אלי עזור, בעל "ג'רוזלם פוסט", יקבל פיצוי של מיליון שקל

את הפרסומים המכפישים נגד אלי עזור יזמה קבוצת התקשורת הקנדית קאנווסט באמצעות משרד מורל צור תקשורת

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

אלי עזור, בעל העיתון "ג'רוזלם פוסט" וחברת צ'רטלון, יקבל פיצוי של מיליון שקל בגין פרסומים מכפישים נגדו שיזמה קבוצת התקשורת הקנדית קאנווסט באמצעות משרד מורל צור תקשורת. הפרסומים נגדו היו סביב סכסוך עסקי בין עזור לקאנווסט לאחר שהיוזמה לרכישה משותפת של "ג'רוזלם פוסט" לא יצאה אל הפועל. ההחלטה התקבלה היום בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

את התביעה הגיש עזור יחד עם חברת מרקעי תקשורת שבבעלותו, שמחזיקה כיום ב"ג'רוזלם פוסט'". הנתבעים היו קבוצת התקשורת הקנדית קאנווסט, בעליה ליאונרד אספר ועו"ד ריצ'רד לייפסיק שייצג את הקבוצה, וכן משה רונן ששימש יועץ לקבוצה. משרד יחסי הציבור מורל צור נמחק מהתביעה.

העיתון "ג'רוזלם פוסט" היה עד 2004 בבעלות קבוצת התקשורת הבינלאומית הולינג'ר, וזו קיימה מו"מ עם עזור ועם קאנווסט לרכישת העיתון. בין עזור לקאנווסט התקיימו דיונים בנוגע לרכישה משותפת של העיתון, אך בסופו של דבר רכשה אותה חברת מרקעי תקשורת של עזור לבדה. אולם בקאנווסט טענו כי נחתם בינם לבין עזור זיכרון דברים לגבי רכישה משותפת, וזו פתחה בהליך בוררות בניו יורק. ההליך הוכרע לטובת עזור, והוא קיבל את השליטה המלאה בעיתון.

אלי עזורצילום: מוטי קמחי

לטענת התובעים, באמצעות עו"ד אשר אקסלרוד, בעוד מתנהלת ההתדיינות המשפטית, הופיעו בתקשורת פרסומים המכפישים את שמו של עזור. בתביעה נטען כי מבירור שנערך עלה כי מקור הפרסומים הללו היה במשרד יחסי הציבור מורל צור תקשורת, שנשכר על ידי קאנווסט במטרה לפגוע בעסקיו ובשמו הטוב של עזור כדי לאלצו להגיע לפשרה בדיונים בין הצדדים.

במהלך הדיון בבית המשפט הוצג מסמך החתימה בין משרד יחסי הציבור למורל, שנשא את השם "תוכנית משחק", שלטענת התובעים נועד לחסל את שמו הטוב של עזור ולפגוע בעסקיו. מנגד, לגרסת הנתבעים, באמצעות עו"ד יונתן שיף ועו"ד מירית בן נאים, הם אכן חתמו על התקשרות עם מורל צור תקשורת, אך "תכנית המשחק" נדחתה על ידם מכל וכל. שכר הטרחה בין הצדדים הגיע ל-10,000 דולר בחודש, עם בונוס של 50 אלף דולר על הצלחה.

בכתב התביעה צוינו כמה דוגמאות מהפרסומים השליליים נגד עזור, כמו ידיעות בעיתונות הכלכלית שבהן האשימה קאנווסט את עזור ב"סחיטה", וכן ציטוט מראיון שבו אמר בעלי קאוונט על עזור: "זו הייתה טעות לעשות איתו עסקים. הוא יכול להחליט שהוא לא רוצה בשותפות איתנו אבל זה לא מקנה לו את הזכות לבעוט אותנו החוצה מהעסקה. עכשיו אומרים לי שזהו דפוס עסקים קבוע שלו, לריב עם שותפים".

עוד נכתב בתקשורת באותם ימים כי עורכי הדין של קאוונט שלחו לבנק לאומי, שמימן את רכישת ה"ג'רוזלם פוסט" על ידי מרקעי תקשורת, ובו נכתב כי "מי שישתף פעולה על מרקעי תקשורת בעניין ה'ג'רוזלם פוסט' יישא באופן אישי בתוצאות".

במהלך הדיונים הוצגה בבית המשפט "תוכנית המשחק", שאותה העביר לקאנווסט איש יחסי הציבור מוטי מורל. בתוכניות צוינו כמה דרכי פעולה, כמו פרסומים שליליים בתקשורת, פניות לאיגוד המקצועי של עובדי הדפוס, פניות לרשויות המס ולחברי כנסת בעניין מדיניות שידורי הכדורגל של חברת צ'רלסטון. אלא שכאמור, הנתבעים טענו כי הם "תוכנית המשחק" לא היתה הבסיס להתקשרות בין החברה למשרד יחסי הציבור.

במהלך עדותו בבית המשפט אמר מורל: "מה שקורה בדרך כלל במקרים כאלה הלקוח מבקש ליצור לחץ על היריב שלו כדי לגרום ליריב להגיע לשולחן המשא ומתן כאשר יש לו נכונות גבוהה יותר להתפשר ולשם כך לוקחים משרדי יחסי ציבור שיעשו רעש בתקשורת, בכנסת ויפעילו לחץ תקשורתי עד שהצד השני יגיד בסדר אני רוצה להתפשר רק תורידו את התקשורת ממני, זה מה שנקרא נוהל מקובל בענף ובעסקים בכלל ועושים את זה הרבה".

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן דחתה את טענת הנתבעים כי ההתקשרות עם משרד יחסי הציבור לא נעשתה על בסיס "תוכנית המשחק". בפסק הדין נכתב כי "'תכנית המשחק' היוותה את הבסיס לפעולות הנתבעים ובכלל זה הפרסומים נשוא התביעה" - זאת למרות שלא כל הפעולות שפורטו במסמך אכן יושמו.

לפי אגמון-גונן, "מדובר בקמפיין מכוון לנסות להרוס את עזור, רק בשל העובדה שהמשא ומתן בין מרקעי תקשורת שבבעלותו לבין קאנווסט לא הבשיל לכדי חוזה לרכישת קבוצת הפוסט. ככל שקיימת פרקטיקה כזו של פגיעה אישית לשם החלשת האחר, זוהי פרקטיקה שעל הדין לאסור אותה. מתכנית המשחק עולה, כי מדובר בתכנית כוללת, שפרסומים הם רק חלק קטן ממנה. מדובר בפעילות של לוביסטים בכנסת כדי לפגוע בעסקים אחרים של עזור בשידורי ספורט, בבדיקות מול רשויות המס ואף בפניה לבנק המלווה את הקבוצה בניסיון לפגוע בשמו של עזור ובאפשרותו לגייס אשראי".

עזור ומרקעי תקשורת דרשו פיצוי של 5 מיליון שקל בגין נזק ממוני ונזק שאינו ממוני, אך השופטת פסקה פיצוי נזיקין של מיליון שקל, בהתחשב בשכר הטרחה שקיבל משרד יחסי הציבור והסכום שעמד במחלוקת בין הצדדים. "יש למנוע פרקטיקה זו משום שהיא מביאה לכתבות בעיתונות, שנראות על פניהן כדיווחים אובייקטיבים, בעוד שמאחוריהן האינטרס לפגוע באחר", נכתב בפסק הדין.

"הדבר מודגש במיוחד בנושאים הכלכליים, שם מרבית השחקנים יכולים להרשות לעצמם העסקת משרד יחסי ציבור. כאמור, לדבריו של מוטי מורל, זוהי פרקטיקה מקובלת, ואם כך רק גובר הצורך למנוע אותה. אוסיף, כי כאשר מדובר במעשה מכוון קל יותר להטיל אחריות כיוון שלא יפגע מי שלא היה מודע. אשר לעצם הפעילות - כאשר מדובר במסע יחסי ציבור לקידום עניינו של עסק או אדם, אין בכך כל רע, אך אין לעשות זאת בדרך של פגיעה לשמה באחר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker