רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן

האופן שבו אנו צופים בסרטים ובסדרות השתנה דרמטית בעשור האחרון. הטכנולוגיה החדשה בתחום שיפרה את תנאי הצפייה, הורידה את מחירי התוכן והפכה את השידורים לזמינים בכל מקום ושעה. זאת, בעוד גופי השידור המסורתיים — רשתות וזכיינים — התקשו להסתגל לשינויים והמשיכו לספק לצופים תוכן במודל הישן והיקר.

בישראל, חברות הסטרימינג אינן מחויבות ברגולציה שחלה על גופי השידור הרגילים. כך, קשת ורשת מחויבות לפי תנאי הרישיון שלהן להשקיע 15% מהכנסותיהן בתוכן מסוגה עילית ו–40% מההכנסות בתוכן מקומי — מריאליטי ועד תוכניות אולפן. HOT ו–yes מחויבות להשקיע 8% בתוכן מקומי. אמזון, נטפליקס ואפל, לעומת זאת, אינן חייבות להשקיע כלל בתוכן מקומי או בסוגה עילית. גם אם הן רוכשות את הזכויות לשידור של סדרות וסרטים ישראליים, מדובר בהשקעות בודדות ולא בפעילות קבועה ומוסדרת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker