לא לפחד כלל - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא לפחד כלל

תגובות

>> לא מכבר פורסמה כאן כתבת ענק על השיתוק שאחז בעשייה השיווקית בישראל בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011. המסקנה היתה ברורה: המחאה שיתקה את העשייה השיווקית והכסף עבר בחלקו לפעילויות מתחת לקו ובחלקו לחיסכון בהוצאות - לעשות בלי להיראות, העיקר שלא יחפשו או יתפסו אותנו עושים שטויות.

ללא ספק, מאז המחאה במקבלי ההחלטות במשק אוחזות היסטריה וחרדה. לאלה תוסיפו את המצב הכלכלי הלא ברור, הזוכה לתנופה תקשורתית בתחזיות בעיתונים הכלכליים על מיתון ארוך, על נפילתה הכלכלית של אירופה, על מלחמה מתקרבת עם איראן ועל נפילת הטייקונים - והנה לכם כל הסיבות שבעולם לשבת על הגדר ולחכות לראות מה יקרה.

"חרדה חברתית היא אחת מהפרעות החרדה שבבסיסה עומד הפחד מפני השפלה או מבוכה פומביים, ומפני הערכה שלילית על ידי אחרים" - כך מוגדר הערך חרדה חברתית באחד הפורטלים הפסיכולוגיים (בטיפולנט, מקבוצת אינפומד). "פחד זה מביא להימנעות מסיטואציות הנתפשות כבעלות פוטנציאל למבוכה עצמית. יש לציין כי הגורם מעורר החרדה אינו הפעולה כשלשעצמה אלא ביצועה בפני אנשים אחרים. במרבית המקרים החששות מפני מבוכה או תפקוד לקוי מוגזמים, אך לעתים עשויה הנבואה להגשים את עצמה, ועוצמת החרדה מביאה לתפקוד לקוי ולפגיעה בתפקוד החברתי, המקצועי והלימודי".

השיתוק הכללי בא לידי ביטוי גם במהירות המבהילה שבה חברות כיום נכונות לעצור קמפיינים, להתנצל ולשנות כיוון בעקבות הבעת חוסר שביעות רצון כלשהי בקרב הצרכנים. החשש מפני הצרכן גרם לחברות להפוך כל התארגנות של מתלוננים לעילה לזימון ישיבת הנהלה דחופה, שבסופה מתקבלת החלטה לעצור מהלכים ולשנות כיוון.

לא ניתן יהיה להמשיך כך. לא בגלל המדיה המתרוקנת והערוצים שפושטים את הרגל, אלא בגלל שלא ניתן לנהל כך חברות, אסטרטגיה ודרך. כשלכל שני אנשים יש שלוש דעות בלתי אפשרי לייצר מהלך שיהיה מקובל על כולם. האבסורד הוא שבמקום לנהל מהלך אמיתי, הבוחן מה ניתן לעשות, מה אכן הוגן ברוח התקופה ומה חורג ממנה, כולם יושבים על הגדר ומחכים לנס; מקווים שהמציאות תיעלם או שמשהו אחר יעסיק את הצרכן והוא יחזור למצבו הקודם, האפאתי והרדום. זה לא יקרה.

2012 תהיה שנה של הזדמנויות נפלאות למי שיהיה מוכן לא לפחד כלל וללכת קדימה עם האמת שלו. אין צרכן אחד ואין דעת רוב, אין אפילו מעמד בינוני אחד. היכולת שלנו לנהל מהלכים גדולים שידברו לכו-לם לא קיימת עוד - ולא רק בגלל המחאה. היא לא קיימת כי המודל של אוכלוסייה אחת שחושבת אחד ועושה אחד נגמר. זה לא שינוי רגעי, זה מצב צבירה חדש של האישיות הצרכנית. אז כן, אפשר להמשיך להפנות כסף לעשייה מתחת לקו ולקידום מכירות ופעולות שימור שקטות. אבל אפשר גם ללכת קדימה, אם נשכיל להבין שמדובר במצב קיומי וקבוע ולא בהפרעה. החרדה לא תעזור - צריך פשוט לצאת מהביצה ולהתחיל ללכת בגאון בדרך החדשה.

-

יוני סער הוא הבעלים של קבוצת פרומרקט

מאמרים נוספים ועדכונים בבלוג שלו ב-Cafe TheMarker:

http://yonisaar.cafe.themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#