רשתות המזון מרוויחות על חשבון החנויות הסגורות: "כולם סביבן מדממים"

אביזרי ספורט בסופרמרקט, צעצועים ברשת הפארם: החנויות שקיבלו אישור לפעול בסגר מנצלות את היעדר התחרות ומרחיבות את טווח המוצרים - על חשבון העסקים שפתיחתם נאסרה ■ חנויות הצעצועים וכלי הבית מפסידות בשל כך עשרות מיליוני שקלים בחודש

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צעצועים ברשת אושר עד
צעצועים ברשת אושר עדצילום: עופר וקנין

מי שייכנס בימים אלה לאחת מחנויות רשת המזון אושר עד או לסניפיה הגדולים של שופרסל, עלול לחשוב שנכנס לקניון קטן או לפחות לחנות צעצועים. רשתות המזון, הפארם והסטוק, שממשיכות לפעול ללא הפסקה מאז מארס בחסות הגדרתן בחוק כחיוניות, ידעו לנצל בזריזות את הביקוש שנוצר למוצרים שנמכרים על פי רוב בחנויות שנסגרו משום שהן פועלות בתחומים שאינם מוגדרים חיוניים.

בהדרגה ובעקביות, הרשתות החיוניות כבשו עוד ועוד תחומים, ובהם הלבשה, צעצועים, כלי בית ומטבח, ספרים, פרחים ומצעים. הנפגעות הן החנויות הקטנות, שמאבדות לקוחות פוטנציאליים שהיו עשויים להמתין ליום שבו ישובו לפעילות, אך גם רשתות מתחומים שלא הוגדרו חיוניים. אלה אמנם מפעילות שירות משלוחים, אך לא באופן שמפצה על מעבר לקוחות לרכישת מוצריהן בחנויות שממשיכות לעבוד.

הפגיעה ברשתות ובחנויות בתחומים אלה צפויה להימשך, שכן חלק מהפריסה שלהן היא בקניונים ובמרכזים מסחריים ברחבי הארץ, שטרם נקבע תאריך לפתיחתם המחודשת; והיתר— בחנויות רחוב שטרם עובדות.

מסקירה שערכה חברת המידע העסקי CofaceBDI עבור TheMarker, עולה כי החנויות החיוניות, ובראשן רשתות המזון והפארם, מוכרות מדי חודש פריטים כמו צעצועים, מוצרים לתינוקות וכלי בית בהיקף של כ–70 מיליון שקל. עוד מעריכים בחברה כי כמחצית מהמכירות בתחומים אלה הן תוספת מכירות "בחסות הקורונה", כלומר, על חשבון החנויות המתמחות.

"המצב הכלכלי במשק עשוי להביא לכך שמשקי הבית יהיו מחושבים יותר בהוצאות שלהם, ועל כן לא יקנו מחר את מה שכבר קנו אתמול. עיקר ההשפעה תהיה על העסקים הקטנים, שיכולת הספיגה שלהם קטנה יותר והם אלה שיוכרעו ראשונים", אומרת תהילה ינאי, מנכ"לית CofaceBDI. "לכאורה ניתן לחשוב שהחנויות המתמחות מפסידות 'רק' 8% מהמכירות, אבל מדובר בבעיה של ממש עבורן, בעיקר בהתחשב באובדן המכירות לטובת האונליין ובירידה הכללית בהוצאות הצרכנים, שנמשכים לסירוגין כבר חודשים רבים".

מבירור בקרב רשתות השיווק עולה כי מכירת המוצרים הללו ברשתות עלו בחודשים האחרונים ב–20–40% בממוצע, לאחר שהרחיבו קטגוריות קיימות והשיקו חדשות.

מוצרי צעצועים בחנות BE ברשת שופרסל
מוצרי צעצועים בחנות BE ברשת שופרסלצילום: Be

כך, קבוצת שופרסל החלה למכור בשבועות האחרונים אביזרי ספורט וצעצועים, ואילו ברשת הפארם שלה, BE, החלו למכור לראשונה במהלך הסגר השני מוצרי יצירה, חשיבה ומשחקי קופסה וצעצועים למיניהם, שמוצגים בבולטות בחזית החנויות. בכיר ב–BE סיפר כי המהלך נחל הצלחה.

נוסף על כך, ברשתות סטוק רבות, בהן מקס, הוסיפו בעקבות הסגרים מוצרים מתחומים שנחשבים חיוניים, כך שיוכלו להמשיך לעבוד גם תחת המגבלות החמורות ביותר.

אבי שומר, מנכ"ל ומבעלי צומת ספרים, טוען כי "לא הוגן שבעת הזו רשתות המזון, שגם ככה נהנות משגשוג, מנצלות את המצב ומפתחות מחלקות שאינן בליבת העסקים שלהן. לא רק שאנחנו מפסידים כעת מכירות, גם כשנפתח את החנויות שלנו — נפגוש בלקוחות שכבר התרגלו לקנות את המוצרים שלנו במקומות אחרים או שכבר קנו את מה שהיו צריכים". שומר מאשים הן את המדינה, שמאפשרת לרשתות למכור מוצרים מתחומים שונים, הן את רשתות המזון: "הרשתות היו צריכות להיות הוגנות ולהסתפק בעלייה החדה במכירותיהן, בזמן שכולם סביבן מדממים".

ברשת הצעצועים טויס אר אס, שסניפיה סגורים מאז תחילת הסגר בספטמבר, פתחו ביום שישי אחרון את חנות הרשת בשפיים, בניגוד לחוק. לאור נגיסת הרשתות שמוגדרות חיוניות במוצריה, ברשת ינסו לחזור לפעילות בדרך אחרת: לדברי מקורבים, החלטת הנהלת החברה לפתוח את החנות נועדה לשם קבלת צו סגירה מינהלי בגין הפרת המגבלות, שבעקבותיו תפנה הרשת לבג"ץ בטענה לאכיפה בררנית שאינה הוגנת.

הרשת צפויה לטעון, באמצעות עו"ד דפנה הולץ־לכנר, כי האכיפה הבררנית ביחס למוסדות במגזר החרדי מביאה להארכת המגבלות ומגדילה את הפגיעה במסחר בכלל, ובטויס אר אס בפרט — ועל כן אין לאשר צווי סגירה לחנויות.

הבריטים כיסו מדפים — הציבור הגיב זעם

ישראל אינה המדינה היחידה שבה הוכרז באחרונה על סגר והוטלו מגבלות קשות על העסקים, אולם יש מדינות שנקטו צעדים להגבלת הרשתות החיוניות ולמזעור הפגיעה בעסקים הקטנים והבינוניים.

קורונה ברחובות. בריטניה
שגרת קורונה ברחובות בריטניהצילום: Jon Super/אי־פי

ביום שישי בערב נכנס לתוקף סגר בן 17 יום במדינת וויילס שבבריטניה, שכלל את סגירתן של כל החנויות שאינן מוכרות מוצרים חיוניים. בצעד יוצא דופן החליטו בוויילס לדרוש מהמקומות שיישארו פתוחים לכסות את מדפי המוצרים שאינם חיוניים, כך שלקוחות לא יוכלו לרכוש אותם.

מכיוון שלפי החוק, חנויות בגדים, כלי בית ומוצרי גינון צריכות להיות סגורות במהלך הסגר, הודיעה ממשלת וויילס ביום חמישי כי ייאסר על סופרמרקטים ורשתות מזון למכור מוצרים אלה, וכן מוצרים אלקטרוניים. לפי הנחיות הממשלה, מעברים בסופרים שבהם מוכרים צעצועים, טלפונים ניידים, בגדים, משחקים וכלי בית צריכים להיות "סגורים לקהל", ואזורים מסוימים צריכים להיות חסומים.

"ההחלטה מבוססת בפשטות על הצורך במשחק הוגן", אמר ראש ממשלת וויילס, מארק דרייקפורד. "אני לא מוכן לנהוג בעסקים הקטנים באופן אחד ולדרוש מהם לא להתפרנס במשך השבועיים האלה, כחלק מהמאמץ הלאומי — ולהעניק למגזרים אחרים בחברה יחס אחר רק משום שהם חזקים וגדולים יותר. זה פשוט עניין של הגינות. כאן, בוויילס, אנחנו בעניין הזה ביחד".

היות שההודעה הגיעה יום אחד לפני שסגר הכללי במדינה נכנס לתוקף, הודיעו הרשתות הגדולות, ובהן טסקו, כי יעבדו מסביב לשעון כדי לעמוד בדרישות הממשלה, והסופרמרקטים במדינה אכן כיסו ביריעות פלסטיק גדולות את המוצרים האסורים למכירה, אף שאיגוד הקמעונאים של וויילס אמר כי הוא "מאוכזב עמוקות מהמדיניות".

גם הציבור במדינה הגיב בזעם. כ–30 אלף איש חתמו על עצומה שקוראת לשנות את החוק, ובאינטרנט הופץ סרטון של לקוח זועם מסיר את יריעות הפלסטיק מהמוצרים באחד הסופרים; בכיר במשטרת וויילס צייץ כי המרוויחה היחידה מהמצב היא אמזון. בתגובה הודיע דרייקפורד כי הממשלה תשקול מחדש את ההוראה. "נבחן את יישום המהלך בסופרמרקטים ונוודא כי ההיגיון הפשוט נשמר", הוא צייץ.

"רואים את הביקוש בקופות"

על היקפי המכירות של חנויות המזון בתחומים שאינם מזון אפשר ללמוד גם משיחה שניהלנו עם עודד גולן, סמנכ"ל סחר ברשת אושר עד: "חד־משמעית", הוא אומר, "הגדלנו את מגוון הצעצועים בחודשים האחרונים. המטרה שלנו תמיד היא לתת ללקוחות את מה שהם רוצים. הלקוחות ביקשו שנקנה עבורם צעצועים, אז קנינו בשבילם צעצועים ואנחנו רואים את הביקוש ברגליים ובקופות". לדבריו, הגידול המהותי במגוון ובמכירות היה מתואם עם זמני הסגר, "בעיקר החל מאוגוסט".

מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן, סיפר באחרונה כי הרשת הגדילה בשיעור דרמטי את מגוון המוצרים שאינם מוצרי מזון. "לשופרסל יש יתרון עצום. יש לנו מגוון של פורמטים, וכשהחנויות סגורות אנשים באים אלינו. החנויות הגדולות שלנו הפכו להיות בעת הזו מעין מיני־קניונים: אנחנו מציעים מגוון רחב של מוצרים, והגדלנו אותו עם מוצרים בעלי ביקוש מוגבר בתחומי הספורט והפנאי".

איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל
איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסלצילום: אייל טואג

אברכהן התייחס בדבריו גם לציוץ של ח"כ גדעון סער בטוויטר, שבו ביקר את הרשתות הגדולות על כך שהן מנצלות את מגבלות הסגר. "חנויות הבגדים והצעצועים הקטנות סגורות — אבל מי שרוצה לקנות צעצועים או בגדים, מוזמן להגיע לרשתות הפארם והמזון, שם מנצלים את ההגבלות להתעשרות ולהעלאת מחירים. היגיון? אל תטרחו לחפש", צייץ סער.

אברכהן אמר בתגובה כי "אנשים נמצאים יותר בבית וקונים יותר מקררים וטלוויזיות בשופרסל; והם מבשלים יותר, ולכן הם קונים סירים וכלי מטבח אחרים בשופרסל, וכך הלאה; מכירות ה'נון פוד' שלנו עלו בעשרות אחוזים". הוא הוסיף כי הוא תומך בפתיחת חנויות הרחוב תחת מגבלות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker