מי ישלם את מחיר חוק הסופרים? אתם - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי ישלם את מחיר חוק הסופרים? אתם

הכנסת ושרת התרבות היו יכולות להכריז על מלגות כתיבה וקיום לסופרים

32תגובות

לצפייה בסמארטפונים וטאבלטים לחצו כאן

תארו לכם שמדינת ישראל היתה מחוקקת חוק האוסר על רשתות המזון להוריד את מחירי המוצרים מתחת למחיר שקבע היצרן. על כל מוצר מזון היה מוטבע מחיר מומלץ לצרכן, והרשתות היו מורשות רק להחליט אם למכור אותו במחיר גבוה יותר. סביר להניח שקול זעקה היה מרעיד את האינטרנט ומחלחל גם לרחובות - הרי תחרות היא הדרך להוזיל מחירים; בלעדיה לא היינו רואים ירידה במחירי הסלולר, למשל.

חוק הספרים שעבר אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה, בגיבוי ובתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת התרבות לימור לבנת והיועץ הכלכלי לראש הממשלה יוג'ין קנדל, עושה בדיוק את זה לשוק הספרים, שהוא בבחינת מזון לנשמה. על פי הצעת החוק, ב-18 החודשים הראשונים ליציאת ספר, ייאלצו הצרכנים לשלם כ-70 שקל על ספר.

דניאל בר און

אולי צריך לקחת צעד אחד לאחור ולהיזכר כיצד הגענו למצב שבו הסופרים צועקים הצילו. פעם, לפני שנים, היתה בישראל רק רשת ספרים אחת, סטימצקי. מאחר שהיתה אחת ויחידה, ומתחריה היו חנויות ספרים פרטיות, מעולם לא ניסו ראשיה להילחם על לבם של הצרכנים.

הם השתמשו בכוחם כדי ללחוץ על הוצאות הספרים ולקבל עמלות הפצה, אבל הצרכנים לא נהנו מהנחות ומהטבות. כדי לקנות ספר בזול, הם נאלצו להמתין לשבוע הספר. בשאר השנה, מי שחשקה נפשו בספר, פשוט קפץ לסניף הקרוב - הרי ספרים זה סטימצקי - והכסף זרם בקופות.

אבל הוצאות הספרים נאנקו ונחנקו תחת המגף של סטימצקי. כמה מהן עשו מעשה ופתחו חנות אלטרנטיבית לממכר ספרים. מה שהתחיל כמחסן עודפים, נהפך לרשת שמציעה ספרים בהנחות, ספרים "על המשקל".

בסטימצקי גיחכו תחילה, אבל לאט-לאט (ואולי לאט מדי) הבינו שחייבים לשנות את כללי המשחק. מאז כולנו קונים הרבה יותר ספרים, שכן כמעט כל השנה ניתן לרכוש ספר בכ-30 שקל בלבד. כן, ספרים נהפכו ממצרך מותרות שקונים כמתנה לבר מצווה, למוצר שגם מעוטי יכולת יכולים להרשות לעצמם.

אבל כמובן, אין טוב בלי רע. מאחר שמדובר בשתי רשתות חזקות, שהוצאות הספרים רואות עצמן תלויות בהן, התחרות ביניהן גרמה ללחץ בלתי נסבל על יצרני הספרים: הסופרים והמו"לים. לכן נשחקו תגמולי הסופרים וההכנסות של ההוצאות. אכן, אין ספק שסופרים צריכים להשתכר, ואף להרוויח; השאלה היא אם החוק המוצע הוא שיביא מזור לשוק החולה.

ככל הנראה, מה שיקרה הוא שרבים יעדיפו להמתין ולא לרכוש את הספר ב-18 החודשים הראשונים ליציאתו. ספק אם המחיר הגבוה יפצה על אובדן הכמות. בכל מקרה, מי שירכשו את הספרים יהיו, כרגיל, אלה ששפר מזלם וארנקם מלא. השאר ימתינו שנה וחצי או ישאלו את הספר בספרייה.

חוק הסופרים הוא חוק של העולם הישן - עולם שבו ההוצאות תלויות ברשתות הספרים. במקום לשכור לוביסט ולשכנע את הממשלה להטיל מס על הקוראים, ההוצאות היו יכולות למצוא פתרונות חדשים ויצירתיים - להקים אתר ולמכור בו את הספרים בלי לשלם עמלה לסטימצקי ולצומת ספרים, או להמיר את הספרים לקבצים דיגיטליים ולמכור אותם ישירות לצרכנים. אמנם ישראל עדיין לא מוצפת בטאבלטים וספרי קינדל לא נמכרים פה, אבל מספר המשתמשים עולה וקיים צמא לתכנים בעברית.

גם בתחום החקיקה ניתן היה למצוא פתרונות טובים יותר מעוד מס עקיף. הכנסת ושרת התרבות היו יכולות להכריז על מלגות כתיבה וקיום לסופרים כזריקת עידוד לספרות עברית.

אמנם חלק ממטרתו של החוק היא לעודד את היצירה הספרותית בעברית, אבל חשוב לזכור שהשוק הזה מוגבל ותחום. רוב הסופרים הישראלים שזכו להצלחה כלכלית, עשו זאת בזכות ספרים שתורגמו והופצו בעולם. אכן, אי אפשר להימנע מהמחשבה שכמו שהמוסיקאים שלנו חושבים כל הזמן איך לפרוץ את גבולות ישראל, גם דרכם של הסופרים העברים אל העושר צריכה לעבור אצל סוכן בינלאומי טוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#