף שהיה חסר ניסיון בתחום התקשורת; אופן דירוג הציון של באב"ד מעלה גם סימני שאלה; וגם הבחירה הסופית של השר כחלון בבאב"ד - אף ששני מועמדים אחרים הצליחו להגיע לציון גבוה באופן משמעותי בדירוג חברי ועדת האיתור.

הוועדה הוקמה במאי 2012, לאחר שהמנכ"ל הקודם של הרשות השנייה, מנשה סמירה, החליט להקדים את פרישתו מהתפקיד, בין השאר לאור חילוקי דעות עם כחלון. חברי הוועדה היו מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, ששימש גם יו"ר הוועדה; סגן נציב שירות המדינה, מוטי אהרוני; בועז סופר, לשעבר סמנכ"ל רשות המסים; ד"ר אלי אברהם; והשחקנית יונה אליאן. בשלב זה המינוי נעצר עד לאחר הבחירות, בשל החלטה של היועץ המשפטי לממשלה שלא למנות תפקידים בכירים לפני הבחירות.

הוועדה עצמה קבעה כי הפרמטר של "ניסיון וידע בתחום השידורים" הוא אחד משני הפרמטרים החשובים ביותר, ומשקלו יהיה 30% מכלל הציון הסופי, לצד יכולת ניהול (30%), עוצמה אישית (15%) ועוד. בפרוטוקול סיכום ישיבת ועדת האיתור מ-29 באוגוסט, עולה כי אף שהוגשו לוועדה 15 מועמדויות, "הוועדה הגיעה למסקנה כי פוטנציאל המועמדים העומדים בפניה אינו מספק כדי לסכם את המלצותיה, ועל כן בחרה ליזום תהליך משלים שבו יזומנו מועמדים נוספים". מקורבים לוועדת האיתור סיפרו אתמול כי המועמדים שהוצגו בפני הוועדה אכן לא היו מתאימים לתפקיד ולא הציגו חזון לעתיד שוק הטלוויזיה, ולכן היה צורך לזמן מועמדים נוספים.

כחלק ממהלך זה הזמינה הוועדה את באב"ד להגיש מועמדות, וכן הזמינה את דן תדמור, לשעבר מנכ"ל המגזינים של "ידיעות אחרונות" ומנכ"ל טלעד. הזימון של תדמור, אדם בעל ניסיון ניהולי בענף התקשורת, התקבל בהבנה - אף שהוועדה ציינה שגם לגביו היה חשש לניגוד עניינים - אך זימונו של באב"ד מעורר כעת תגובה קשה במיוחד. "לא רבים הם המקרים שבהם אנו נתקלים בחשיפתה לאור היום של המלצה כה מופרכת על פניה, חסרת בסיס ותמוהה של ועדה לאיתור מועמדים לתפקיד בכיר" - כתב עו"ד חיים גרון, סמנכ"ל במשרד התקשורת שהתמודד בעצמו על התפקיד, בתביעה ובצו מניעה שהגיש לבית הדין לעבודה נגד המינוי של באב"ד. בתביעה טוען גרון כי באב"ד "סומן מראש" וקיים חשש כי מדובר ב"מהלך תפור".

הטענה של גרון מתבססת על עצם הזימון של באב"ד להגשת מועמדות, על אף שלא היה לו כל ניסיון קודם בתחום התקשורת. "הוועדה קבעה, בצדק רב, כי לניסיון בתחום התקשורת והשידורים יינתן המשקל הרב ביותר בציוני המועמדים", נכתב בתביעה. "חרף זאת, לא רק שהוועדה פנתה ביוזמתה לאדם חסר כל ניסיון וידע בתחום התקשורת והשידורים (באב"ד, נ"ט), שלשיטתה של הוועדה עצמה לא יכול לזכות בציון העולה על 70%, אלא אף הגדילה לעשות וכללה אותו בין שלושת המועמדים שהומלצו על ידה".

גרון מציין גם את ניגוד העניינים בכך שבאב"ד שימש מנהל בכיר בצים, שבשליטת האחים עופר, המחזיקים ברשת.

הציונים הסופיים שהעניקו חברי הוועדה לבאב"ד מעלים גם הם תמיהות. כל חברי הוועדה העניקו לו ציונים גבוהים של 9-10 בפרמטרים של ניסיון ניהולי, עוצמה אישית והתרשמות כללית, וכן ציון גבוה של 8-10 בסעיף ההשכלה. בסעיף הבעייתי של ניסיון בתחום התקשורת, קיבל באב"ד מחמשת חברי הוועדה שני ציון 0 (אחד מהם ציון מילולי של "אין לו ניסיון בתקשורת"), ציון 2, ואילו שני חברי וועדה העניקו לו ציון 6 בסעיף זה.

חברי הוועדה היו מודעים לחוסר הניסיון שלו, ואחד מהם כתב בהערת סיכום: "אולי אם נבנה על יכולת הלמידה שלו - יש סיכוי למינוי".

הניקוד שקיבל באב"ד בתחום הניסיון בשוק התקשורת, הוא זה שהביא לכך שהציון הסופי שקיבל היה 7.665. מנגד, תדמור קיבל על ידי הוועדה לציון הגבוה ביותר, 8.64; יו"ר הוועדה למדרוג, יפעת בן חי-שגב, שגם היתה מועמדת לתפקיד, הגיעה ל-8.43 נקודות; וגרון זכה ב-7.333 נקודות.

בדברי ההסבר של ועדת האיתור נשפכו שבחים על באב"ד. "בלט באופן יוצא דופן בהיבט יכולת הניהול המוכחת והמשמעותית, באישיותו המרשימה, ובהישגיו הבולטים בתחום רבים", נכתב בהמלצות הוועדה.

בהמלצות היתה גם התייחסות לחוסר ניסיונו בתחום התקשורת, ונכתב כי "הוועדה התרשמה מיכולתו של המועמד ללמוד בטווח זמן קצר ביותר עולמות תוכן חדשים, מורכבים ובלתי מוכרים, ואף להתקדם לתפקידים בכירים בתוך עולמות תוכן אלה. למועמד עוצמה אישית ניכרת ובולטת מעבר לכל מועמד שעמד בפנינו".

הוועדה היתה מאופקת יותר לגבי תדמור ובן חי שגב. לגבי תדמור נכתב כי "המועמד הציג ידע נרחב ובקיאות בתקשורת המשודרת; הציג משנה סדורה בנוגע לתפקידי הרשות השנייה; הוועדה התרשמה מכושר הביטוי המצוין, מאישיותו רבת הגוונים, מעוצמת יכולת השכנוע שלו". לגבי בן חי-שגב נכתב כי "הוועדה התרשמה מהידע האקדמי והמעמיק שלה... בעלת יכולת ביטוי מרשימה... אל מול היכרותה עם תחום השידורים, הוועדה מודעת לפער בנוגע להיקף הניסיון הניהולי הרלוונטי של המועמדת".

מקורב לוועדת האיתור סיפר אתמול כי "ההליך היה תקין וראוי. הוגשו לשר התקשורת שלושה מועמדים מדיסציפלינות שונות: אחד מנהל טוב אך ללא ניסיון, שני מנהל עם ניסיון ואחר עם הכרה חלקית של השוק, אך ללא ניסיון ניהולי. השר עשה את השיקול שלו ובחר בבאב"ד. הוועדה העניקה ציונים לאחר שהתרשמה מכל אחד מהמועמדים ללא התערבות של אף אחד".

גרון עצמו הגיש מועמדות לתפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלוויין. לאחר שלא זכה גם במינוי זה, והוועדה המליצה להעניק את התפקיד לאריאל משעל, בנו של העיתוני נסים משעל, הגיש גרון תביעה לבטל את המינוי, בטענה כי נפלו פגמים בעבודתה של הוועדה.

גרון עצמו נמצא במאבק נגד בר טל והגיש נגדו תביעה על סך 300 אלף שקל בטענה ללשון הרע ונזקים שונים, שנמצאת כיום בהליכי גישור. בר טל נמנע מלהעניק ציון לגרון, ולא השתתף בראיון עמו.

בסופו של דבר, כאמור, בחר כחלון בבאב"ד לתפקיד הרגיש, על אף שזכה לציון הנמוך ביותר מבין שלושת המועמדים הסופיים עליהם המליצה הוועדה. בית הדין לעבודה ידון ביום שלישי בתביעה ובבקשה לצו מניעה שהגיש גורן.

ממשרד התקשורת נמסר: "מבלי להיכנס לגופן של הטענות הבלתי מבוססות והמטעות, יובהר כי מדובר בבעל עניין שלא הצליח להיכנס לרשימת המומלצים של ועדת האיתור, ועתה מנסה לקדם את עניינו האישי בדרך של הכפשות והטלת רפש שלא תצלח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם