יותר פרסומות - ופחות סדרות בעברית: המהפך הצפוי בטלוויזיה שלנו

מסקנות הוועדה שמינה שר התקשורת לשוק השידורים יתפרסמו בקרוב ■ בין ההמלצות המסתמנות: להפחית את חובת ההשקעה של רשת, קשת, HOT ו-yes בהפקות מקור, ולא לחייב את נטפליקס ואמזון להשקיע ביצירה מקומית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שטיסל. הקלות ל-yes בהפקות מקור

להפחית את חובת ההשקעה של גופי השידור הישראליים בהפקות מקור, לא לחייב את נטפליקס ואמזון להשקיע ביצירה מקומית ולהתיר ל-HOT ול-yes לשדר פרסומות - אלה צפויות להיות חלק מהמסקנות של ועדת פולקמן, שהוקמה לפני שנה כדי לבחון את מצבו של שוק השידורים הישראלי.

בראשות הוועדה, אותה הקים שר התקשורת יועז הנדל, עומד הח"כ לשעבר רועי פולקמן, שבדק כיצד מתמודד הענף עם רגולציה שלא עודכנה 30 שנה, המעבר לצריכה של תוכן באינטרנט, השינויים הטכנולוגיים בתחום וכניסה של שחקנים בינלאומיים לישראל שמשפיעים על המודלים העסקיים של השוק. הוועדה תפרסם את מסקנותיה בימים הקרובים, אחרי יותר מחצי שנה של עיכובים.

גופי השידור המקומיים סובלים מרגולציה מיושנת וירידה בהכנסות, בעוד ששחקנים בינלאומיים, כמו פייסבוק, גוגל ונטפליקס, נכנסו לשוק המקומי ונהנו מחופש פעולה. כפי שמסתמן - הנדל, שנתפש כמי שמניע תהליכים במשרד - יאמץ את המסקנות ויקדם חקיקה בנושא. ואולם במהלך דיוני הוועדה עלתה גם ביקורת סביב פעילותה: הוועדה מורכבת רק מנציגי משרדי ממשלה ורגולטורים בהם משרדי האוצר והתקשורת, הרשות השנייה לטלוויזיה והרדיו, מועצת הכבלים והלוויין ורשות התחרות. כלומר, הוועדה שדנה בעתידם של גופי השידור וצריכת התוכן בישראל, לא כללה אנשי מקצוע שמכירים את השוק מבפנים.

אלה הן המסקנות הצפויות שעולות מהטיוטות שהוועדה פירסמה לציבור ומגורמים בענף שנפגשו עם חברי הוועדה.

1. לא לחייב את פלטפורמות הסטרימינג להשקיע גם ביצירה מקומית

ב-2018 הסדיר האיחוד האירופי את שוק השידורים, וקבע כי כל מדינה שבה פועל אחד משירותי התוכן הגדולים - כמו נטפליקס, אמזון פריים ואפל טי.וי - תוכל לבחור איך לאכוף אותו בגבולותיה. במסגרת החוק, צרפת, איטליה ובריטניה הכריזו כי יתחילו לחייב כבר השנה את אותן חברות להשקיע 12%-25% מההכנסות שלהן בכל מדינה ביצירת תוכן מקומי.

מקורות שנחשפו לדיוני הוועדה דיווחו כי במסגרת הדיונים, השחקניות הבינלאומיות הפעילו שרירים מול חברי הוועדה, ואיימו כי אם בישראל יחוקק חוק שיחייב אותן בהשקעה - "הן יפסיקו לפעול בשוק המקומי". על פי אותם גורמים, נציגי האוצר נוטים לא להטיל חובות על חברות סטרימינג - אחרת פלטפורמות נוספות לא ירצו להיכנס לישראל. הלך הרוח בוועדה הוא שקיים הבדל מהותי בין שירות טלוויזיה רב־ערוצי לבין שירות סטרימינג. בפועל, אין הבדל בין השירותים - שניהם מוכרים שירותי תוכן ומתחרים זה בזה.

2. ההשקעה בתוכן ישראלי תצטמצם

על גופי השידור בישראל - קשת, רשת,HOT ו-yes - חלה חובה רגולטורית להשקיע ביצירה מקומית בין 8% ל-15% מסך ההכנסות שלהם. כך, מדי שנה מוזרמים בישראל יותר מ-300 מיליון שקל להפקות מקור על ידי HOT ו-yes. ואולם בדיקה שערכה מועצת הכבלים והלוויין לפני שנה, העלתה שמדי שנה נגרעים 70 מיליון שקל מהפקות מקור בגלל כניסה של מתחרים לשוק, כמו שירותי סטרימינג והשירותים הזולים שמעניקות סלקום ופרטנר, שאינן מחויבות בהשקעה הזאת. בנוסף, גוגל ופייסבוק גורעות מתקציבי הפרסום של הטלוויזיה המסחרית ובכך מורידות את ההכנסות של קשת ורשת.

על רקע הירידה בהשקעה, הוועדה צפויה להמליץ ששירותי טלוויזיה רב־ערוציים, כמו HOT ו-yes, יחויבו להשקיע 6% מההכנסות שלהם בהפקות ישראליות במקום 8%; עבור קשת ורשת, שמשקיעות כיום 15% מההכנסותיהן בהפקות מקור, תופחת החובה ב-2%. המשמעות היא פגיעה כפולה ביצירה הישראלית.

במקביל, בעוד עלות שירותי הטלוויזיה הרב־ערוצית בישראל נעה בין 70 ל-300 שקל בחודש, התחרות בשוק השידורים גדלה ויש מעבר של משתמשים שצורכים פלטפורמות אינטרנטיות זולות. על פי הערכות, לנטפליקס יש בישראל יותר ממיליון מנויים, כאשר מנוי לנטפליקס או אמזון פריים עולה כ-30 שקל בחודש, ויוטיוב מספקת תוכן בחינם. כך, גופי השידור המסחריים אמנם זוכים לנתוני צפייה גבוהים - אך חווים ירידה בהכנסות בגלל השחיקה של שוק הפרסום - כאשר המגמה בעשור האחרון היא הסטה של תקציבי פרסום מהטלוויזיה לחברות אינטרנט כמו פייסבוק וגוגל, והירידה בהכנסות של חברות הטלוויזיה פוגעת ביכולת של גופי השידור להשקיע בתוכן ישראלי.

3. הגנת ינוקא שתפגע ביצירה המקומית

שר התקשורת, יעז הנדל. מינה את הוועדה לפני שנהצילום: יונתן זינדל/פלאש90

אחת המגמות הבולטות בשוק הטלוויזיה העולמי היא זניחת השידורים באמצעות כבלים והלוויין - ומעבר להפצת שידורים על גבי האינטרנט (OTT). התפתחות תשתיות האינטרנט והמעבר לסיבים אופטיים מאפשרת לחברות התקשורת להציע גם שירותי הזרמת תוכן, וכך נכנסו לשוק השידורים סלקום, פרטנר ו-yes, שהכריזה כי עד 2026 היא תעזוב את הלוויין לטובת שידור על גבי האינטרנט בלבד.

סלקום ופרטנר, שנכנסו לשוק השידורים בשש השנים האחרונות, נהנות מהגנת ינוקא - שניתנת לכל מי שמחזיק ב-10% מנתח שוק השידורים. על פי מקורות שנחשפו לדיוני הוועדה, היא תקבע כי הן ימשיכו לקבל אותה.

שחקנית משמעותית בתחום שירותי התוכן שאמורה להיכנס לישראל בחודשים הקרובים היא דיסני פלוס, שגם היא כפי שמסתמן, תיהנה מהגנת ינוקא. אמנם דיסני היא לא חברה ישראלית, אך יש כאן הזדמנות לנצל את העובדה שמדובר בענקית תוכן בעלת כיסים עמוקים מאוד - שיכולה להרשות לעצמה השקעה מינימלית בהפקות תוכן מקומיות.

4. ממשיכים להיות אדישים להתקדמות הטכנולוגית

לדברי מקורות שמעורבים בדיונים, הוועדה לא מסתכלת קדימה ולא מבינה את קצב השינויים הטכנולוגיים בשוק השידורים. בכך יש חשש שהיא תתעלם מעיקרון "האדישות הטכנולוגית" - כלומר תפישה אחידה של שוק השידורים, ללא התייחסות לטכנולוגיה שבה הם מועברים (כבלים, לוויין או אינטרנט).

כיום קשה לחזות אילו שינויים טכנולוגיים יתרחשו בעוד חמש ואפילו עשר שנים, ולכן כדאי לקבוע הוראות רחבות שיוכלו לכלול כל שינוי או כניסה של שחקן בינלאומי שיכניס פלטפורמה חדשה בתחום השידורים.

רועי פולקמןצילום: אמיל סלמן

5. פתיחת האפשרות ל-HOT ול-yes לשדר פרסומות

תחת סעיף must carry, החוק כיום מיטיב עם HOT ו-yes ומאפשר להן לשדר בחינם את הערוצים המסחריים קשת ורשת. לעומת זאת, בגלל שעל שידורי תוכן על האינטרנט לא חלה רגולציה, פרטנר וסלקום חייבות לנהל משא ומתן עם רשת וקשת כדי לשדר אותן. בנוסף, החוק אוסר על HOT ו-yes לשדר פרסומות בפלטפורמות שלהן - אך ככל הנראה הוועדה תמליץ על ביטול הסעיף ופתיחת האפשרות ל-HOT ול-yes לשדר פרסומות.

6. מה יהיה עם שידורי הספורט?

על פי הערכות, יש כ-300 אלף מינויים בישראל שמשלמים על שידורי ספורט (ערוצי ספורט5, צ'רלטון ו-ONE), אך רכישת ערוצי הספורט על ידי חברות הטלוויזיה הרב־ערוציות נהפכו למרכיב היקר ביותר בפעילות שלהן.

על פי גורמים בענף, כ-60% מההשקעה של HOT - שלה כמיליון מינויים משלמים, מנותבים לרכישת שידורי הספורט. כלומר, נוצר מצב אבסורדי שצרכנים שמשלמים על שירותי תוכן מסבסדים עבור אוהדי הספורט את הערוצים. בשל כך הוקמה ועדת משנה במסגרת ועדת פולקמן שדנה בסוגיה זו, אך מסקנות בתחום זה לא צפויות להתפרסם בקרוב.

תוכנית "האח הגדול" של רשת. החברות מפסידות כסף לטובת גוגל ופייסבוקצילום: צילום מסך ערוץ 13 /

7. איחוד הרגולציה

במשך שני עשורים עוברת ההמלצה על הקמת רשות תקשורת אחת שתפקח על גופי השידור בישראל, במקום שני הרגולטורים הקיימים — הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (המפקחת על הערוצים המסחריים והרדיו האזורי) ומועצת הכבלים והלוויין (המפקחת על HOT ו–yes) — בגלל הכפילויות שהן מייצרות בפיקוח על שוק השידורים, והיכולת לשלוט בכלי תקשורת משודרים.

בדיקה שערך מבקר המדינה לשעבר, יוסף שפירא, עסקה בשאלה אם קיים ניתוק בין הדרג הפוליטי לתקשורת, והעלתה ממצאים קשים של מעורבות פוליטית בשני הגופים, שכוללת מינויים של חברי המועצה והתערבות בהליכי חקיקה, למשל, לטובת ערוץ 20 ב-2017. הדו"ח שהיה אמור להתפרסם ב-2019 נגנז על ידי מחליפו של שפירא, מתניהו אנגלמן.

ועדת פולקמן תמליץ ככל הנראה על פירוק שני הרגולטורים שיש בפעילותם כפילויות רבות בנוהלי הפיקוח שלהם, ותמליץ על בניית רשות תקשורת עצמאית. בנוסף, הוועדה שוקלת לכלול ברשות החדשה את מועצת התאגיד, שמפקחת על תאגיד השידור הציבורי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker