"בואו נזמין לבמה את נערת הפרסים, שזו בעצם כוסית עם מעטפות"

כיצד כובדו הנשים בטקס קקטוס הזהב? צפו בסרטון ותגלו

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טלי חרותי-סובר

תארו לעצמכם שאתם יושבים בקהל באירוע מכובד. מה זה מכובד, כמעט הכי מכובד. קקטוס הזהב נקרא לו, יום חג לתעשיית הפרסום שמחלקת אותות כבוד לאנשיה. הערב המותח מתחיל ועל הבמה עולה מנחה בחליפת שלושה חלקים שחורה. כדרכם של ערבי פרסים מישהו מגיש לו את המעטפות. תארו לעצמכם שלתפקיד החשוב הזה נבחרת בחורה חטובה במכנסוני זהב קצרצרים, חזייה זהובה לא פחות וכמה פרנזים סמליים שאמור לכסות לה את הבטן. תארו לעצמכם שכל זה קורה במאי 2012. האם תרגישו בנוח?

לא מעט אנשים בקהל שהגיע לאותו ערב יוקרתי אכן נעו על מקומם בחוסר שביעות רצון. הפער בין הגבר המעונב עד עמקי גרונו, לאישה החצי עירומה, עומדים זה לצד זה על אותה במה, היה זועק לעין, ממש כמו חלוקת התפקידים. הוא האיש המרכזי, היא הסייד קיק הערום שאמור לקשט את האירוע. שתהיה חשופה ותשתוק.

למי שלא הבין מה בדיוק הייתה כוונת המשורר דאג המנחה, אבי נוסבאום, לתת הסבר אלגנטי : "קודם כל בואו נזמין לבמה את נערת המעטפות והפרסים, שזו בעצם כוסית עם מעטפות ופרסים" אמר כבר בתחילת האירוע, ואחרי שהעיף מעיף מבט קצר בזו שעלתה חצי ערומה על הבמה הוסיף בהפתעה מעושה (ומאוסה) "יו, שלום, איזה קטע, לא טעיתי". מקסים.

איש לא יאשים את תעשיית הפרסום בפמיניזם יתר. נכון שאיריס בק עמדה בראש מקאן, המשרד הגדול בישראל (וכבר לא ) נכון שמיכל המאירי גם היא מנהלת את גיתם , נכון שאפשר למצוא עוד מנכל או שתיים אבל גם יגאל בראון, מנכל איגוד הפרסום, ומנהל תחרות קקטוס הזהב, מודה שהרוב המוחלט בתעשייה הוא גברי. זה לא אומר שהוא צריך להיות שוביניסטי, על אף הפרסומות המביכות שהוא מנפק – נשים נוגסות בחושניות שאינה משתמעת לשני פנים בארטיק , גברים דורכים על הצעצוע של הילד כדי להגיע למכונית החדשה- אבל מה שמותר לך לעשות עבור הלקוח, לא בהכרח נכון בערב פרסים חגיגי. יגאל בראון, כבר שמונה שנים עומד בראש התחרות, לא לגמרי מבין מה הבעיה.

"הקקטוס הוא אירוע של תעשיה צבעונית תוססת ויצירתית" הוא מסביר, "אז כמו שבאירוע מסוים יכול להיות שיהיה רקדן שיגיש מעטפות, באירוע הזה נבחרה בחורה. אין פה שום מסר או ניסיון להביע אמירה סקסיסטית, כל הטקס לא היה בכלל בכיוון הזה לכן בואו לא ניתפס לדברים לא מהותיים. אנשים שעומדים על במה מתלבשים במלבושים שונים" הוא ממשיך ומסביר "ויכול להיות שהן (הדיילות) היו בלבוש לא צנוע מספיק, אבל לא הייתי אומר שהבחורה שהייתה על הבמה הייתה חצי ערומה. היא הייתה לבושה בביגוד פחות שמרני ופחות סגור, אבל לא חשפה את דדיה או ישבנה. זה היה לבוש יותר צנוע מאשר בגד ים מחוף הים"

"מי שרוצה לפגוע בתעשייה יגיד: אהה, התעשייה הזו מנוהלת על ידי גברים רוצחי נשים ואונסי ילדות. אני מוחה בתוקף על הניסיון לקשור בין הדברים, ומוסר שהתעשייה רואה בשוויון בין גברים ונשים אחד מערכיה. אני מוקיע כל ניסיון לשוות לתעשייה הזו ביזוי דמות האישה, ומי שטוען זאת הוא חסר אחריות".

מעניין באיזו רמת חשיפה יכבדו נשים בקקטוס הזהב הבא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker