האם יש משבר בשוק הטלוויזיה או מלחמות אגו על השפעה? - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם יש משבר בשוק הטלוויזיה או מלחמות אגו על השפעה?

רק חיסול הסימביוזה שבין ערוצי הטלוויזיה והפוליטיקאים יביא ליציבות

19תגובות

"לא בטוח שהחדר שבו מתכנסת ועדת הכלכלה יהיה גדול מספיק כדי להכיל את כל האגואים שירצו להיכנס אליו", אמר אתמול בציניות אחד המעורבים במאבק האדירים שמתנהל בימים אלה על עתיד שוק הטלוויזיה המסחרית.

מה שמניע את השוק החבוט הזה אינם כוחות כלכליים של השאת רווח, או כוחות עיתונאיים של זכות הציבור לדעת ולגבש דעה מושכלת. שוק הטלוויזיה המסחרית הוא שוק של אגואים גדולים הרוצים כבוד, חשיפה וכמובן - השפעה.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

כבר כשנכנס ערוץ 10 לשוק הטלוויזיה, לפני יותר מ-10 שנים, השוק לא התנהל לפי חוקים כלכליים בריאים של היצע וביקוש. אולי הביקוש של הצופים לתוכניות ריאליטי הוא גבוה, אך הביקוש לפרסום - שהוא למעשה המדד האמיתי לבריאותו הכלכלית של השוק - מעולם לא התרומם.

אלירן אביטל

ערוץ 10 רצה מאוד לעשות תוכן ולגעת בעוד ועוד צופים, אך הכלכלה לא הסתדרה לו. במקום לוותר, כפי שכל עסק נורמלי היה עושה, הוא סיגל לעצמו מודל עסקי חדש - תשלום ישיר בעד השפעה. בעל הבית רוצה להשפיע? שישלם. כך שילמו בעלי המניות שלו יותר מ-1.3 מיליארד שקל לאורך השנים. כך עומד לשלם רון לאודר עוד 80 מיליון שקל, בהנחה שהמהלך בוועדת הכלכלה יצלח. די ברור, גם ללאודר, כי הצלת ערוץ 10 לא תשנה את חוקי הכלכלה. מבנה הרגולציה הנוכחי, לצד מבנה שוק הפרסום, לא יאפשרו לערוץ להיהפך לעצמאי.

תובנה זו מלווה את כל אנשי התעשייה כבר שנים רבות, אך האגו של מרביתם מנע מהם למצוא לבעיה פתרון כלכלי. לכולם ברור כי נוכח האילוצים הרגולטורים וגודלו של שוק הפרסום המקומי, לא יכולים לחיות כאן שלושה זכיינים. אז מדוע רשת וקשת מעולם לא הצליחו להגיע להסכמות לגבי מיזוג? מדוע ערוץ 10 ורשת לא הסכימו על מיזוג? ומדוע קשת ורשת מעולם לא הצליחו לפרק את השותפות ביניהן? התשובה היא אחת: לאף אחד מהם לא היה רצון אמיתי להפוך את העסק שלו לכלכלי.

מנהלי הזכייניות, שיעידו היום בוועדת הכלכלה על מצבו הקטטוני של הענף, לא הצליחו מעולם לשים את האגו בצד ולפתור את הבעיות. האגו היה תמיד גדול מהבעיות הכלכליות. היה להם נוח יותר לרוץ לבעלי הבית ולבקש עוד מזומנים, ולרוץ לחברי הכנסת כדי לקבל עוד הקלות.

גם הרגולטור אשם בכך שלא התאים את דרישותיו מהזכיינים לתנאי השוק, ומלכתחילה העמיס עליהם יותר מדי מטרות ציבוריות. אך חלקם של הזכיינים במשבר אינו פחות. נוח להם עם הסימביוזה המעוותת שקיימת בין המסקרים למסוקרים, בין הטאלנטים לפוליטיקאים. היום בוועדת הכלכלה נראה את הסימביוזה הזו מגיעה לשיאה. גדודי הטאלנטים ימלאו את החדר, המנכ"לים ונציגי בעלי השליטה ינאמו בפאתוס, וחברי הכנסת הנכבדים יקבלו את זמן המסך שלהם. ככל שהיועצים המשפטיים ירשו, החוק וההליך התקין יעוות לצורכי המשתתפים בהצגה הטובה בעיר. עניין הציבור יהיה משני בלבד.

מה ההבדל בין משבר ההכנסות שפוקד את העיתונות כולה ובין זה שפוקד את זכייניות הטלוויזיה? גם העיתונים נאנקים בימים אלה תחת לחצים כלכלים בלתי אפשריים, וגם הם נאלצים לחתוך את תקציבם השנתי ב-10%, 20% או 30%. גם הם מפטרים וחותכים בבשר החי, וגם הם צריכים להתמודד עם זירת הדיגיטל ששומטת תחתם את הקרקע הכלכלית. אך בניגוד לזכייניות הטלוויזיה, לעיתונים אין מנוף. אין להם מסך שהם יכולים להחשיך, ואין טאלנטים שיכולים להפגין.

הדואופוליות של שוק הטלוויזיה מעניקה לערוץ 10 ו-2 את הכוח לנכס לעצמם את המסך ולהשתמש בו לצורכיהם. כך הם מייצרים מאזן אימה עם אלה שקובעים את גורלם. בסופו של דבר, התלות של הערוצים ברגולטור היא גם נכס. פעם אחר פעם שינו הפוליטיקאים את החוקים כדי להקל על הערוצים. פעם אחר פעם הם הצילו את ערוץ 10 מגורלו הבלתי נמנע. מעניין יהיה לראות אם יעשו זאת שוב היום, והאם הפרדיגמה כי "לא סוגרים ערוץ שידור בישראל" תמשיך לשלוט. באשר לפתרון, רק חיסול הסימביוזה שבין ערוצי הטלוויזיה והפוליטיקאים יוכל להביא ליציבות ארוכת טווח.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#