אל תמירו התמכרות אחת באחרת - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אל תמירו התמכרות אחת באחרת

המודל העסקי החדש שמבקשים עיתונאים לבסס על המדינה, אינו טוב מזה שקרס

4תגובות

תפקידה הדמוקרטי של העיתונות הוא אדיר, או כך לפחות מאמין ציבור העיתונאים שצפוי לצעוד מחר (יום ד') בצהריים מרחבת הסינמטק לקריית הממשלה. עבור מרביתם, עיתונות אינה רק מקור פרנסה. הם מאמינים כי הם נושאים תפקיד ציבורי חשוב שתפקידו לאזן בין כוחם של המעטים החזקים ובין כוחו של הרוב הדומם.

בעיניהם, טובת הקוראים הרבים קודמת לטובתו של פוליטיקאי מקושר, בעל הון חזק או מפרסם דומיננטי. הם מודעים לחולשת המדיום בו הם עובדים, אך עדיין נושאים בגאווה את תפקידם. עם זאת, הבכירים בהם כבר מבינים כי חולשת העיתונות היא הרבה מעבר לסערה דיגיטלית - היא מחלה כרונית חמורה המוטבעת עמוק בתוך המודל העסקי של חלק מהעיתונים הנפוצים.

מערכת היחסים בין מושאי הסיקור והעיתונים היא כל כך סימביוטית, כך שחלק מהעיתונים הצליחו לבנות עליה מודל עסקי יציב. הם מקבלים מידע מסונתז על מגש של כסף, ומעבירים אותו לקוראיהם תוך שמירה על אינטרס המקורות והמפרסמים. כך הם מבטיחים את המשך הזרמות כספי הפרסום. קידום האינטרסים של בעלי השררה, אם מדובר בפוליטיקאים או בבעלי הון תומכים, הוא חלק אינטגרלי ממודל זה. חלק מהעיתונים זנח ממזמן את תפקידו ככוח בקרה אלטרנטיבי, והותיר במודע את קוראי העיתונים בעדיפות נחותה.

המו"לים, העורכים הראשיים והכותבים הבכירים בעיתונים אלו, הפכו לחלק מסצנת הקוקטיילים שמחברת את אנשי ההון, השלטון והעיתון. הם מסתופפים בחתונות הטייקונים כדי לתחזק את המודל העסקי. קודם דואגים למי שצריך לדאוג, ורק לאחר מכן אפשר להתפנות לעבודה עיתונאית אמיתית ומשוחררת.

מודל הזה החזיק את העיתונים הנפוצים במשך שנים. אפילו המהפכה הדיגיטלית לא מיהרה לפגוע בהם, שכן כוחה הרב של חבורת ההון-עיתון הצליח לעכב תהליכים שבעולם כבר הפילו עיתונים לפני שלוש וארבע שנים. עליית הדיגיטל לא עצרה את ההזרמות וכספי הפרסום שהמשיכו לזרום לעיתונות ללא היגיון עסקי מובהק. אך מחאת 2011 לצד ההאטה הכלכלית של 2012 שברה את המודל. היכולת הפיננסית של חבורת ההון-עיתון להמשיך ולהתנגד לכוחות הטכנולוגיים נפגעה כאשר המחאה החברתית הכתה במפרסמים הגדולים. קריסת הפירמידה של נוחי דנקנר האיצה את המשבר הנוכחי, שכן דנקנר ידע להזין עיתונים תומכים בכספי פרסום, ואת 'מעריב' בהזרמות ישירות.

עתה, כאשר קורס המודל העסקי המעוות הזה, באים העיתונאים בעצמם וקוראים דווקא לחיזוק הקשר שבין המיעוט החזק והשלט ובין הגוף החלש שאמור לבקר אותם. "תפסיקו להפריע - תתחילו לעזור!", קוראים העיתונאים לממשלה ומנסים ליצור באמצעותה מודל עסקי חליפי. הם רוצים להמיר את התלות בבעלי ההון בתלות אחרת בפוליטיקאים. קשה להאשים אותם. מרביתם מעולם לא נתקל או התעמק במודל העסקי שקיים את גופי התקשורת ששילמו את שכרם. הם לא נכחו בחתונות הטייקונים, ולא קיבלו שיחות טלפון מהמו"ל הדורש התאמת התכנים לצרכים המסחריים-הפוליטיים-החבריים שלו.

איל ורשבסקי

המודל העסקי החדש שמחפשים העיתונאים אינו טוב מזה שקרס. פוליטיקאים אינם מאמינים גדולים בתפקידה הציבורי של העיתונות. מדוע ראש הממשלה ושר האוצר מעולם לא הצליחו לפתור את בעיית הערוץ הראשון? מדוע סיפורו של ערוץ 10 נמשך שנים רבות ללא פתרון? מדוע קרסה רפורמת הרישיונות שאמורה הייתה להפחית את התלות של טלוויזיה המסחרית בפוליטיקאים? המדינה לא 'תציל' את העיתונים, אלא תצטרף למפרסמים ולבעלי ההון בסדר הקדימות לפני הקוראים. אם העיתונאים רוצים לשמור על כוחם הדמוקרטי עליהם להתמודד מול החולי הכרוני של העיתונות הנפוצה. הבכירים שבהם שנחשפים למודל המעוות צריכים לסרב להמשיך ולשרת אותו.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם