אחרי 20 שנה: כך תיראה הרפורמה ברשות השידור - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי 20 שנה: כך תיראה הרפורמה ברשות השידור

שני עשורים לאחר כניסת הטלוויזיה המסחרית, הצליחה המדינה להסיר את החסמים לרפורמה מהותית ברשות השידור ■ 770 מיליון שקל יוזרמו כדי לאפשר לרשות ליטול מחדש את תפקידה הציבורי ■ האם מאבקי כוח, ועדי עובדים כוחניים ופוליטיזציה יצליחו גם הפעם למנוע את השינוי?

13תגובות

>> בסוף אוגוסט נחתה על רשות השידור אחת המכות הכואבות אי פעם. אחרי עשרות שנים שבהן לערוץ 1 היה ביד פצצת רייטינג - שידורי האולימפיאדה - התבשרה רשות השידור כי האולימפיאדה הבאה, ריו 2016, תשודר דווקא בערוץ הספורט. בתקופת האולימפיאדה האחרונה הצליחה רשות השידור להגדיל במאות אחוזים את סך הצפייה, וגם להשיג הכנסות של כמה מיליוני שקלים מחסויות וממכירת זכויות - כך שהאולימפיאדה היא לא רק חוד החנית של הערוץ, אלא גם כלי יחיד מסוגו של ערוץ 1 להוכיח שהוא עדיין קיים ורלוונטי. אבל באולימפיאדה הבאה, הצופים כבר יעברו לערוץ הספורט.

בכירים ברשות השידור מתייחסים לכישלון הזה כסימפטום למחלה הרבה יותר חמורה: הנהלת רשות השידור לא ממש עסוקה בקידום התכנים ובביסוס מעמדה של הטלוויזיה והרדיו הציבוריים, אלא במאבקי כוחות פנימיים. מזה שנים רבות שהרשות הציבורית הזו, החיה ממס ישיר המוטל על הציבור (אגרה), אינה ממלאת את התפקיד הציבורי שלשמו קמה.

גיל כהן מגן

ניירות עמדה רבים נכתבו על מצבה של רשות השידור, והוגשו הצעות שונות לרפורמה ברשות: ועדת לבני ב-1993, ועדת צוקרמן ב-1997, דו"ח ורדי ב-2000 ודו"חות נוספים, שלא לדבר על דו"חות מבקר המדינה, ששנה אחר שנה מתח ביקורת חריפה על התנהלות רשות השידור. ב-1997, לדוגמה, פירסם צוות של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בהובלת פרופ' ירון אזרחי, ד"ר עמרי בן שחר ורחל לאל, נייר עמדה לגבי רפורמה בשידור הציבורי. מלבד החשש מלחצים פוליטיים והשפעת הטלוויזיה המסחרית, גם במסמך זה עלו לדיון בעיות ארגוניות קשות שנוצרו ברשות השידור במשך השנים. הוצע לבזר את הכוח ברשות השידור ולמנוע מצב שבו מנהל אחד יכול לקבל החלטות על כל פעילות ערוצי הטלוויזיה והרדיו.

אבל כל המסמכים האלה נכתבו לריק, ועד 2012 לא יושם אף לא אחד מהם. מאבקים פנימיים בתוך הרשות, לחצים פוליטיים, ובעיקר אי הסכמות עם ועדי העובדים, דירדרו את מצבה של רשות השידור - הן מבחינת איכות המוצר שהיא מציעה לציבור והן מבחינה פיננסית. לפי מסמך שהציגה באחרונה הרשות בוועדת הכלכלה, הגירעון התזרימי של רשות השידור ב-2011 הגיע ל-785 מיליון שקל. המשמעות במקרה הזה היא אחת: אם אין רפורמה - אין יותר רשות.

המצוקה, והתגייסות של אנשי האוצר ומשרד ראש הממשלה, השר הממונה על רשות השידור ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, הביאו להאצת ההליכים ליישום הרפורמה, בעלות של 770 מיליון שקל שיועברו בארבע השנים הקרובות לפי קצב התקדמות הרפורמה. זו אמורה להתחיל לאחר שהתנאים המתלים החיצוניים - מול האוצר ומינהל מקרקעי ישראל - יאושרו. 1 בדצמבר יהיה היום הקובע לתחילת הרפורמה ברשות, שתבוא לידי ביטוי מיידי בעיקר בהסכמי שכר חדשים שייכנסו לתוקף. "חבל לי על כל השנים האלה שעברו והרפורמה לא בוצעה", אומר משה גביש, יו"ר רשות השידור עד 2009 - ומי שדחף ליישום הרפורמה. "עברו שלוש שנים שבהם הרשות המשיכה להוציא כ-800 מיליון שקל בשנה".

טיפול בחמש סוגיות מרכזיות

הסכם הרפורמה ברשות השידור כולל טיפול בחמש סוגיות מרכזיות: כוח אדם, תוכן, טכנולוגיות, נדל"ן ומבנה ארגוני. מלבד זאת, הוא כולל שינויים שכבר בוצעו, כמו חוק חדש לרשות השידור ושינוי מתווה הפחתת האגרה ברשות.

מזה עשרות שנים שברור לכל הנוגעים בדבר שכוח האדם ברשות השידור מנוהל בצורה רשלנית - הוא לא יעיל, מנופח ומבנה השכר של העובדים מעוות. הוצאות השכר ברשות השידור גבוהות במיוחד, ומגיעות לכ-54% מכלל הוצאות הרשות - בסך הכל כ-480 מיליון שקל ב-2011. העלות הממוצעת לעובד ברשות השידור היא 250 אלף שקל בשנה. ממועד הרפורמה יבוטלו כל הסכמי השכר וההסכמים הקיבוציים הקודמים - ויוחל מבנה שכר חדש ברשות, שכולל שעוני נוכחות, הצמדה לעליות השכר במגזר הציבורי והגדלת מרכיב ההפרשות לפנסיה.

למרות שהמועד הקובע יגיע עוד שבועיים, סעיף כוח האדם עדיין לא ברור ולא מוסכם בין ועד העיתונאים בירושלים לבין רשות השידור. "בגלל משך הזמן שחלף מהחתימה ועד היישום - שנה ושמונה חודשים - יש צורך בהרבה התאמות", אומר יו"ר ועד העיתונאים ברשות, דני זקן. "יש עובדים שהחליפו עבודה ונוצר שינוי במנה השכר שלהם. זה דורש דיונים פרטניים על כל אחד". מעבר לכך, גורמים ברשות השידור אומרים כי קיים בלבול רב ברשימות העובדים ונתונים מוטעים בנושאים כמו ותק של עובדים או השכלתם, מה שגורר עיכובים נוספים בסיכום מול ועד העיתונאים.

מרכיב מהותי נוסף בסוגיית כוח האדם הוא פרישה של 700 עובדים ברשות בטווח של עד חמש שנים, וגיוס של 150 עובדים נוספים. הסכם זה תקף מתחילת 2011, ובינתיים פרשו עובדים והגיעו חדשים. כדי להשלים את המהלך נדרשת פרישה של 525 עובדים (מהם 280 עיתונאים), וניתן לקלוט 80 בלבד.

עלות פרישת העובדים תגיע ל-550 מיליון שקל. סוגיה זו עמדה במחלוקת בין ועד העיתונאים לרשות. בוועד חששו כי הנהלת הרשות תבחר לפטר עובדים לפי מידת נאמנותם להנהלה, ולא לפי מקצועיותם. לכן נקבע כי לצד הערכות חדשות לעובדים, תיאלץ הרשות להתבסס גם על הערכות של הנהלות קודמות בנוגע לעובדים.

ברשות מתעקשים כי ההליך יבוצע לפי רמת התועלת של כל עובד. למרות זאת, ברשות עדיין חוששים כי הפרשת 700 העובדים לא תיעשה בצורה מיטבית, וכי ההנהלה תעשה שימוש בהליך כדי לחסל חשבונות. גם גורמים באוצר מודים כי יהיה קשה לפקח על ההליך הזה. "נצטרך לבחון בהמשך הדרך מי יהיו 700 העובדים שיפוטרו, לראות שלא משאירים רק את המקורבים", אומר גורם באוצר.

סוגיית ניהול כוח האדם ברשות בעייתית במיוחד לאור העובדה ששורת מינויים שרלוונטיים ליישום הרפורמה עדיין לא בוצעה. ועדת איתור לתפקיד סמנכ"ל כוח אדם עדיין לא הגיעה להסכמות על מינוי דמות מקצועית שתלווה את הרפורמה; תהליך מינוי משנה למנכ"ל, שאמור להוביל את הרפורמה, עדיין נמצא בשלבים ראשוניים של מכרז פנימי; ולרשות אין עדיין מנהל טלוויזיה, הגורם המקצועי שאחראי על מאות עובדים ברשות.

מאבק ההשקעות בתוכן עדיין בעיצומו

סוגיה נוספת שעדיין תלויה ועומדת היא ההשקעות בתוכן. במשך שנים, הרשות לא עמדה בהוראות החוק ולא הקדישה 36% מתקציב הטלוויזיה, כ-180 מיליון שקל, להפקות מקור חיצוניות. ב-2011, כחלק מהסכם הרפורמה, סוכם כי מחויבויות התוכן יירדו ל-15% בלבד מההכנסות - כ-72 מיליון שקל - ויעלו בהדרגה במשך חמש שנים עד 36% מההכנסות.

ארגוני היוצרים עדיין מנהלים מאבק בעניין, ומנסים לחייב את רשות השידור להשלים את סך ההשקעות ברשות השידור. בשלב זה, לאחר שיו"ר הרשות אמיר גילת התחייב שהרשות תעמוד בהוראות החוק, מסתמן כי ייחתמו עד סוף 2012 הסכמי רכש תוכן שיגיעו לרמת המחויבויות, ולפי הרשות יעלו בכ-2 מיליון שקל, ויגיעו לכ-74 מיליון שקל.

מרכיב חשוב נוסף ברפורמה הוא השקעה של 330 מיליון שקל בשדרוג הטכנולוגיה של הרשות. כיום, מסכימים הצדדים, התשתית הטכנולוגית של הרשות מיושנת ובעייתית. "כל יום שאנחנו משדרים זה נס", אומר בכיר ברשות. ההשקעה תכלול אולפנים חדשים ב-HD, משדרים חדשים וציוד נוסף. גם בנושא זה נמתחה ביקורת, בעיקר מצד חברות הפקה קיימות. לטענתן, כיום יש ציוד רב בתחום הפקת השידורים שאינו בשימוש, בשל הידרדרות הענף, והרשות היתה יכולה לשוכרו במחירים נמוכים הרבה יותר. גורמים המעורבים ברפורמה מתחו ביקרות גם כלפי האוצר, בטענה כי לא הביא גורם מקצועי מטעמו כדי לבחון את הצרכים של הרשות ואת ההצדקה להשקעה גבוהה כל כך בטכנולוגיות.

מבנה ארגוני חדש

אחת התקוות הגדולות לשינוי ברפורמה מגיעה מסעיף השינוי במבנה הארגוני. עד עתה, לא היתה הסדרה של תחומי הטיפול השונים ברשות, ולא היה ברור בידי מי הסמכויות להוביל מהלכים ולקבל החלטות, ולכן נתקעו הליכי ייעול רבים ברשות.

המבנה הארגוני החדש של הרשות כולל אגפי מטה - שיווק ואסטרטגיה, גבייה, כספים ותפעול, משאבי אנוש, טכנולוגיה ופיתוח וייעוץ משפטי. לצד אלה יוקמו חטיבות מדיה - חדשות, חדשות ספורט ואקטואליה; ערוץ 1; מדיה ערבית; רדיו; ומדיה חדשה.

גם בנושא זה, גורמים מקצועיים שליוו את הרפורמה לא משוכנעים שהמבנה הארגוני החדש יסייע לשיפור השירות לציבור של הרשות. "הרשות פיספסה את היכולת לבצע שינוי ארגוני אמיתי", אומר גורם מקצועי המעורה ברפורמה. "מבנה ההוצאות ישתנה, וגם יהיה שיפור טכנולוגי, אבל המטרה היתה לשים את התוכן במרכז ושכל הפעילויות האחרות יתמכו בו. זו היתה צריכה להיות ההיררכיה. הרפורמה הנוכחית לא הצליחה ליישם את זה".

אותו גורם מוסיף כי במסגרת הרפורמה היה צורך להקים חטיבת חדשות אחת גדולה, שתספק שירות לכל אפיקי המדיה - טלוויזיה, רדיו ומדיה חדשה. מצב כזה היה יכול להביא לייעול הפעילות ולהקטנת ההוצאות. "היתה הצעה להקים מרכז מידע אינטגרטיבי שיספק תכנים לכולם, מתוך הבנה שהחשיבות הגדולה ביותר של הרשות היא החדשות, אבל העניין התמסמס. התוכן לא נמצא במרכז", אומר אותו גורם.

הלוואת גישור תמורת נדל"ן מבוקש

סעיף חשוב נוסף ברפורמה הוא סוגיית הנדל"ן. הרשות פזורה כיום על פני עשרות מבנים, חלקם בשטחים יקרים מאוד - כמו מתחם הקריה בתל אביב. בעבר התעקשו העובדים שהנכסים יישארו בידי הרשות להבטחת הפנסיה, מתוך כוונה שהכסף לרפורמה יגיע מהעלאת האגרה או מתקציב המדינה.

פריצת הדרך בהסכמי הרפורמה הגיעה לאחר הסכמות בין הרשות לאוצר ולמינהל מקרקעי ישראל למתווה שבו תיפרד הרשות מחלק מהנדל"ן שלה לטובת מימון הרפורמה. לפי הסכם, משרד האוצר יעמיד לרשות השידור הלוואת גישור בהיקף של 290 מיליון שקל כנגד מכירת נכס הרשות ברחוב ירמיהו בירושלים וחלק מנכס הרשות במתחם שערי צדק בעיר. האוצר יקים במתחם שערי צדק בניין משרדים, שחלקו יופנה להקמת קריית שידור חדשה.

הרשות גם תפנה את משרדיה במתחם הקריה בתל אביב, ותקבל ממינהל מקרקעי ישראל 150 מיליון שקל. 110 מיליון שקל מתוכם יופנו למימון הרפורמה, והיתרה, בסך 40 מיליון שקל, תופנה להקמת מבנה חדש לרשות השידור בגוש דן. בשלב זה, ברשות מתכוונים להקים את המבנה החדש בלוד, בהמלצת הממשלה, אך העובדים מתנגדים למהלך והנושא נידון בבית הדין לעבודה. בנוסף לסוגיית הנדל"ן, האוצר יעניק לרשות השידור מענה בסך 90 מיליון שקל ו-240 מיליון שקל כהלוואה.

כחלק מהתנאים ליישום הרפורמה נעשו גם שינויים בכל הקשור לתשלום האגרה של הצרכנים. במתווה, שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו, האגרה היתה אמורה להיכנס למתווה הפחתה הדרגתי, כלומר הפחתה של 5% מדי שנה מרמתה הנוכחית של 369 שקל בשנה. ואולם, הצעת החוק שאושרה באוגוסט תגרום להעלאה של אגרת הרדיו ברישיון הרכב בתשעה שקלים בכל שנה. כך, האגרה, שכיום היא כ-114 שקל, תגיע ל-168 שקל ב-2018.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם