באינטרנט מתחילים לספור אתכם: כך שינו הרשתות החברתיות את הפעילות האזרחית - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באינטרנט מתחילים לספור אתכם: כך שינו הרשתות החברתיות את הפעילות האזרחית

מכיכר תחריר, דרך שדרות רוטשילד ועד לוול סטריט - בכל המהפכות והמחאות של השנה החולפת שיחק האינטרנט תפקיד מכריע ■ ניתוח של האירועים חושף את האופן שבו נבחרי הציבור, בישראל ובעולם, מקבלים החלטות

5תגובות

>> נדמה כי כולם מסכימים שמשהו השתנה בשנה החולפת: ב-2011 עקף האינטרנט את כל התחזיות בהשפעתו על הדמוקרטיה בישראל ובעולם. דוגמאות יש למכביר: המחאה החברתית נגד יוקר המחיה בישראל, שצמחה מקבוצה בפייסבוק; תנועת "לכבוש את וול סטריט" בארה"ב שצברה תאוצה באינטרנט ונלחמת נגד האי שוויון והשחיתות; מחאת האוהלים נגד מחירי הדיור שצמחה ברשתות חברתיות בספרד; והתארגנויות שצמחו במרחב המקוון במסגרת מה שמכונה "האביב הערבי", שהוביל למהפכות אזרחיות נגד הממשלות והשליטים בתוניסיה, במצרים, בתימן ובלוב.

ההשפעה הגוברת של התרבות הדיגיטלית על החיים הפוליטיים מחלחלת גם לשיח של עובדי ממשל: פקידי ציבור ופוליטיקאים מתחילים לדבר על הצורך לייצר ממשל שקוף, יעיל וזמין לאזרח. ארגונים ועמותות מקדמים באמצעות האינטרנט יעדים אזרחיים וחברתיים. הרשתות החברתיות מלכדות את האינדיבידואלים ומעצימות את הפעילות האזרחית על כל גווניה.

פרופ' שיזף רפאלי, ראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט, מסביר כי במציאות הנוכחית, הרשת מגדירה את הדמוקרטיה מחדש. "האם היא מסייעת או לא - זאת כבר שאלה ערכית. אבל אין ספק שהרשת משנה את קבועי הזמן וקצבי הפעילות", קובע רפאלי. "היא יוצרת שקיפות ומשנה את רוחב ההשתתפות".

לא ידוע

אחד הוויכוחים שמתנהל כיום בין עיתונאים וכותבי מאמרים הוא על השאלה באיזו מידה ההתרחשיות הפוליטיות שנולדו כתוצאה מהמחאה קשורות לטכנולוגיה ולאינטרנט. "אין ויכוח שמשהו משתנה", מציין רפאלי. "הוויכוח הוא על המידה שבה ניתן לשייך את כל התהליכים האלה לאינטרנט. האוטופיסטים טוענים כי הכל נוצר בגלל הרשת, ושבגלל האינטרנט נראה בשנים הקרובות יותר דמוקרטיה ישירה, שעוקפת את תחנות הביניים ומאפשרת לאנשים כמו סתיו שפיר, למשל, לפנות לנבחרי הציבור בהצעות לשיפור החינוך, תוך שהיא עוקפת את ועדת החינוך של הכנסת. המצדדים בעמדה ההפוכה טוענים כי הרשת לא תומכת בכך".

מקרב המתנגדים לעמדה הרואה ברשת את מקור השינויים החברתיים האחרונים מביא רפאלי את מלקולם גלדוול כאחת הדוגמאות הבולטות. "גלדוול פירסם מאמר שכותרתו 'המהפכה לא תצויץ'. הרציונל שלו הוא שמהפכות קורות רק במקומות שבהם יש קשר חזק בין מהפכנים, כפי שלמשל קרה במהפכת זכויות האזרח בארה"ב והמהפכה הקומוניסטית - כשיש אנשים שמוכנים לסכן ואף להקריב את חייהם. באינטרנט, הוא סבור, נוצרים קשרים חלשים. כשאני שולח ציוץ בטוויטר ואתה קורא, אין לכך אותו אפקט שקורה כשאנחנו צועדים יחד באותה הפגנה. אני חושב ששתי העמדות נכונות".

רפאלי מביע אופטימיות זהירה ביחס לתפקיד האינטרנט בעיצוב הדמוקרטיה. "הדמוקרטיה של היום שונה מהדמוקרטיה של לפני שלוש שנים, והדמוקרטיה בעוד חמש שנים לא תהיה דומה לזו היום. היא תהיה שקופה יותר, לטוב ולרע".

חושפים את הכנסת לציבור

אחד ממיזמי הרשת שנולדו בשנה החולפת, שמנסה לחולל מהפכה בכל הקשור לשקיפות ואינטראקציה בין האזרחים לנבחרי הציבור, הוא האתר "כנסת פתוחה" של בני דאון, לשעבר מנכ"ל חברת ההיי-טק שונרא, ועפרי רביב, פעיל בתחום התוכנה החופשית.

"כנסת פתוחה" (oknesset.org) הוא פרויקט מבוסס תוכנה חופשית, שמטרתו לחשוף את פעילות הכנסת לציבור. האתר מראה לגולשים נתונים אמיתיים על חברי הכנסת - כאלה שחבויים עמוק בפנים בתוך דפי אתר הכנסת, כמו למשל, מי הצביע בעד מה, מי יזם, כמה ח"כים נמצאים בדיונים ובוועדות, ומה הסטטוס של כל הצעת חוק.

"האם אני מצליח לגרום לשינוי?", שואל דאון, ומשיב: "בתור התחלה, אני מצליח לשכנע פעילים חברתיים שאני נפגש איתם, שלא כל חברי הכנסת הם גנבים. המערכת שפיתחנו בהחלט מראה שיש חברי כנסת שעובדים קשה מאוד בשביל הציבור". דאון מאמין שמעבר לשקיפות, המערכת שפיתח תוביל בעתיד גם ליותר אינטראקציה מצד הציבור הישראלי בנוגע להצעות חקיקה ויוזמות של חברי כנסת. "כבר עכשיו אפשר להציע הצעות לסדר לחברי כנסת. בשלב הבא נאפשר לפנות לחברי כנסת ושרים. אנחנו מנהלים מגעים עם כמה ועדות בכנסת שיעבדו אתנו ישירות", הוא מסביר.

בני דאון

אחת המטרות המוצהרות של האתר היא חשיפת מידע שקבור לעתים מתחת לשכבות עבות של ביורוקרטיה. "קח לדוגמה את המחדל של שירותי הכיבוי", אומר דאון. "הגולשים מצאו ציטוטים מעניינים מישיבה של ועדת הפנים בנושא לפני יותר משנתיים. כל הביקורת שכיום מופיעה בדו"ח המבקר, הופיעה כבר אז". לדבריו, הוא היה שמח אם כנסת ישראל היתה מכניסה יותר טכנולוגיות שמאפשרות לה להיות שקופה יותר בהצגת פעילות חבריה, אבל אין לו ציפיות גדולות. "הכנסת מתנהלת בכבדות, וזה בסדר. אני לא מצפה שהכנסת תתנהג כמו סטארט-אפ. נכון, היינו רוצים שטכנולוגיות חדשות יאומצו מהר יותר. בינתיים מנכ"ל הכנסת אמר שהוא מתחייב לספק לנו ממשק לנתונים. זה יאפשר לכל אזרח להבין מה קורה בכנסת".

"טוויטר לא מתאים לנושאים מורכבים"

עוד מיזם שקרם עור וגידים בשנה החולפת הוא אתר ויקי בשם "כל-זכות". על פי מחקרים שנעשו בישראל ובמדינות OECD, האזרחים מנצלים בממוצע רק כמחצית מהזכויות המגיעות להם לפי החוק, בשל חוסר מידע. בעקבות כך הקימו אמיתי קורן וארז פרלמוטר את "כל-זכות". האתר מנסה להתמודד עם אותה בעיה שכנסת פתוחה מנסה להתמודד עמה: היעדר שקיפות ציבורית. מטרתו של האתר היא להקל על המשתמשים להבין את הזכויות המוקנות להם בחוק: כמה דמי הבראה מגיעים להם בשנה, מהו שכר המינימום, אילו הטבות מגיעות לניצולי שואה וכן הלאה.

"דמוקרטיה היא שלטון העם, על ידי העם ולמען העם. רשת האינטרנט מקדמת את הדמוקרטיה בשלב הקדם-חקיקה בניסיונות השפעה על מחוקקים", מסביר קורן. "יש חוקים נפלאים, אבל הם מנוסחים בשפה של משפטנים. הציבור הרחב לא מכיר אותם ולא יודע איך אפשר להפיק מהם תועלת. זה המקום שבו אנחנו נכנסים. אנחנו רוצים שהמידע שהמערכת הדמוקרטית מייצרת יהיה נגיש", הוא מוסיף. מיזם דומה של מיכאל איתן, השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור, הוא האתר shituf.gov.il, שמאפשר לציבור הרחב להגיב על תזכירי והצעות חוק.

קורן אומר כי בסך הכל הוא אופטימי לגבי היכולת של אתרים מהסוג שלו ושל השר איתן להוביל לשינוי דמוקרטי. "הרשת היא קטליזטור חזק לדמוקרטיה. מאז שהעלינו את האתר, יש נכונות מצד המערכת הציבורית לשתף את הציבור ולהעביר מידע לאזרחים - דבר שלפני שנה או שנתיים היה כמעט אוקסימורון".

בחברת תובנות, שבראשה עומד ד"ר גל אלון, פיתחו פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרת כיום למשרדי הגנת הסביבה והתמ"ת, לרשות לזכויות לניצולי שואה ולעיריות כפר סבא ותל אביב, לקבל משוב מהציבור הרחב.

"הגולשים מגיבים, אבל לא תמצא מקבלי החלטות שעושים לייק לתגובות הגולשים", מסביר אלון. "יאיר לפיד כותב סטטוס בפייסבוק והגולשים מגיבים לו. הפלטפורמות הטכנולוגיות הקיימות, אבל לא נותנות ערך אמיתי למקבלי החלטות. לא כולם צריכים עמוד בפייסבוק. הקשר עם הגולשים צריך להתנהל בצורה חכמה, אם רוצים לייצר מכך משהו בעל ערך. הפלטפורמה שלנו מאפשרת ליצור שיח. למשל, הציבור יוזמן בקרוב להגיב על גיבוש תוכנית לצמיחה ירוקה".

צוות המדיה החברתית של ועדת טרכטנברג ניסה להגביר ככל הניתן את האינטראקציה של הוועדה עם הגולשים. מיומה הראשון של הוועדה, צוות הניו מדיה שבראשו עמדו ד"ר אורן צוקרמן מהמרכז הבינתחומי הרצליה ושירי פרציגר-כהן, פעל כצוות מגובש שמגיב לכל פנייה ושאלה מצד הגולשים. ברשת כינו אותם "צוות מנואל".

"לא עסקנו בכל הקשור לקבלת החלטות", מסביר צוקרמן. "עסקנו בניהול שיחה עם הגולשים במגוון ערוצים. האם הרשת באמת הצליחה ליצור שיחה עם ציבור הגולשים? כן ולא. קשה לתקשר נושאים מורכבים לפלטפורמות של מדיה חברתית, בייחוד בשירותים כמו טוויטר, שבהם התגובות מוגבלות ל-140 תווים. בנושאים מורכבים זה רק הוביל לוויכוח. שימשנו עבדים של הגולשים, ניסינו להביא להם את התשובות הכי אמינות במהירות. אני מרגיש שהצלחנו, אבל לא מספיק. השיח שנוצר וגלש החוצה מעבר לערוצים שפעלנו בהם, נותר שטחי".

כיצד מנצלים את האינטרנט לטובת הדמוקרטיה

ב-5 בפברואר יערוך המרכז הישראלי לרשתות ודמוקרטיה - חברה לתועלת הציבור (ללא מטרות רווח) - יום מיוחד של דיונים בנושא דמוקרטיה ברשת.

מדובר באירוע ראשון מסוגו בישראל, שמטרתו לסקור את השימוש הקיים והרצוי באינטרנט וברשתות חברתיות לטובת ערכים דמוקרטיים. באירוע ישתתפו דוברים שונים הנמצאים בצומת של תחומי האינטרנט, הממשל והפוליטיקה, ובהם אנשי אקדמיה, דמויות מכל גווני הקשת הפוליטית, יזמים חברתיים וטכנולוגיים, מומחי ממשל זמין ואחרים. המשותף לכולם הוא פעילות דמוקרטית על הרשת.

האירוע מאורגן על ידי המרכז הישראלי לרשתות ודמוקרטיה ומרכז שגיא לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה, בתמיכת חברת גוגל, רודיום, איגוד האינטרנט הישראלי, בית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה ועיתון TheMarker. הכנס מתוכנן להימשך יום אחד, לארח כ-20 דוברים שונים ולשתף קהל של מאות מוזמנים. בין הדוברים שצפויים להשתתף בכנס: פרופ' שיזף רפאלי; אלק רוס, יועץ בכיר לחדשנות למזכירת המדינה הילארי קלינטון; ונתן ליפסון, מנהל יוזמת ישראל 2021 של TheMarker.

במסגרת זו יתקיים גם פאנל של פוליטיקה ברשת, שבו יוצגו בצורה ביקורתית ניסיונות בשימוש באינטרנט וברשתות חברתיות למטרות פוליטיות וכן תובנות ערכיות בנושא. בפאנל ישתתפו ח"כ דניאל בן-סימון, ח"כ זבולון אורלב, ד"ר חיים אסא וסתיו שפיר.

להרשמה לאירוע:

www.NetDemocracy.org.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#