"לוביסט משודרג" |

הכירו את אברהם נתן: הנשק הפוליטי של קשת וחבר מרכז הליכוד לשעבר

בזמן שגורלן של זכייניות הטלוויזיה תלוי בפוליטיקאים, יו"ר זכיינית ערוץ 2 קשת, אברהם נתן, הוא נכס תחרותי ■ יש המגדירים אותו "כלכלן מבריק עם ערך פוליטי", אחרים - "לוביסט משודרג" ■ נתן, לשעבר איש מרכז הליכוד, הוא הכח השקט שמאחורי עוצמתה של קשת

נתי טוקר
שוקי שדה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתי טוקר
שוקי שדה

>> 12 שנה ישב בעל השליטה מוזי ורטהיים בראש דירקטוריון זכיינית ערוץ 2 קשת, עד שהחליט לפני כשנה להעביר את השרביט לדור הבא. בניגוד להערכות, הוא לא הושיב בראש גוף השידור החזק בישראל את בתו דרורית. עסקי הטלוויזה, כך גרס ורטהיים, דורשים מומחיות מיוחדת מהיו"ר. ורטהיים מצא את שחיפש באברהם נתן, האיש שנבחר להחליפו בתפקיד. יש שיגדירו את נתן "לוביסט משודרג", אחרים יכנו אותו "כלכלן מבריק עם ערך מוסף פוליטי". הסמנטיקה לא רלוונטית. בפועל, מאחורי הקלעים של זכיינית ערוץ 2 קשת עומד כיום אדם שכוחו הרב בזירה הפוליטית והשפעתו על בכירים בממשלה ובמפלגת השלטון הליכוד, חריגות במיוחד בנוף גופי התקשורת בישראל.

אברהם נתןצילום: ניר קידר

הרקורד של נתן כולל שלושה תארים אקדמיים וכהונה בשורת דירקטוריונים ממשלתיים. מקורביו מייחסים לו ידע כלכלי נרחב ויכולות ניתוח יוצאות דופן. אבל במקרה של קשת, אומרים בשוק התקשורת, המינוי שלו נועד בעיקר לשרת מטרה מרכזית אחרת: סיוע לזכיינית בהליכי חקיקה דרמטיים שנידונו בעניינה בכנסת בעת מינויו, תוך רתימת השפעתו הפוליטית לטובת קידום האינטרסים שלה. "ורטהיים העדיף את נתן על פני דרורית רק בגלל הקשרים שלו במפלגת השלטון. זה היה ברור", אומר בכיר בגוף ממשלתי. בכיר אחר בענף הטלוויזיה מוסיף: "קשת הבינה שיש מי שצריך להתעסק בתוכן, אבל יש גם מי שצריך לנהל את הקשרים הפוליטיים. נתן הבהיר לוורטהיים שהוא זה שיצליח להזיז דברים".

ענף הטלוויזיה המקומי נראה מזה שנים כמגרש המשחקים של נבחרי הציבור בישראל, שמעורבים עד צווארם בקבלת ההחלטות הקריטיות בנוגע לגופי השידור. כל השחקנים בשוק, כולל המתחרים של קשת, נעזרים לשם קידום מהלכים פוליטיים במשרדי לובינג מהגדולים בשוק ולא פעם הם מפעילים גם את בעלי השליטה שלהם - אישים עם יכולת השפעה לא מבוטלת - כדי ללחוץ על מקבלי ההחלטות להכריע לטובתם. במקרה של קשת, המינוי של נתן נראה כמו מהלך שעוקף את המתחרים ופוסע צעד נוסף קדימה בקידום עניינים בזירה הפוליטית.

"לוורטהיים יש חושים מפותחים. הוא יודע לזהות גורם שיכול להביא תועלת פוליטית לחברה", אומר אחד מחבריו של נתן. "נתן נחבא אל הכלים וזה טוב, כי את כל העבודה שלו הוא עושה מתחת לרדאר. הוא יוזם מהלכי חקיקה לטובת קשת, שנועדו לקדם את האינטרסים של ורטהיים. הוא עובד כמו הלוביסט של קשת מול הממשלה, הוא מכיר את מסדרנות הכנסת והממשלה ויודע איך זה עובד".

"ראשית ההתפוררות של רשות השידור"

נתן (64), נשוי עם שני ילדים ושני נכדים, לא נולד אל תוך העולם העסקי והקלחת הפוליטית. הוא גדל והתחנך בשכונת קריית שלום בתל אביב, "בלי כפית של זהב בפה", אומרים ידידיו הקרובים, "והוא בנה את עצמו בעשר אצבעות". שירותו הצבאי נמשך 13 שנים, והוביל אותו לדרגת סגן אלוף ולתפקיד ראש ענף ארגון ולוגיסטיקה בחיל התחזוקה. הוא פרש מהצבא ב-1978 ושנה לאחר מכן מונה לתפקיד משמעותי ראשון בזירה הציבורית: מנכ"ל עיריית לוד.

התפקיד בעיריית לוד היה מקפצה לקריירה ארוכה במגזר הציבורי. שנתיים לאחר מכן מונה נתן לתפקיד נציב שירות המדינה, תחת שלטון הליכוד של אותם ימים. במסגרת תפקידו פיתח קשרים הדוקים עם אישים מהדרג הפוליטי, בעיקר אלה המשמשים כיום בתפקידי מפתח בממשלה. את שרי הממשלה, ובהם דן מרידור, לימור לבנת וישראל כץ, הוא הכיר כשהיו עוזרים פוליטיים בשנות ה-80. "בזמן שהיה נציב שירות המדינה הוא בנה מערכות יחסים הדוקות עם פוליטיקאים בליכוד", אומר פעיל ותיק במפלגה.

אחרי שפרש מתפקיד הנציב ב-1986 מונה נתן לציר כלכלי בשגרירות ישראל בלונדון. הוא שימש בתפקיד במשך שלוש שנים, שבמהלכן פיתח קשרים הדוקים גם עם גורמים עסקיים. עם חזרתו לישראל שימש חבר מרכז הליכוד במשך שלוש שנים ואחרי שפרש המשיך להסתובב בחוגי המפלגה. גם כיום הוא איש ליכוד שנחשב מחובר במיוחד לסניף השרון של המפלגה.

המסלול לצמרת של אברהם נתן

"יש לנתן כוח פוליטי גדול מאוד", אומרת בכירה בשירות המדינה. "הוא איש חכם ומבריק, שיודע להתנהל מול המערכת הפוליטית בלי להתלכלך". בסניף השרון פעיל בין השאר גרי חכים, גיסו של שר האוצר יובל שטייניץ ואחד ממושכי החוטים מאחורי הקלעים במפלגה. "בשנים האחרונות נתן מקורב מאוד לשטייניץ. אין כמעט אירוע של שטייניץ שנתן לא מגיע אליו", אומר פעיל ליכוד מרכזי. אחד מידידיו של נתן מספר כי "שר האוצר גם יודע להרים אליו טלפון לפעמים ולשאול לדעתו". גורם אחר מוסיף כי "נתן מקורב מאוד גם לשר התקשורת, משה כחלון. השר היה אצלו בבית והשתתף באירועים שלו".

לאחר שהתנסה בעולם העסקי במשך כמעט עשור, באמצעות חברת ייעוץ שבבעלותו, ועם עבר במרכז הליכוד, חזר נתן לשירות הציבורי ב-2002, כשמונה ליו"ר רשות השידור. את תקופתו ברשות ייתכן כי יעדיף לשכוח - ואם אפשר גם למחוק מדפי ההיסטוריה. "אלה היו הימים הרעים ביותר של רשות השידור, תחילת ההתפוררות", אומר בכיר לשעבר ברשות. "אז החל ניסיון ההשתלטות של הליכוד".

המינוי היה בעייתי מראש. ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, כפה על יו"ר הרשות באותה תקופה, ח"כ נחמן שי (קדימה), להתפטר מתפקידו - ומינה את נתן תחתיו. "זה היה חלק מהכיבוש הפוליטי של שרון", אמר שי השבוע. "אני ניסיתי למנוע את זה מהם. הם ניצלו את העובדה שהתחלתי עבודה במקום אחר ואמרו לי שאני צריך להתפטר. אני הסכמתי לעבוד במשרה חלקית בלי שכר, אבל אז קיבלתי מכתב משרון שבו נכתב שרשות השידור עומדת בפני רפורמה ויש צורך ביו"ר במשרה מלאה. מאז חלפו 11 שנה והרפורמה לא התחילה עדיין. לאחר מכן לחצו עלי בשיטות שאני לא רוצה לתאר. בסופו של דבר עזבתי את התפקיד כשהבנתי שאין לי יכולת לתרום שם".

נתן נכנס לתפקידו כמה חודשים לאחר פרישתו של שי ומינויו אושר על ידי הוועדה לבחינת מינויים בשירות הציבורי. המינוי אולי לא תוכנן בזמן הדחת שי, אך קשה שלא להבחין כי באותה תקופה נתן היה חסר כל רקע מקצועי בתחום התקשורת ועל כן מינויו היה מנוגד להמלצת לשכת היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה לתפקידים ברשות יש למנות אישים בעלי רקע מקצוע. מקורבי נתן טוענים מנגד כי לנתן היה ניסיון עשיר באותה תקופה בתחום מוסדות תרבות. ואולם, קשריו ההדוקים של נתן עם בכירים בליכוד ועם שרון עצמו היוו כר פורה לגיבוש טענות מצד מתנגדיו כי מינויו היה פוליטי, ובוצע בהוראת שרון.

"הוא אדם נעים, אבל לא בלטה אצלו ההפרדה הנדרשת בין המקצועיות של התפקיד לכישורים הפוליטיים", אומר השדרן ירון אנוש, יו"ר אגודת העיתונאים לשעבר. בכיר ברשות לשעבר מאשים את נתן כי היה לו חלק בהתנהלות הקלוקלת של הרשות באותה תקופה. "הוא היה שם וישב בכל המכרזים ואיפשר שכל זה יקרה. תפקידו היה לפקח על המנכ"ל (יוסף בראל, שהודח לאחר מכן בהחלטת ממשלה, נ"ט וש"ש), וזה לא קרה. בסופו של דבר הוא היה הגון מספיק כדי לקום וללכת. הוא הבין שהביצה הזאת מסריחה מדי". מקורבים לנתן טוענים כיום כי התפטר מרשות השידור לאחר שניסה לפעול כדי לתקן את המעוות בה ללא הצלחה, ולאחר שדרש את התפטרות בראל.

צעדי מחאה מקצועיים, כמו התפטרותו מרשות השידור, אהובים במיוחד על נתן. בתחילת מארס השנה עורר נתן סערה כשהתפטר מדירקטוריון חברת החשמל לאחר כשנתיים בתפקיד, במחאה על התנהלות המדינה מול מצבה של החברה. ב-2008, בעת ששימש דירקטור חיצוני בבנק מזרחי, הסתייג נתן מהסכם השכר של מנכ"ל הבנק, אלי יונס, ונמנע בהצבעה בנושא בדירקטוריון. כמה חודשים לאחר מכן התפטר לפני סיום תפקידו - אך טען כי אין לצעד קשר להתנגדותו להסכם השכר. "הוא לא יס מן של אף אחד", אומר מקורבו. "אין לו בעיה להגיד את שלו גם אם זה נוגד את העמדה של מישהו חזק".

ההון הפוליטי שצבר נתן מייצר לו השפעה גם כיום על ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "יש לו מספיק עוצמה פוליטית כדי לגרום לאנשי הליכוד להזיז עניינים", אומר פעיל פוליטי בכיר בליכוד. "זו השיטה הידועה - דואגים שח"כ יגיש הצעת חוק, מסבירים למישהו בכיר מאוד מאוד שכדאי לו להעביר את זה - ואז זה עובר בכנסת".

מוזי ורטהייםצילום: איציק בן מלכי

ידידיו של נתן מספרים על אדם עם יכולות ניהול גבוהות והבנה כלכלית מעמיקה, שהובילו אותו לתפקידי מפתח. "אני לא מכיר עוד אנשים שיש להם הבנה, עניין ואהבה לתחומים רבים ומגוונים, וגם לפעמים מנוגדים, כמו תרבות ואמנות, ספורט, עסקים, ספרות, ויהדות ומסורת. יש לו שלושה תארים (נתן סיים תואר במשפטים בשנים האחרונות, נ"ט וש"ש) והוא למד המון בחייו מעבר לכך", אומר אורן הלמן, סמנכ"ל רגולציה בחברת החשמל וידיד קרוב של נתן. "בעיניי הוא סוג של מודל לחיקוי. אני מעריך אותו מאוד".

"איש אמונו של מוזי"

היחסים החמים בין נתן לוורטהיים לא החלו בקשת. השניים הסתובבו במעגלים פוליטיים-חברתיים דומים בתקופה שבה נתן היה פעיל ליכוד וורטהיים היה מקורב לשרון עוד מימי פעילותו במוסד. הקשר בין השניים נוצר ב-2001, לאחר שנתן מונה לתפקיד דירקטור חיצוני בבנק המזרחי.

"הוא איש אמונו של מוזי, אבל איש מקצוע רציני. אצלנו בליכוד אנשים רבים שואפים להגיע למעמד שאליו הוא הגיע - איש שיצא מהפוליטיקה ועבר להצליח במגזר העסקי. הוא נחשב למודל, לאחד שעשה את זה בקלאסה, בלי לעקוץ עם קומבינות, אלא בזכות כישורים", אומר פעיל ליכוד.

קומבינות או כישורים, בכל הנוגע לקשת היה ברור כי יש צורך קריטי בקשרים. שוק הטלוויזיה המסחרית נמצא כבר כשלוש שנים בסערה שלא פוסקת לרגע. מצד אחד נהפכו גופי השידור פגיעים יותר עקב ההאטה בשוק הפרסום, ומנגד, הפולטיקאים נהפכו בוטים יותר בניסיונותיהם לשלוט בזכיינים.

על רקע המשבר הקיומי של ערוץ 10, גם זכייניות ערוץ 2 רשת וקשת נדרשו לעבודת לובי נרחבת בקרב חברי הכנסת. הפלטפורמה הנוחה והמפנקת של אפיק 22 בשלט הטלוויזיה אמורה להילקח מהם בקרוב, עם המעבר לשיטת הרישיונות, וכל אחת מהן תיאלץ להשקיע בלוח שידורים לשבעה ימים ובתחרות החדשה אחת נגד השנייה. אחרי כשנה של דיונים בוועדת הכלכלה, אושרה חקיקת רפורמת הרישיונות בקריאה שנייה ושלישית בפברואר 2011, אך זה לא היה סוף פסוק מבחינת קשת ורשת - לקראת מימוש הרפורמה פתחו הזכייניות בקרבות סוערים בניסיון לשנות לטובתן סעיפים בחוק.

"חוק קשת היה הפרויקט של נתן"

דרורית ורטהייםצילום: טלי שני

אחת המערכות המרכזיות היתה זו סביב חברת חדשות 2 והמשך האחזקה בה בשנים הבאות לאחר המעבר לשיטת הרישיונות. ח"כ רוברט אילטוב (קדימה) הגיש הצעה לתיקון חוק לטובת קשת, שתאפשר לזכיינית להמשיך להחזיק בחברת החדשות. במהלך הדיונים בכנסת גם ח"כ זאב אלקין (הליכוד) היה מעורב בניסיון לקדם את ההצעה. לפי גורמים בענף, נתן היה זה שהניע מאחורי הקלעים את התהליכים לקידום ההצעה.

"זה היה הפרויקט שלו", אומר בכיר בענף התקשורת. "בקשת אמנם לא רצו שזה ייראה שהם דורשים הטבה כזאת, אבל הוא עמד מאחורי הקלעים". מנגד, בסביבת נתן אומרים כי דווקא שר התקשורת כחלון היה זה שיזם את הצעת התיקון לחוק, לאחר שהחל לחשוש מהאפשרות שרפורמת הרישיונות הרשומה על שמו לא תצא לפועל בלעדיה. מקורבים לנתן אומרים כי כחלון התקשר אליו כמה פעמים ושאל אילו שינויים דרושים בחוק כך שקשת תסכים לצאת לרישיון.

לילה לפני הדיון האחרון בנושא בוועדת הכלכלה, לפני כחודש, נוסח חדש פורסם לתיקון החוק, שכלל סעיף בעייתי במיוחד: לראש הממשלה, שלא אמור להתערב בשוק הטלוויזיה המסחרית, תישמר הסמכות, יחד עם שר התקשורת, לפרק את חברת חדשות 2 מחשש להיווצרות מונופול ולהוציא אותה מידי קשת ורשת. ביקורת רבה הוטחה בראש הממשלה, בנימין נתניהו, עקב הניסיון הבוטה להתערב בשוק התקשורת, גם מצד יו"ר חברת החדשות תמי רווה, שנחשבת מקורבת לנתניהו, ומצד מנכ"ל חברת החדשות אבי וייס.

בכירים בענף אומרים כיום כי נוסח ההצעה היה מקובל אז על דעתו של נתן, וכי הוא היה בסוד העניין. עם זאת, הנהלת קשת הביעה התנגדות פומבית להצעה, ואף שיגרה מכתב התנגדות לשר התקשורת. גם בסביבתו של נתן אומרים כי הצעת התיקון לחוק היתה ניסיון פסול של ראש הממשלה להשיג דריסת רגל בחברת חדשות 2.

לפי גורמים בענף, שינוי החקיקה בעניין האחזקה בחברת חדשות 2 אינו היחיד שקידם נתן. ב-2009, כמה חודשים לאחר שנבחר לכנסת, הגיש ח"כ יריב לוין (הליכוד) הצעת חוק בנוגע לאופן מינויו של מנכ"ל חברת החדשות או להדחתו. בחוק הנוכחי דרושים לפחות שמונה חברי דירקטוריון מתוך עשרה לשם החלטה כזאת, ולוין הציע רוב רגיל בלבד. המשמעות היא שנציגי הזכייניות בדירקטוריון (לכל אחת שלושה נציגים) יוכלו למנות יחד מנכ"ל ללא נציגי הציבור בדירקטוריון (שלהם ארבעה נציגים), או שזכיינית אחת תוכל לגייס לצדה את נציגי הציבור ולמנות מנכ"ל גם אם הזכיינית השנייה מתנגדת. "זה היה מפתיע - מה פתאום מגיע חבר כנסת טרי וצעיר ומגיש פתאום הצעה כזאת?" אומר בכיר לשעבר בתחום הרגולציה. "היה ברור שמישהו ניווט אותו".

הטענות בענף כיום הן שהצעת החוק היתה פרי יוזמה של נתן, שביקש לחזק את כוחה של קשת, תוך שהוא מסתמך על השפעתו הפולטית לגייס את נציגי הציבור לטובתה. שינוי החקיקה היה מאפשר לקשת להגדיל את השפעתה על מינוי מנכ"ל חברת החדשות ולצמצם את השפעת הזכיינית המתחרה רשת או של נציגי הדירקטוריון. הרקע להצעה הוא המאבק הקשה שהתנהל על מינוי המנכ"ל בחברת החדשות ב-2008, כשבמשך זמן רב נציגי הזכייניות לא הגיעו להבנות בנוגע למועמד מוסכם ונציגי הציבור מנעו מינויים מטעם בעלי המניות. בסופו של דבר מונה לתפקיד אבי ויס, שהגיע מתוך החברה, בהסכמת כל הצדדים.

בסביבתו של נתן מודים כי הוא תמך בהצעת החוק, מאחר שהיא תנתק את הזיקה בין מנכ"ל חברת החדשות - שאמורה להיות עצמאית - לבין הממשלה. "נציגי הציבור אמנם ממונים על ידי הרשות השנייה, אך בפועל אלה הם אנשים של ראש הממשלה. למה שלראש הממשלה תהיה מעורבות במינוי מנכ"ל חברת חדשות? חייבים לנתק את הזיקה הזאת", אומרים בסביבתו של נתן. עם זאת, המקורבים מכחישים כי נתן פעל לקידום ההצעה בכנסת. ב-2011 ניסה לוין לקדם את ההצעה שוב, וגם בחודש האחרון נערך ניסיון להעלות לדיון את הנושא, אך ללא הצלחה.

יריב לוין מסר בתגובה: "הצעת החוק חשובה ביותר ואני איתן בתמיכתי בה. אלמלא עוכבה, הייתי משלים את חקיקתה זה מכבר. ההצעה חיונית כדי להבטיח פלורליזם אמיתי בתחום שידורי החדשות בטלוויזיה, ואני אמשיך לשכנע את הממשלה לתמוך בה. יש לי הערכה עצומה לאברהם נתן, אדם ברוך כישרונות ועתיר זכויות".

"נתן סמך על משה כחלון שיזיז דברים"

בשלב זה נראה כי המהלכים שאותם מקדם נתן וקשת לא צולחים. קשת קיוותה להיהפך לגוף שידור עצמאי שמשדר שבעה ימים בשבוע, אך עד כה לא נוצרו התנאים הכלכליים שיאפשרו לה לבצע את המעבר בהצלחה. "נתן לא הצליח לספק את הסחורה - כרגע אין רישיון ואין הקלות. הוא סמך על כחלון שיזיז דברים, אבל זה לא עבד", אומר בכיר בענף התקשורת.

בענף נשמעות כיום הערכות - בעיקר לאור הבחירות הכלליות המתקרבות - כי בקשת כבר השלימו עם העובדה כי לא ייערכו שינויים מהותיים בחוק לטובתם, וכי כעת נערכים בזכיינית להמשך שידור במתכונת הנוכחית של שתי זכייניות בערוץ 2 עד סוף 2015. כחלק מההחלטה המתגבשת, ההערכות הן כי בחודשים הקרובים יוחלף נתן ובמקומו תיכנס לתפקיד היו"ר בתו של ורהטיים, דרורית.

מקשת נמסר בתגובה: "אברהם נתן הוא עתיר ניסיון בתחומי הכלכלה והתקשורת, לרבות כהונה בתפקידים ציבוריים רבים - גם בתחום התקשורת. נתן משמש יו"ר קשת מזה כשנה ובמסגרת זו מוביל את קשת בעניינים אסטרטגיים שונים, וזאת מתוקף ובהתאם לתפקידו. קשת לא תיכנע ללחצים להעבירה מזיכיון לרישיון בכל מחיר".

ממשרדו של מוזי ורטהיים נמסר בתגובה: "אברהם נתן בעל תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים, תואר שני במדעי המדינה ומינהל ציבורי ותואר במשפטים. הוא שימש בין היתר נציב שירות המדינה ויו"ר רשות השידור, מנכ"ל העיר לוד, יו"ר עשות אשקלון, יו"ר החברה הממשלתית למדליות ומטבעות, חבר דירקטוריון בנק יהב וחבר דירקטוריון בחברת החשמל. הוא מונה, על סמך כישוריו המקצועיים כדירקטור מטעם הציבור בבנק המזרחי, שם נוצרה ההיכרות בינו לבין ורטהיים.

"עם תום כהונתו ועל סמך כישוריו הוחלט למנותו כדירקטור מטעם הקבוצה בקשת. לאחר שוורטהיים החליט לסיים את תפקידו כיו"ר קשת, התבקש נתן על ידי הדירקטוריון להחליפו. תפקידו מחייב מעורבות ברפורמה הנדונה בימים אלה בתחום התקשורת כפועל יוצא מתפקידו. אנו מצרים על הניסיונות של גופים בעלי אינטרס לפגוע בשמו הטוב של נתן, ששירת ומשרת ביושר ובנאמנות את מדינת ישראל וגופים ציבוריים ופרטיים במשך שנים רבות".

אברהם נתן מסר בתגובה: "אני גאה לשמש יו"ר הדירקטוריון של חברת התקשורת המובילה בישראל. ההשמצות שעולות בכתבה אינן ענייניות ולכן אינן ראויות להתייחסות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker